ופר שני בן בקר תקח לחטאת (במדבר ח', ח')
וברש"י מה תלמוד לומר שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת, ובזו יש סמך לדבריו בתורת כהנים, ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר היה להם להביא לחטאת עבודה זרה, עם פר העולה,
ומקור הדברים הוא בהוריות דף ה' ע"ב ו' ע"א, ובתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק ג',
והנה מצינו בפרים ושעירים הנשרפים דמתן דמן בפנים על מזבח הפנימי ונשרפים בחוץ,
ולא נתבאר בפר החטאת כאן האם גם בזה היה מתן דם בפנים ונשרף בחוץ, ורש"י כאן שכ' שהוא משום עבודה זרה לכאו' הוי דינו כשעיר עבודה זרה, שמתן דמו בפנים ונשרף בחוץ,
אלא דיעו"ש במס' הוריות שהביאו כיוצא בו אמר רבי יוסי הבאים מהשבי הגולה וכו' דתניא ר' יהודה אומר על עבודת כוכבים הביאום ואמר ר' יהודה אמר שמואל על עבודת כוכבים שעשו בימי צדקיהו, וכו', ולכאו' משמע דאותם שעירי חטאת שהביאו בימי עזרא אותם באו משום עבודה זרה, ואותם היו כשעירי עבודה זרה שמתן דמם בפנים וכמש"כ רש"י שם בהוריות, אך על פר חטאת הלויים לא הוזכר כלל שבא משום עבודה זרה,
ויעו' תו"כ רבי יהודה אומר על עבודה זרה הביאום, ובפי' הראב"ד שם לא פליגי מידי אלא טעמא קאמר מה טעם לא נאכלו מפני שעירי ע"ז ושעירי ע"ז ילפינן לקמן בפ' צבור שהן בשריפה אבל האי דלויים הוראת שעה היתה,
הרי שמשמע בדבריו דשעירי חטאות דבימי עזרא הוי שעירי עבודה זרה, אבל פר חטאת דלויים אינו משום עבודה זרה אלא הוראת שעה,
ויש לעיין בזה,
ואי נימא כמשמעות הגמ' בהוריות ומשמעות ל' הראב"ד, דאכן פר החטאת דלויים אינו משום עבודה זרה (ודלא כמשמעות פירש"י עה"ת), יל"ע האם אכן היתה מתן דמים בפנים או אפשר דהוי כעולה ומתן דמים בחוץ, וא"כ לא נשרף בחוץ כי אם כליל תקטר על המזבח וכעולה,
אלא דיל"ע מה נעשה עם העור דהרי עולה לא הקטירו את העור ויש דין של הפשט וניתוח, האם בפר חטאת הלויים גם נאמר דין זה או כליל תקטר עם העור,
וכן יל"ע בזה דמו"ר הגרמ"ד הלוי הוכיח דבעולה אף דנאמר בה כליל תקטר, מ"מ נאמר בזה גם דין הקטרת אימורין, וא"כ יל"ע אם גם בפר חטאת הלויים נאמר דין זה,
וברש"י מה תלמוד לומר שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת, ובזו יש סמך לדבריו בתורת כהנים, ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר היה להם להביא לחטאת עבודה זרה, עם פר העולה,
ומקור הדברים הוא בהוריות דף ה' ע"ב ו' ע"א, ובתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק ג',
והנה מצינו בפרים ושעירים הנשרפים דמתן דמן בפנים על מזבח הפנימי ונשרפים בחוץ,
ולא נתבאר בפר החטאת כאן האם גם בזה היה מתן דם בפנים ונשרף בחוץ, ורש"י כאן שכ' שהוא משום עבודה זרה לכאו' הוי דינו כשעיר עבודה זרה, שמתן דמו בפנים ונשרף בחוץ,
אלא דיעו"ש במס' הוריות שהביאו כיוצא בו אמר רבי יוסי הבאים מהשבי הגולה וכו' דתניא ר' יהודה אומר על עבודת כוכבים הביאום ואמר ר' יהודה אמר שמואל על עבודת כוכבים שעשו בימי צדקיהו, וכו', ולכאו' משמע דאותם שעירי חטאת שהביאו בימי עזרא אותם באו משום עבודה זרה, ואותם היו כשעירי עבודה זרה שמתן דמם בפנים וכמש"כ רש"י שם בהוריות, אך על פר חטאת הלויים לא הוזכר כלל שבא משום עבודה זרה,
ויעו' תו"כ רבי יהודה אומר על עבודה זרה הביאום, ובפי' הראב"ד שם לא פליגי מידי אלא טעמא קאמר מה טעם לא נאכלו מפני שעירי ע"ז ושעירי ע"ז ילפינן לקמן בפ' צבור שהן בשריפה אבל האי דלויים הוראת שעה היתה,
הרי שמשמע בדבריו דשעירי חטאות דבימי עזרא הוי שעירי עבודה זרה, אבל פר חטאת דלויים אינו משום עבודה זרה אלא הוראת שעה,
ויש לעיין בזה,
ואי נימא כמשמעות הגמ' בהוריות ומשמעות ל' הראב"ד, דאכן פר החטאת דלויים אינו משום עבודה זרה (ודלא כמשמעות פירש"י עה"ת), יל"ע האם אכן היתה מתן דמים בפנים או אפשר דהוי כעולה ומתן דמים בחוץ, וא"כ לא נשרף בחוץ כי אם כליל תקטר על המזבח וכעולה,
אלא דיל"ע מה נעשה עם העור דהרי עולה לא הקטירו את העור ויש דין של הפשט וניתוח, האם בפר חטאת הלויים גם נאמר דין זה או כליל תקטר עם העור,
וכן יל"ע בזה דמו"ר הגרמ"ד הלוי הוכיח דבעולה אף דנאמר בה כליל תקטר, מ"מ נאמר בזה גם דין הקטרת אימורין, וא"כ יל"ע אם גם בפר חטאת הלויים נאמר דין זה,