גילוי מין הוולד - האם יש עניין להימנע?

דחד יומא

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
בחור צעיר אמר:
כאשר אמרו כבר, אין מקור לשאלה חדשה זו, ודברי המדרש בוודאי אינם מתייחסים לאפשרות שניתנה לדעת.

אבל יש תחושה מסוימת, שחזקה אצל הורים, בוודאי בהריונות הראשונים, שמבקשים להשאיר כמה שאפשר בידי שמים,
ולחוש את הנהגתו בעניין, כמש"א ג' מפתחות לא נמסרו וכו', ושיש בהיריון ולידה בחינה מסוימת של גילוי נס בתוך הטבע,
ולכן ממעטים כמה שאפשר את התערבות האדם. ואמנם במה שאפשר להועיל מסתמא אין בזה מניעה,
אבל בדבר שהוא לסקרנות בעלמא ואין בו כל תועלת, מעדיפים לחוש מובלים בידי שמים מאשר מובילים.

ולא כאותם אשר נשמעים אחר הלידה מספרים ש 'הוא נולד.....'.

וישנה עוד תחושה חזקה של דבר הסמוי מן העין, ושידיעת האדם משמשת גורם מכריע במציאות כאותה שאמרו במכניקה הקוונטית וכו'.
מפליא לשמוע דברים בעניין מפי @בחור צעיר 
עיין סוכה כו:אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן
או"ד כדאמרו בסוטה ד: לגבי שיעור ביאה לבן עזאי "סוד ה' ליראיו".
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
יושבי יעבץ אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
מפליא לשמוע דברים בעניין מפי @בחור צעיר 
עיין סוכה כו:אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן
או"ד כדאמרו בסוטה ד: לגבי שיעור ביאה לבן עזאי "סוד ה' ליראיו".
או"ד צעיר כדוד שאמר צעיר אנכי ונבזה, או כגדעון שאמר הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי.
ובחור אולי כשאול שנאמר עליו בחור וטוב.
וב"ה כבר חנני ה' בכמה הריונות ותוצאותיהן.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמחה מנתניה אמר:
הבדיקה היחידה שיש טעם שלא לעשותה היא בדיקת שקיפות עורפית שכפי שהבנתי אין לה שום נפק"מ רפואית, אלא רק לידיעה בעלמא אם הוולד תסמונת דאון, ומיועד למי שרוצה להפיל ח"ו את עוברו כשישמע את זה ח"ו
ושאר בדיקות המועילות לאם ולעובר חובה לעשות

כתבת ח"ו על מעשה שנחלקו עליו גדולי עולם בזמינו, וממילא יש לבדיקה הנ"ל נפק"מ לאותם שסומכים על דעת המקילים בנושא. ואכ"מ
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
שמחה מנתניה אמר:
הבדיקה היחידה שיש טעם שלא לעשותה היא בדיקת שקיפות עורפית שכפי שהבנתי אין לה שום נפק"מ רפואית, אלא רק לידיעה בעלמא אם הוולד תסמונת דאון, ומיועד למי שרוצה להפיל ח"ו את עוברו כשישמע את זה ח"ו
ושאר בדיקות המועילות לאם ולעובר חובה לעשות

כתבת ח"ו על מעשה שנחלקו עליו גדולי עולם בזמינו, וממילא יש לבדיקה הנ"ל נפק"מ לאותם שסומכים על דעת המקילים בנושא. ואכ"מ

אשמח להרחבה
כי בלא זה, הדברים סתומים!
 

אלף

משתמש רגיל
מה אדבר אמר:
ידוע להביא את זה:

בראשית רבה (וילנא) פרשת תולדות פרשה סה
תני שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת, יום המיתה מנין, דכתיב (קהלת ט) כי גם לא ידע האדם את עתו, יום הנחמה מנין, דכתיב (ישעיה ס) אני ה' בעתה אחישנה, ואין אדם יודע מה בעומקו של דין, שנאמר (דברים א) כי המשפט לאלהים הוא, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, דכתיב (קהלת ג) מתת אלהים הוא, ואין אדם יודע מה בלבו של חברו, דכתיב (ירמיה יז) אני ה' חוקר לב, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, דכתיב (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת, דכתיב (ישעיה סג) כי יום נקם בלבי.
בספר שאלת רב מהגרח"ק שליט"א, הביא ראיה מדברי חז"ל אלו שאינו ראוי לדעת
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמחה מנתניה אמר:
חייל של הרבי אמר:
שמחה מנתניה אמר:
הבדיקה היחידה שיש טעם שלא לעשותה היא בדיקת שקיפות עורפית שכפי שהבנתי אין לה שום נפק"מ רפואית, אלא רק לידיעה בעלמא אם הוולד תסמונת דאון, ומיועד למי שרוצה להפיל ח"ו את עוברו כשישמע את זה ח"ו
ושאר בדיקות המועילות לאם ולעובר חובה לעשות

כתבת ח"ו על מעשה שנחלקו עליו גדולי עולם בזמינו, וממילא יש לבדיקה הנ"ל נפק"מ לאותם שסומכים על דעת המקילים בנושא. ואכ"מ

אשמח להרחבה
כי בלא זה, הדברים סתומים!


באופן כללי יש מחלוקת מהי הסיבה שאסור להפיל עובר. לפי האגרות משה, הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, זה ענף של רציחה, וממילא אסור יהיה להפיל אף כשמדובר בילד שיקשה על הוריו לכל החיים. 
לפי ציץ אליעזר זה אסור משום חבלה והשחתה וממילא אם זה ילד שיקשה מאוד על המשפחה (כגון תסמונת דאון) מותר  להפיל. 
יש עוד נידון לגבי הזמן שבו מפילים. ואופן ההפלה. עד ארבעים יום נחשב הכי קל. עד שלושה חודשים הרבה מורי הוראה נוטים להקל כהציץ אליעזר, ומשם ואילך עד שישה חודשים, פחות נוטים להקל. ובאופן ההפלה יש דרך להפיל שיהיה איסור דרבנן אף להמחמירים, וממילא עושים זאת ספק דרבנן. ומי שח"ו נצרך לזה הוא חייב להיות צמוד למורה הוראה בכל הפרטים. 
זה הכל בקיצור נמרץ, ואיני מאריך מפני ש:
א. אני עצמי לא מאוד בקיא בכל הדינים ובכל המציאות בתחום זה. 
ב. מדובר בדיני נפשות ממש (הן לקולא והן לחומרא, אם לוולד ואם להורים) ואין להאריך בדבר המצער. 
ג. משום מה זה נראה שיש מוסכמה בעולם ההלכה שהנושא צריך להיות מושתק, ורק מי שח"ו נקלע לבעיה יכול להתייעץ עם מורה הוראה וכו', וכנראה יש להשתקה הזו סיבות טובות. 
 
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
שמחה מנתניה אמר:
חייל של הרבי אמר:
כתבת ח"ו על מעשה שנחלקו עליו גדולי עולם בזמינו, וממילא יש לבדיקה הנ"ל נפק"מ לאותם שסומכים על דעת המקילים בנושא. ואכ"מ

אשמח להרחבה
כי בלא זה, הדברים סתומים!


באופן כללי יש מחלוקת מהי הסיבה שאסור להפיל עובר. לפי האגרות משה, הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, זה ענף של רציחה, וממילא אסור יהיה להפיל אף כשמדובר בילד שיקשה על הוריו לכל החיים. 
לפי ציץ אליעזר זה אסור משום חבלה והשחתה וממילא אם זה ילד שיקשה מאוד על המשפחה (כגון תסמונת דאון) מותר  להפיל. 
יש עוד נידון לגבי הזמן שבו מפילים. ואופן ההפלה. עד ארבעים יום נחשב הכי קל. עד שלושה חודשים הרבה מורי הוראה נוטים להקל כהציץ אליעזר, ומשם ואילך עד שישה חודשים, פחות נוטים להקל. ובאופן ההפלה יש דרך להפיל שיהיה איסור דרבנן אף להמחמירים, וממילא עושים זאת ספק דרבנן. ומי שח"ו נצרך לזה הוא חייב להיות צמוד למורה הוראה בכל הפרטים. 
זה הכל בקיצור נמרץ, ואיני מאריך מפני ש:
א. אני עצמי לא מאוד בקיא בכל הדינים ובכל המציאות בתחום זה. 
ב. מדובר בדיני נפשות ממש (הן לקולא והן לחומרא, אם לוולד ואם להורים) ואין להאריך בדבר המצער. 
ג. משום מה זה נראה שיש מוסכמה בעולם ההלכה שהנושא צריך להיות מושתק, ורק מי שח"ו נקלע לבעיה יכול להתייעץ עם מורה הוראה וכו', וכנראה יש להשתקה הזו סיבות טובות. 
מעניין מאד מעולם לא שמעתי על כך שהנושא בכלל נתון לדיון
תודה
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
יש שדנו שאם יודעים את מין העובר, שוב מברכים הטוב והמטיב אפי' על בת
והיינו משום, שהסיבה שאין מברכים על בת היא משום שהגם שבוודאי שמחה גדולה היא שנולדה הבת, מ"מ מהול בזה גם צער, כד' הירושלמי, אבל אם כבר יודע על כך, הרי שעיקר החוויה בלידה היא חווית השמחה
מי דן בזה?
זה נשמע כמו שטויות גמורות. וכי מפני שידע שהיא בת אינו מצטער כהירושלמי? הלא סו"ס היא בת, ומה לי שכבר ידע.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
שמחה מנתניה אמר:
יש שדנו שאם יודעים את מין העובר, שוב מברכים הטוב והמטיב אפי' על בת
והיינו משום, שהסיבה שאין מברכים על בת היא משום שהגם שבוודאי שמחה גדולה היא שנולדה הבת, מ"מ מהול בזה גם צער, כד' הירושלמי, אבל אם כבר יודע על כך, הרי שעיקר החוויה בלידה היא חווית השמחה
מי דן בזה?
זה נשמע כמו שטויות גמורות. וכי מפני שידע שהיא בת אינו מצטער כהירושלמי? הלא סו"ס היא בת, ומה לי שכבר ידע.

מה יש להצטער שנולדה בת? מה היא לא יהודיה??? 
אלא שהרוב מעדיפים שיוולד זכר (מכל מיני סיבות), וכשאדם ממתין תשעה חודשים לשמוע מה נולד לו, ומגלה שזו בת, מהול בזה מעט עצב, לא כי זו בת, אלא כי זה לא בן כמו שהוא קיווה. 
אבל אם ידע כבר תקופה שזה לא בן, אין שום אכזבה ביום הלידה אלא רק שמחה טהורה שנולדה לו בת. 

נ.ב. גם אני לא יודע מי דן בזה ומה באמת צריך לנהוג למעשה, רק מעיר שהסברא בהחלט הגיונית. 
 
פראנק אמר:
לכהן יש עניין לא לדעת -אם זה בן היא לא יכולה לטמא למתים (אין ס"ס)

מסתבר שכוונתך על פי דברי הרוקח סי' שסו, הובא בש"ך יו"ד סי' שע"א סק"א. אבל עי' בפתחי תשובה שם סק"א.

ועי' בספר נשמת אברהם לרבי אברהם סופר יו"ד שעא בשם הגריש אלישיב
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
שמחה מנתניה אמר:
חייל של הרבי אמר:
כתבת ח"ו על מעשה שנחלקו עליו גדולי עולם בזמינו, וממילא יש לבדיקה הנ"ל נפק"מ לאותם שסומכים על דעת המקילים בנושא. ואכ"מ

אשמח להרחבה
כי בלא זה, הדברים סתומים!


באופן כללי יש מחלוקת מהי הסיבה שאסור להפיל עובר. לפי האגרות משה, הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, זה ענף של רציחה, וממילא אסור יהיה להפיל אף כשמדובר בילד שיקשה על הוריו לכל החיים. 
לפי ציץ אליעזר זה אסור משום חבלה והשחתה וממילא אם זה ילד שיקשה מאוד על המשפחה (כגון תסמונת דאון) מותר  להפיל. 
יש עוד נידון לגבי הזמן שבו מפילים. ואופן ההפלה. עד ארבעים יום נחשב הכי קל. עד שלושה חודשים הרבה מורי הוראה נוטים להקל כהציץ אליעזר, ומשם ואילך עד שישה חודשים, פחות נוטים להקל. ובאופן ההפלה יש דרך להפיל שיהיה איסור דרבנן אף להמחמירים, וממילא עושים זאת ספק דרבנן. ומי שח"ו נצרך לזה הוא חייב להיות צמוד למורה הוראה בכל הפרטים. 
זה הכל בקיצור נמרץ, ואיני מאריך מפני ש:
א. אני עצמי לא מאוד בקיא בכל הדינים ובכל המציאות בתחום זה. 
ב. מדובר בדיני נפשות ממש (הן לקולא והן לחומרא, אם לוולד ואם להורים) ואין להאריך בדבר המצער. 
ג. משום מה זה נראה שיש מוסכמה בעולם ההלכה שהנושא צריך להיות מושתק, ורק מי שח"ו נקלע לבעיה יכול להתייעץ עם מורה הוראה וכו', וכנראה יש להשתקה הזו סיבות טובות. 
 

עי' שבט הלוי ח"ז סי' רח וצי"א חלק י"ד סי' ק וחלק ט סי' נא שער ג'
 

בשלמא

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
בחור צעיר אמר:
כאשר אמרו כבר, אין מקור לשאלה חדשה זו, ודברי המדרש בוודאי אינם מתייחסים לאפשרות שניתנה לדעת.

אבל יש תחושה מסוימת, שחזקה אצל הורים, בוודאי בהריונות הראשונים, שמבקשים להשאיר כמה שאפשר בידי שמים,
ולחוש את הנהגתו בעניין, כמש"א ג' מפתחות לא נמסרו וכו', ושיש בהיריון ולידה בחינה מסוימת של גילוי נס בתוך הטבע,
ולכן ממעטים כמה שאפשר את התערבות האדם. ואמנם במה שאפשר להועיל מסתמא אין בזה מניעה,
אבל בדבר שהוא לסקרנות בעלמא ואין בו כל תועלת, מעדיפים לחוש מובלים בידי שמים מאשר מובילים.

ולא כאותם אשר נשמעים אחר הלידה מספרים ש 'הוא נולד.....'.

וישנה עוד תחושה חזקה של דבר הסמוי מן העין, ושידיעת האדם משמשת גורם מכריע במציאות כאותה שאמרו במכניקה הקוונטית וכו'.
מפליא לשמוע דברים בעניין מפי @בחור צעיר 
עיין סוכה כו:אמר אביי בילדים ונשותיהן עמהן
מזכיר את הסיפור של הסטייפלער זצ"ל עם הגאון ר"ד פרנקל עם המקוה של הרב לנדא זצ"ל
 
 

איש הישראלי

משתמש ותיק
עוד תועלת שיכולה להיות מידיעת מין הולד
להתפלל שלא יולד בזמן שיהיה ספק על יום המילה
 
יש שאמרו מצד שאם ההורים יידעו שזה לא מה שהם ציפו יבואו לידי אכזבה, וכן שייך אצל ההורים - עיין "פלא יועץ" ערך "בת".
וגם אפ"ל מצד שיש דעה בברכות בירושלמי שעד הלידה (ולא רק עד 40 יום) אפשר להתפלל שהעובר יתהפך לבן (או לבת) והראיה מלאה שהתפללה על דינה שתצא בת.
וגם לשמר את גורם ההפתעה ..
 

עץ פרי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
לענ"ד, מי שרוצה לקיים 'תמים תהיה' בהידור,
בהחלט יש מקום להמנע מידיעה מוקדמת, אם לא משום צורך גדול.
תמים תהיה זה לא לחקור עתידות כגון מזלות וכד'
מה הקשר בין תמים תהיה לבדיקת אולטרסאונד
הרי זה בדיקה של מה שקורה עכשיו ולא עתיד
זה כמו לומר לעצום עיניים משום תמים תהיה.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אמונת אומן אמר:
לענ"ד, מי שרוצה לקיים 'תמים תהיה' בהידור,
בהחלט יש מקום להמנע מידיעה מוקדמת, אם לא משום צורך גדול.
תמים תהיה זה לא לחקור עתידות כגון מזלות וכד'
מה הקשר בין תמים תהיה לבדיקת אולטרסאונד
הרי זה בדיקה של מה שקורה עכשיו ולא עתיד
זה כמו לומר לעצום עיניים משום תמים תהיה.
לא אמרתי שיש כאן חיוב של תמים תהיה, אבל הידור בענף התמימות לענ"ד יש כאן. 
 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
עץ פרי אמר:
אמונת אומן אמר:
לענ"ד, מי שרוצה לקיים 'תמים תהיה' בהידור,
בהחלט יש מקום להמנע מידיעה מוקדמת, אם לא משום צורך גדול.
תמים תהיה זה לא לחקור עתידות כגון מזלות וכד'
מה הקשר בין תמים תהיה לבדיקת אולטרסאונד
הרי זה בדיקה של מה שקורה עכשיו ולא עתיד
זה כמו לומר לעצום עיניים משום תמים תהיה.
לא אמרתי שיש כאן חיוב של תמים תהיה, אבל הידור בענף התמימות לענ"ד יש כאן. 
גם לעצום עיניים זה הידור??
 
אמונת אומן אמר:
לענ"ד, מי שרוצה לקיים 'תמים תהיה' בהידור,
בהחלט יש מקום להמנע מידיעה מוקדמת, אם לא משום צורך גדול.
ומי שרוצה להדר שבעתיים, יבקש מהמיילדת לא לגלות את מין הולד שלושה ימים.
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
פראנק אמר:
לכהן יש עניין לא לדעת -אם זה בן היא לא יכולה לטמא למתים (אין ס"ס)
מעוברת הנכנסת לאהל המת אין העובר נטמא, כי זה טהרה בלועה 
וכמו שמעוברת שהוולד מת בבטנה אינה מטמאה מדין מת, כי זה טומאה בלועה 
ואין שום איסור לאשת כהן המעוברת (אפילו כשיודעים שהעובר הוא זכר) להיכנס לאהל המת
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
פראנק אמר:
לכהן יש עניין לא לדעת -אם זה בן היא לא יכולה לטמא למתים (אין ס"ס)
מעוברת הנכנסת לאהל המת אין העובר נטמא, כי זה טהרה בלועה 
וכמו שמעוברת שהוולד מת בבטנה אינה מטמאה מדין מת, כי זה טומאה בלועה 
ואין שום איסור לאשת כהן המעוברת (אפילו כשיודעים שהעובר הוא זכר) להיכנס לאהל המת
 
הרוקח להדיא חולק עליך והתיר רק מכח ס"ס
אבל המג"א אכן מקשה כדבריך
ועי' בד' גדולי האחרונים שיישבו דבריו (ממה שעולה בזכרוני כרגע - רדב"ז אבני מילואים וברכ"י,)
 

אור החכמה

משתמש ותיק
"ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, דכתיב (קהלת יא ה) כעצמים בבטן המלאה" (ב"ר סה).
וכתב ביפה תואר (שם): "אם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה אם תתעבר בוולד שלא כרצונם וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה לה גמול על החבלי לידה" (הובא באוצר הידיעות).
ובעץ יוסף (שם) כתב: "שאילו ידעו מה בבטן המלאה אפשר שהרשעים יבקשו תחבולות שתפיל האשה פרי בטנה כשידע שהוא זולת רצונה".
שו"ת משנה הלכות תוכן העניינים חלק טו - אורח חיים
סימן קיח בירור ע"י אולטרא - סאונד אם העובר זכר או נקבה.
אם גורם לחסרון במדת הבטחון. בד' המדרש (ב"ר ס"ה י"ב) שדבר זה מכוסה ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה וביפ"ת שם כמה טעמים לסיבת היות ידיעה זו מכוסה מבנ"א. בדין תמים תהי' עם ה' אלקיך ולא לחקור אחר העתידות. אם יש בזה חשש להפלות רח"ל. אם כל הדברים המכוסים הנמנים שם במד' הוא איסור לגלותם. ובתלמודא דידן (פסחים נד ב) נשמט מה בעיבורה של אשה. 
שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן קיח
בירור ע"י אולטרא - סאונד אם העובר זכר או נקבה 
כ"ח ניסן התש"ס בנ"י יצו"א מע"כ ידידי ורב חביבי הרב הגאון וו"ח כש"ת הרב מוה"ר א' דבורקס שליט"א, בעמח"ס הרבה 
אחדשכ"ת, בדבר שאלתו במה שעכשיו נהוג בין נשים מעוברות ללכת לרופא, ובודקים ע"י מכשיר (אלטרא - סאונד בלע"ז) ובו מבררים אם העובר הוא זכר או נקבה, ואפשר לידע זאת בהחדשים האמצעים כגון לאחר י"ד שבועות, אם יש צד היתר לדבר זה כי לכאורה הוא דבר זר מאד, וגם חסרון הוא בבטחון שצריכים להאמין שביד הקדוש ברוך הוא לשנות, וכמ"ש חז"ל (ברכות נ"ד ע"א, ס' ע"א) היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שוא, ומחלק הני מילי לאחר מ' אבל קודם מ' יום יבקש רחמים שיהא זכר, ועיין בתוס' סנהדרין כ"ב ד"ה ארבעים, וגם מצינו במדרש ב"ר פ' תולדות פס"ה סי' י"ב עה"פ לא ידעתי יום מותי, תנא שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה וכו' דכתיב כעצמים בבטן המלאה ע"כ (קהלת י"א). וביפ"ת שם מבאר דהכל הוא לטובת האדם, וז"ל ואם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה, אם תתעבר בוולד שלא כרצונם, וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה גמול על החבלי לידה, ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כסה הקדוש ברוך הוא את כל אלה מבני האדם עכ"ל. 
ולפענ"ד הגם שגם אני הקטן כבר עוררתי בזה, דיש לקיים תמים תהי' עם ה' אלקיך ולא להלוך אחר העתידות, ומה תועלת יש בידיעות כאלו, ואדרבה כמה פעמים יזיק בענין שלום בית וכיוצא בו וח"ו יכול להביא אפי' לידי שפ"ד שירצו להפיל הולד ובפרט באנשים קלי דעת, כי באמת זה הוא המטרה שלהם שרוצים לראות אם הולד יהי' ברי ולפי רצונם, ואם יש לו איזה מחלאות או שיהי' טומטום או כיוצא בו ח"ו, ואפי' בין זכר ונקבה יש חלושי דעת, ובפרט לפמ"ש ז"ל א"א לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי למי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות, ולפעמים מחמת בושה שהאם לא תוכל לסבול אז יעשו הפלה ח"ו, ולפעמים יזיק להולד והאם יחדיו וזהו חוץ מפי' היפ"ת, דהוא לא עלה לו על דעתו ח"ו על ההפלה, אבל בעונ"ה בימים האלו נשתנו העתים. 
וגדולה מזו כתב רבינו יהודה בר יקר רבו של הרמב"ן ז"ל בפי' התפילות והברכות, שאם נולד בן צריך לברך שהחיינו ועל הנקבה לא יברך דיין האמת, אפילו שאמרו ז"ל אוי לו למי שבניו נקבות ע"ש, ובגמ' אמרי' רבינו הקדוש נולד לו נכדה נקבה, ואמר לו רבינו הקדוש לבנו רבי' באה לעולם, והשיבו לו תנחומין של הבל נחמך אביך, והנה השתמש בלשון תנחומין כניחום אבלים ח"ו ויכול ח"ו לבא לידי שפ"ד וכיוצא בו, ואם לא ידעו ולא יבינו אז כשיצא לאויר העולם יעשה הקדוש ברוך הוא כרצונו מי יחיה ומי ימות, וזה מלבד ממה שאבותינו האמינו בה', בלי תחבולות. 
איברא דבעיקר המדרש איכא עיקולי ופשורי, שהרי חשב שם שבעה דברים המכוסים מבנ"א והראשונה היא יום המיתה, ויום המיתה גופא מצינו שבקש דהמע"ה לדעת, כמ"ש (שבת ל' ע"א) אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע הודיעני ד' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני וכו', אמר לו גזירה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בו"ד, ומדת ימי מה היא גזירה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם וכו' ע"ש. הרי שהיה גזירה שלא ידע יום מותו ושלא רצו לגלות לו, אבל אם הי' לו היכולת לברר מעצמו אולי הי' מותר רק שלא הודיעהו מן השמים, וגם בדיוק לשון המדרש ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, כי אפשר שפי' שרק אדם אחר אינו יודע, אבל האשה בעצמה אפשר שיודעת, וכעין מה שמפרש ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, דנמי הפי' שאין אדם אחר יודע מה שבלבו של חבירו אבל האדם בעצמו יודע מה שבלבו, ובפרט לפ"מ דמבואר בחז"ל (נדה ל"א) והובא ברש"י אשה כי תזריע וילדה זכר, דתלוי במי שמזריע תחילה ואפשר שבשעת מעשה הרגישה שהיתה מזרעת תחילה, וכעין שאמרו ביורה כחץ שהיא יודעת ולא האיש, או כפי מה שאמר ר' יוסי (שבת קי"ח ע"ב) חמש בעילות בעלתי ונטעתי חמשה ארזים בישראל ומאן אינון וכו' ע"ש ובגמ' מוקים לה בעלתי ושניתי, ועיין בעירובין דף ק' ע"ב הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה, וכן יכולני לעשות כל בני זכרים, א"כ אצלו אין זה מכוסה כלל, ועוד מה שאמרו חז"ל שהי' מקום שילדו רק זכרים ולבסוף נקבה אחת, וא"כ ידעו שבעיבורה של אשה היא רק בן, ולכן ע"כ צ"ל דהאי מכוסה הוא ע"פ רוב אבל יש מציאות שידעו והבן. (ואגב בגמ' דידן פסחים נ"ד ע"ב מביא שבעה דברים מכוסים מבני אדם, ולא חשב שם הא דאין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, אלא במקומו חשב שם ומלכות ב"ד מתי תחזור וכו' ע"ש). 
ומיהו לעצם הדבר לפענ"ד צדקו דבריו בזה, והנח לו להקב"ה שינהג עולמו בחסד וברחמים וכרצונו הטוב, והכל לרחמים ולטובה ולרצון לפני אדון כל והבוטח בה' חסד יסובבנהו.
דושכ"ת בידידות ובלב ונפש, מנשה הקטן 

דרך אגב,
חשוקי חמד עירובין דף סז עמוד ב
שאלו את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, מעוברת הלכה לבדיקת אולטרא - סאונד ובקשה מהרופא לא לגלות את מין העובר, כמבואר בחז"ל. ולאחר הבדיקה הרופא גילה לה את מין העובר, בניגוד לרצונה. האם לשלם לרופא עבור הבדיקה?
והשיב מו"ח זצוק"ל: לשלם לרופא. וסברתו היא כנראה, שהרופא עשה את בדיקת האולטרא - סאונד כהוגן, אלא שגם פשע, ולכן על עבודתו צריך לשלם. 
 

דניאלי

משתמש ותיק
איני בא לומר דעה בנושא
אבל לידיעה שיש מגדולי ישראל כהגר"ח קניבסקי ועוד שמורים בתוקף נגד הדבר הזה.
 

דניאלי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
זכרונות אמר:
פראנק אמר:
לכהן יש עניין לא לדעת -אם זה בן היא לא יכולה לטמא למתים (אין ס"ס)
מעוברת הנכנסת לאהל המת אין העובר נטמא, כי זה טהרה בלועה 
וכמו שמעוברת שהוולד מת בבטנה אינה מטמאה מדין מת, כי זה טומאה בלועה 
ואין שום איסור לאשת כהן המעוברת (אפילו כשיודעים שהעובר הוא זכר) להיכנס לאהל המת
הרוקח להדיא חולק עליך והתיר רק מכח ס"ס
אבל המג"א אכן מקשה כדבריך
ועי' בד' גדולי האחרונים שיישבו דבריו (ממה שעולה בזכרוני כרגע - רדב"ז אבני מילואים וברכ"י,)
הנושא באחרונים הוא מצד חשש שמא תלד אבל כמדומה שאין צד שכרגע אסור
 
 
חלק עליון תַחתִית