"ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, דכתיב (קהלת יא ה) כעצמים בבטן המלאה" (ב"ר סה).
וכתב ביפה תואר (שם): "אם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה אם תתעבר בוולד שלא כרצונם וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה לה גמול על החבלי לידה" (הובא באוצר הידיעות).
ובעץ יוסף (שם) כתב: "שאילו ידעו מה בבטן המלאה אפשר שהרשעים יבקשו תחבולות שתפיל האשה פרי בטנה כשידע שהוא זולת רצונה".
שו"ת משנה הלכות תוכן העניינים חלק טו - אורח חיים
סימן קיח בירור ע"י אולטרא - סאונד אם העובר זכר או נקבה.
אם גורם לחסרון במדת הבטחון. בד' המדרש (ב"ר ס"ה י"ב) שדבר זה מכוסה ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה וביפ"ת שם כמה טעמים לסיבת היות ידיעה זו מכוסה מבנ"א. בדין תמים תהי' עם ה' אלקיך ולא לחקור אחר העתידות. אם יש בזה חשש להפלות רח"ל. אם כל הדברים המכוסים הנמנים שם במד' הוא איסור לגלותם. ובתלמודא דידן (פסחים נד ב) נשמט מה בעיבורה של אשה.
שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן קיח
בירור ע"י אולטרא - סאונד אם העובר זכר או נקבה
כ"ח ניסן התש"ס בנ"י יצו"א מע"כ ידידי ורב חביבי הרב הגאון וו"ח כש"ת הרב מוה"ר א' דבורקס שליט"א, בעמח"ס הרבה
אחדשכ"ת, בדבר שאלתו במה שעכשיו נהוג בין נשים מעוברות ללכת לרופא, ובודקים ע"י מכשיר (אלטרא - סאונד בלע"ז) ובו מבררים אם העובר הוא זכר או נקבה, ואפשר לידע זאת בהחדשים האמצעים כגון לאחר י"ד שבועות, אם יש צד היתר לדבר זה כי לכאורה הוא דבר זר מאד, וגם חסרון הוא בבטחון שצריכים להאמין שביד הקדוש ברוך הוא לשנות, וכמ"ש חז"ל (ברכות נ"ד ע"א, ס' ע"א) היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שוא, ומחלק הני מילי לאחר מ' אבל קודם מ' יום יבקש רחמים שיהא זכר, ועיין בתוס' סנהדרין כ"ב ד"ה ארבעים, וגם מצינו במדרש ב"ר פ' תולדות פס"ה סי' י"ב עה"פ לא ידעתי יום מותי, תנא שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה וכו' דכתיב כעצמים בבטן המלאה ע"כ (קהלת י"א). וביפ"ת שם מבאר דהכל הוא לטובת האדם, וז"ל ואם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה, אם תתעבר בוולד שלא כרצונם, וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה גמול על החבלי לידה, ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כסה הקדוש ברוך הוא את כל אלה מבני האדם עכ"ל.
ולפענ"ד הגם שגם אני הקטן כבר עוררתי בזה, דיש לקיים תמים תהי' עם ה' אלקיך ולא להלוך אחר העתידות, ומה תועלת יש בידיעות כאלו, ואדרבה כמה פעמים יזיק בענין שלום בית וכיוצא בו וח"ו יכול להביא אפי' לידי שפ"ד שירצו להפיל הולד ובפרט באנשים קלי דעת, כי באמת זה הוא המטרה שלהם שרוצים לראות אם הולד יהי' ברי ולפי רצונם, ואם יש לו איזה מחלאות או שיהי' טומטום או כיוצא בו ח"ו, ואפי' בין זכר ונקבה יש חלושי דעת, ובפרט לפמ"ש ז"ל א"א לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי למי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות, ולפעמים מחמת בושה שהאם לא תוכל לסבול אז יעשו הפלה ח"ו, ולפעמים יזיק להולד והאם יחדיו וזהו חוץ מפי' היפ"ת, דהוא לא עלה לו על דעתו ח"ו על ההפלה, אבל בעונ"ה בימים האלו נשתנו העתים.
וגדולה מזו כתב רבינו יהודה בר יקר רבו של הרמב"ן ז"ל בפי' התפילות והברכות, שאם נולד בן צריך לברך שהחיינו ועל הנקבה לא יברך דיין האמת, אפילו שאמרו ז"ל אוי לו למי שבניו נקבות ע"ש, ובגמ' אמרי' רבינו הקדוש נולד לו נכדה נקבה, ואמר לו רבינו הקדוש לבנו רבי' באה לעולם, והשיבו לו תנחומין של הבל נחמך אביך, והנה השתמש בלשון תנחומין כניחום אבלים ח"ו ויכול ח"ו לבא לידי שפ"ד וכיוצא בו, ואם לא ידעו ולא יבינו אז כשיצא לאויר העולם יעשה הקדוש ברוך הוא כרצונו מי יחיה ומי ימות, וזה מלבד ממה שאבותינו האמינו בה', בלי תחבולות.
איברא דבעיקר המדרש איכא עיקולי ופשורי, שהרי חשב שם שבעה דברים המכוסים מבנ"א והראשונה היא יום המיתה, ויום המיתה גופא מצינו שבקש דהמע"ה לדעת, כמ"ש (שבת ל' ע"א) אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע הודיעני ד' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני וכו', אמר לו גזירה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בו"ד, ומדת ימי מה היא גזירה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם וכו' ע"ש. הרי שהיה גזירה שלא ידע יום מותו ושלא רצו לגלות לו, אבל אם הי' לו היכולת לברר מעצמו אולי הי' מותר רק שלא הודיעהו מן השמים, וגם בדיוק לשון המדרש ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, כי אפשר שפי' שרק אדם אחר אינו יודע, אבל האשה בעצמה אפשר שיודעת, וכעין מה שמפרש ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, דנמי הפי' שאין אדם אחר יודע מה שבלבו של חבירו אבל האדם בעצמו יודע מה שבלבו, ובפרט לפ"מ דמבואר בחז"ל (נדה ל"א) והובא ברש"י אשה כי תזריע וילדה זכר, דתלוי במי שמזריע תחילה ואפשר שבשעת מעשה הרגישה שהיתה מזרעת תחילה, וכעין שאמרו ביורה כחץ שהיא יודעת ולא האיש, או כפי מה שאמר ר' יוסי (שבת קי"ח ע"ב) חמש בעילות בעלתי ונטעתי חמשה ארזים בישראל ומאן אינון וכו' ע"ש ובגמ' מוקים לה בעלתי ושניתי, ועיין בעירובין דף ק' ע"ב הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה, וכן יכולני לעשות כל בני זכרים, א"כ אצלו אין זה מכוסה כלל, ועוד מה שאמרו חז"ל שהי' מקום שילדו רק זכרים ולבסוף נקבה אחת, וא"כ ידעו שבעיבורה של אשה היא רק בן, ולכן ע"כ צ"ל דהאי מכוסה הוא ע"פ רוב אבל יש מציאות שידעו והבן. (ואגב בגמ' דידן פסחים נ"ד ע"ב מביא שבעה דברים מכוסים מבני אדם, ולא חשב שם הא דאין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, אלא במקומו חשב שם ומלכות ב"ד מתי תחזור וכו' ע"ש).
ומיהו לעצם הדבר לפענ"ד צדקו דבריו בזה, והנח לו להקב"ה שינהג עולמו בחסד וברחמים וכרצונו הטוב, והכל לרחמים ולטובה ולרצון לפני אדון כל והבוטח בה' חסד יסובבנהו.
דושכ"ת בידידות ובלב ונפש, מנשה הקטן
דרך אגב,
חשוקי חמד עירובין דף סז עמוד ב
שאלו את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, מעוברת הלכה לבדיקת אולטרא - סאונד ובקשה מהרופא לא לגלות את מין העובר, כמבואר בחז"ל. ולאחר הבדיקה הרופא גילה לה את מין העובר, בניגוד לרצונה. האם לשלם לרופא עבור הבדיקה?
והשיב מו"ח זצוק"ל: לשלם לרופא. וסברתו היא כנראה, שהרופא עשה את בדיקת האולטרא - סאונד כהוגן, אלא שגם פשע, ולכן על עבודתו צריך לשלם.