למה כ"כ מקשים בתהליך הגיור ?

כותר

משתמש ותיק
בשו"ע יו"ד סימן רסח ס"ב:
כשבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (פי' אבודים וסחופים מן מדוע נסחף אביריך) ומטורפים ויסורים באים עליהם אם אמר יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם מקבלין אותו מיד.
 ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה' ואיסור עבודת כוכבים ומאריכין עמו בדבר זה ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות שאומרים לו קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה חייב סקילה ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת חללת שבת אתה חייב סקילה ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו.
 ידוע לי על אחת שנמצאת בהליכי גיור בבי"ד של רבי ניסים קרליץ זצ"ל, מעבירים אותם סדרת מבחנים על פרטי פרטים של הלכות, שנשים יר"ש מבתים טובים גם לא יודעות.
היא מספרת שאם היה לה טעות אחת, היא צריכה לחזור שוןב על כל יחידה זו ועוברת מבחן נוסף.
כמו כן חקרו אותה, אם היא לא גרה עם גבר, והרב אמר לה שהוא לא מאמין לה שלא.
אם אמת בפיה, אני לא מבין למה כ"כ מקשים עליה, אחרי שמגלה את ליבה באמת וברצינות שרוצה לקבל עול מצוות, וכי זה מה שנאמר:
"מודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות" ?
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
בידועי ומכירי הרבה מאוד רבניודייני גירות אשר מגיירים ומכשירים גירים וגירות ... ומספרים שם איך הם (הן) עוברים הדרכה איך לרמות את הדיינים ... ואיך כמעט רוב אלה שבאים להתגייר הם לא באים כ"כ לש"ש (ובוודאי שיש כאלה שודאי מתגיירים לש"ש) אך המקרים שבהם מיד אחר הגירות רצים לבית הדין להתחתן עם החבר/ה שהכירו קודם וחיו איתם באיסור ... והכל רק בגלל ענינים בירוקרטים כאלה ואחרים ...

ולכן חובה כמה שיותר לברר ולחקור אחר דין האמת לשם מה הם רוצים להתגייר ???

וישנם המון המון סיפורים מדי חודש בחודשו שאוכל לספר לך בפרטי ... על מה שקורה בבתי הדין הללו ...

לפעמים צריך להניח לאנישם יראים ושלמים לעשות את מלאכתם נאמנה ... ולפעמים טוב כך !!!
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ציון הלא תשאלי אמר:
בידועי ומכירי הרבה מאוד רבניודייני גירות אשר מגיירים ומכשירים גירים וגירות ... ומספרים שם איך הם (הן) עוברים הדרכה איך לרמות את הדיינים ... ואיך כמעט רוב אלה שבאים להתגייר הם לא באים כ"כ לש"ש (ובוודאי שיש כאלה שודאי מתגיירים לש"ש) אך המקרים שבהם מיד אחר הגירות רצים לבית הדין להתחתן עם החבר/ה שהכירו קודם וחיו איתם באיסור ... והכל רק בגלל ענינים בירוקרטים כאלה ואחרים ...

ולכן חובה כמה שיותר לברר ולחקור אחר דין האמת לשם מה הם רוצים להתגייר ???

וישנם המון המון סיפורים מדי חודש בחודשו שאוכל לספר לך בפרטי ... על מה שקורה בבתי הדין הללו ...

לפעמים צריך להניח לאנישם יראים ושלמים לעשות את מלאכתם נאמנה ... ולפעמים טוב כך !!!
בשביל זה די לקבל עדות מהרבנית שמלמדת אותה את ההלכות, וממשפחות שמכירים אותה, שהיא אכן מתכוונת באמת ובתמים.
מדוע היא צריכה לעבור כמה שנים כזה תהליך מייגע ?
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
בידועי ומכירי הרבה מאוד רבניודייני גירות אשר מגיירים ומכשירים גירים וגירות ... ומספרים שם איך הם (הן) עוברים הדרכה איך לרמות את הדיינים ... ואיך כמעט רוב אלה שבאים להתגייר הם לא באים כ"כ לש"ש (ובוודאי שיש כאלה שודאי מתגיירים לש"ש) אך המקרים שבהם מיד אחר הגירות רצים לבית הדין להתחתן עם החבר/ה שהכירו קודם וחיו איתם באיסור ... והכל רק בגלל ענינים בירוקרטים כאלה ואחרים ...

ולכן חובה כמה שיותר לברר ולחקור אחר דין האמת לשם מה הם רוצים להתגייר ???

וישנם המון המון סיפורים מדי חודש בחודשו שאוכל לספר לך בפרטי ... על מה שקורה בבתי הדין הללו ...

לפעמים צריך להניח לאנישם יראים ושלמים לעשות את מלאכתם נאמנה ... ולפעמים טוב כך !!!
בשביל זה די לקבל עדות מהרבנית שמלמדת אותה את ההלכות, וממשפחות שמכירים אותה, שהיא אכן מתכוונת באמת ובתמים.
מדוע היא צריכה לעבור כמה שנים כזה תהליך מייגע ?
אף אחד/ת מאלה שמלמדים אותם באמת לא חי אותם ברמה גבוהה כ"כ שיכול להכיר אותם ... 
ויותר מכך אומר לך אף משפחות "אומנה" (הרבה משפחות דתיות וחרדיות בערים חילוניות לגמרי בהם מוכנים לקבל לשבתות וחגים בחורים/ות גוים שמעורבבים כבר שנים בהווי בארץ \, ושיש להם אף אבא יהודי שהתחתן עם גויה והולידו ילדים, והילדים רוצים להתגייר בכדי להתחתן או להרגיש בנוח בהוויה הישראלית, ואין להם שום כיוון בעולם לשמור את כל המצוות כהוויתן אולי במקרה הטוב לשמור מסורת ותו לא !!!

למרות שבאותם שבתות שהם מתארחים את אותם משפחות "אומנה" הם יכולים להעיר להם על מנהגים ודינים מסוימים בהם המשפחה אינה נוהגת כך, וזה מאוד מפעים איך הם יודעים הכל עד לדקויות, אך שמגיעים איתם לתכל'ס הם אומרים שבאמת אין להם אפשרות אמיתית להתנתק מבים הוריהם שבהם אוכלים נבלות וטריפות ... שבת ... וכו' ... וכל הסיבה שהם מתגיירים לחסוך מעצמם עגמת נפש טכנית בחיי ההויה הישראלית !!
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
בידועי ומכירי הרבה מאוד רבניודייני גירות אשר מגיירים ומכשירים גירים וגירות ... ומספרים שם איך הם (הן) עוברים הדרכה איך לרמות את הדיינים ... ואיך כמעט רוב אלה שבאים להתגייר הם לא באים כ"כ לש"ש (ובוודאי שיש כאלה שודאי מתגיירים לש"ש) אך המקרים שבהם מיד אחר הגירות רצים לבית הדין להתחתן עם החבר/ה שהכירו קודם וחיו איתם באיסור ... והכל רק בגלל ענינים בירוקרטים כאלה ואחרים ...

ולכן חובה כמה שיותר לברר ולחקור אחר דין האמת לשם מה הם רוצים להתגייר ???

וישנם המון המון סיפורים מדי חודש בחודשו שאוכל לספר לך בפרטי ... על מה שקורה בבתי הדין הללו ...

לפעמים צריך להניח לאנישם יראים ושלמים לעשות את מלאכתם נאמנה ... ולפעמים טוב כך !!!
בשביל זה די לקבל עדות מהרבנית שמלמדת אותה את ההלכות, וממשפחות שמכירים אותה, שהיא אכן מתכוונת באמת ובתמים.
מדוע היא צריכה לעבור כמה שנים כזה תהליך מייגע ?
היום יש הרבה גרים שרוצים אזרחות ישראלי 
וז"ל הרמב"ם
אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא יְדִיד ה' נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּגֵיוּתָן. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר כָּךְ הוּא. שֶׁהַמִּצְוָה הַנְּכוֹנָה כְּשֶׁיָּבֹא הַגֵּר אוֹ הַגִּיֹּרֶת לְהִתְגַּיֵּר בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא בִּגְלַל מָמוֹן שֶׁיִּטּל אוֹ בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה שֶׁיִּזְכֶּה לָהּ אוֹ מִפְּנֵי הַפַּחַד בָּא לְהִכָּנֵס לַדָּת. וְאִם אִישׁ הוּא בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בְּאִשָּׁה יְהוּדִית. וְאִם אִשָּׁה הִיא בּוֹדְקִין שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּבָחוּר מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. אִם לֹא נִמְצָא לָהֶם עִלָּה מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְרשׁוּ. אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה מְקַבְּלִים אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר (רות א יח) "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ":
כמו"כ גם מודיעים לו את הטובה הגדולה בזה
וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה"ב ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה טובה היא צפונה להם שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעוה"ז כעובדי כוכבים שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא ואין הקב"ה מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו אלא כל העובדי כוכבים כלים והם עומדים ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן אם קבל מלין אותו מיד וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה ואח"כ מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחרי כל מה שכתבתם, אשה שכבר מוכרת לדיינים במשך כמה שנים, אני חושב שאפשר לדעת ברור את טוהר כוונתה,
והיא בכלל דברי הרמב"ם: אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה מְקַבְּלִים אוֹתָן
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אחרי כל מה שכתבתם, אשה שכבר מוכרת לדיינים במשך כמה שנים, אני חושב שאפשר לדעת ברור את טוהר כוונתה,
והיא בכלל דברי הרמב"ם: אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה מְקַבְּלִים אוֹתָן

נו .. נו .. הלוואי לו יהי כדברך ! (ואחרי הכל ...קשים גרים לישראל כספחת... ואכמ"ל)

ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו ... 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
קשים גרים לישראל כספחת
מציעים להם שיקיימו ז' מצוות מה רע להם
איננו רוצים גרים רק מי שמאד רוצה אי אפשר להגיד לו לא
[כמובן כל זה עד הגירות לאחר מכן הוא כקטן שנולד ומצווים רבות באהבתו}
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הלויים אמר:
קשים גרים לישראל כספחת
מציעים להם שיקיימו ז' מצוות מה רע להם
איננו רוצים גרים רק מי שמאד רוצה אי אפשר להגיד לו לא
[כמובן כל זה עד הגירות לאחר מכן הוא כקטן שנולד ומצווים רבות באהבתו}
אבל ברמב"ם ובשו"ע לא משמע כך, מה המקור של ר' ניסים ?
 
 

יאן

משתמש ותיק
הסברא גם כדי שלא יתחרטו.
הגר יגיד לעצמו אחרי שכל כך הרבה השקעתי, אני יעזוב הכל?
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אבל ברמב"ם ובשו"ע לא משמע כך, מה המקור של ר' ניסים ?
ל' הרמב"ם
משבט הכהונא אמר:
מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְרשׁוּ
למה כדי שיפרושו?
מבואר כמו שכתבתי
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אבל ברמב"ם ובשו"ע לא משמע כך, מה המקור של ר' ניסים ?
ל' הרמב"ם
משבט הכהונא אמר:
מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְרשׁוּ
למה כדי שיפרושו?
מבואר כמו שכתבתי
גמ' יבמות מז ע"א:
אמר רבי חלבו, קשים גרים לישראל כספחת, דכתיב (ישעי' יד, א) "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב".

_____________________________________________________________________

מאמר זה מובא בכמה מקומות בש"ס (קידושין ע, ב; נדה יג, ב), ובכללם במכילתין (מז, ב; קט, ב), ומצינו בדברי רבותינו הראשונים כמה ביאורים שנאמרו בו:

רש"י בסוגייתנו כתב בטעם הדבר: "שאוחזין מעשיהם הראשונים, ולומדים ישראל מהם, או סומכין עליהם באיסור והיתר", וכן כתב במס' קידושין (שם): "שאינם זהירים במצות, והרגילים אצלם נמשכים אצלם, ולומדים מן מעשיהם". כעין זה כתב הרמב"ם (הל' איסו"ב פי"ג הי"ח) - יען "שרובן חוזרין בשביל דבר, ומטעין את ישראל וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה, וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחלה" (ראה 'רבינו בחיי' דברים כא, יד).

גם במס' נדה (שם) כתב רש"י כנ"ל, והביא ביאור נוסף: "שאין בקיאים במצות ומביאין פורענות", והיינו, שעצם הדבר שהגרים אינם מתנהגים כראוי מביא פורעניות לעולם, וכאן הוסיף רש"י נקודה נוספת בענין הפורעניות הנמשכת מחמת הגרים, שהוא מחמת דין ערבות מישראל לגרים, אך רש"י חולק על זה, וכלשונו: "ויש אומר שכל ישראל ערבים זה בזה [וכמו כן ישראל ערבים על הגרים, ונענשים על עוונותיהם], ולאו מילתא היא, שלא נתערבו (-קבלו ערבות) בשביל הגרים, דאמרינן במס' סוטה (לז:) 'נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן בריתות שכולן נתערבו זה בזה', אלמא לא נתערבו על הגרים", כי אם אכן נתערבו גם על הגרים היו הרבה יותר בריתות, בגלל כריתת ברית גם על הגרים.

אמנם התוס' (שם וכ"ה בקידושין) יישבו קושיא זו, וכתבו: "מה שמקשה רש"י דלא חשיב בסוטה ערבות דערב רב, י"ל לפי שלא ידע חשבונן [כי לא היה ידוע כמה ערב רב היו, ולא היה שייך למנות כמה בריתות היו יחד עם הערב רב, אבל באמת נתערבו גם על הגרים]. מיהו במכילתא אמר דערב רב היו כפלים כיוצאי מצרים", ולפ"ז היה ידוע לחז"ל מנין הערב רב, וחוזרת ההוכחה לקדמותה, שממה שלא מנו את הערב רב, מוכח שלא נתערבו על הגרים. והנה בתוס' הרא"ש (קידושין ע:) יישב הענין גם לפי המכילתא: "ונראה דלאו קושיא היא, לפי שאין מפורש חשבון הגרים, ואע"ג דאיכא למ"ד במכילתא שהיו כיוצאי מצרים, מכל מקום אינו מפורש בתורה". נמצא, שנחלקו הראשונים אם נתערבו בני ישראל על הגרים, ולפי אלו דס"ל שנתערבו עליהם שפיר מובן מדוע קשים גרים לישראל כספחת.

ולעצם הטעם שהגרים מביאים פורעניות לעולם, מצינו בראשונים ביאור הפוך, שאין זה מחמת גנותם של הגרים, אלא אדרבה, מחמת גודל מעלתם, וכמ"ש התוס' בקידושין (שם): "וה"ר אברהם גר פירש, לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם, קשים הם לישראל כספחת, דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו, וכי האי גוונא מצינו גבי הצרפית (מ"א יז, יח) שאמרה 'מה לי ולך איש האלקים כי באת אלי להזכיר את עוני', שמתוך שהוא צדיק גמור היה נראה לה שמזכיר השם עונה". וכן כתב רבינו בחיי בספרו 'כד הקמח' (ערך גר): "ומה שאמרו 'קשים גרים' אין זה נאמר לגנאי הגרים, אלא לגנאי ישראל, כלומר, כיון שהקב"ה רואה מחשבתם שעזבו משפחתם וארץ מולדתם ובאו להדבק בשכינה, הנה הם מחייבים את ישראל כשאין עובדין להקב"ה בלב שלם, וכן מצינו במדרש 'אמר ריש לקיש, גדולים גרים בזמן הזה יותר מישראל כשעמדו על הר סיני, שהם ראו את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר והנפלאות הגדולות והנוראות, והגרים לא ראו מדבר זה כלום, ובאין בצר ומצוק להסתופף תחת כנפי השכינה", וכ"כ הסמ"ג (ל"ת קיז).

והתוס' הביאו (קידושין שם) עוד כמה ביאורים בענין: "ויש מפרשים, דקשין גרים לישראל כספחת, לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בכ"ד מקומות שלא להונות אותם, ואי אפשר שלא יצערום".

"ויש מפרשים, לפי שעל ידי הגרים ישראל בגלות, כדאמר (פסחים פז:) 'מפני מה ישראל מפוזרים בכל ארצות יותר משאר עובדי כוכבים כדי שיתוספו עליהם גרים'", והעירו התוס' על כך: "ולא נהירא, דהא אמר ביבמות (מז.) 'עובד כוכבים הבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר, תדע שישראל דווים דחופים', ואמרינן התם משום דיפרוש הוא דאמר מר קשין גרים לישראל כספחת, אלמא, דבתר שיתגיירו קשים הם", כלומר, כי בסוגייתנו מבואר בסיבת הדבר שבתחילה מדחין את הגר שלא יתגייר, כדי שיפרוש, כי 'קשים גרים לישראל כספחת', משמע, שאחרי שמתגיירים קשים הם, ואלמלא הקושי שבדבר הוא בגלל הגלות, הלא אדרבה טוב שיתגיירו, כי זו סיבת גלותם, וכאשר יתוספו הגרים תתקרב הגאולה.

עוד הביאו התוס' (שם): "ור"י פירש, דלפיכך 'קשים', שנטמעו (-שנתערבו) בישראל, ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת" (כדאיתא שם בגמ'). ועל פירוש זה תמה תוס' הרא"ש (שם): "ולא נהירא, דגרים ראויים שתשרה עליהם שכינה, כדאמרינן (סנהדרין לט:) 'עובדיה גר אדומי היה', והא דאמרינן הכא ד'אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על המשפחות המיוחסות שבישראל', היינו, למעוטי משפחות שיש בהם פסול שאינן ראויין לבא בקהל". ואמנם לגבי מה שהביא הרא"ש מעובדיה, יש להביא דברי הגמרא (סנהדרין שם): "אמר רבי יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות, מפני שהחביא מאה נביאים במערה", ופירש"י: "מפני מה זכה לנביאות, שהרי גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל", ונמצא, שעובדיה זכה לנביאות בגלל סיבה מיוחדת, 'מפני שהחביא מאה נביאים במערה', ולולי כן לא היה זוכה לכך, כי אין השכינה שורה על הגרים, וכפי שהביאו התוס'.

[מקור: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=29140]
 
 
חלק עליון תַחתִית