שנת התשפ"א - כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
אשמח לדעת על עוד שנים שכאלה ...שאכן "הריעו לה בסופה" ...

והאם יש מי מהספרים הקדושים לא בהכרח ביאר את המימרא הזאת בפשוטה, ותירגם לטוב ולא בהכרח למוטב ?
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
וצריך עיון, שהרי בתחילת השנה מצאו חתם סופר שהתנבא שמ'אשפת ירים אביון'  והיה ברור לכולם שהכל יהיה בסדר.

אולי היא גופא הבעיה ... שאנחנו כל הזמן מחפשים מה יהיה ???

אולם בגמ' כתוב משהו יותר כללי, משהו שנוהג כל כמה שנים ... ומעניין מאוד לראות באמת באיזה שנים היו אסונות כאלה ואחרים ?
והאם יש הבנה אחרת בפשט הגמ' בשאר הספרים הקדושים ?

יישר כח !
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
והאם יש מי מהספרים הקדושים
ספר קדוש א' יש ותלמוד־בבלי שמו, ושם (ר"ה טז, ב ד"ה 'שאין תוקעין') כתבו התוס' בשם בה"ג דלא מיירי ב"דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא".
והשנה חלק מהציבור אתייליד ליה אונסא ולא שמע תקיעות, עכ"פ דמעומד.
אני בעצמי הייתי חולה קורונה בר"ה, וסכנתי בעצמי מפני המלשינים ללכת מהבית ולהתפלל במנין של קורונה שהיה בישיבה פלונית. אך הרבה לא עשו כמוני ונשארו בבית ללא תפילה בציבור.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אך אינו שייך לקביעות השנה, כמובן, ואדרבא.
[גם צ"ע אם אונס משום חשש פקו"נ (וכמעשים שהיו, כידוע) הוי ריעותא].
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אך אינו שייך לקביעות השנה, כמובן, ואדרבא.
[גם צ"ע אם אונס משום חשש פקו"נ (וכמעשים שהיו, כידוע) הוי ריעותא].
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
ואני התייעצתי עם ר' עזריאל אויערבך לפני ר"ה, ועודד בכל כחו לעשות מנין לחולי קורונה, ואמר לי בזה"ל, 'על הקנסות שתקבלו איני ערב, אבל החשש הבריאותי עלי ועל צוארי!'. כמובן שהזהירנו מאד לצאת ולהכנס בשעה שאין בני אדם בשוק ולא בחדר מדרגות. 
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ודאי דלא איירי על מי ששמע ק' קולות שלא על הסדר, ואפי' ל' קולות, וזה שמעו כולם, ולמה לחדש לנו סימנים שאינם טובים ר"ל (יש לנו עוד ג' חודשים לשנה זו)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
פשיטא שכן מסתבר, דמ"ש דחיית שבת ומ"ש דחיית פיקו"נ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.


גם שם הרי יכולים לייצר שופר חדש או לקנות, אלא ששופר אינו דוחה יום טוב, כמו שאינו דוחה פיקוח נפש.
אם הפיקוח נפש היה בעצם התקיעה- אולי היה מקום לדבריך. אך הפיקוח נפש [אם איתא] הוא רק בהגעה לבית הכנסת, וממילא הוי אונס במה שאין לו מנין.



שוב התבוננתי כיון שבלא"ה היה ר"ה בשבת, ומדברים רק על היום השני, מי אמר שעל היום השני אמרינן כל שנה שאין מריעין בתחלתה וכו'.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
פשיטא שכן מסתבר, דמ"ש דחיית שבת ומ"ש דחיית פיקו"נ.
שנא ושנא, שכן חכמים ביטלו מצות תקיעת שופר בשבת, ואין הפטור מטעם אונס. משא"כ בפיקוח נפש, שסו"ס אין פטורו אלא מצד אונס. ובודאי אם הציבור היו טרודין בפיקוח נפש ולא היה סיפק בידם לתקוע, שאז דינם היה שלא לתקוע- יש מקום לדבריך. אבל לא כשהפיקוח נפש הוא רק גורם לאונס.
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.


גם שם הרי יכולים לייצר שופר חדש או לקנות, 


מי אמר
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דרומאי אמר:
לבי במערב אמר:
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.


גם שם הרי יכולים לייצר שופר חדש או לקנות, 


מי אמר
אם לא יכולים שוב הוי הפטור מצד אונס.
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
לבי במערב אמר:
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
פשיטא שכן מסתבר, דמ"ש דחיית שבת ומ"ש דחיית פיקו"נ.
שנא ושנא, שכן חכמים ביטלו מצות תקיעת שופר בשבת, ואין הפטור מטעם אונס. משא"כ בפיקוח נפש, שסו"ס אין פטורו אלא מצד אונס. ובודאי אם הציבור היו טרודין בפיקוח נפש ולא היה סיפק בידם לתקוע, שאז דינם היה שלא לתקוע- יש מקום לדבריך. אבל לא כשהפיקוח נפש הוא רק גורם לאונס.



גם דחיית חכמים היא צדדית מטעם שמא יחללו שבת.

אני מבין שאפשר לחלק, אבל החילוק אינו כה פשוט ואין לך שום מקור לחילוק זה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
פשיטא שכן מסתבר, דמ"ש דחיית שבת ומ"ש דחיית פיקו"נ.
שנא ושנא, שכן חכמים ביטלו מצות תקיעת שופר בשבת, ואין הפטור מטעם אונס. משא"כ בפיקוח נפש, שסו"ס אין פטורו אלא מצד אונס. ובודאי אם הציבור היו טרודין בפיקוח נפש ולא היה סיפק בידם לתקוע, שאז דינם היה שלא לתקוע- יש מקום לדבריך. אבל לא כשהפיקוח נפש הוא רק גורם לאונס.



גם דחיית חכמים היא צדדית מטעם שמא יחללו שבת.

אני מבין שאפשר לחלק, אבל החילוק אינו כה פשוט ואין לך שום מקור לחילוק זה.


החילוק הוא פשוט מאד ומוכרח מסברא, שכן בכל גוונא של אונס בסוף יש פטור מהמצוה, וא"כ לא משכחת לה כל שנה שאין מריעין בתחלתה אלא באופן שלא תקעו מחמת רשע או פשיעה, אך התוס' הלא כתבו דמיירי בדאתייליד אונסא.
וע"כ יש חילוק בין אונס שהוא רק פטור, לתקנת חכמים שלא לתקוע בשבת שהוא הפקעה מהמצוה.
וממילא בפיקוח נפש צריך לדון, האם היה הפקעה מהמצוה, או שע"י הפיקוח נפש נעשה אנוס.
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
והאם יש מי מהספרים הקדושים
ספר קדוש א' יש ותלמוד־בבלי שמו, ושם (ר"ה טז, ב ד"ה 'שאין תוקעין') כתבו התוס' בשם בה"ג דלא מיירי ב"דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא".



יישר כח על התגלית, ואכן כן בשבילי גם הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש ... לא רק ספרי חסידות או מחשבה שאיננה לרוחך ... 
ואחדש לך שלא רק הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש " ספר קדוש א' " אלא ישנם הרבה מאוד ספרים קדושים ביהדות !!! כ"ד ספרי נביאים ... כולל מדרשי חז"ל ספרות הגאונים הראשונים וגם האחרונים ואחרוני האחרונים ... כולם קדושים ... כל ספר שהנופל אנו מנשקים אותו מקדושותו !!!


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
לבי במערב אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
והאם יש מי מהספרים הקדושים
ספר קדוש א' יש ותלמוד־בבלי שמו, ושם (ר"ה טז, ב ד"ה 'שאין תוקעין') כתבו התוס' בשם בה"ג דלא מיירי ב"דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא".



יישר כח על התגלית, ואכן כן בשבילי גם הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש ... לא רק ספרי חסידות או מחשבה שאיננה לרוחך ... 
ואחדש לך שלא רק הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש " ספר קדוש א' " אלא ישנם הרבה מאוד ספרים קדושים ביהדות !!! כ"ד ספרי נביאים ... כולל מדרשי חז"ל ספרות הגאונים הראשונים וגם האחרונים ואחרוני האחרונים ... כולם קדושים ... כל ספר שהנופל אנו מנשקים אותו מקדושותו !!!
מהי מטרת הודעה זו, ומה ברצונה להביע...?
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
למעשה טעם הבה"ג סתום (כעת ראיתי שאתה סבור שמה שמציל הוא ההפקעה של חז"ל מהמצווה, ועדצ"ע (די"ל דפטור אונס מעליא, דהוא מדאורייתא)
והמשך חכמה (פר' אמור, כ"ג כ"ד) מסביר שכאשר מבטלים את התקיעה מחשש חילול שבת ומכניסים עצמם לסכנה בשביל להציל יהודים מחילול שבת זה עצמו מגן כנגד הסכנה
ויש להבין מדוע אם ח"ו נתבטלה תקיעת שופר מחמת אונס גמור, מדוע 'מריעין לה בסופה', הלא אונס רחמנא פטריה, ומדוע ייענשו? ומאידך צ"ב ממה נשפך, מאי שנא אונס זה שחל ר"ה בשבת משאר אונסים גמורים, שאז לא נאמר 'מריעין לה בסופה'?
אלא עניין תקיעת שופר אינה רק ככל מצוות עשה, שאם מבטלה במזיד ייענש, ואם באונס ייפטר, רק היא כמו 'רפואה' לחולה, שאף אם ייאנס החולה באונס גמור, ולא יצליח לקחת תרופתו, האם יתרפא? כך עניין השופר הוא מציאות של זכרון וכפרה, ואם יהיה מאיזה טעם שיהיה שלא תקעו בשופר, הרי החולה נותר ללא תרופה וקטרוג השטן במקומו.
ברם, אחד המיוחד ממצות שופר הוא לתקוע בשופר של איל, להזכיר זכות העקידה שופר של איל, והתקיעה מעורר זכות ישראל מה שנחלו מיצחק, למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השם יתברך כי נקרא עליהם, זהו זכות עקידה!
לכן, אחרי שידוע לנו גודל התועלת ממצות שופר, אשר אם יבוטל אף באונס הסכנה הגדולה, ובכל זאת אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת, יעבור עלינו מה, ויקדש שמות יתברך, יקטרג השטן, אך לא יבולע לשבת המעיד על קדושת שמו יתברך, פן יעבירנו ד' אמות ברה"ר ויתחלל שמו חלילה, ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך.
וכיון שכך, הרי זה גופו מה שאין אנו תוקעים כשחל ר"ה בשבת, זה גופא עקידה רוחנית ומועיל לרצות אותנו, כמו שמרצה זכרון שופר


ולפי"ז ודאי מסתבר דה"ה למי שלא רצה לסכן חייהם של יהודים ע"י שידביק אותם במחלה, ולא חש לסכנת עצמו מביטל התקיעה, זה גופא מגן. (וכאמור כ"ז דיון תיאורטי, וכל הקשר שלו לשנה דידן מתבסס על המצאתך שודאי אינה נכונה, שצריכים לשמוע תקיעות על הסדר בשביל לצאת מגדר "אין מריעין לה בתחילתה")
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דברי המש"ח ראיתים במאמר שפירסם ר"י גולדהבר בער"ה תשפ"א, והוא הוסיף עליהם דרוש משלו (אבל לא בנוגע לביטול תקיע"ש בפועל, שזה לא שייך וכנ"ל)
וז"ל 
 
ואולי, נוכל להעלות רעיון (נועז) שהשנה נגזר עלינו, שינוי סדרי בראשית בהיכלי התורה והתפלה היל"ת, עלינו להפיק לקח מהקדמתו של הכה"ג מדווינסק שבר"ה שחל בשבת, נקבע סגולתו בהאי שתא, שלא יבולע עלינו ח"ו לרע, וד"ל

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דברי המש"ח ראיתים במאמר שפירסם ר"י גולדהבר בער"ה תשפ"א, והוא הוסיף עליהם דרוש משלו (אבל לא בנוגע לביטול תקיע"ש בפועל, שזה לא שייך וכנ"ל)
וז"ל 
 
ואולי, נוכל להעלות רעיון (נועז) שהשנה נגזר עלינו, שינוי סדרי בראשית בהיכלי התורה והתפלה היל"ת, עלינו להפיק לקח מהקדמתו של הכה"ג מדווינסק שבר"ה שחל בשבת, נקבע סגולתו בהאי שתא, שלא יבולע עלינו ח"ו לרע, וד"ל

 
אם אני מבין נכון רב גולדהבר סובר כמוני, שאם לא שהיה חל בשבת היה בביטול התקיעה משום מריעין לה בסופה, הלא כן?
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
 
עפר ואפר אמר:
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
אתייליד ליה אונסא מדובר באופן שיש אונס הפוטר מתקיעת שופר, ולמה שחשש פיקוח נפש יהיה שונה.
כוונתי פשוטה - היות ופקו"נ דוחה כה"ת, מהיכ"ת דלא הוי כמיקלע בשבתא; ומה שאמרו ד'אין תוקעין', איכא לן לאוקמי' כגון שלא הי' שופר בידם או שנפסל בו־ביום.
פשיטא שכן מסתבר, דמ"ש דחיית שבת ומ"ש דחיית פיקו"נ.
ראו משך חכמה עה"פ:
משך חכמה ויקרא פרק כג
הנה בראש השנה (טז, ב) אמרו: כל שנה שאין תוקעין בתחילתה, מריעין לה בסופה (מאי טעמא? דלא עירבב שטן). פירש הבה"ג (מובא בתוספות שם ד"ה שאין) לאו דמיקלע בשבתא, אלא דאיתייליד אונסא. הכוונה, כי אין התקיעה מצות עשה כמו כל המצוות, אשר בהיעדרה יענש על בלי קיומו אותה, וכי אניס - רחמנא פטריה. רק הוא כמו רפאות תעלה ולזכרון אתי, וכמו מכפר ביום הכיפורים, וכמו שאמרו: כיון דלזיכרון אתי כמאן דאתי בפנים דמי. ונמצא, החולה אם באונס לא יקח מזור ורפואה, האם יתרפא?! כן כשנעדר הזכרון שופר, שמכנסת זכרונות ישראל לאביהם שבשמים, תו החולי בלא מזור ורפואה, וקטרוג השטן במקומו. [ועיין בחושן משפט סימן כא בש"ך בזה דאונסא כמאן דעביד, דאם נתחייב על מנת שיעשה פלוני ולא עשה באונס גם כן אינו חייב]. אולם בשבת, דאחד המיוחד ממצות שופר הוא לתקוע בשופר של איל, להזכיר זכות העקידה שופר של איל, כמו שאמרו פרק קמא דראש השנה (טז, א), והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו מיצחק, למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השם יתברך כי נקרא עליהם - זהו זכות עקידה, שבניו עוקדים כל תאותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו.
והנה, ידוע כי בני ישראל והשי"ת המה כשני אוהבים נאמנים, אשר כל אחד חושש על כבוד רעהו, וזהו (ברכות ו, א): תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו? "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". והשי"ת אמר (במדבר לא, ב): "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים", ומשה אמר (שם פסוק ג) "לתת נקמת ה'", וכיוצא בזה הרבה. לכן אחרי שידוע לנו גודל התועליות ממצות שופר, אשר אם יבוטל - אף באונס - הסכנה גדולה, ובכל זאת אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת אשר מעיד על קדושת שמו יתברך, כי חידש עולמו מן האין הגמור, יהיה מה! יעבור עלינו מה, ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן ולא יכנס זכרונינו לאבינו שבשמים לטובה, אך לא יבולע לשבת המעיד על קדושת שמו יתברך, פן יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ויתחלל שמו חלילה. כי לישראל מעט היחס מהשבת, כמו שביארתי במקום אחר: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי", כי השבת מתיחס אל יחס העולם בכללה להשי"ת, לא על יציאת מצרים כהמועדים בעצם, בעילה רחוקה אכמ"ל. ויתגדל ויתקדש שמיה רבא! ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך. וכיון שכן, הרי זה גופיה מה שאין אנו תוקעים בראש השנה שחל בשבת, זה גופא עקידה רוחנית מופלגת ומועיל לרצות אותנו, כמו שמרצה זכרון שופר:
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
לבי במערב אמר:
ספר קדוש א' יש ותלמוד־בבלי שמו, ושם (ר"ה טז, ב ד"ה 'שאין תוקעין') כתבו התוס' בשם בה"ג דלא מיירי ב"דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא".



יישר כח על התגלית, ואכן כן בשבילי גם הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש ... לא רק ספרי חסידות או מחשבה שאיננה לרוחך ... 
ואחדש לך שלא רק הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש " ספר קדוש א' " אלא ישנם הרבה מאוד ספרים קדושים ביהדות !!! כ"ד ספרי נביאים ... כולל מדרשי חז"ל ספרות הגאונים הראשונים וגם האחרונים ואחרוני האחרונים ... כולם קדושים ... כל ספר שהנופל אנו מנשקים אותו מקדושותו !!!
מהי מטרת הודעה זו, ומה ברצונה להביע...?


משום מה אני משאיר לך תגובה ... ותגובה זו נמחקת ואינה נראית ... מעניין מאוד למה ???

אבל אחסור דוב על מה שכתבתי לך מקודם ... 

מטרת הודעה זו היתה : "להגיב תגובה מתוקה בשביל אדם מתוק בשם "לבי במערב" שאוהב להגיב בפורום זה תגובות מתוקות ועוקצניות ... ואף אני התחלתי להתאהב בו ובכתיבתו ... 
זאת היתה תגובתי ... והמבין יבין ... 


 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
דברי המש"ח ראיתים במאמר שפירסם ר"י גולדהבר בער"ה תשפ"א, והוא הוסיף עליהם דרוש משלו (אבל לא בנוגע לביטול תקיע"ש בפועל, שזה לא שייך וכנ"ל)
וז"ל 
 
ואולי, נוכל להעלות רעיון (נועז) שהשנה נגזר עלינו, שינוי סדרי בראשית בהיכלי התורה והתפלה היל"ת, עלינו להפיק לקח מהקדמתו של הכה"ג מדווינסק שבר"ה שחל בשבת, נקבע סגולתו בהאי שתא, שלא יבולע עלינו ח"ו לרע, וד"ל

 
אם אני מבין נכון רב גולדהבר סובר כמוני, שאם לא שהיה חל בשבת היה בביטול התקיעה משום מריעין לה בסופה, הלא כן?



הוא התכוון לעשות המתקה על זה שבזאת השנה היה לכלל ישראל במשפט דר"ה פחות זכותים דתורה וקיום מצוות מחמת ביטולי הקורונה
ואמר שמכיוון שכ"ז היה בשביל להציל נפשות של יהודים, אדרבא אפשר לסובב זה לזכות כמ"ש המש"ח לגבי תקיע"ש בשבת
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
עפר ואפר אמר:
וכל הקשר שלו לשנה דידן מתבסס על המצאתך שודאי אינה נכונה
מן הראוי להעיר כי לא ר' '@דרומאי' הוא שנטע לאשכול דנן.

פותח האשכול לא שמיע לי' (או לא סבירא לי'?) דברי הבה"ג, והתכוון לזה שר"ה שחל בשבת.
דרומאי רצה להסב שנתנו להיפך הטובה (ר"ל), מחמת ביטול תקיעות דמעומד
דרומאי אמר:
והשנה חלק מהציבור אתייליד ליה אונסא ולא שמע תקיעות, עכ"פ דמעומד.
אני בעצמי הייתי חולה קורונה בר"ה, וסכנתי בעצמי מפני המלשינים ללכת מהבית ולהתפלל במנין של קורונה שהיה בישיבה פלונית. אך הרבה לא עשו כמוני ונשארו בבית ללא תפילה בציבור.

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
דרומאי אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
יישר כח על התגלית, ואכן כן בשבילי גם הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש ... לא רק ספרי חסידות או מחשבה שאיננה לרוחך ... 
ואחדש לך שלא רק הגמ' בר"ה הינה ספר קדוש " ספר קדוש א' " אלא ישנם הרבה מאוד ספרים קדושים ביהדות !!! כ"ד ספרי נביאים ... כולל מדרשי חז"ל ספרות הגאונים הראשונים וגם האחרונים ואחרוני האחרונים ... כולם קדושים ... כל ספר שהנופל אנו מנשקים אותו מקדושותו !!!
מהי מטרת הודעה זו, ומה ברצונה להביע...?


א. משום מה אני משאיר לך תגובה ... ותגובה זו נמחקת ואינה נראית ... מעניין מאוד למה ???

אבל אחסור דוב על מה שכתבתי לך מקודם ... 

ב. מטרת הודעה זו היתה : "להגיב תגובה מתוקה בשביל אדם מתוק בשם "לבי במערב" שאוהב להגיב בפורום זה תגובות מתוקות ועוקצניות ... ואף אני התחלתי להתאהב בו ובכתיבתו ... 
זאת היתה תגובתי ... והמבין יבין ... 


א. אין לי מושג, וידע מר שאיני לא מהמנהלים ולא מהמונם, ואין לי יד ורגל בעריכת או מחיקת הודעות.
ב. אך לא הבנתי, האם @לבי במערב כתב שרק הגמרא היא ספר קדוש? והאם הוא סבר שהאחרונים או הנביאים אין בהם קדושה?
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לבי במערב אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
והאם יש מי מהספרים הקדושים
ספר קדוש א' יש ותלמוד־בבלי שמו, ושם (ר"ה טז, ב ד"ה 'שאין תוקעין') כתבו התוס' בשם בה"ג דלא מיירי ב"דמיקלע בשבתא אלא דאיתייליד אונסא".
והשנה חלק מהציבור אתייליד ליה אונסא ולא שמע תקיעות, עכ"פ דמעומד.
אני בעצמי הייתי חולה קורונה בר"ה, וסכנתי בעצמי מפני המלשינים ללכת מהבית ולהתפלל במנין של קורונה שהיה בישיבה פלונית. אך הרבה לא עשו כמוני ונשארו בבית ללא תפילה בציבור.


באמת הנצי"ב בר"ה מסתפק האם מיירי היכא שכולם לא תקעו (דומיא דשבת שדברו בתוס') או גם ביחידים שלא תקעו. ולשונו הוא שגם "בעיר אחת וקהילה אחת", ראה שם במרומי שדה. ולא ידענא איך ביחיד שכל בני ביתו וקהילתו שמעו התקיעות. 
 
 
חלק עליון תַחתִית