מסתפינא אמר:יש להוסיף שאם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הגיע ביחד עם רעיתו שתחיה, יש מקום לומר שזה נקרא עוקר דירתו, ולדעת הרדב"ז והמג"א מתחייב ביו"ט שני.
לבי במערב אמר:דעת־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, דאף ש"באם אפשר (בקל) להשתמט (הנוסע איש וביתו) מלהכנס להשקו"ט ע"ד יו"ט שני ש"ג" (אגרות־קדשו חכ"ה ע' קו. ויש עוד ממענות־קדשו ברוח דומה), מ"מ - בדיעבד, כשנסע עם אשתו יש לו לנהוג כמנהג המקום שבא לשם (אגרות־קדשו חי"ז ע' מו, כפי שביאר הענין בעצמו ב'התוועדויות' תשד"מ ח"ג ע' 2089), (כנראה) משום שהקביעות ע"י האשה הוי (גם) ענין רוחני, ואינו בטל בשינויי הזמן (ודלא כפסק ה'אגרות־משה' - או"ח ח"ג סי' עד - ושאר פוסקים).
וחי בהם אמר:בהקשר לאשכול זה הייתי רוצה לשמוע דעת הת"ח, לגבי המחאה של ויזניץ מונסי-ירושלים, שפורסמה הבוקר בעיתון 'המבשר' בעקבות פרסום תמונות של האדמו"ר שצולמו במוצאי החג הראשון של חג השבועות שהם יו"ט שני אצל הרבי, "נגרם בזה עגמת נפש לכ"ק האדמו"ר שליט"א". הם הדגישו שם שאפילו אינם מרשים להכנס ביו"ט שני לבית מדרשם על חפצי מוקצה בכיס.
הרי בהלכה מובא שבן חו"ל הנמצא בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אסור להם בפרהסיא לשנות ממנהג המקום מחמת מחלוקת.
אני לא נכנס כעת לגדרי ההלכות, ואיני בא לדון מה ההיתר בכלל לעשות מנין מיוחד ביו"ט שני לבני חו"ל הנמצאים בא"י, אבל מכאן ועד לעשות מחאה ולפרסם ולכתוב שאנו נוהגים בא"י יו"ט שני ומוחים על מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו' גם הוא נוהג יו"ט שני???
אולי בדיוק מחמת מחלוקות כאלו נפסקה ההלכה שאסור לנהוג יו"ט שני בפרהסיא?
רימון אמר:וחי בהם אמר:בהקשר לאשכול זה הייתי רוצה לשמוע דעת הת"ח, לגבי המחאה של ויזניץ מונסי-ירושלים, שפורסמה הבוקר בעיתון 'המבשר' בעקבות פרסום תמונות של האדמו"ר שצולמו במוצאי החג הראשון של חג השבועות שהם יו"ט שני אצל הרבי, "נגרם בזה עגמת נפש לכ"ק האדמו"ר שליט"א". הם הדגישו שם שאפילו אינם מרשים להכנס ביו"ט שני לבית מדרשם על חפצי מוקצה בכיס.
הרי בהלכה מובא שבן חו"ל הנמצא בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אסור להם בפרהסיא לשנות ממנהג המקום מחמת מחלוקת.
אני לא נכנס כעת לגדרי ההלכות, ואיני בא לדון מה ההיתר בכלל לעשות מנין מיוחד ביו"ט שני לבני חו"ל הנמצאים בא"י, אבל מכאן ועד לעשות מחאה ולפרסם ולכתוב שאנו נוהגים בא"י יו"ט שני ומוחים על מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו' גם הוא נוהג יו"ט שני???
אולי בדיוק מחמת מחלוקות כאלו נפסקה ההלכה שאסור לנהוג יו"ט שני בפרהסיא?
לא הבנתי הסיפור. האדמו"ר גר פה בארץ ועושה יו"ט שני? או שזה אדמו"ר מחו"ל?
במחילה, ממש לא זהו המדובר, כי־אם בזלזול יו"ט בפני הנוהגים כן.וחי בהם אמר:מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו'
אם ע"פ ההלכה יש בעיה לנהוג יו"ט בפרהסיא (ורק מותר משום כמה בטלני איכא בשוקא) א"כ כ"ש שאין שום מקום לומר לבן א"י לעשות כאילו זה יו"ט.לבי במערב אמר:במחילה, ממש לא זהו המדובר, כי־אם בזלזול יו"ט בפני הנוהגים כן.וחי בהם אמר:מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו'
אם כבר מדברים על פרהסיא, אותו צלם־שבועון עבר על־כך ב'הידור' הגדול ביותר...
שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.וחי בהם אמר:לומר לבן א"י לעשות כאילו
ע"פ הלכה צ"ב מה ההיתר לעשות טיש יו"ט שני בפרהסיא. אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.לבי במערב אמר:שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.וחי בהם אמר:לומר לבן א"י לעשות כאילו
המינימום הנדרש, מבחינה אנושית והלכתית גם יחד, הוא שלא לזלזל ביו"ט (ב'קום ועשה') בפני הנוהגים כן ובבית־מדרשם!
[וכאמור, אם מדינא דפרהסיא קאתית עלה - הצלם הרי אינו מתכוון לשמור את התמונות לעצמו... וק"ל].
וחי בהם אמר:ע"פ הלכה צ"ב מה ההיתר לעשות טיש יו"ט שני בפרהסיא. אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.לבי במערב אמר:שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.וחי בהם אמר:לומר לבן א"י לעשות כאילו
המינימום הנדרש, מבחינה אנושית והלכתית גם יחד, הוא שלא לזלזל ביו"ט (ב'קום ועשה') בפני הנוהגים כן ובבית־מדרשם!
[וכאמור, אם מדינא דפרהסיא קאתית עלה - הצלם הרי אינו מתכוון לשמור את התמונות לעצמו... וק"ל].
אבל אם נכנס אדם לאותו טיש, אין שום היתר ע"פ הלכה למנוע אותו מלעשות מלאכה.
אם מפריע למישהו שבאמצע הטיש עושים מלאכה, הוא יכול לנעול את הדלת ולהכניס רק מי שהוא מאנשיו והוא סומך שיבין מעצמו לא לעשות מלאכה.
ועל אחת כמה וכמה שאין שום היתר לפרסם בעיתון שאני שומר יו"ט שני ואני עוד כועס על מי שלא נהג כן כשהיה על ידי.
ההיתר לתפילות ברור בשו"ת אבקת רוכל למרן הב"י, ואם תפילה מותר כ"ש סעודה שאין שום סברא לאסור מלבד זה שבאסרו חג יש להרבות מעט בסעודה ואפילו בלאו הכי פשוט היה שמותר, ואין בזה לא תתגודדו, עיין אבקת רוכל.וחי בהם אמר:אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.
האבקת רוכל ממכריע דאין לא תתגודדו למה שאינו באמצע התפילה, וממילא פשוט שאין בעיה בקידוש בטיש.וחי בהם אמר:בטיש עושים בפרהסיא קידוש של יו"ט וכו', ועל כן צ"ע אם התירו תפילה במנין שזה צורך גדול, מאן יימא שה"ה בטיש. אלא שאפילו תימא דלא שנא, מ"מ לדרוש שכל מי שנכנס לאותו ביהמ"ד צריך גם הוא לעשות עצמו כאילו יו"ט היום, זה כבר בודאי רחוק מאוד, וכ"ש לפרסם מחאה בעיתון על מי שלא עשה כן.
אם בשו"ע נפסק שאפילו לו עצמו אסור לנהוג יו"ט בפרהסיא (עכ"פ מעיקר הדין כך נפסק, מבלי להכנס להיתר של תפילה שאינו ברור כל צרכו) וזה נוהג אע"פ שהוא עצמו נמצא בשלו מ"מ אם יש עוד אנשים אסור לו לנהוג יו"ט בפרהסיא, כ"ש שאינו יכול להורות לאחרים לנהוג יו"ט, וכ"ש שאינו יכול לפרסם ע"ג עיתון 'מחאה' ופרסום רב על היו"ט שלו.בשלמא אמר:זכותו של כל אדם לאסור בתוך רשותו מה שירצה כמה שירצה
היכן בסי' תס"ח?וחי בהם אמר:בשו"ע נפסק
בשלמא אמר:היכן בסי' תס"ח?וחי בהם אמר:בשו"ע נפסק
וחי בהם אמר:אם בשו"ע נפסק שאפילו לו עצמו אסור לנהוג יו"ט בפרהסיא (עכ"פ מעיקר הדין כך נפסק, מבלי להכנס להיתר של תפילה שאינו ברור כל צרכו) וזה נוהג אע"פ שהוא עצמו נמצא בשלו מ"מ אם יש עוד אנשים אסור לו לנהוג יו"ט בפרהסיא, כ"ש שאינו יכול להורות לאחרים לנהוג יו"ט, וכ"ש שאינו יכול לפרסם ע"ג עיתון 'מחאה' ופרסום רב על היו"ט שלו.בשלמא אמר:זכותו של כל אדם לאסור בתוך רשותו מה שירצה כמה שירצה
ואציין שדברתי עם רב חשוב טרם הדברים שכתבתי, ואף הוא הסכים עימי בזה.
שם (מה שלא שייך למלאכה) מיירי בזלזול. כאן לא שייך (עכ"פ לפי מהלך האבקת רוכל)וחי בהם אמר:בשלמא אמר:היכן בסי' תס"ח?וחי בהם אמר:בשו"ע נפסק
בסי' תצ"ו (לגבי בן א"י שנמצא בחו"ל).
זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.בשלמא אמר:שם (מה שלא שייך למלאכה) מיירי בזלזול. כאן לא שייך (עכ"פ לפי מהלך האבקת רוכל)
אאל"ט בסי' תס"חוחי בהם אמר:בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד
לא אדע על מה יכוון, אך בכ"ז - לקט מהנאמר בפר"ח שם:וחי בהם אמר:בפרט שאני זוכר שיש שם בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד
דין זה אינו אמור אלא בפני 'המון עם', ובזמננו הכל כת"ח חשיבי (דכו"ע ידעי מחלוקי המנהגות ביו"ט ש"ג) וליכא בית־מיחוש, כדכתבו הפוסקים; משא"כ זלזולא דיו"ט שאין לחלק בו בין ת"ח לשאר אדם.וחי בהם אמר:זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.
כנראה כל הלקט מהפר"ח, הוא מבלי עיון כלל. למעשה קשה לי להכנס לפרטים, כי אין דרכי לכתוב כלום מבלי לבדוק היטב ואין עיתותי בידי.לבי במערב אמר:לא אדע על מה יכוון, אך בכ"ז - לקט מהנאמר בפר"ח שם:וחי בהם אמר:בפרט שאני זוכר שיש שם בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד
ס"ק טז - באיסור דרבנן אין להקל, אף אם יגרום מחלוקת; ס"ק יט - בני שתי ערים שנתקבצו בעיר אחת יש לכל קהל דין עיר בפ"ע, שעליהם לשמור מנהגם, ולא יחושו משום מחלוקת; ס"ק כ - כיון שכן, ההולך להתפלל דרך קבע בבית־הכנסת של אותו קהל המחמירים נותנין עליו חומרי מקומם [אף כשאינו שם! כ"ש וק"ו שלא לעשות במקומם וכנגדם]; ס"ק כב - "בירושלים יש לנהוג חומרי המנהגות לעולם . . ".
דין זה אינו אמור אלא בפני 'המון עם', ובזמננו הכל כת"ח חשיבי (דכו"ע ידעי מחלוקי המנהגות ביו"ט ש"ג) וליכא בית־מיחוש, כדכתבו הפוסקים; משא"כ זלזולא דיו"ט שאין לחלק בו בין ת"ח לשאר אדם.וחי בהם אמר:זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.
[יובהר: 'לאו דוקא' שפרסום המחאה בעתון יומי הי' התגובה הנכונה למה שארע, אך עכ"פ הגורם בפועל לפרהסיא זו ה"ה אותו הצלם - ואליו יש לבוא בכל הטענות הנ"ל...].
ע"פ היתר שקיבל מהרב מטשימפא בעל תפארת אדם - לערוך "סדר" בליל יו"ט שני של גלויות, בשנת תשי"ד. מובא בשו"ת תפארת אדם ח"ב סימן מ"ו.פופולארי אמר:כבר היה לעולמים אצל מורו ורבו האמרי חיים זצ"ל זי"ע.
אדגיש פעם נוספת. החכם צבי מדבר על בן חו"ל שבא לארץ ישראל שמחוייב לשמור רק יום אחד ולא שני ימים
ובזה באמת גם בשו"ע הרב לפנינו הביא את דעתו ולא רק במקור שציינת
אבל יחד עם זה מודה שבן א"י שנוסע לחו"ל אינו מחוייב מעיקר הדין בשני ימים [משום שהוא נחשב ליודע בקיבעא דירחא]
וכמפורש כל זה בפשטות הגמ'
וכן הוא להדיא בשולחן ערוך הרב במהדורא הרגילה
אלא שהבאת לדייק ממהדו"ב לא כן
והנה באמת קשה לחדש כן מכוח דיוק זה והוא נגד הגמרא וכל הפוסקים
אבל שמעתי שכך נוהגים רבים על פיו וצ"ע
האם ניתן לקבל את המקוראדגיש פעם נוספת. החכם צבי מדבר על בן חו"ל שבא לארץ ישראל שמחוייב לשמור רק יום אחד ולא שני ימים
ובזה באמת גם בשו"ע הרב לפנינו הביא את דעתו ולא רק במקור שציינת
אבל יחד עם זה מודה שבן א"י שנוסע לחו"ל אינו מחוייב מעיקר הדין בשני ימים [משום שהוא נחשב ליודע בקיבעא דירחא]
וכמפורש כל זה בפשטות הגמ'
וכן הוא להדיא בשולחן ערוך הרב במהדורא הרגילה
אלא שהבאת לדייק ממהדו"ב לא כן
והנה באמת קשה לחדש כן מכוח דיוק זה והוא נגד הגמרא וכל הפוסקים
אבל שמעתי שכך נוהגים רבים על פיו וצ"ע
אאל"ט קבל גם תשובה מהברשובער רב, ונדפס בספרו.ע"פ היתר שקיבל מהרב מטשימפא בעל תפארת אדם - לערוך "סדר" בליל יו"ט שני של גלויות, בשנת תשי"ד. מובא בשו"ת תפארת אדם ח"ב סימן