ציינתי זאת, והשאלה היא ל"ד על הפייטן.אברהם לוי אמר:אם כוונתך לשאול על הפייטן, הוא מיוסד על דברי הירושלמי תענית ב, א:
אברהם לוי אמר:אם כוונתך לשאול על הפייטן, הוא מיוסד על דברי הירושלמי תענית ב, א:
...
וכעי"ז בבבלי ר"ה טז, ב ארבעה דברים כו' ונוסף עליהם שינוי השם.
שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
נדיב לב אמר:שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
נשלח אלי מזמן מאמר שכתב בזה ת"ח, קראתי התרשמתי והעתקתי לפורום.
הנה ידוע מה שנכתב בתלמוד (ירושלמי מסכת תענית דף ח: מדרש רבה – בראשית פרשה מד) על שלושה דברים שכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות - בפרט בימי הדין, תשובה, תפילה, וצדקה. ויש לדעת מה טעם לא נכלל גם עסק התורה ביניהם, שהרי עיקר תכלית בריאת העולם אינו אלא בשבילה, וכח התורה ותוקפה הוא לאין ערוך, וכפי שנאמר על ידי חז"ל בגמרא סוטה (דף כא עמוד א) במעלת התורה, שאף בשעה שאין אדם עוסק בה "אגוני מגנא ואצולי מצלא" (מגינה ומצילה את האדם) ואם כך אפוא צריך להבין מה משמעות הדברים בזה.
ובסייעתא דשמיא נראה לבאר בזה על פי הידוע בגדר התשובה המורכב משלשה עקרונות: חרטה, וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד, והגדר של עזיבת החטא וקבלה לעתיד, הוא כשהאדם מגיע למצב שהקב"ה מעיד עליו שלא יחזור לסורו וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב') "שלא יחזור האדם לסורו ויעיד עליו יודעת תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם". וראה גם מה שכתב בזה בספר שערי תשובה לרבינו יונה.
ודרישה זו 'שיעיד עליו יודע תעלומות וכו' היא דרישה גדולה מהאדם שכבר חטא ולא עמד בניסיון, ובשביל שמכאן ולהבא יחולל שינוי במעשיו עד שיצליח להימנע מהעבירה ולא יחזור לסורו, על פניו זה כמעט ולא קיים !? ומוכרח הוא, שהמתכון לנצח את היצר תלוי בעצה שחכמים ז"ל נקטו (מסכת קידושין דף ל עמוד א) "אמר הקב"ה בראתי לו יצר הרע בראתי תורה תבלין". מלמדים אותנו חז"ל שכלי המלחמה התקיף והמכריע כנגד היצר הוא אך ורק על ידי לימוד התורה, ובהכרח שתשובה אמתית מתקיימת בדווקא על ידי שעוסקים בה, וכפי הידוע בשם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל שהתבטא בצורה חריפה יותר, אחר שבגמ' מוזכר שעסק ההתורה היא תבלין ליצר, אם כן אין דרך אחרת לעמוד בפני יצה"ר רק על ידי התורה.
ואם כך מבוארת השאלה בפתיחה על דרך הנאותה, מפני מה לא נכללה התורה בין הדברים שבכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות, זאת משום שהתורה כבר כלולה בעיקר הקבלה "שלא יחזור לסורו" ואם אדם מתחרט ומקבל שלא יחטא כל שאינו תופס חיזוק בתורה וקובע עיתים לתורה אין תשובתו מועילה שהרי אין בכח האדם לבדו לאזור כוחו כנגד מה שנכשל לולי התורה, והדברים מבהילים.
חיזוק לדברים נראה להביא מהברכה החמישית בתפילת שמונה עשרה שאנו אומרים כל יום - "השבינו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" תחילת הבקשה על ענין תשובה להקב"ה, נתקנה דווקא על תשובה בתורה, ורק לאחר מכן מוסיפים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", זאת משום שכל עיקר התשובה תלוי ועומד בעסק התורה, ולא קיימת מציאות של תשובה אמתית ללא התורה, שיש בכוחה לכבוש ולסלק את המכשלות והמעכבים את האדם מדרך התשובה האמתית. ועיין עוד בדברי המדרש שמציג את בקשת הקב"ה מעם ישראל בזה הלשון: "הלוואי אותי עזבו וכו' ותורתי שמרו כי המאור שבה מחזירן למוטב", כאומר: גם אם חלילה תעזבו את מצוותי, אבל אל תמנעו מעסק התורה, שבסגולת אורה להחזירכם בתשובה, ולמדים מכאן אפוא, על מעלת כח התורה שיש בכוחה לדחות את היצר אף ביחס לאדם שחלילה עזב את ה' יתברך ואת מצוותיו.
שאלה טובה. אין זמני להאריך. הרי חז"ל אמרו שהבל פי תשב"ר מקיים העולם, כלומר תורת האמוראים כבר לא, בגלל שיש דינים ואנחנו חייבים. ורק הבל פיהם של תשב"ר אף שאינו תורה ממש שהיא בלי דעת אבל זה מילות קודש.שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
יש לך מקור שבכוח התורה לבטל את רוע הגזירה, או שהשאלה מסברא?שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
יעקב שלם אמר:9 תגובות אך אין תשובות...
המניין (חסר אחת) כולל גם את תגובתך?יעקב שלם אמר:9 תגובות אך אין תשובות...
התורה היא מבטלת גזירות כשאדם עוסק בה לפני הגזירה הרבה זמן כגון חזקיה ודורו שנתבטלה מהם גזירת המלחמה בסנחריב מחמת התורה, אבל אם כבר הגיע הצרה וצריך הצלת חירום מהירה תוך יום אחד, התורה יכולה לסייע אבל לא לבטל לגמרי (אולי לפעמים כן אבל בדרך כלל לא).שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
דבש לפי [חיד''א] מערכת ג אות יבשאר לעמו אמר:שאלה טובה. אין זמני להאריך. הרי חז"ל אמרו שהבל פי תשב"ר מקיים העולם, כלומר תורת האמוראים כבר לא, בגלל שיש דינים ואנחנו חייבים. ורק הבל פיהם של תשב"ר אף שאינו תורה ממש שהיא בלי דעת אבל זה מילות קודש.שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
ממילא מובן שתורה מגנא רק בדרגתה העליונה אבל כשיש תביעות, תפילה מהני, בדומה להבל פיהם.
(והיסוד הזה של הבל פיהם שאינו חשוב כתורה ממש אלא כהבל, אבל הבל טהור, הוא מהאר"י).
את הרעיון בכללותו ואת דברי האר"י, שמעתי בחורף האחרון מהגר"י אהרנברג שליט"א ר"י כנסת יצחק.
תורה היא כלי ביד האדם לפתוח את ליבו לתשובה ולתפילה ולמעשים טובים ואין כלי הגדול ממנה . אבל גזירה שנגזרה הרי שהוכרע לפי מידת הדין ואפילו שהומתקה כבר ברחמים שכך אכן יהיה ולעניין זה תשובה עוקרת את הסיבה מכוחה הוכרע הדין .שלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
במכתבו של מרן הגרח"ק שהתפרסם ברחובות, הוא עונה על שאלתךשלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
הרי שדעתו היא שנכללת התורה במה שאמרו "תשובה".בתשובה, ראוי לכאו"א להתחזק בתורה ובמניעת ביטולה....
וכנוסח תפילת ''הרוצה בתשובה'' - ''השיבנו אבינו לתורתך''.הצעיר שבחבורה אמר:הרי שדעתו היא שנכללת התורה במה שאמרו "תשובה".
הצעיר שבחבורה אמר:במכתבו של מרן הגרח"ק שהתפרסם ברחובות, הוא עונה על שאלתךשלו' אמר:ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
הרי שדעתו היא שנכללת התורה במה שאמרו "תשובה".בתשובה, ראוי לכאו"א להתחזק בתורה ובמניעת ביטולה....
מכתב לתשפב.jpg
יעקב שלם אמר:9 תגובות אך אין תשובות...
נדיב לב אמר:מדבריו הללו, מתבאר שלימוד תורה מתוך יגיעה, יש בכוחו לכפר אפילו על 'חילול ה'שם' מה שאין בידי שאר הענינים.
א. הרי שמצוות ת"ת מעלתה גדולה משאר מילי, ומה שלא נקט בכלל ג' ענינים, משום הדרישה הגבוהה בכפרת עוונות ע"י ת"ת, מתוך יגיעה ועמל קשה. או מצד הלשמה.
ב. מהלך נוסף שג' ענינים אמורים לפנים משורת הדין ואין כוחם לכפר עוון אלא מצד החסד והרחמים, משא"כ ת"ת הכפרה היא מצד הדין ולא חסד ורחמים.
שלו' אמר:נדיב לב אמר:מדבריו הללו, מתבאר שלימוד תורה מתוך יגיעה, יש בכוחו לכפר אפילו על 'חילול ה'שם' מה שאין בידי שאר הענינים.
א. הרי שמצוות ת"ת מעלתה גדולה משאר מילי, ומה שלא נקט בכלל ג' ענינים, משום הדרישה הגבוהה בכפרת עוונות ע"י ת"ת, מתוך יגיעה ועמל קשה. או מצד הלשמה.
ב. מהלך נוסף שג' ענינים אמורים לפנים משורת הדין ואין כוחם לכפר עוון אלא מצד החסד והרחמים, משא"כ ת"ת הכפרה היא מצד הדין ולא חסד ורחמים.
יישר כוחך!
חידושים נפלאים ומענינים מאוד!
מאוד מענין אותי אם תמצא ברוחב נדיבות ליבך עוד מקורות והרחבות וכו' לב' היסודות שכתבת.
[ולגבי ב', קצת יש להעיר לפו"ר, ממה דאי' שאלו לנבואה וכו' ושאלו לתורה כו' מענין לבדוק אם קשור].
ידוע ש'חידושים' אמיתיים הם לאו דוקא אלו הנוטים מהפשט, אלא אדרבה,נדיב לב אמר:שאין זה חידוש בדברי ר"י הנוטה מפשט דבריו, אלא ממש פשט הדברים בשערי תשובה.