אכילת מאכלי השבת ביום חמישי בלילה

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
איך העסק מ"אכילת מאכלי שבת" נעשה עסק מקודש כ"כ?
אגנצע לומדות על ה"מנהג" לאכול בלילי שישי ו"המנהג" לאכול ביום ראשון...
ע"ז נאמר עושים בטנם אלוהיהם....
תיכף יפתח כאן אשכול על ה"מנהג" לאכול מלפפון חמוץ עם הקוגל, או הערינג עם קרקר דוקא...
ממש מנהג ישראל תורה.
אגב בעבר היה בזה מלחמות עולם, כי הקראים ס''ל דאין לחמם בשבת אף אם מניח מע''ש, ועל כן אכלו קר, ועל כן כתב המאור דמי שאינו אוכל חמין הרי הוא מין.
ויש שטעו וחשבו שהמאור מתכוין שחובה לאכול חמין וזה אינו אלא הוא סימן באותו הדור שהוא מין דאי לאו הכי למה לא אכל.

עוד אגב הליצנים אומרים שבחור ישיבה אוכל צונט, בחמישי שישי ושבת, ואברך אוכל בשבת ראשון ושני.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בעבר היה בזה מלחמות עולם, כי הקראים ס''ל דאין לחמם בשבת אף אם מניח מע''ש, ועל כן אכלו קר, ועל כן כתב המאור דמי שאינו אוכל חמין הרי הוא מין.
ויש שטעו וחשבו שהמאור מתכוין שחובה לאכול חמין וזה אינו אלא הוא סימן באותו הדור שהוא מין דאי לאו הכי למה לא אכל.
לשון בעל המאור, תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין ולבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין, ויש אומרים על השמאל שהוא ימיו, אני קורא עליהם מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה עכ"ל.
הרי שיש ענין לאכול דוקא חמין משום עונג שבת, מלבד מה שיש בו חשש מינות אם נמנע מחמין. ואין כאן טעות כלל, עי' חוט שני שהובא לעיל.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בעבר היה בזה מלחמות עולם, כי הקראים ס''ל דאין לחמם בשבת אף אם מניח מע''ש, ועל כן אכלו קר, ועל כן כתב המאור דמי שאינו אוכל חמין הרי הוא מין.
ויש שטעו וחשבו שהמאור מתכוין שחובה לאכול חמין וזה אינו אלא הוא סימן באותו הדור שהוא מין דאי לאו הכי למה לא אכל.
לשון בעל המאור, תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין ולבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין, ויש אומרים על השמאל שהוא ימיו, אני קורא עליהם מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה עכ"ל.
הרי שיש ענין לאכול דוקא חמין משום עונג שבת, מלבד מה שיש בו חשש מינות אם נמנע מחמין. ואין כאן טעות כלל, עי' חוט שני שהובא לעיל.
אם זה ענין של עונג שבת ולא 'דין' חדש, א''כ כל אחד יענג איך שמענג אותו אם קר אם חם אם חלבי אם בשרי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בעבר היה בזה מלחמות עולם, כי הקראים ס''ל דאין לחמם בשבת אף אם מניח מע''ש, ועל כן אכלו קר, ועל כן כתב המאור דמי שאינו אוכל חמין הרי הוא מין.
ויש שטעו וחשבו שהמאור מתכוין שחובה לאכול חמין וזה אינו אלא הוא סימן באותו הדור שהוא מין דאי לאו הכי למה לא אכל.
לשון בעל המאור, תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין ולבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין, ויש אומרים על השמאל שהוא ימיו, אני קורא עליהם מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה עכ"ל.
הרי שיש ענין לאכול דוקא חמין משום עונג שבת, מלבד מה שיש בו חשש מינות אם נמנע מחמין. ואין כאן טעות כלל, עי' חוט שני שהובא לעיל.
אם זה ענין של עונג שבת ולא 'דין' חדש, א''כ כל אחד יענג איך שמענג אותו אם קר אם חם אם חלבי אם בשרי.
אבל תיקנו רבותינו לענג דוקא בחמין. כמובן מי שצער הוא לו פטור.
וכפי הנראה הקראים סברו ששבת אינו יום של עונג, אלא אדרבה, ולכן גם בעצם עונג שבת יש הוצאה מליבן.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
לשון בעל המאור, תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין ולבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין, ויש אומרים על השמאל שהוא ימיו, אני קורא עליהם מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה עכ"ל.
הרי שיש ענין לאכול דוקא חמין משום עונג שבת, מלבד מה שיש בו חשש מינות אם נמנע מחמין. ואין כאן טעות כלל, עי' חוט שני שהובא לעיל.
אם זה ענין של עונג שבת ולא 'דין' חדש, א''כ כל אחד יענג איך שמענג אותו אם קר אם חם אם חלבי אם בשרי.
אבל תיקנו רבותינו לענג דוקא בחמין. כמובן מי שצער הוא לו פטור.
וכפי הנראה הקראים סברו ששבת אינו יום של עונג, אלא אדרבה, ולכן גם בעצם עונג שבת יש הוצאה מליבן.
הקראים לא היו עמי ארצות אלא כופרים.
הם לא שכחו לרגע את הכתוב וקראת לשבת עונג, וודאי סברו שצריך עונג.
לא היתה תקנה של חמין אלא שזה סתם תענוג, ועל כן ממילא כך התפשט, ולאחר שהקראים אכלו קר ממילא ניהיה כאן ריחוק מגדרי וסימן של שיוך, כמו כיפה סרוגה בזמנינו שאין בה איסור אלא שיוך, אבל לבוא בזמנינו ולחייב לאכול חמין מדינא הוא אינו נכון.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אם זה ענין של עונג שבת ולא 'דין' חדש, א''כ כל אחד יענג איך שמענג אותו אם קר אם חם אם חלבי אם בשרי.
אבל תיקנו רבותינו לענג דוקא בחמין. כמובן מי שצער הוא לו פטור.
וכפי הנראה הקראים סברו ששבת אינו יום של עונג, אלא אדרבה, ולכן גם בעצם עונג שבת יש הוצאה מליבן.
הקראים לא היו עמי ארצות אלא כופרים.
הם לא שכחו לרגע את הכתוב וקראת לשבת עונג, וודאי סברו שצריך עונג.
לא היתה תקנה של חמין אלא שזה סתם תענוג, ועל כן ממילא כך התפשט, ולאחר שהקראים אכלו קר ממילא ניהיה כאן ריחוק מגדרי וסימן של שיוך, כמו כיפה סרוגה בזמנינו שאין בה איסור אלא שיוך, אבל לבוא בזמנינו ולחייב לאכול חמין מדינא הוא אינו נכון.
כמדומני שהקראים סוברים ששבת הוא יום של פרישות ולא של עונג. ואולי פירשו באופן אחר את המילה עונג, או שפירשו דקאי דוקא איוה"כ ולא אשבת.
וכמובן שמדינא אין חיוב לאכול חמין, אבל מי שאינו אוכל חמין גם בזמננו הרי פרש מדרכי הציבור הכשרים ומשייך עצמו להמודרן אורטודוקסים.
ולא עדיף ממי שמשנה דבר אחר במנהגנו, כגון מי שמדלג בהגדה של פסח או מוסיף שהחרימו עליו בזמן הגאונים.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
הם לא שכחו לרגע את הכתוב וקראת לשבת עונג, וודאי סברו שצריך עונג.
הם האמינו בנביאים? כמדומני רק בתורה שבכתב.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הקראים לא היו עמי ארצות אלא כופרים.
הם לא שכחו לרגע את הכתוב וקראת לשבת עונג, וודאי סברו שצריך עונג.
לא היתה תקנה של חמין אלא שזה סתם תענוג, ועל כן ממילא כך התפשט, ולאחר שהקראים אכלו קר ממילא ניהיה כאן ריחוק מגדרי וסימן של שיוך, כמו כיפה סרוגה בזמנינו שאין בה איסור אלא שיוך, אבל לבוא בזמנינו ולחייב לאכול חמין מדינא הוא אינו נכון.
בנוגע לקראים, אני לא יודע מה היה יחסם לכל הכ"ד (ולהזכיר, שבלשון המשנה נקראים הנביאים "קבלה", וגם, עצם הקנוניזציה של הכ"ד נעשתה בידי חכמים).

אבל דווקא בנביא אפשר לפרש (אם לא לפי קבלת חז"ל הקדושים) וקראת לשבת (היינו במ"ש מקמיה, אם תשיב משבת רגליך וגו') - עונג. וגם קצת נשמע ממ"ש אבתריה אז תתענג על השם וגו', שהוא עונג רוחני.

ואגב, איזה חשש איסור ה"א שיש בכיפה סרוגה?
 
 

שעשועי תורה

משתמש רגיל
פותח הנושא
רבינא אמר:
משיב דבר אמר:
איך העסק מ"אכילת מאכלי שבת" נעשה עסק מקודש כ"כ?
אגנצע לומדות על ה"מנהג" לאכול בלילי שישי ו"המנהג" לאכול ביום ראשון...
ע"ז נאמר עושים בטנם אלוהיהם....
תיכף יפתח כאן אשכול על ה"מנהג" לאכול מלפפון חמוץ עם הקוגל, או הערינג עם קרקר דוקא...
ממש מנהג ישראל תורה.

אל תדאג כבר דאגו ללבן את מנהגי הכרס
בספרים בחוברות ובאשכולות עמוסים להתפקע
האמת שלא פתחתי את הנושא כי חשבתי באמת שיש איזה עניין ב'מנהג' שטות זה, אלא שרציתי לעורר סה"כ...
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
במנהג של ליל שישי אמנם אין שום ענין,
אבל ביני לביני גרמת לעוד כמה בעלי כרס נפוחה מחשיבות ופראק מתפקע מביטחון עצמי חלול, לכתוב דברי בלע ובלשון מהלכת גדולות על תענוגי שבת,
שהם חלק עיקרי ממצוות עונג שבת מדאורייתא עפ"י פשוטו והוזכרו בגמרא ובתפלות,
ועל מצוות טעימה בערב שבת שיסודותיו בהררי קדש ולשון המ''ב הוא דהטעימה בערב שבת מכל מין בוודאי היא מצוה.
 

ידידיה

משתמש ותיק
תענוגי השבת הם באמת ענין חשוב, אבל אכילת מאכלים מסויימים דווקא ולא משום העונג שבהם הוא ענין טפל שבטפלים, ועל זה דנו כאן.
מצוה טעימה בערב שבת, עיקר ההלכה [באמת זו לא הלכה, אלא הנהגה טובה שנכתבה בספרי הפוסקים] שאינה אלא כדי לתקן המאכלים כהוגן, ותו לא מידי.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
תענוגי השבת הם באמת ענין חשוב, אבל אכילת מאכלים מסויימים דווקא ולא משום העונג שבהם הוא ענין טפל שבטפלים, ועל זה דנו כאן
כמה פוסקים עסקו בענין הטפל שבטפלים של מנהג אכילת מאכלים 'מסויימים' כגון מוליתא?

על איזה מאכל מסוים כתב בעל המאור שהנמנע ממנו הוא מין?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יש חלק נכבד שעוסק בפרטי ההכנות לשבת, והוא נלמד מהפסוק והכינו את אשר יביאו, צריך להכין ביום שישי דווקא, ומותר לפני התפילה, וצריך לאפות חלות בבית דווקא, ומצוה לטעום מכל מין בערב שבת,( מג''א) ומקורו בירושלמי, עד שדנו הפוסקים להתיר אף בעשרה בטבת, ושער הכוונות שע''ז נאמר בתפלה טועמיה חיים זכו  ע"י זה לחיים עליונים, ובמחזור ויטרי הביא שכל הטועם תבשילו בערש מאריכין לו ימיו ושנותיו, וצריך לעשות ההכנות בעצמו ולבטל תורה ע"ז, ולא די בכך שיהיה לו מוכן לשבת כראוי אע"פ שהוא מצווה שאפשר לעשות ע"י אחרים, ר''י בר יקר כתב שפירוש האוהבים דבריה גדולה בחרו, שאין עושים רק לצאת ידי חובה אלא קונים בשר ודגים ומיני מטעמים זוכים לעשירות ושולחנות וכלים של זהב,
והפוסקים דנו אף בצורת החלות עגולים או פשוטים
והמג''א כ' לאכול דגים בג' סעודות דווקא, 
ויש מקור בגמרא ברכות מד. שסעודה ללא מרק אינה סעודה, 
הרמ"א והמהרי''ל  ושאר הפוסקים עסקו במנהג אכילת מולייתא, 
וידוע שהסטייפלר הקפיד מאד לאכול קוגל כל שבת, 
ובפרי מגדים מביא ענין אכילת ביצים וקטניות לזכר אבלו של משה, 
ובכף החיים להקפיד לאכול תפוחים, 

בקיצור כרגיל יש אחוזים נכבדים בשו"ע ופוסקים שחלק מהלומדים נהיים בעלי ראייה סלקטיבית כשהם לומדים אותם. 
בקיצור נחזור על הראשונות, אין צורך אפילו לבדוק, 
מה שלא ראיתי בישיבה לא כתוב בשו"ע. 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אמונת אומן אמר:
על איזה מאכל מסוים כתב בעל המאור שהנמנע ממנו הוא מין?

לא מאכל מסוים
אלא הנמנע מלאכול דברים חמים
בזמנו הקראים היו רלוונטיים
ובאמת היה חשש כזה שהוא סבור שאסור להחזיק אש בשבת
כדאי לראות את לשונו בפנים.,וכבר הובאו דבריו בחוט השני, לא די לאכול אלא להטמין ולהשמין! 
והזוכה להאמין יזכה לקץ הימין. 
 

HaimL

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
ידידיה אמר:
תענוגי השבת הם באמת ענין חשוב, אבל אכילת מאכלים מסויימים דווקא ולא משום העונג שבהם הוא ענין טפל שבטפלים, ועל זה דנו כאן
כמה פוסקים עסקו בענין הטפל שבטפלים של מנהג אכילת מאכלים 'מסויימים' כגון מוליתא?

על איזה מאכל מסוים כתב בעל המאור שהנמנע ממנו הוא מין?
רגע אחד. אתה רוצה לומר ברצינות, שאתה חושב שמה שכתוב בבעה"מ ז"ל "חמין", הכוונה היא ל"טשולנט"? או שלא הבנתי את כוונת דבריך?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כמה פוסקים עסקו בענין הטפל שבטפלים של מנהג אכילת מאכלים 'מסויימים' כגון מוליתא?

בפשטות המטרה המרכזית היא לא משום שיש ענין בעצם המולייתא
אלא באמת הזכרון שיש בכך. זכר למן שזה מעיקר מצוות השבת שהמן לא ירד בשבת
נהגו הרבה הנהגות במהלך הדורות בעניני האוכל לעשות זכרון לדברים
כגון אכילת שני לחמים בשבועות [לחם חלב ולחם בשר] זכר לשני הלחם
ועוד כל כיוצא בזה [ומן הסתם למדו זאת מהתורה שאת זכרון יציאת מצרים קבעה ע"י אכילת פסח מצה ומרור]
ובאמת מן הראוי לעורר את הזכרון על הענינים הללו וחבל שנשתכח
ואנשים לא מרגישים קשר בין אכילת הפשטידה לזכרון המן.
[ומכל מקום בענינים אלו שאינם מצוות אלא מנהג שווה האוכל ואינו זוכר לאינו אוכל]
אבל בפשטות מנהג בית אבא בעניני האוכל שאינו אוגר בתוכו זכרון לאייזה ענין אין ענין לשומרו
[זאת על אף שהמקובלים יתנו סודות לכל אלה אבל גם לאוכל אחר יש סודות]
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
[ומכל מקום בענינים אלו שאינם מצוות אלא מנהג שווה האוכל ואינו זוכר לאינו אוכל]
ויש חולקים!
לא מוזכר באף אחד מהפוסקים כדבריך.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
ומצוה לטעום מכל מין בערב שבת,( מג''א) ומקורו בירושלמי, עד שדנו הפוסקים להתיר אף בעשרה בטבת,

בכל דבר יש את הפשט והסוד
ברור שמה שהקלו הפוסקים לטעום ולפלוט בכהאי גוונא [משום שסומכים על הפוסקים שמותר לאכול ולפלוט]
הוא אך ורק משום שבאמת יש לו ספק אולי האוכל אינו עשוי כהוגן
אבל אם ברור לו שהאוכל עשוי כהוגן אין שום סיבה להקל עליו
[בסוד יש בו ענינים אבל לעולם זה צמוד לרובד הפשטני]
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
וצריך לעשות ההכנות בעצמו ולבטל תורה ע"ז, ולא די בכך שיהיה לו מוכן לשבת כראוי אע"פ שהוא מצווה שאפשר לעשות ע"י אחרים, ר''י בר יקר כתב שפירוש האוהבים דבריה גדולה בחרו, שאין עושים רק לצאת ידי חובה אלא קונים בשר ודגים ומיני מטעמים

ענין זה שצריך לעשות ההכנות בעצמו הוא גמ' מפורשת
והוא מכבוד השבת שטורח להכין לה בעצמו.
בענין הציטוט מר"י בן יקר שצריך לקנות בשר ודגים ומיני מטעמים
הדברים ידועים לכל. ואין חולק על מצוות עונג וכבוד שבת
ואינו מובן להייכן כל זה מוביל
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
איש ווילנא אמר:
[ומכל מקום בענינים אלו שאינם מצוות אלא מנהג שווה האוכל ואינו זוכר לאינו אוכל]
ויש חולקים!
לא מוזכר באף אחד מהפוסקים כדבריך.

צריך לכתוב דבר שכל אחד מבין מעצמו?

האמת שאינני חושב שמי שלא חשב על כך בשעת האכילה אין בזה ענין 
ניתן דוגמא מישיבה בסוכה 
גם מי שלא חשב על ענני הכבוד בשעת האכילה 
אבל בתת מודע ובאופן כללי בחיים הוא מקשר בין החוויה של הישיבה בסוכה לענני הכבוד 
כך שזה מזכיר לו באופן כללי בחיים את ענני הכבוד וכך זה גם בהרבה מצוות 
הנקודה היא שמשום מה נראה לי שבנושא אכילת המוליתא אנשים שכחו לגמרי את ההקשר למן 
כמו שבאכילת מאכלי חלב שכחו את ההקשר לשני הלחם [אם כי נזכרים על ידו בתורה שנמשלה לחלב] 
 

בר לבב

משתמש רגיל
משיב דבר אמר:
תיכף יפתח כאן אשכול על ה"מנהג" לאכול מלפפון חמוץ עם הקוגל,
אמנם עדיין לא מצאתי איך לפתוח אשכול בעניין "מלפפון חמוץ הבא בתר קוגעל" אבל על הקוגעל עצמו יש לי..
שמעתי פעם שהרב אלישיב נקט שקוגל אטריות טעון המוציא ונט"י כי לא נחשב מבושל.
והשיבו לו שהסיבה שבירושלים נהגו לאכול קוגל בקידושים הוא כדי להיפטר מברכהמ"ז. (ולא קבל מהם...)

ואם ידוע למאן דהו בענין זה תע"ב
 

בשלמא

משתמש ותיק
בר לבב אמר:
עדיין לא מצאתי איך לפתוח אשכול בעניין "מלפפון חמוץ הבא בתר קוגעל"
איך אפשר שלא?
נתחיל עם הערת הגרשז"א לחשש בישול המלפפון מגוש הקוגעל כשהם בצלחת אחת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בר לבב אמר:
משיב דבר אמר:
תיכף יפתח כאן אשכול על ה"מנהג" לאכול מלפפון חמוץ עם הקוגל,
אמנם עדיין לא מצאתי איך לפתוח אשכול בעניין "מלפפון חמוץ הבא בתר קוגעל" אבל על הקוגעל עצמו יש לי..
ידוע שהרב אלישיב נקט שקוגל אטריות טעון המוציא ונט"י כי לא נחשב מבושל.
והשיבו לו שהסיבה שבירושלים נהגו לאכול קוגל בקידושים הוא כדי להיפטר מברכהמ"ז. (ולא קבל מהם...)

ואם ידוע למאן דהו בענין זה תע"ב


כמובן שהנידון מתחיל באכל כדי קביעות סעודה 
שוודאי הוא לכל הפחות פת הבא בכסנין 
החשש שלו היה מצד שאפיה אחר בישול עושה דברים ללחם 
וכן חשש לחייבו בחלה
 
 

בר לבב

משתמש רגיל
בשלמא אמר:
בר לבב אמר:
עדיין לא מצאתי איך לפתוח אשכול בעניין "מלפפון חמוץ הבא בתר קוגעל"
איך אפשר שלא?
נתחיל עם הערת הגרשז"א לחשש בישול המלפפון מגוש הקוגעל כשהם בצלחת אחת.
יפה.
ובבדיחותא, יש לעי'' גם בסוגיא דמלפפון בחומץ האם הוא בכלל המנהג
(בתקוה שלא יקומו עלי שאדרבא כך עיקר המצווה ואילו מלפפון במלח הוא חדש שאסור מה"ת)
 
רבינא אמר:
מאיזה טעם נתפרש במ"ב?

מצוה לטעום מכל תבשיל בערב שבת כדי לתקנן יפה כהגן [אליה רבה. ובשלחן שלמה משמע דעצם הטעימה היא מצוה. שה"צ או' ח'] ועין בספר שלחן שלמה דהטעימה בשבת מכל מין בודאי היא מצוה ורמז לזה טועמיה חיים זכו (מ"ב רן סוף סק"ב)
 

רבינא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
במנהג של ליל שישי אמנם אין שום ענין,
אבל ביני לביני גרמת לעוד כמה בעלי כרס נפוחה מחשיבות ופראק מתפקע מביטחון עצמי חלול, לכתוב דברי בלע ובלשון מהלכת גדולות על תענוגי שבת,
שהם חלק עיקרי ממצוות עונג שבת מדאורייתא עפ"י פשוטו והוזכרו בגמרא ובתפלות,
ועל מצוות טעימה בערב שבת שיסודותיו בהררי קדש ולשון המ''ב הוא דהטעימה בערב שבת מכל מין בוודאי היא מצוה.
??
לא התבלבלת?
מי דיבר באשכול על עונג שבת בשבת??
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אמונת אומן אמר:
ידידיה אמר:
תענוגי השבת הם באמת ענין חשוב, אבל אכילת מאכלים מסויימים דווקא ולא משום העונג שבהם הוא ענין טפל שבטפלים, ועל זה דנו כאן
כמה פוסקים עסקו בענין הטפל שבטפלים של מנהג אכילת מאכלים 'מסויימים' כגון מוליתא?

על איזה מאכל מסוים כתב בעל המאור שהנמנע ממנו הוא מין?
רגע אחד. אתה רוצה לומר ברצינות, שאתה חושב שמה שכתוב בבעה"מ ז"ל "חמין", הכוונה היא ל"טשולנט"? או שלא הבנתי את כוונת דבריך?
ומה טשולנט? ודאי חמין הוא מאכל מבושל העומד על האש מתחילת השבת ועד סעודת שחרית, ומי שמבטל מנהג זה יצא מכלל שלומי אמוני ישראל.
 
 
חלק עליון תַחתִית