עצות שלא ניכשל באיסור גוזז בשבת ע"י גזיזת דילדולי עור וכדומה

עד כמה אתה נכשל באיסור זו? והוא רחום יכפר עוון

  • אף פעם

    קולות: 27 32.9%
  • נדיר

    קולות: 13 15.9%
  • כמה פעמים בשנה

    קולות: 6 7.3%
  • פעם בחודש

    קולות: 15 18.3%
  • רוב (או כל) שבתות השנה

    קולות: 21 25.6%

  • סה"כ בוחרים
    82

אין חכמה

משתמש ותיק
מענה לשון אמר:
אין חכמה אמר:
מענה לשון אמר:
הסבר שלך כאן ובכל השרשור הוא תמהוני אם יורשה לי לכתוב בעדינות
יש הסכמה יש השחתה
מה הספק?
יורשה לך לבזות את עצמך ולכתוב שלא בעדינות כסגונונך המעודן
ועצה קטנה
דבר שאינך מבין אותו אל תכתוב עליו
הביזוי הוא שלך בלבד

סליחה אם לקחת את דברי לכיוון האישי
שטר כסף הוא מעולה מכל חפץ, בכך שאפשר לרכוש בשויו כל כלי או מאכל, וערך השטר מתורגם בכח קניה של כל החפצים או המאכלים בעולם
להחליט על פירור לחם שיש בו משום בל תשחית ועל שטר של מאה דולר אין, לדעתי זה על גבול התמהון


פשוט לא כתבת דבר מלבד טענה אישית
לא טענת כלום לגופו של עניין
אני פשוט נוהג להתייחס לדברים שנאמרו

לגופה של טענה שטענת עכשיו :
אמת שיש בשטר כסף מעלה שאפשר לקנות בו כל דבר
אם כי בחז"ל כמעט כל מקום מעולה טפי המטלטלין שזהו סוף הדבר אבל בלא זה
צריך מקור שיש כאן השחתה
כיון שהמושג השחתה הוא לבטל מציאות דבר קיים ולא להפוך אדם לחסר יכולת כלכלית
הגע עצמך אדם שמוחק שורת חשבון בבנק עובר בבל תשחית?
אדם שנותן מתנה לגוי [באופן שאינו מכירו ולא יכיר לו טובה ואין לו שום הנאה מזה] עובר בבל תשחית?
התוצאה בשלשת המקרים שווה הוא יוכל לקנות פחות ככרות לחם
השחתה זה לא
יש מקום לחדש שגם עצם מציאות הכסף היא דבר חשוב שטרחו עליו ויש כאן השחתה של הדבר עצמו למרות שאין לו ערך עצמי אבל זהו חידוש הצריך מקור
אם יש לך כזה אשמח לשמוע
[הרגשות של כזית לחם לעומת מאה שקל אין להם מקום בדיון שכלי תורני כפי שנתבאר]
ואגב בפירור לחם אין בל תשחית




 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:

ב. תיארתי לעצמי שיהיה מי שינסה לפרש כך את דברי הגמרא, אבל לא כמובן מאיליו וכפשטות שאין עליה עוררין. והאמת שבמחשבה שניה אין זה מופרך, כמו שהפשט שכתבתי אינו מופרך, שאין ההשחתה בעצם אכילת המאכל היקר יותר שסו"ס אינו משחיתו לאחר שקנהו רק אוכלו, וההשחתה אינה אלא בבזבוז כספו. ויש עוד כמה ראיות לכך ממה דמצינו לגבי אביו משליך כיסו דאיתא בקידושין לב. וכתב שם בתוס' הרא"ש וז"ל: אע"ג דאמרי' כדי שיטול ארנקי של בן ויטיל לים ואינו מכלימו למ"ד משל בן התם הוא נהנה מן הממון עצמו שמפסיד הבן שיש קורת רוח לאביו בכך במה שזורקו לים כגון למירמא אימתא אאינשי ביתיה דאי לאו הכי אלא שמשליכו בחנם רשע הוא ועובר משום בל תשחית ואין חייב לכבדו בזה ע"כ. והרי דבריו אמורים גם במטיל ארנקי, ומבואר בהדיא שזריקת ממון חשיב ב"ת. וכן מבואר בב"י ובד"מ ובהאחרונים שדנו מדוע בשחיקת דינר כדי לכסות את הדם אינו בבל תשחית ונאמרו בזה כמה ישובים [ולכאורה אפשר ליישב בפשטות שכל שמשחית לצורך עניין כלשהו ל"ה בבל תשחית] ומ"מ חזינן שגם בממון שאין לו תועלת מצד "שימושו" רק משום ערכו חשיב בהשחתתו משום ב"ת. וכן תמצא בשיטוט בספרי השו"ת, כתבו כדבר פשוט שב"ת נאמר גם על ממון ודנו בכמה אופנים אם מותר.

ובכלל לטעם החינוך (מצוה תקכט ד"ה שורש המצוה) באיסור בל תשחית [ז"ל: שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה] אין שום סיבה לחלק עיי"ש. ומלבד מה שכתבו באחרונים שענין ב"ת בשאר מילי טעמו מדרבנן (מלבד השחתת אילן, אולם ראיתי באבנ"ז שכתב לדייק מדברי הרא"ש שגם בשאר מילי אבל הפשטות בראשונים ובאחרונים שאינה אלא מדרבנן) משום שחסו על ממונם של ישראל, ויתירה מכך הרשב"ץ בזוהר הרקיע כתב הטעם שמקילים בכל ספק דאורייתא, משום דאל"ה הוי הפסד ממון ישראל, והוי איסור תורה נגד ספק. אם כן אין שום סיבה לחלק בין משחית דבר שימושי או דבר ערכי.
ביחס לדברי התורא"ש הב"י והדרכ"מ
הם מדברים במטבעות זהב שהם בעלי ערך עצמי כמובן
ואיבוד הזהב שבהם הוא איבוד והשחתה של הערך הזה
אני מדבר על שטרות של ימינו שאין בהם שום ערך עצמי
גם לצד הזה של הספק שלי המאבד מטיל זהב ודאי עובר על בל תשחית
שאר המקורות בפרוייקט השו"ת מסתמא או שאינן מחייבים כ"כ מפני שהם אחרונים מדור אחרון או שהם קדמונים ודיברו על מטבע זמנם שהוא דבר שיש לו ערך עצמי

מטעם דברי החינוך לא זכיתי להבין את ההכרע שלו לעניין
השאלה מהי השחתה ומי אמר לך שאיבוד ממון הוא השחתה
ואשאלך האם לדעתך המוחק שורה שלו בבנק הוי בל תשחית ?
האם הנותן מתנה לגוי עובר בבל תשחית ?
וזו תשובה גם למה שכתבת על לשון האחרונים במה שחסו על ממונם של ישראל


 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מענה לשון אמר:
אין חכמה אמר:
מענה לשון אמר:
הסבר שלך כאן ובכל השרשור הוא תמהוני אם יורשה לי לכתוב בעדינות
יש הסכמה יש השחתה
מה הספק?
יורשה לך לבזות את עצמך ולכתוב שלא בעדינות כסגונונך המעודן
ועצה קטנה
דבר שאינך מבין אותו אל תכתוב עליו
הביזוי הוא שלך בלבד
 

להחליט על פירור לחם שיש בו משום בל תשחית ועל שטר של מאה דולר אין, לדעתי זה על גבול התמהון

בשו"ע (סימן קפ ס"ג) פסק שמעיקר הדין שרי לאבד פירורין שאין בהם כזית (ובסעיף ד' כתב שמ"מ קשה לעניות) ולכאורה צ"ע מה שכתב בחינוך מצוה תקכט וז"ל: שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם עיי"ש. וצריך לחלק בין פרורי לחם שנשתיירו לאחר הסעודה שהדרך לזורקם משא"כ גרגיר חרדל.

ועיי"ע מה שנכתב בזה ולפ"ז קצת צ"ב.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=83&t=15393
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מענה לשון אמר:

בשו"ע (סימן קפ ס"ג) פסק שמעיקר הדין שרי לאבד פירורין שאין בהם כזית (ובסעיף ד' כתב שמ"מ קשה לעניות) ולכאורה צ"ע מה שכתב בחינוך מצוה תקכט וז"ל: שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם עיי"ש. וצריך לחלק בין פרורי לחם שנשתיירו לאחר הסעודה שהדרך לזורקם משא"כ גרגיר חרדל.
החילוק פשוט הרבה יותר
החינוך מדבר על מידת חסידות מופלגת
השו"ע הלכה ומצינו בחז"ל מידת חסידות גם על ביזוי פירורים 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
ביחס לדברי התורא"ש הב"י והדרכ"מ
הם מדברים במטבעות זהב שהם בעלי ערך עצמי כמובן
ואיבוד הזהב שבהם הוא איבוד והשחתה של הערך הזה
אני מדבר על שטרות של ימינו שאין בהם שום ערך עצמי
גם לצד הזה של הספק שלי המאבד מטיל זהב ודאי עובר על בל תשחית
שאר המקורות בפרוייקט השו"ת מסתמא או שאינן מחייבים כ"כ מפני שהם אחרונים מדור אחרון או שהם קדמונים ודיברו על מטבע זמנם שהוא דבר שיש לו ערך עצמי

מטעם דברי החינוך לא זכיתי להבין את ההכרע שלו לעניין
השאלה מהי השחתה ומי אמר לך שאיבוד ממון הוא השחתה
ואשאלך האם לדעתך המוחק שורה שלו בבנק הוי בל תשחית ?
האם הנותן מתנה לגוי עובר בבל תשחית ?
וזו תשובה גם למה שכתבת על לשון האחרונים במה שחסו על ממונם של ישראל


 


סליחה מכבודו אבל אתה מוציא אותי משלוותי, כל דבריך אוקימתות על אוקימתות לדוגמה בדברי הרא"ש שלא חילק! דחיות דחויות בלי טעם וריח, דינר זהב שנדון באחרונים אין לו שימוש עצמי ככלי או חפץ, והוא נידון כמו מתכת פשוטה לענין "השימוש" רק מחמת ערכו התלוי בהיצע וביקוש. וכן כל שאר דבריו בחינוך וכו' מורים על סגנון חשיבה אחר.. או בקיצור אין לי זכות לדון עם כבודו שלא לאמיתה של תורה. בהצלחה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
תפוס את הרעיון - דבר שיש בו צורך אין בו בל תשחית.
ותול"מ (ועי' בסוגיית שריפת בגדים בהילולת רשב"י ודון מינה ואוקי באתרא ברווח הרבה יותר).
למרות סיגנון הדברים הבוטה משהו, ראה מה שהביאו מהגמרא, בנוגע לפת חיטים ופת שעורים. כל השחתה יכולה להתפרש כדבר שהוא לצורך, ומה לנו יותר מאשר איסור התורה עצמו שהוא ודאי לצורך גדול (בניית מצור)
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
ביחס לדברי התורא"ש הב"י והדרכ"מ
הם מדברים במטבעות זהב שהם בעלי ערך עצמי כמובן
ואיבוד הזהב שבהם הוא איבוד והשחתה של הערך הזה
אני מדבר על שטרות של ימינו שאין בהם שום ערך עצמי
גם לצד הזה של הספק שלי המאבד מטיל זהב ודאי עובר על בל תשחית
שאר המקורות בפרוייקט השו"ת מסתמא או שאינן מחייבים כ"כ מפני שהם אחרונים מדור אחרון או שהם קדמונים ודיברו על מטבע זמנם שהוא דבר שיש לו ערך עצמי

מטעם דברי החינוך לא זכיתי להבין את ההכרע שלו לעניין
השאלה מהי השחתה ומי אמר לך שאיבוד ממון הוא השחתה
ואשאלך האם לדעתך המוחק שורה שלו בבנק הוי בל תשחית ?
האם הנותן מתנה לגוי עובר בבל תשחית ?
וזו תשובה גם למה שכתבת על לשון האחרונים במה שחסו על ממונם של ישראל
 
סליחה מכבודו אבל אתה מוציא אותי משלוותי, כל דבריך אוקימתות על אוקימתות לדוגמה בדברי הרא"ש שלא חילק! דחיות דחויות בלי טעם וריח, דינר זהב שנדון באחרונים אין לו שימוש עצמי ככלי או חפץ, והוא נידון כמו מתכת פשוטה לענין "השימוש" רק מחמת ערכו התלוי בהיצע וביקוש. וכן כל שאר דבריו בחינוך וכו' מורים על סגנון חשיבה אחר.. או בקיצור אין לי זכות לדון עם כבודו שלא לאמיתה של תורה. בהצלחה.


שתהיה בריא 
זהב כמו כל מתכת פשוטה בכמות חשובה הוא דבר בעל ערך עצמי ולא רק הסכמי ולא חלק איש על זה מעולם
למה הרא"ש צריך לחלק בדיוק ?
הוא צריך לכתוב על מציאות שתיוולד כחמש מאות שנה אחר פטירתו?
למה הוא לא כתב על חשמל ?

אכן סגנון חשיבתי שונה משלך  [ולטעמי שלי נכון יותר]
ולא ענית אפי' על טענה אחת שלי כדרכה של תורה
וחבל כי גם בסגנון חשיבתך אם תחשוב לבקש האמת תבין בעז"ה


 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אשאל את הקוראים הנבונים*. האם יש מאן דהו שסבור בדברי הרא"ש קידושין לענין מה שכתב "כדי שיטול ארנקי ויטיל לים" הוי בל תשחית, מיירי דווקא בארנק מלא דנרי זהב?

@ HaimL

*חזקה על כל חברי הפורום בלי יוצא מהכלל, ולא ח"ו כמשתמע דלאפוקי מאן דהו שאינו נוגע בדבר.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אשאל את הקוראים הנבונים. יש מאן דהו שסבור בדברי הרא"ש בגמ' קידושין לענין מה שכתב "כדי שיטול ארנקי ויטיל לים" שמיירי דווקא בארנק מלא דנרי זהב?
אמנם איני מספיק נבון ככה"נ
אבל אבהיר את דברי : לאו דווקא זהב גם נחושת בכמות חשובה אותו הדבר
ואשאל אותך האם יש לך מקור שהוא דיבר על ניירות בכמות שאינה חשובה?

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
איני נבון. אבל שומע מאד את הצד (המחודש) של רבי @אין חכמה שליט"א.

מן הסתם זהב לאו דוקא, והכוונה לכל מטבעות שערכן מתבסס על החומר שממנו הן עשויות (אלא ששוה יותר מנסכא), ולא כסימן בעלמא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
איני נבון?. אבל שומע מאד את הצד (המחודש) של רבי @אין חכמה שליט"א.

מן הסתם זהב לאו דוקא, והכוונה לכל מטבעות שערכן מתבסס על החומר שממנו הן עשויות (אלא ששוה יותר מנסכא), ולא כסימן בעלמא.

טוב, אעדיף לשתוק, ולא לצטט קישור להודעות של מאן דהו שכתב על סיפור באיבוד ממון בסך 100 ש"ח [שטר] שאין בו איסור ב"ת, מתוך נימוק חוזר ונשנה בזה"ל: "לדעתי כל מהותו הוא הערך שנותנים לו מה אתה עושה עם כסף? אוכל אותו? שותה אותו ? יושן עליו?" עד כאן לשונו הזהב.

נו, ומה עושים עם ממון שאין לו "שימוש" אלא ערך? אוכל אותו? שותה אותו ? יושן עליו? או מחליף בדבר אחר, אז מאי שנא שטר?
אפשר תמיד לחזור ולקבל את האמת ממי שאמרה, כנראה לא לכולם.

לגבי דבריך אעיר בקצרה, שכל נייר בפרט בזמן חז"ל, היה בו שימוש לצור על פי צלוחיתו [וכידוע שמשום כך להלכה כתבו האחרונים דמותר לטלטל גט בשבת] ומאי שנא שווי רב או מעט. מלבד זאת, בדבריך לסייג דווקא מטבעות שערכן מתבסס על החומר מהן עשויות, אתה מצמצם את אפשרויות הדין במידה לא מבוטלת, והתוס' והרא"ש בקושייתם שם כתבו ליישב הטעם דלא הוי בל תשחית בזורק אביו את ארנקו, משום דמיירי שזורק למירמא אימתא וכו' עיי"ש, ולדבריך מדוע לא כתבו לחלק דמיירי במעות העשויות מחומר שאין לו שוויות ול"ה בל תשחית.

לשון תוספות קידושין שם:
ואע"ג דאמרינן בסמוך כדי שיטול ארנקי ויטיל לים ואינו מכלימו למ"ד משל בן התם מיירי באותו ענין שיש לאב קורת רוח בכך כגון שזורקו לים למירמא אימתא אאינשי ביתיה דאי לאו הכי אם בחנם משליך רשע הוא דעובר בבל תשחית ואפילו היכא דשוגג הוא ומשליכו בחמתו מ"מ נהנה בהשלכת ארנקי ומש"ה אין להכלימו:

דרך אגב, מדברי תוס' הללו אפשר לפשוט מה שהסתפקו בהשחתת דבר לצורך ד"א.

 

אבי חי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לגבי דבריך אעיר בקצרה, שכל נייר בפרט בזמן חז"ל, היה בו שימוש לצור על פי צלוחיתו [וכידוע שמשום כך להלכה כתבו האחרונים דמותר לטלטל גט בשבת] ומאי שנא שווי רב או מעט. מלבד זאת, בדבריך לסייג דווקא מטבעות שערכן מתבסס על החומר מהן עשויות, אתה מצמצם את אפשרויות הדין במידה לא מבוטלת, והתוס' והרא"ש בקושייתם שם כתבו ליישב מה טעם לא הוי בל תשחית בזורק אביו את ארנקו, משום דמיירי שזורק למירמא אימתא וכו', ולדבריך מדוע לא כתבו לחלק דמיירי במעות העשויות מחומר שיש לו שוויות.
ר"ל שאין לו שוויות. כמדומה שלא היה זה מצוי אפילו בזמן הראשונים, וכ"ש בזמן חז"ל.

הנידון על השחתת הנייר הוא נידון חשוב בשיעור המינימום של בל תשחית.
אבל יותר מעניין הנידון על השחתת ערכו בלבד [וכגון שנקבו וכיו"ב שהנ"מ היחידה היא ביטול ערכו ההסכמי].
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אשאל את הקוראים הנבונים. האם יש מאן דהו שסבור בדברי הרא"ש קידושין לענין מה שכתב "כדי שיטול ארנקי ויטיל לים" הוי בל תשחית, מיירי דווקא בארנק מלא דנרי זהב?

@ HaimL
גא"מ לכל אלה שאבדה בינתם. אבל מ"מ, אצלי זה מונח בפשיטות, שבכל דבר שיש בו תועלת עצמית או חיצונית ישירה או עקיפה, יש בו איסור ב"ת, עכ"פ מדרבנן, ובכלל זה, הארנקי. והראיה פשוטה, שאם כן, היה לרא"ש לחלק בהדיא ולומר שאם זרק ארנקי אז אסור לעולם להכלימו, אבל אם זרק נסכא דדהבא וכדומה, אז אי עביד למירמא אימתא אסור להכלימו, אבל אם זרק סתם מותר לביישו.


 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL בדיוק זו ראייתי, מדלא חילק הרא"ש והתוס' הלא כן?
אאל"ט בהודעתך הראשונה והנבונה באשכול צידדת כדברי שאין לחלק בין ממון לכלי.

לגבי מה שהעיר @אבי חי כן כוונתי "שאין לו שוויות". תוקן מקודם.
א. זו הנחה לא מבוססת ב. לא ישבת מדוע התוס' והרא"ש לא כתבו להעמיד בכך [הלא אין חולק שבזמנם היה שטרות ממון] ג. לדבריך בזמנינו ישתנה הדין והוא חידוש ד. הנידון על השחתת נייר מה שלא יהיה הוא שייך גם לגבי שטר הלא כן? גם להנחתך שאין לו ערך עצמי ה. לגבי ערכו ההסכמי, כבר נכתב שכל חפץ תלוי בהיצע וביקוש העולמי ו. לא להתבלבל בין "שימוש" לבין "ערך".
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL בדיוק זו ראייתי, מדלא חילק הרא"ש והתוס' הלא כן?
אאל"ט בהודעתך הראשונה והנבונה באשכול צידדת כדברי שאין לחלק בין ממון לכלי.

לגבי מה שהעיר @אבי חי כן כוונתי "שאין לו שוויות". תוקן מקודם.
א. זו הנחה לא מבוססת ב. לא ישבת מדוע התוס' והרא"ש לא כתבו להעמיד בכך ג. לדבריך בזמנינו ישתה הדין ד. הנידון על השחתת נייר מה שלא יהיה הוא שייך גם לגבי שטר הלא כן? גם להנחתך שאין לו ערך עצמי ה. לגבי ערכו ההסכמי, כבר נכתב שכל חפץ תלוי בהיצע וביקוש העולמי ו. לא להתבלבל בין "שימוש" לבין "ערך".
אכן משם התחיל הדיון הנוכחי. וזאת בדיוק הראיה, שאין חילוק בדברים בין ארנקי של מטבע הסכמי, לבין ארנקי של דינרי זהב.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
[הלא אין חולק שבזמנם היה שטרות ממון]
זו הטעות שמובילה אותך כאן לאורך כל ההודעות
ברור כשמש לכל יודעי ההיסטוריה שלא היו בזמנם שטרות ממון שזהו חידוש של כמה דורות בלבד
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
[הלא אין חולק שבזמנם היה שטרות ממון]
זו הטעות שמובילה אותך כאן לאורך כל ההודעות
ברור כשמש לכל יודעי ההיסטוריה שלא היו בזמנם שטרות ממון שזהו חידוש של כמה דורות בלבד

ראשית כל במטותא ממך, קודם שתחפש את טעותי ותטפל על לא כלום לשטרות, תעבור ותשיב כדבעי על הטענות שהוצעו בארכה.
שטר חוב לא היה? לא שמע מר על דינא דגרמי? השורף שטר מכר או שטר חוב אינו בבל תשחית?
תוספת: לא היה מטבעות פשוטות שהערך יותר מהחומר?
ושוב כבר הערתי בעקיפין וברמז, שכבודו חוזר בו ממה שכתב אתמול בכל ממון, בלי להצהיר על כך.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
[הלא אין חולק שבזמנם היה שטרות ממון]
זו הטעות שמובילה אותך כאן לאורך כל ההודעות
ברור כשמש לכל יודעי ההיסטוריה שלא היו בזמנם שטרות ממון שזהו חידוש של כמה דורות בלבד

ראשית כל במטותא ממך, קודם שתחפש את טעותי ותטפל על לא כלום לשטרות, תעבור ותשיב כדבעי על הטענות שהוצעו בארכה.
שטר חוב לא היה? לא שמע מר על דינא דגרמי? השורף שטר מכר או שטר חוב אינו בבל תשחית?
ושוב כבר הערתי בעקיפין וברמז, שכבודו חוזר בו ממה שכתב אתמול בכל ממון, בלי להצהיר על כך.
לא טענת דבר מלבד ה"ראיה" למה חילק הרא"ש מדבר שלא היה בזמנו
שטרות חוב ממון היו גם היו אבל הם אינם עומדים בארנקי כ"כ ואין מקום לחלק בינם לבין ממון זה פשוט מקרה אחר כמובן   ואינו מעניינא כלל [מלבד מה שכפי שכתבת בעצמך יתכן שבזמנם שהיה נייר חשוב לצור ע"פ צלוחיתו אבל אינו נראה כ"כ שזה גם לצורך    ואי"צ לזה]
ואכן לדעתי יתכן בהחלט שהשורף שט"ח אינו בכלל בל תשחית אם שווי הניייר אינו בכלל ב"ת וק"ו משטרות ממון שלנו 
ולא חזרתי בי כלל      אולי אתה לא הבנת כדבעי דברי מתחילה
טענתי מתחילה ואני חוזר וטוען שלא מצינו [בינתים ] שום  מקור לזה שיש ב"ת בממון רק בדבר שיש לו ערך עצמי כמו זהב או נחושת וכו'



 
 

אבי חי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
א. זו הנחה לא מבוססת ב. לא ישבת מדוע התוס' והרא"ש לא כתבו להעמיד בכך [הלא אין חולק שבזמנם היה שטרות ממון] ג. לדבריך בזמנינו ישתנה הדין והוא חידוש ד. הנידון על השחתת נייר מה שלא יהיה הוא שייך גם לגבי שטר הלא כן? גם להנחתך שאין לו ערך עצמי ה. לגבי ערכו ההסכמי, כבר נכתב שכל חפץ תלוי בהיצע וביקוש העולמי ו. לא להתבלבל בין "שימוש" לבין "ערך".



שלום רב לכת"ר שליט"א

אקוה שאני מבין נכון על מה הולכת כל אות
א. נכון. אבל בתור צד (למי שאפי' לא יודע את דברי הפוסקים על בל תשחית, כמוני) זה אפשרי. אולי עוד נמצא לזה גם בסיס.
ב. עניתי וענו אחרים
ג. אכן (לדינא צריך להביא בחשבון גם את שאלת שווי הנייר עצמו, וכבסמוך)
ד. כתבתי נ"מ בא' שלא קורע אלא משחית באופן שמשפיע רק על הערך ההסכמי. אכן בקורע צריך לדון גם מצד הנייר עצמו.
ה. אבל יש חילוק בין דבר שעיקרו שימושי, לדבר שעיקרו הסכמי. והיינו 'אין גופו ממון'.
ו. כמדומה שמ"ש באות ה עונה גם לזה


 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
קורע שטר חוב בלא"ה אין בו משום ב"ת , שאינו אלא כנוטל מזה ונותן לזה , אמת שעשה שלא כדין וחייב בדד"ג למאן דאית ליה, אבל השחתה אין כאן .
 

HaimL

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
קורע שטר חוב בלא"ה אין בו משום ב"ת , שאינו אלא כנוטל מזה ונותן לזה , אמת שעשה שלא כדין וחייב בדד"ג למאן דאית ליה, אבל השחתה אין כאן .
ואם קורע שט"ח שלווה גוי עכו"ם מישראל כשר, ואינו רק נוטל מישראל ונותן לעכו"ם, גם ל"ה ב"ת?
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
זאת נחמתי אמר:
קורע שטר חוב בלא"ה אין בו משום ב"ת , שאינו אלא כנוטל מזה ונותן לזה , אמת שעשה שלא כדין וחייב בדד"ג למאן דאית ליה, אבל השחתה אין כאן .
ואם קורע שט"ח שלווה גוי עכו"ם מישראל כשר, ואינו רק נוטל מישראל ונותן לעכו"ם, גם ל"ה ב"ת?
הנוטל ממון ישראל ונותן לעכו"ם עובר משום ב"ת ?
אולי מבחינת הא דדרשו חז"ל על  " ויקם השדה והמערה אשר בו  "...

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
הלום ראיתי בשו"ת שו"מ מהדורה רביעאה ח"א סי' כח דפשיטא לי' דקריעת שט"ח שווה לקריעת כסות לענין בל תשחית.

ובלא"ה יש לתמוה בזה כמ"ש רבינו @זאת נחמתי.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מכובדי @אבי חי מכאן ההגה בידים שלך.. :)
לאחר שהראת נכוחה כדבר פשוט בשו"מ שיש איסור ב"ת בשטרות ובממון וכמו שכתבתי (וכך כתבו עוד כמה באשכול) מסברא ומראיה, אבל לשיטתך מה ההסבר בשו"מ?


דרך אגב, מלבד מה שהוכחנו מתוס' והרא"ש שהובאו לעיל, שהשחתת דבר לצורך לא הוי השחתה, גם מהשו"מ בתירוצו על משנה מדות מבואר שאחז כך. אמנם צ"ע לפ"ז מה הוצרך הרא"ש ליישב משום הפקר ב"ד הפקר, ולא נקט דהוי לצורך וכמו שכתב בסוגיא דקידושין.
ומ"מ אלו שנקטו שם ליישב מדין הפקר ב"ד הפקר, הרי בהכרח דס"ל דב"ת נאמר גם לצורך, ונמצא פלוגתא רבתי.
 

בשלמא

משתמש ותיק
בקשו כאן עצות.
מה עם קצת פרקטיקה.
מכוני גמילה וכיו"ב לא ידעו להועיל בזה?
איך נגמלים ממריטת שיער כסיסת צפרניים?
 
דברים נפלאים שכתבו כאן רבותינו באי פורום זה @זאת נחמתי @אבי חי @HaimL @אין חכמה @נדיב לב ומתוך דבריהם מתבררת האי שמעעתא היטב.

נראה לי שלגבי מטבעות בזמן חז"ל, עכרן היה לפי שווין במשקל, וצורת המטבע היתה הוכחה שמתכת זו שוקלת כך וכך. ההטבעה מיקרת מעט את שווי המתכת שמוטבעת בו, כי היא יוצרת ביטחון אצל מקבל המטבע שאכן זה הוא משקל המתכת, אבל השווי המהותי הוא משקל המתכת.

מאידך, שטר חוב של זמנם, לא היה לו שווי בכלל. מי שסחר בשטר כזה עשה זאת רק על סמך שידע שיוכל להוציא מנשוא השטר את הסכום שכתוב בשטר, ולהשתמש אחר כך בכסף הנ"ל לקנית טובין. לא היה מקובל לקנות עם שטר חוב טובין מכמה סיבות, א. סוחר הטובין לא רוצה לטרוח אחר נשוא השטר, ב. הסכום בשטר אינו קבוע דינר או עשר, אלא לפי כמה שלווה מהמלוה. ג. מחיר השטר לא קבוע ונגזר מכמה פרמטרים שונים, המרחק מזמן הפירעון, רמת מהימנות הלוה, יכולתו הכלכלית, שונות. רק סוחרים מיומנים היו מתעסקים במסחר בשטרות חוב. ולכן שטר זה נקרא גורם לממון, לאמר, אי אפשר להשיג על ידו טובין, אבל אפשר להשיג על ידו ממון ואת הממון הנ"ל להמיר לטובין.

שטר כסף של זמנינו דומה בזה למטבעות של זמן חז"ל, כלומר הוא אינו גורם לממון אלא הממון עצמו, כי ערכו קבוע, והוא מתקבל על ידי כל סוחר בשוק תמורת כל טובין שחפץ בהם הקונה. ולכן השיטה הרווחת היא שהמזיק שטר כסף לחבירו חייב לשלם לו ואינו יכול להתחמק בטענת גרמי, וממילא נגזר מזה שהקורע בחמתו שטרות כסף שלו עובר בבל תשחית וכאילו עובד עבודה זרה.
 

נחלי מים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
בקשו כאן עצות.
מה עם קצת פרקטיקה.
מכוני גמילה וכיו"ב לא ידעו להועיל בזה?
איך נגמלים ממריטת שיער כסיסת צפרניים?
גא"מ להנ"ל. למי עוד יש עצות לזה?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
בשלמא אמר:
בקשו כאן עצות.
מה עם קצת פרקטיקה.
מכוני גמילה וכיו"ב לא ידעו להועיל בזה?
איך נגמלים ממריטת שיער כסיסת צפרניים?
גא"מ להנ"ל. למי עוד יש עצות לזה?

ברשת אפשר למצוא הרבה עצות, הדרכות, לגמילה מכסיסת ציפורניים.

https://www.tipulpsychology.co.il/cbt-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99/nail-biting.html

https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.nbite.co.il/

https://hiburimnamal.co.il/ocd-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-bfrb/%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.tafuralay.co.il/%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.google.com/search?q=כסי...AhWegf0HHf0vBnkQ8tMDegQIARA8&biw=1366&bih=625
 

נחלי מים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
נחלי מים אמר:
בשלמא אמר:
בקשו כאן עצות.
מה עם קצת פרקטיקה.
מכוני גמילה וכיו"ב לא ידעו להועיל בזה?
איך נגמלים ממריטת שיער כסיסת צפרניים?
גא"מ להנ"ל. למי עוד יש עצות לזה?

ברשת אפשר למצוא הרבה עצות, הדרכות, לגמילה מכסיסת ציפורניים.

https://www.tipulpsychology.co.il/cbt-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99/nail-biting.html

https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.nbite.co.il/

https://hiburimnamal.co.il/ocd-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-bfrb/%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.tafuralay.co.il/%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

https://www.google.com/search?q=%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C&safe=active&rlz=1C1GGRV_iwIL838IL838&sxsrf=ALeKk03svRqMPGJaCPTtDTBc7ZEbSKNkog:1622578904552&ei=2Ja2YM6PIZ6D9u8P_d-YyAc&start=10&sa=N&ved=2ahUKEwjO2-a5offwAhWegf0HHf0vBnkQ8tMDegQIARA8&biw=1366&bih=625
תודה רבה!
 
 
חלק עליון תַחתִית