לאן נעלמה התורה לבטל רוע הגזירה?

שלו'

משתמש ותיק
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אם כוונתך לשאול על הפייטן, הוא מיוסד על דברי הירושלמי תענית ב, א:
שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן, תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד [דברי הימים ב ז יד] ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר [תהילים יז טו] אני בצדק אחזה פניך [דברי הימים ב ז יד] וישבו מדרכיהם הרעים זו תשובה אם עשו כן מה כתיב תמן [דברי הימים ב ז יד] ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם.
וכעי"ז בבבלי ר"ה טז, ב ארבעה דברים כו' ונוסף עליהם שינוי השם.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אם כוונתך לשאול על הפייטן, הוא מיוסד על דברי הירושלמי תענית ב, א:
...
וכעי"ז בבבלי ר"ה טז, ב ארבעה דברים כו' ונוסף עליהם שינוי השם.
 
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].

והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!

 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
הקושיא אכן טובה
אך אולי נראה לבאר - שבוודאי שבכח התורה להפוך עולמות ולבטל גזירות קשות ורעות !

אך לא כלל ישראל זכו לכתרה של תורה ... כתרה של תורה זכו לה יחידים בכל דור ודור !!! ובוודאי לבטל כח של גזירה קשה אין מיירי בחיזוק של 5 דקות לימוד ביום (ולא ח"ו שאין לזה ערך ובוודאי שכל רגע בלימוד תורה זה מחייה ומאיר עולמות עליונים) אך בשביל לקרוע רוע של גזירה קשה צריך הרבה יותר באיכות ובכמות !!!

ולכן מצריך דברים שמכף רגלו עד ראשו כולו יהיה רק בזה ... ושלושה דברים אלו : תשובה תפילה וצדקה שייכי בכל כלל ישראל בכל מקום שהם !!!

ותשובה לאו דווקא - תשובה בכל הכללים והלומד'ס שאנו עושים לפני יופ כיפור בכל הכללים והפרטים של השערי תשובה ... אלא אפילו תשובה של בחינת : הרי את מקודשת על מנת שאני צדיק גמור (אע"פ שהיה רשע גמור) הרי היא בספק קידושין שמא הרהר תשובה בלבו !!!
הרהור תשובה מביאה את האדם להתייצב על דרך טוב ... וממילא הוא כבר בכיוון הנכון של אדן כשר וירא שמים !!!
וכן תפילה וצדקה לפום דרגת כל איש מישראל !!!
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!

נשלח אלי מזמן מאמר שכתב בזה ת"ח, קראתי התרשמתי והעתקתי לפורום.

הנה ידוע מה שנכתב בתלמוד (ירושלמי מסכת תענית דף ח: מדרש רבה – בראשית פרשה מד) על שלושה דברים שכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות - בפרט בימי הדין, תשובה, תפילה, וצדקה. ויש לדעת מה טעם לא נכלל גם עסק התורה ביניהם, שהרי עיקר תכלית בריאת העולם אינו אלא בשבילה, וכח התורה ותוקפה הוא לאין ערוך, וכפי שנאמר על ידי חז"ל בגמרא סוטה (דף כא עמוד א) במעלת התורה, שאף בשעה שאין אדם עוסק בה "אגוני מגנא ואצולי מצלא" (מגינה ומצילה את האדם) ואם כך אפוא צריך להבין מה משמעות הדברים בזה.

ובסייעתא דשמיא נראה לבאר בזה על פי הידוע בגדר התשובה המורכב משלשה עקרונות: חרטה, וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד, והגדר של עזיבת החטא וקבלה לעתיד, הוא כשהאדם מגיע למצב שהקב"ה מעיד עליו שלא יחזור לסורו וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב') "שלא יחזור האדם לסורו ויעיד עליו יודעת תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם". וראה גם מה שכתב בזה בספר שערי תשובה לרבינו יונה.

ודרישה זו 'שיעיד עליו יודע תעלומות וכו' היא דרישה גדולה מהאדם שכבר חטא ולא עמד בניסיון, ובשביל שמכאן ולהבא יחולל שינוי במעשיו עד שיצליח להימנע מהעבירה ולא יחזור לסורו, על פניו זה כמעט ולא קיים !? ומוכרח הוא, שהמתכון לנצח את היצר תלוי בעצה שחכמים ז"ל נקטו (מסכת קידושין דף ל עמוד א) "אמר הקב"ה בראתי לו יצר הרע בראתי תורה תבלין". מלמדים אותנו חז"ל שכלי המלחמה התקיף והמכריע כנגד היצר הוא אך ורק על ידי לימוד התורה, ובהכרח שתשובה אמתית מתקיימת בדווקא על ידי שעוסקים בה, וכפי הידוע בשם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל שהתבטא בצורה חריפה יותר, אחר שבגמ' מוזכר שעסק ההתורה היא תבלין ליצר, אם כן אין דרך אחרת לעמוד בפני יצה"ר רק על ידי התורה.

ואם כך מבוארת השאלה בפתיחה על דרך הנאותה, מפני מה לא נכללה התורה בין הדברים שבכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות, זאת משום שהתורה כבר כלולה בעיקר הקבלה "שלא יחזור לסורו" ואם אדם מתחרט ומקבל שלא יחטא כל שאינו תופס חיזוק בתורה וקובע עיתים לתורה אין תשובתו מועילה שהרי אין בכח האדם לבדו לאזור כוחו כנגד מה שנכשל לולי התורה, והדברים מבהילים.

חיזוק לדברים נראה להביא מהברכה החמישית בתפילת שמונה עשרה שאנו אומרים כל יום - "השבינו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" תחילת הבקשה על ענין תשובה להקב"ה, נתקנה דווקא על תשובה בתורה, ורק לאחר מכן מוסיפים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", זאת משום שכל עיקר התשובה תלוי ועומד בעסק התורה, ולא קיימת מציאות של תשובה אמתית ללא התורה, שיש בכוחה לכבוש ולסלק את המכשלות והמעכבים את האדם מדרך התשובה האמתית. ועיין עוד בדברי המדרש שמציג את בקשת הקב"ה מעם ישראל בזה הלשון: "הלוואי אותי עזבו וכו' ותורתי שמרו כי המאור שבה מחזירן למוטב", כאומר: גם אם חלילה תעזבו את מצוותי, אבל אל תמנעו מעסק התורה, שבסגולת אורה להחזירכם בתשובה, ולמדים מכאן אפוא, על מעלת כח התורה שיש בכוחה לדחות את היצר אף ביחס לאדם שחלילה עזב את ה' יתברך ואת מצוותיו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!

נשלח אלי מזמן מאמר שכתב בזה ת"ח, קראתי התרשמתי והעתקתי לפורום.

הנה ידוע מה שנכתב בתלמוד (ירושלמי מסכת תענית דף ח: מדרש רבה – בראשית פרשה מד) על שלושה דברים שכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות - בפרט בימי הדין, תשובה, תפילה, וצדקה. ויש לדעת מה טעם לא נכלל גם עסק התורה ביניהם, שהרי עיקר תכלית בריאת העולם אינו אלא בשבילה, וכח התורה ותוקפה הוא לאין ערוך, וכפי שנאמר על ידי חז"ל בגמרא סוטה (דף כא עמוד א) במעלת התורה, שאף בשעה שאין אדם עוסק בה "אגוני מגנא ואצולי מצלא" (מגינה ומצילה את האדם) ואם כך אפוא צריך להבין מה משמעות הדברים בזה.

ובסייעתא דשמיא נראה לבאר בזה על פי הידוע בגדר התשובה המורכב משלשה עקרונות: חרטה, וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד, והגדר של עזיבת החטא וקבלה לעתיד, הוא כשהאדם מגיע למצב שהקב"ה מעיד עליו שלא יחזור לסורו וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב') "שלא יחזור האדם לסורו ויעיד עליו יודעת תעלומות שלא ישוב לחטא זה לעולם". וראה גם מה שכתב בזה בספר שערי תשובה לרבינו יונה.

ודרישה זו 'שיעיד עליו יודע תעלומות וכו' היא דרישה גדולה מהאדם שכבר חטא ולא עמד בניסיון, ובשביל שמכאן ולהבא יחולל שינוי במעשיו עד שיצליח להימנע מהעבירה ולא יחזור לסורו, על פניו זה כמעט ולא קיים !? ומוכרח הוא, שהמתכון לנצח את היצר תלוי בעצה שחכמים ז"ל נקטו (מסכת קידושין דף ל עמוד א) "אמר הקב"ה בראתי לו יצר הרע בראתי תורה תבלין". מלמדים אותנו חז"ל שכלי המלחמה התקיף והמכריע כנגד היצר הוא אך ורק על ידי לימוד התורה, ובהכרח שתשובה אמתית מתקיימת בדווקא על ידי שעוסקים בה, וכפי הידוע בשם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל שהתבטא בצורה חריפה יותר, אחר שבגמ' מוזכר שעסק ההתורה היא תבלין ליצר, אם כן אין דרך אחרת לעמוד בפני יצה"ר רק על ידי התורה.

ואם כך מבוארת השאלה בפתיחה על דרך הנאותה, מפני מה לא נכללה התורה בין הדברים שבכוחם להעביר את הגזרות ולהכריע את דין האדם לחיים ולזכויות, זאת משום שהתורה כבר כלולה בעיקר הקבלה "שלא יחזור לסורו" ואם אדם מתחרט ומקבל שלא יחטא כל שאינו תופס חיזוק בתורה וקובע עיתים לתורה אין תשובתו מועילה שהרי אין בכח האדם לבדו לאזור כוחו כנגד מה שנכשל לולי התורה, והדברים מבהילים.

חיזוק לדברים נראה להביא מהברכה החמישית בתפילת שמונה עשרה שאנו אומרים כל יום - "השבינו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" תחילת הבקשה על ענין תשובה להקב"ה, נתקנה דווקא על תשובה בתורה, ורק לאחר מכן מוסיפים "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", זאת משום שכל עיקר התשובה תלוי ועומד בעסק התורה, ולא קיימת מציאות של תשובה אמתית ללא התורה, שיש בכוחה לכבוש ולסלק את המכשלות והמעכבים את האדם מדרך התשובה האמתית. ועיין עוד בדברי המדרש שמציג את בקשת הקב"ה מעם ישראל בזה הלשון: "הלוואי אותי עזבו וכו' ותורתי שמרו כי המאור שבה מחזירן למוטב", כאומר: גם אם חלילה תעזבו את מצוותי, אבל אל תמנעו מעסק התורה, שבסגולת אורה להחזירכם בתשובה, ולמדים מכאן אפוא, על מעלת כח התורה שיש בכוחה לדחות את היצר אף ביחס לאדם שחלילה עזב את ה' יתברך ואת מצוותיו.

מרן הנפש החיים שער ד - פרק לא כתב וז"ל: ובפי"ח שם, "שפכי כמים לבך" כו' מה מים הללו מקוה טהרה הן לישראל ולכל אשר נברא בעולם כו' - כך ד"ת מקוה טהרה הן לישראל בכל מקומות מושבותיהם, בא וראה כמה גדולה כחה של התורה שמטהרת את פושעי ישראל בזמן שעושין תשובה אפי' מעבודה זרה שבידם שנאמר, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" כו' ע"ש, כי עיקר התשובה שלימה האמתית שהיא מאהבה, הוא רק ע"י עסק התורה כראוי כמ"ש במעלות התורה, אוהב את המקום, וכמ"ש השיבנו אבינו לתורתך כו' והחזירנו בתשובה שלימה לפניך: ע"כ.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
שאלה טובה. אין זמני להאריך. הרי חז"ל אמרו שהבל פי תשב"ר מקיים העולם, כלומר תורת האמוראים כבר לא, בגלל שיש דינים ואנחנו חייבים. ורק הבל פיהם של תשב"ר אף שאינו תורה ממש שהיא בלי דעת אבל זה מילות קודש.
ממילא מובן שתורה מגנא רק בדרגתה העליונה אבל כשיש תביעות, תפילה מהני, בדומה להבל פיהם.
(והיסוד הזה של הבל פיהם שאינו חשוב כתורה ממש אלא כהבל, אבל הבל טהור, הוא מהאר"י).
את הרעיון בכללותו ואת דברי האר"י, שמעתי בחורף האחרון מהגר"י אהרנברג שליט"א ר"י כנסת יצחק.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
יש לך מקור שבכוח התורה לבטל את רוע הגזירה, או שהשאלה מסברא?

לי ידוע שהתורה מסייעת להגן מפגעים, וכן משפיעה שפע טוב על האדם ועל העולם, אבל האם יש מקור שבכוחה להעביר גזירות רעות?
 

HaimL

משתמש ותיק
סברא פשוטה, שאין העברת רוע הגזירה יכולה להיות תלויה בדבר שאינו שווה לכל נפש. ונשים פטורות מת"ת, וגם הזהירו חכמים שלא ללמדן.
 

במבי

משתמש ותיק
אולי בשביל שתורת האדם תפעל צריך שהוא יהיה בבחינת ״אדם״ שאם לא כן הוא בבחינת ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי ואדם צריך להיות חי ב״תשובה תפילה וצדקה״ ואז תורתו נחשבת
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
לא הבנתי את השאלה [אחר המחילה בודאי שהתורה כוחה עצום עד בלי די אך כדי להעביר את רוע הגזירה צריך בדווקא את אלו ג' הדברים
ואף שנפסק כי מי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמוד במקומם
עכ''ז לא יבטלם לגמרי
ואין זה זילזול ח''ו בכח התורה כי גם הדבר המועיל ביותר לבריאות אינו תחליף לתרופה במקום חולי רח''ל
בנוסף לזה ת''ח גדול ככל שיהיה אם אינו נוהג בג' דברים אלו יוכל ח''ו להגיע לידי ולרשע אמר אלוקים וגו' ולכך צריכים להגיע גם לג' דברים אלו
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
התורה היא מבטלת גזירות כשאדם עוסק בה לפני הגזירה הרבה זמן כגון חזקיה ודורו שנתבטלה מהם גזירת המלחמה בסנחריב מחמת התורה, אבל אם כבר הגיע הצרה וצריך הצלת חירום מהירה תוך יום אחד, התורה יכולה לסייע אבל לא לבטל לגמרי (אולי לפעמים כן אבל בדרך כלל לא).
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
שאלה טובה. אין זמני להאריך. הרי חז"ל אמרו שהבל פי תשב"ר מקיים העולם, כלומר תורת האמוראים כבר לא, בגלל שיש דינים ואנחנו חייבים. ורק הבל פיהם של תשב"ר אף שאינו תורה ממש שהיא בלי דעת אבל זה מילות קודש.
ממילא מובן שתורה מגנא רק בדרגתה העליונה אבל כשיש תביעות, תפילה מהני, בדומה להבל פיהם.
(והיסוד הזה של הבל פיהם שאינו חשוב כתורה ממש אלא כהבל, אבל הבל טהור, הוא מהאר"י).
את הרעיון בכללותו ואת דברי האר"י, שמעתי בחורף האחרון מהגר"י אהרנברג שליט"א ר"י כנסת יצחק.
דבש לפי [חיד''א] מערכת ג אות יב
גזרות רעות הבל תינוקות של בית רבן מבטלם ואמרו באסתר רבתי כי כ"ב אלף תינוקות היו לומדי' אצל מרדכי ועלתה שועתם למרום ואפשר כי בא חשבון כ"ב אלף נגד אותיות התורה שהם כ"ב. וכתבו ז"ל דאות אלף היתה כתובה אף והטיל הקדוש ברוך הוא למד וכשמבטלים תורה מסתלקת למד ונשאר אף ולכן לקח כ"ב אלף כ"ב נגד אותיות התורה אלף להחזיר ל' בתוך אף ויהיה אלף ודורשי רשומות אסמכוהו אקרא ולשון רכה תשבר גר"ם ולשון רכה תינוקות של בית רבן גזרות רעות מבטלים ר"ת תשב"ר גר"ם. כלומר לשון רכה שאין בה קושי ר"ל חטא והיא של תינוקות וכו' ואפשר לרמוז תשבר גרם גימט' אלף הקם. אלף לתקן האלף הקם שם מע"ב שמות לחזק המזל כידוע: 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה שכתבתי זו נקודה אחרת. מש"כ הרחיד"א זה ההבנה הפשוטה, השאלה למה? וזה מה שבא האר"י להסביר. שמאנמ זו לא תורה זה הבל כפשוטו, אבל זה קדוש
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
תורה היא כלי ביד האדם לפתוח את ליבו לתשובה ולתפילה ולמעשים טובים ואין כלי הגדול ממנה . אבל גזירה שנגזרה הרי שהוכרע לפי מידת הדין ואפילו שהומתקה כבר ברחמים שכך אכן יהיה ולעניין זה תשובה עוקרת את הסיבה מכוחה הוכרע הדין .

מה שעושה תפילה הוא מכיוון שהפניה היא לקב"ה עצמו שהוא מעל הדין והנהגת הטבע הרוחני ולכן יכול לערב יותר רחמים ולשנות את הגזירה .

ואם אדם עסוק בלהיטיב לזולת מעבר למחויב על פי דין הרי כנגד זה גם מופעלת מידת החסד של הבורא מעבר למה שעבר הופעלה לקראת הגזירה.

אומנם הלומד הרי מזכה שפע לכל העולם ואין לך גמילות חסדים גדולה מכך וזה כ"ש מצדקה, ממילא היבט זה בתורה כן בכוחו לקרוע את רוע הגזרה אבל זה כלול בצדקה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
במכתבו של מרן הגרח"ק שהתפרסם ברחובות, הוא עונה על שאלתך
בתשובה, ראוי לכאו"א להתחזק בתורה ובמניעת ביטולה....
הרי שדעתו היא שנכללת התורה במה שאמרו "תשובה".
מכתב לתשפב.jpg
 

ובכן

משתמש ותיק
עומדים בעת המשפט, יום ראש השנה, וחיישינן שמא הכריע הכף להיפך הטוב, כלומר - שלא היה די בזכויות דעד השתא, ולימוד התורה בכללם, להציל.
צריכים עצה כאן ועכשיו, שלא יהא צעקה לאחר גזר דין.
אפשר לקבל על עצמנו להרבות במע"ט, ובכללם תורה שכנגד כולם, וזוהי 'תשובה'.
אפשר לצעוק ולזעוק ולהתחנן על הנפש, 'תפילה'.
ואפשר לפסוק צדקה מיד, והגם שהנתינה תהא בזמן מאוחר, הואיל ומתחייב הוא בפסיקה זו, כבר קיים עתה את המצוה.
 

יוסל'ה

משתמש רגיל
הצעיר שבחבורה אמר:
שלו' אמר:
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה [בתפילת ר"ה ויו"כ, והמקור בירו' תענית ריש פ"ב (ח' ב')].
והעירוני מדוע לא נזכרת התורה? וכי יש כזכות התורה לבטל רוע הגזירה?!
במכתבו של מרן הגרח"ק שהתפרסם ברחובות, הוא עונה על שאלתך
בתשובה, ראוי לכאו"א להתחזק בתורה ובמניעת ביטולה....
הרי שדעתו היא שנכללת התורה במה שאמרו "תשובה".
מכתב לתשפב.jpg

מרן הגרי"ש
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עוד נראה ליישב על פי מה שכתב ר"י בשערי תשובה - שער רביעי אות יא וז"ל: ואם עבר אדם על כריתות ועל מיתות בית דין ועשה תשובה אחרי כי לא נרצה העון בלי יסורים, כי התשובה תולה ויסורים ממרקים, יכין לבו לעשות מצוות המגינות מן היסורים כמו מצות הצדקה, כי היא מצלת גם מן המות, שנאמר (משלי י, ב): "וצדקה תציל ממות", ומי שאין לו ממון לעשות צדקה - ידבר טוב על העני, ויהיה לו לפה לבקש אחרים להיטיב עמו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא ט, א): גדול המעשה יותר מן העושה. וכן יעסוק במצות גמילות חסדים לעזור את חבירו בעצמו והשתדלותו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוכה מט, ב): גדולה גמילות חסדים מן הצדקה, שהצדקה בממונו וגמילות חסדים בין בגופו ובין בממונו, והצדקה לעניים בלבד וגמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים. וכן ידבר על לב העני ויכבדהו וינחמהו מצרתו, כענין שנאמר (ישעיה נח, י): "ותפק לרעב נפשך", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא ט, ב): כי המפייסו בדברים גדול מן הנותן צדקה. וכן יעסוק במצות בקור חולים וקבורת מתים ותנחומי אבלים ולשמח חתן וכלה, כי כל אלה מדרכי החסד, וכנגד כולן מצות תלמוד תורה לשם שמים. וכל המועצות שזכרנו הן בכלל מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (משלי טז, ו): "בחסד ואמת יכופר עון", כי קנין התורה נקרא קנין האמת, כמו שאמר (משלי כג, כג): "אמת קנה ואל תמכור", ונאמר (תהלים קיט, קמב): "ותורתך אמת". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה קדושים כה, א): "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח) - עבר אדם על כריתות או מיתות בית דין, אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום יקרא שני פרקים, אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת יקרא שתי פרשיות. ומשני פנים תגן עליו התורה מן היסורים: האחת - כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין לא, ב): תלמוד תורה כנגד כלם, והשנית - כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תדד שנתו מעיניו יעלה במקום יסורים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צט, ב): כל הגופים לעמל יולדו, אשרי מי שהיגיעה שלו בתורה! ואמרו (שם כו, ב): למה נקרא שמה תושיה? שמתשת כחו של אדם:


הרי שערך לימוד ת"ת לשם שמים הוא לאין ערוך משאר הענינים בנוגע לכפרת עוונות, ומ"מ הדרישה היא גדולה, שיהיה לימודו לשם שמים. ובזה מבואר מה שלא כלל ת"ת עם ג' דברים, שהדרישה בעניינם הוא פחות מאשר הדרישה הגבוהה בעסק התורה.
אמנם ממה שכתב, שם אם היה רגיל וכו' וכן מש"כ 'כי ישית עמלו וכו', מבואר שכל שעוסק בלימוד התורה מתוך יגיעה וטרחה, ומסיף בתורתו יש בה כדי לכפר בדין ולא בחסד וברחמים כשאר מילי. אף אם אינו כל עסקו בתורה לש"ש גמור.

ואכן באות ט"ז שם חוזר וכופל השערי תשובה בכח לימוד התורה לכפור עונות האדם וז"ל: עתה נדבר על מי שיש בידו עון חלול השם שלא יתכפר עונו ביסורים. והנה הקדמנו, כי יש לו רפואות תעלה אם יקדש את השם יתברך תמיד, עוד תמצא לו כפרה בהגיונו תמיד בתורה ויגיעתו בה, כאשר אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ראש השנה יח, א): "אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה" (שמואל א, ג, יד): בזבח ובמנחה אין מתכפר, אבל מתכפר בדברי תורה, ואף על פי שהיה עון בית עלי מחלול מצות קדשים, כמו שנאמר (שם פסוק יג): "בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו". והנה כי התורה רפואה לכל מכה נחלה מאד, על כן כתוב (משלי טו, ד): "מרפא לשון עץ חיים":

מדבריו הללו, מתבאר שלימוד תורה מתוך יגיעה, יש בכוחו לכפר אפילו על 'חילול ה'שם' מה שאין בידי שאר הענינים.
א. הרי שמצוות ת"ת מעלתה גדולה משאר מילי, ומה שלא נקט בכלל ג' ענינים, משום הדרישה הגבוהה בכפרת עוונות ע"י ת"ת, מתוך יגיעה ועמל קשה. או מצד הלשמה.
ב. מהלך נוסף שג' ענינים אמורים לפנים משורת הדין ואין כוחם לכפר עוון אלא מצד החסד והרחמים, משא"כ ת"ת הכפרה היא מצד הדין ולא חסד ורחמים.

ובל נשכח את בקשת הקב"ה מעמו: "הלוואי אותי עזבו וכו' ותורתי שמרו כי המאור שבה מחזירן למוטב".

 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
מדבריו הללו, מתבאר שלימוד תורה מתוך יגיעה, יש בכוחו לכפר אפילו על 'חילול ה'שם' מה שאין בידי שאר הענינים.
א. הרי שמצוות ת"ת מעלתה גדולה משאר מילי, ומה שלא נקט בכלל ג' ענינים, משום הדרישה הגבוהה בכפרת עוונות ע"י ת"ת, מתוך יגיעה ועמל קשה. או מצד הלשמה.
ב. מהלך נוסף שג' ענינים אמורים לפנים משורת הדין ואין כוחם לכפר עוון אלא מצד החסד והרחמים, משא"כ ת"ת הכפרה היא מצד הדין ולא חסד ורחמים.

יישר כוחך!
חידושים נפלאים ומענינים מאוד!

מאוד מענין אותי אם תמצא ברוחב נדיבות ליבך עוד מקורות והרחבות וכו' לב' היסודות שכתבת.

[ולגבי ב', קצת יש להעיר לפו"ר, ממה דאי' שאלו לנבואה וכו' ושאלו לתורה כו' מענין לבדוק אם קשור].
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
נדיב לב אמר:
מדבריו הללו, מתבאר שלימוד תורה מתוך יגיעה, יש בכוחו לכפר אפילו על 'חילול ה'שם' מה שאין בידי שאר הענינים.
א. הרי שמצוות ת"ת מעלתה גדולה משאר מילי, ומה שלא נקט בכלל ג' ענינים, משום הדרישה הגבוהה בכפרת עוונות ע"י ת"ת, מתוך יגיעה ועמל קשה. או מצד הלשמה.
ב. מהלך נוסף שג' ענינים אמורים לפנים משורת הדין ואין כוחם לכפר עוון אלא מצד החסד והרחמים, משא"כ ת"ת הכפרה היא מצד הדין ולא חסד ורחמים.

יישר כוחך!
חידושים נפלאים ומענינים מאוד!

מאוד מענין אותי אם תמצא ברוחב נדיבות ליבך עוד מקורות והרחבות וכו' לב' היסודות שכתבת.

[ולגבי ב', קצת יש להעיר לפו"ר, ממה דאי' שאלו לנבואה וכו' ושאלו לתורה כו' מענין לבדוק אם קשור].

ישר כח. אבל האמת הערת כבודו קצת החלישה דעתי [מלבד הכאב הראש מחמת הצום..] יען ודעתי שאין זה חידוש בדברי ר"י הנוטה מפשט דבריו, אלא ממש פשט הדברים בשערי תשובה. ולגבי ב' האמת שהרגשתי בזה, שלאור מה שנתבאר בר"י בכח התשובה ע"י התורה, מדוע משיבה 'התורה' בתשובת החוטא משום ענין אחר [כמדומני קרבנות] אבל אעיין ב"ה לאחר הצום.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
שאין זה חידוש בדברי ר"י הנוטה מפשט דבריו, אלא ממש פשט הדברים בשערי תשובה.
ידוע ש'חידושים' אמיתיים הם לאו דוקא אלו הנוטים מהפשט, אלא אדרבה,
ובשבילי, דבריך הם באמת חידושים נפלאים!!
וממש השתוממתי מהם!

אלא מאי, לדעתך, הייתי אמור לראות את זה לבד בשערי תשובה...
אז חלישות הדעת היא שלי, [אך לא אפול ברוחי!],
ותנוח דעתך!
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
כתוב בתורה א' מי"ג מידות 'וסלח' והיינו לשבים, ותירגם יונתן 'סְלַח לִדְתַיְיבִין לְאוֹרַיְיתָא ' זה עצמה התשובה לשוב אל התורה
ויש מזה בשם הגר"א כמדו' שזה עיקר התשובה
 
חלק עליון תַחתִית