אני גם סבור כמו כבוד תורתו,מ.ה. אמר:אכן, לא התכוונתי לחלוק על מר,ערבה אמר:אני מניח שלא קראת את המשך האשכול שם כתבתי כדבריך,מ.ה. אמר:הסיבה שבעינינו זה חמור כ"כ זה בגלל הפגיעה הנפשית, כפי שהזכירו,
ובוודאי שבעבר עניין זה היה משמעותי הרבה הרבה פחות.
הפגיעה שהתורה מדברת עליה, היא הפגימה המעשית שנגרמה,
כאשר נערה זו איננה נשואה ואיננה בתולה, ומשכך היא מסווגת כסוג ב',
ולכן התורה מחייבת אותו לשאת אותה לאשה אם תרצה, כי בכך הוא בעצם מתקן את הפגימה שעשה בה, שנמצא למפרע שהיא בסך הכל נשאה לאיש.
כמובן שזה נעשה בדרך לא נעימה, ושלא בהסכמתה,
אבל פעם זו לא הייתה הנקודה החשובה כ"כ.
ואני חושב שזאת נקודה הצריכה מחשבה ובירור,
איך היחס צריך להיות היום לאותם פוגעים ונפגעים בעוד שהתורה לא התייחסה כלל לעניין זה ולא ראתה בזה כלל פגיעה נפשית עמוקה אלא כפגם גופני של הנפגעת או כ'מעשה ערווה' המחייב מיתה במידה והנערָ הייתה מאורשה.
והשוויתי קצת את נושא זה לנושא הפגיעה בימינו של ילד ע"י הורה שמכהו לשם חינוך.
רק להוסיף ולהסביר גם את עניין התיקון ע"י הנישואין.
אבל את השאלה איך יש להתייחס לפגיעה הנפשית מכיוון שבזמן התורה לא הייתה בזה פגיעה נפשית, לא הצלחתי להבין.
מה רלוונטי שאז לא היה בזה פגיעה,
נשתנו הטבעים, והיום זו פגיעה חמורה ביותר,
וכי משום שפעם לא היו נפגעים מזה אזי מה שנפגעים היום אין זה חמור?
אך מהקולות שנשמעו באשכול על הכאת ילדים, יצא לי להבין שיש גישות שאומרות שאם התורה לא התייחסה למעשה זה כפגיעה נפשית, מי אנו שנתחיל להמציא את אותה הפגיעה, ואין זה אלא השפעה של התרבות המערבית הפושה במחנינו.
וכן אני חושב ביותר רצינות, שעדיין צריך לדון למרות שהיום הנפגעים, נפגעים הרבה יותר, אך מצד חומרת המעשה של הפוגע כאז גם היום היא מגיעה מאותה תאווה, ומי אנו שנענישנו יותר מהעבר,
מה שכן בוודאי שצריך למונעו מלעשות להבא בכל דרך אפשרית, ובזה אולי היום החובה היא יותר מבעבר,
אך עצם חומרת המעשה והעונש המגיע מכך, לא אמור להשתנות.
ולכאורה אם היה היום בי"ד, היו פוטרים אותו בחמישים כסף לאבי הנערה וגם זה רק בתנאי שהייתה בגיל 12-12.5, ושלום על ישראל.