עצות שלא ניכשל באיסור גוזז בשבת ע"י גזיזת דילדולי עור וכדומה

עד כמה אתה נכשל באיסור זו? והוא רחום יכפר עוון

  • אף פעם

    קולות: 27 32.9%
  • נדיר

    קולות: 13 15.9%
  • כמה פעמים בשנה

    קולות: 6 7.3%
  • פעם בחודש

    קולות: 15 18.3%
  • רוב (או כל) שבתות השנה

    קולות: 21 25.6%

  • סה"כ בוחרים
    82

נחלי מים

משתמש ותיק
כמדומה שיש המון אנשים שנתקלים באיסור זו וגוזזים בלא מתכוין רצועות עור, ציפורניים שפתים וכו

למי יש עצה איך למנוע מאיסור זו שהינה כ"כ אינסטינקטיבי וטבעי לעשות בלי שום מחשבה?

צירפתי סקר על אף אי הנעימות בוידוי חטאים ברבים - כי אני חושב שתופעה זו די נפוצה בקרב אנ"ש ואם אכן צדקתי בהשערה זו - באמת זה דבר שצריך עצה ותושייה.

והוא רחום יכפר עוון. 
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
אכן אשכול מאוד חשוב!!!
ושמעתי על איזה גדול (איני זוכר כעת את שמו) שנכנס איליו יהודי באיזה יום שלישי ושוחח עמו ולפתע צעק לו אותו גדול ואמר מחלל שבת צא מביתי... היהודי נאלם דום וכי מה קרה על מה הבהלה אמר לו אותו גדול כי שמתי לב שגזזת רצועות עור ומהשפתיים אז לכן אמרתי שיהודי שבאמצע השבוע עושה את זה כאינסטינקטיבי אז בוואדי בשבת גם נכשל בזה.... וצוה לו אותו גדול שמהיום והלאה כלל לא יגע בציפרנים ובעור ובשפתים עד שיגמל גם באמצ"ש ממדה זו

נ.ב. ברור שזה תופעה שנמצאת ואשרי מי שיעלה פה עצות ופרקטיקות
אבל מפה עד לעשות סקר עליו הדרך עוד רחוקה (חציף עלי מאן דמפרסם חטאיה... מוכר לך?..)
 

תיובתא

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
אכן אשכול מאוד חשוב!!!
ושמעתי על איזה גדול (איני זוכר כעת את שמו) שנכנס איליו יהודי באיזה יום שלישי ושוחח עמו ולפתע צעק לו אותו גדול ואמר מחלל שבת צא מביתי... היהודי נאלם דום וכי מה קרה על מה הבהלה אמר לו אותו גדול כי שמתי לב שגזזת רצועות עור ומהשפתיים אז לכן אמרתי שיהודי שבאמצע השבוע עושה את זה כאינסטינקטיבי אז בוואדי בשבת גם נכשל בזה.... וצוה לו אותו גדול שמהיום והלאה כלל לא יגע בציפרנים ובעור ובשפתים עד שיגמל גם באמצ"ש ממדה זו
כמדומה שמסופר על החזו"א
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
העצה שלי פרקטית מדי אבל לי היא מאוד שימושית.
לקצוץ ציפורניים כל ע"ש (איני כותב זאת בצחוק - אני מקפיד ע"ז מאוד ובאם שכחתי אני באמת סובל מנערווין כל השבת...)
ב"ה אין לי דילדולי עור אבל גם לזה יש פיתרון - שפתון\קרם ידיים.
 

HaimL

משתמש ותיק
אם הוא גוזז ותולש וקוצץ מבלי דעת, מה שייך להרחיק מזה גם בחול, כדי שלא יבוא לידי עבירה בשבת?
 

אלחנן כץ

משתמש רגיל
מה מדובר פה? שזה מדולדל מאוד? האם באופן כזה לא כתוב שמותר?
אני לא יודע - אני רק מבקש מקורות בבקשה לנושא
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כדאי גם להוסיף, לא רק עור, אלא גם שערות מהזקן למי שרגיל למולל בזקנו.
 
אלחנן כץ אמר:
מה מדובר פה? שזה מדולדל מאוד? האם באופן כזה לא כתוב שמותר?
אני לא יודע - אני רק מבקש מקורות בבקשה לנושא

כתוב בבה''ל סי' שמ שאפשר שזה איסור דאורייתא כיון שאין דרך לקצצם בכלי.

ודע עוד דלפי המסקנא שם בבכורות כ"ה בדבר דאורחיה לתלוש ביד חייב על התלישה משום גוזז א"כ כשיש איזה ציצין מדולדלין על שפתיו ולא פירשו רובן אפשר דחייב חטאת התולש אותן אפילו בידו דדרך לתלוש אותן שם ביד ולא בכלי ולפ"ז אפילו כשפירשו רובן דמתירין לעיל בסימן שכ"ח לתלשן ביד כשמצערות אותו הכא אסור דיד דהכא כיון דהוא אורחיה ככלי דמיא
 
HaimL אמר:
אם הוא גוזז ותולש וקוצץ מבלי דעת, מה שייך להרחיק מזה גם בחול, כדי שלא יבוא לידי עבירה בשבת?

יקבל על עצמו שכל פעם שיתלוש, ישים 100 ש''ח בקופת הצדקה של בית הכנסת (אם אינו הגבאי. אם הוא הגבאי ישים בביהכ''נ של חוג אחר), וחזקה שאז לא יתלוש אף מבלי דעת.
 

HaimL

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
HaimL אמר:
אם הוא גוזז ותולש וקוצץ מבלי דעת, מה שייך להרחיק מזה גם בחול, כדי שלא יבוא לידי עבירה בשבת?

יקבל על עצמו שכל פעם שיתלוש, ישים 100 ש''ח בקופת הצדקה של בית הכנסת (אם אינו הגבאי. אם הוא הגבאי ישים בביהכ''נ של חוג אחר), וחזקה שאז לא יתלוש אף מבלי דעת.
במילים אחרות. הנזהר בתלישא קטנה, חזקה עליו שלא יבוא לידי תלישא גדולה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
כמדומה שיש המון אנשים שנתקלים באיסור זו וגוזזים בלא מתכוין רצועות עור, ציפורניים שפתים וכו

למי יש עצה איך למנוע מאיסור זו שהינה כ"כ אינסטינקטיבי וטבעי לעשות בלי שום מחשבה?

צירפתי סקר על אף אי הנעימות בוידוי חטאים ברבים - כי אני חושב שתופעה זו די נפוצה בקרב אנ"ש ואם אכן צדקתי בהשערה זו - באמת זה דבר שצריך עצה ותושייה.

והוא רחום יכפר עוון. 

אכן כבר נשנה בדברי פוסקי זמנינו. ראיתי בזמנו בחוט שני שהביא משמיה דהחת"ס שהיה נזהר בזה בכל ימות החול אטו שבת. וכן בספר אור לציון כתב שצריך להמנע בחול אטו שבת.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
HaimL אמר:
אם הוא גוזז ותולש וקוצץ מבלי דעת, מה שייך להרחיק מזה גם בחול, כדי שלא יבוא לידי עבירה בשבת?
יקבל על עצמו שכל פעם שיתלוש, ישים 100 ש''ח בקופת הצדקה של בית הכנסת (אם אינו הגבאי. אם הוא הגבאי ישים בביהכ''נ של חוג אחר), וחזקה שאז לא יתלוש אף מבלי דעת.
ששמעתי פעם מגאון וצדיק אחד מפורסם שליט"א שעדיף  שקנסות כגון אלו יקרע פשוט את שטר הכסף לגזרים
כי כשנותן לצדקה וכולי אז לא מרגיש שאיבד ממונו אך אם יקרע וישחית כסף זה 
יותר מהר יקלוט את הענין שרוצה להתחזק בו כי לא ירגיש נוו מיילא הכסף הרי הולך לצדקה....
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
לקצוץ ציפורניים כל ע"ש (איני כותב זאת בצחוק - אני מקפיד ע"ז מאוד ובאם שכחתי אני באמת סובל מנערווין כל השבת...)
כך הי' מנהגו בקודש של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע: "ביום ו' אחר חצות . . נוטל צפרניו וגם הציצים הסובבים" ('רשימת היומן' ריש ע' קצד. ההדגשה אינה במקור...).
 

בן עזאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
כתוב בבה''ל סי' שמ שאפשר שזה איסור דאורייתא כיון שאין דרך לקצצם בכלי.
ומ"מ יש לשים לב לרשימת המפרשים דלהלן.
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כט, כלאחר יד, טור קצא הערה 286

286. עי' יראים שם, שהנוטל ציפורניו או שערו בידיו, אינו אסור מחמת קוצר אלא מדרבנן; עי' רי"ט אלגזי הל' בכורות שם אות מ (הב'), שכיון שאין דרך לתלוש צמר שע"ג בהמה, הרי זו מלאכה כלאח"י אף אילו היה חיובו משום קוצר, וע"ע קוצר, שהרבה כתבו, ע"פ הגמ' בכורות שם, שלסוברים שהתולש אינו כגוזז (וכן פסקו הראשונים להלכה, ע"ע גוזז: תולש, וע' גזה ועבודה ציון 90 ואילך), איסורו הוא משום עוקר דבר מגידולו, וחשוב כלאחר יד (ועי' ב"י או"ח תצח, שמ' מלשונו שלא הותר אלא מצד עוקר דבר מגידולו, אבל מצד גוזז הוצרך לומר שהתולש אינו כגוזז, להיפך מהרמב"ן, וצ"ב), ושי"ס שאף אם חייב משום גוזז, חייב אף משום עוקר דבר מגידולו, ואעפ"כ חשוב כלאחר יד, ועי' אמ"ב שם; עי' תוספת שבת סי' שכח ס"ק נט, שהחולב חלב אשה בשבת פטור משום שהוא כלאחר יד, שאין דרכו אלא ביניקה, אף על פי שחלב בהמה דרכו בחליבה, ועי' שביתת השבת דש ס"ק עט והר צבי ט"ל הרים סוף מלאכת זורה ובהערות טללי שדה שם; עי' מנ"ח מוסך השבת מלאכת גוזז אות ד, שהגוזז כנף עוף פטור, שאין דרכו בכך, והר"ז גוזז כלאח"י.


עוד יל"ע מצד שוגג ומתעסק.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
לקצוץ ציפורניים כל ע"ש (איני כותב זאת בצחוק - אני מקפיד ע"ז מאוד ובאם שכחתי אני באמת סובל מנערווין כל השבת...)
יש לעשות כן משום טעם נוסף כדי שלא יהיה חציצה בנטילת ידים.
כי ציפורן שנקצצה מקצתה (מצוי מאוד למי שיש ציפורנים של למעלה משבוע) היא חציצה בנטילת ידים (כמו בטבילה שדינם שווה כמו שכתב המשנ"ב בסי' קסא סק"ג).
 

HaimL

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
HaimL אמר:
אם הוא גוזז ותולש וקוצץ מבלי דעת, מה שייך להרחיק מזה גם בחול, כדי שלא יבוא לידי עבירה בשבת?
יקבל על עצמו שכל פעם שיתלוש, ישים 100 ש''ח בקופת הצדקה של בית הכנסת (אם אינו הגבאי. אם הוא הגבאי ישים בביהכ''נ של חוג אחר), וחזקה שאז לא יתלוש אף מבלי דעת.
ששמעתי פעם מגאון וצדיק אחד מפורסם שליט"א שעדיף  שקנסות כגון אלו יקרע פשוט את שטר הכסף לגזרים
כי כשנותן לצדקה וכולי אז לא מרגיש שאיבד ממונו אך אם יקרע וישחית כסף זה 
יותר מהר יקלוט את הענין שרוצה להתחזק בו כי לא ירגיש נוו מיילא הכסף הרי הולך לצדקה....
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
ההצבעות מעטות, אבל בינתיים המצב חמור...
מתבקש מ'סנגורון של ישראל'... להליץ זכות על עמך.... ולא לומר כלפי שמיא 'המצב חמור'...


יש סוגיא של עשיית מלאכה ללא שום מטרה. וכגון קריעה סתמית של מפת ניילון.
זכורני שיש בזה פלוגתת האחרונים, וסתירת המ"ב (משהו בנוגע לדריסה על חרסים לפי תומו), אם חשיבא מלאכה, ועכ"פ הויא דרבנן.
מי יכול לסייע בעדי במלאכת הסינגור?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
HaimL אמר:
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
אויש נו באמת
אין לך צורך גדול מזה וק"ו משורפין על המלכים.
אויש נו באמת - טיעון שאני לא יודע להתמודד איתו.

שורפין על המלכים - מסתמא מפני הציווי, שתהא אימתו עליך (כמו שמכלל מורא אב הוא שלא יישב במקומו). מה הראיה מכאן על איבוד כסף בידיים, שאין בו מצווה.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אברהם העברי אמר:
HaimL אמר:
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
אויש נו באמת
אין לך צורך גדול מזה וק"ו משורפין על המלכים.
אויש נו באמת - טיעון שאני לא יודע להתמודד איתו.

שורפין על המלכים - מסתמא מפני הציווי, שתהא אימתו עליך (כמו שמכלל מורא אב הוא שלא יישב במקומו). מה הראיה מכאן על איבוד כסף בידיים, שאין בו מצווה.
 

אויש נו באמת = טיעון שאני לא יודע למה אני אמור להתמודד איתו....
שורפין על המלכים - עי' בתוס' שם שלא הק' אלא בזה משום בל תשחית כיון שהוא לצורך (עי"ש שקצת ערבבתי - התוס' נמצא על עוקרין על המלכים אבל הוא כיון שבשורפין באמת לא קשה כלום וכמו שנתבאר)
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
HaimL אמר:
אברהם העברי אמר:
אויש נו באמת
אין לך צורך גדול מזה וק"ו משורפין על המלכים.
אויש נו באמת - טיעון שאני לא יודע להתמודד איתו.

שורפין על המלכים - מסתמא מפני הציווי, שתהא אימתו עליך (כמו שמכלל מורא אב הוא שלא יישב במקומו). מה הראיה מכאן על איבוד כסף בידיים, שאין בו מצווה.

אויש נו באמת = טיעון שאני לא יודע למה אני אמור להתמודד איתו....
שורפין על המלכים - עי' בתוס' שם שלא הק' אלא בזה משום בל תשחית כיון שהוא לצורך (עי"ש שקצת ערבבתי - התוס' נמצא על עוקרין על המלכים אבל הוא כיון שבשורפין באמת לא קשה כלום וכמו שנתבאר)
כמובן שאתה לא אמור לעשות שום דבר שאין ברצונך לעשות אותו. בנוגע לתוספות, אעיין, ואראה אם יש לי תשובה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
HaimL אמר:
אברהם העברי אמר:
אויש נו באמת
אין לך צורך גדול מזה וק"ו משורפין על המלכים.
אויש נו באמת - טיעון שאני לא יודע להתמודד איתו.

שורפין על המלכים - מסתמא מפני הציווי, שתהא אימתו עליך (כמו שמכלל מורא אב הוא שלא יישב במקומו). מה הראיה מכאן על איבוד כסף בידיים, שאין בו מצווה.

אויש נו באמת = טיעון שאני לא יודע למה אני אמור להתמודד איתו....
שורפין על המלכים - עי' בתוס' שם שלא הק' אלא בזה משום בל תשחית כיון שהוא לצורך (עי"ש שקצת ערבבתי - התוס' נמצא על עוקרין על המלכים אבל הוא כיון שבשורפין באמת לא קשה כלום וכמו שנתבאר)
עיינתי, והרי ציטוט מלשונם 

---
דבשלמא משום בל תשחית ליכא דכיון דלכבודו של מלך עושין כן אין כאן השחתה אלא הוי כמו תכריכין של מאה מנה
---

כפי שטענתי, לכבודו של מלך (שהוא מכלל שום תשים עליך מלך), אבל לא לשם דבר שאין בו מצווה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
תפוס את הרעיון - דבר שיש בו צורך אין בו בל תשחית.
ותול"מ (ועי' בסוגיית שריפת בגדים בהילולת רשב"י ודון מינה ואוקי באתרא ברווח הרבה יותר).
 

אין חכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
שואל כעניין אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
יקבל על עצמו שכל פעם שיתלוש, ישים 100 ש''ח בקופת הצדקה של בית הכנסת (אם אינו הגבאי. אם הוא הגבאי ישים בביהכ''נ של חוג אחר), וחזקה שאז לא יתלוש אף מבלי דעת.
ששמעתי פעם מגאון וצדיק אחד מפורסם שליט"א שעדיף  שקנסות כגון אלו יקרע פשוט את שטר הכסף לגזרים
כי כשנותן לצדקה וכולי אז לא מרגיש שאיבד ממונו אך אם יקרע וישחית כסף זה 
יותר מהר יקלוט את הענין שרוצה להתחזק בו כי לא ירגיש נוו מיילא הכסף הרי הולך לצדקה....
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
יש בל תשחית בכסף?

 
 

HaimL

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
שואל כעניין אמר:
ששמעתי פעם מגאון וצדיק אחד מפורסם שליט"א שעדיף  שקנסות כגון אלו יקרע פשוט את שטר הכסף לגזרים
כי כשנותן לצדקה וכולי אז לא מרגיש שאיבד ממונו אך אם יקרע וישחית כסף זה 
יותר מהר יקלוט את הענין שרוצה להתחזק בו כי לא ירגיש נוו מיילא הכסף הרי הולך לצדקה....
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
יש בל תשחית בכסף?
הספר הקדמון הוא לאו דווקא התורה (למ"ד שלא תשחית הוא דווקא בעץ מאכל, דכתיבא באורייתא), אבל עכ"פ מדרבנן.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
עצה מבריקה אם לא היה כתוב בספר קדמון בל תשחית
יש בל תשחית בכסף?
הספר הקדמון הוא לאו דווקא התורה (למ"ד שלא תשחית הוא דווקא בעץ מאכל, דכתיבא באורייתא), אבל עכ"פ מדרבנן.
אני מדבר גם מדרבנן
האם ישנו מקור לבל תשחית בדבר שאינו בר שימוש ותועלת עצמית?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
HaimL אמר:
אין חכמה אמר:
יש בל תשחית בכסף?
הספר הקדמון הוא לאו דווקא התורה (למ"ד שלא תשחית הוא דווקא בעץ מאכל, דכתיבא באורייתא), אבל עכ"פ מדרבנן.
אני מדבר גם מדרבנן
האם ישנו מקור לבל תשחית בדבר שאינו בר שימוש ותועלת עצמית?
כסף אינו בר שימוש ותועלת עצמית?
 
 
חלק עליון תַחתִית