ההיתר המחודש לאדמו"ר שמבקר בחו"ל לעשות יו"ט שני

מסתפינא

משתמש ותיק
יש להוסיף שאם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הגיע ביחד עם רעיתו שתחיה, יש מקום לומר שזה נקרא עוקר דירתו, ולדעת הרדב"ז והמג"א מתחייב ביו"ט שני.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מסתפינא אמר:
יש להוסיף שאם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הגיע ביחד עם רעיתו שתחיה, יש מקום לומר שזה נקרא עוקר דירתו, ולדעת הרדב"ז והמג"א מתחייב ביו"ט שני.
לבי במערב אמר:
דעת־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, דאף ש"באם אפשר (בקל) להשתמט (הנוסע איש וביתו) מלהכנס להשקו"ט ע"ד יו"ט שני ש"ג" (אגרות־קדשו חכ"ה ע' קו. ויש עוד ממענות־קדשו ברוח דומה), מ"מ - בדיעבד, כשנסע עם אשתו יש לו לנהוג כמנהג המקום שבא לשם (אגרות־קדשו חי"ז ע' מו, כפי שביאר הענין בעצמו ב'התוועדויות' תשד"מ ח"ג ע' 2089), (כנראה) משום שהקביעות ע"י האשה הוי (גם) ענין רוחני, ואינו בטל בשינויי הזמן (ודלא כפסק ה'אגרות־משה' - או"ח ח"ג סי' עד - ושאר פוסקים).
 

וחי בהם

משתמש ותיק
בהקשר לאשכול זה הייתי רוצה לשמוע דעת הת"ח, לגבי המחאה של ויזניץ מונסי-ירושלים, שפורסמה הבוקר בעיתון 'המבשר' בעקבות פרסום תמונות של האדמו"ר שצולמו במוצאי החג הראשון של חג השבועות שהם יו"ט שני אצל הרבי, "נגרם בזה עגמת נפש לכ"ק האדמו"ר שליט"א". הם הדגישו שם שאפילו אינם מרשים להכנס ביו"ט שני לבית מדרשם על חפצי מוקצה בכיס.
הרי בהלכה מובא שבן חו"ל הנמצא בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אסור להם בפרהסיא לשנות ממנהג המקום מחמת מחלוקת.
אני לא נכנס כעת לגדרי ההלכות, ואיני בא לדון מה ההיתר בכלל לעשות מנין מיוחד ביו"ט שני לבני חו"ל הנמצאים בא"י, אבל מכאן ועד לעשות מחאה ולפרסם ולכתוב שאנו נוהגים בא"י יו"ט שני ומוחים על מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו' גם הוא נוהג יו"ט שני???
אולי בדיוק מחמת מחלוקות כאלו נפסקה ההלכה שאסור לנהוג יו"ט שני בפרהסיא?
 

רימון

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
בהקשר לאשכול זה הייתי רוצה לשמוע דעת הת"ח, לגבי המחאה של ויזניץ מונסי-ירושלים, שפורסמה הבוקר בעיתון 'המבשר' בעקבות פרסום תמונות של האדמו"ר שצולמו במוצאי החג הראשון של חג השבועות שהם יו"ט שני אצל הרבי, "נגרם בזה עגמת נפש לכ"ק האדמו"ר שליט"א". הם הדגישו שם שאפילו אינם מרשים להכנס ביו"ט שני לבית מדרשם על חפצי מוקצה בכיס.
הרי בהלכה מובא שבן חו"ל הנמצא בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אסור להם בפרהסיא לשנות ממנהג המקום מחמת מחלוקת.
אני לא נכנס כעת לגדרי ההלכות, ואיני בא לדון מה ההיתר בכלל לעשות מנין מיוחד ביו"ט שני לבני חו"ל הנמצאים בא"י, אבל מכאן ועד לעשות מחאה ולפרסם ולכתוב שאנו נוהגים בא"י יו"ט שני ומוחים על מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו' גם הוא נוהג יו"ט שני???
אולי בדיוק מחמת מחלוקות כאלו נפסקה ההלכה שאסור לנהוג יו"ט שני בפרהסיא?

לא הבנתי הסיפור. האדמו"ר גר פה בארץ ועושה יו"ט שני? או שזה אדמו"ר מחו"ל?
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
רימון אמר:
וחי בהם אמר:
בהקשר לאשכול זה הייתי רוצה לשמוע דעת הת"ח, לגבי המחאה של ויזניץ מונסי-ירושלים, שפורסמה הבוקר בעיתון 'המבשר' בעקבות פרסום תמונות של האדמו"ר שצולמו במוצאי החג הראשון של חג השבועות שהם יו"ט שני אצל הרבי, "נגרם בזה עגמת נפש לכ"ק האדמו"ר שליט"א". הם הדגישו שם שאפילו אינם מרשים להכנס ביו"ט שני לבית מדרשם על חפצי מוקצה בכיס.
הרי בהלכה מובא שבן חו"ל הנמצא בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אסור להם בפרהסיא לשנות ממנהג המקום מחמת מחלוקת.
אני לא נכנס כעת לגדרי ההלכות, ואיני בא לדון מה ההיתר בכלל לעשות מנין מיוחד ביו"ט שני לבני חו"ל הנמצאים בא"י, אבל מכאן ועד לעשות מחאה ולפרסם ולכתוב שאנו נוהגים בא"י יו"ט שני ומוחים על מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו' גם הוא נוהג יו"ט שני???
אולי בדיוק מחמת מחלוקות כאלו נפסקה ההלכה שאסור לנהוג יו"ט שני בפרהסיא?

לא הבנתי הסיפור. האדמו"ר גר פה בארץ ועושה יו"ט שני? או שזה אדמו"ר מחו"ל?


האדמו"ר גר בחו"ל!
ומשמש כבר שנים יועץ רפואי בכיר, הרב פירר של אמריקה.
לאחר שאביו מויזניץ מאנסי נפטר, וכל שמונת ילדיו [כולל נכד אחד המ"מ אביו שהיה בנו הגדול של הרבי ממונסי ונפטר בחייו] נהיו אדמורי"ם, הוא נהיה אדמו"ר בשטיבל בירושלים, לשם מגיע לעיתים, בעיקר בחגים.

עיקר המחאה הוא על הכניסה למקום פרטי שנהגו לשמר יו"ט שני, ובפיסגת היום בשעת הקידוש להוציא מצלמה לעיני כל!
כשגם כך לא מרשים שם לצלם. כידוע הרבי ממונסי היה נגד צילומים.

2021-05-27.png
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו'
במחילה, ממש לא זהו המדובר, כי־אם בזלזול יו"ט בפני הנוהגים כן.
אם כבר מדברים על פרהסיא, אותו צלם־שבועון עבר על־כך ב'הידור' הגדול ביותר...
 

וחי בהם

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וחי בהם אמר:
מי שלא היה מוכן גם הוא לעשות עצמו 'כאילו'
במחילה, ממש לא זהו המדובר, כי־אם בזלזול יו"ט בפני הנוהגים כן.
אם כבר מדברים על פרהסיא, אותו צלם־שבועון עבר על־כך ב'הידור' הגדול ביותר...
אם ע"פ ההלכה יש בעיה לנהוג יו"ט בפרהסיא (ורק מותר משום כמה בטלני איכא בשוקא) א"כ כ"ש שאין שום מקום לומר לבן א"י לעשות כאילו זה יו"ט.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
לומר לבן א"י לעשות כאילו
שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.
המינימום הנדרש, מבחינה אנושית והלכתית גם יחד, הוא שלא לזלזל ביו"ט (ב'קום ועשה') בפני הנוהגים כן ובבית־מדרשם!
[וכאמור, אם מדינא דפרהסיא קאתית עלה - הצלם הרי אינו מתכוון לשמור את התמונות לעצמו... וק"ל].
 

וחי בהם

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וחי בהם אמר:
לומר לבן א"י לעשות כאילו
שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.
המינימום הנדרש, מבחינה אנושית והלכתית גם יחד, הוא שלא לזלזל ביו"ט (ב'קום ועשה') בפני הנוהגים כן ובבית־מדרשם!
[וכאמור, אם מדינא דפרהסיא קאתית עלה - הצלם הרי אינו מתכוון לשמור את התמונות לעצמו... וק"ל].
ע"פ הלכה צ"ב מה ההיתר לעשות טיש יו"ט שני בפרהסיא. אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.
אבל אם נכנס אדם לאותו טיש, אין שום היתר ע"פ הלכה למנוע אותו מלעשות מלאכה.
אם מפריע למישהו שבאמצע הטיש עושים מלאכה, הוא יכול לנעול את הדלת ולהכניס רק מי שהוא מאנשיו והוא סומך שיבין מעצמו לא לעשות מלאכה.
ועל אחת כמה וכמה שאין שום היתר לפרסם בעיתון שאני שומר יו"ט שני ואני עוד כועס על מי שלא נהג כן כשהיה על ידי.
 
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
לבי במערב אמר:
וחי בהם אמר:
לומר לבן א"י לעשות כאילו
שוב: לא מדובר על 'לעשות כאילו'.
המינימום הנדרש, מבחינה אנושית והלכתית גם יחד, הוא שלא לזלזל ביו"ט (ב'קום ועשה') בפני הנוהגים כן ובבית־מדרשם!
[וכאמור, אם מדינא דפרהסיא קאתית עלה - הצלם הרי אינו מתכוון לשמור את התמונות לעצמו... וק"ל].
ע"פ הלכה צ"ב מה ההיתר לעשות טיש יו"ט שני בפרהסיא. אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.
אבל אם נכנס אדם לאותו טיש, אין שום היתר ע"פ הלכה למנוע אותו מלעשות מלאכה.
אם מפריע למישהו שבאמצע הטיש עושים מלאכה, הוא יכול לנעול את הדלת ולהכניס רק מי שהוא מאנשיו והוא סומך שיבין מעצמו לא לעשות מלאכה.
ועל אחת כמה וכמה שאין שום היתר לפרסם בעיתון שאני שומר יו"ט שני ואני עוד כועס על מי שלא נהג כן כשהיה על ידי.

על קיום מנין יו"ט בא"י יש מקום לתמוה מה ההיתר, למרות שכבר כתב הב"י באבקת רוכל שכן נהגו מעולם, והוא הצדיק המנהג. וכן הפאת השולן כתב שבני חו"ל יש להם לעשות מנין ליו"ט שני, וכן נוהגים בירושלים.
אבל לגבי טיש, איזו שאלה יש בזה. חסידים עושים טיש מתי שהם רוצים בלי קשר ליו"ט. יש שעושים טיש בט"ו בשבט, פסח שני ועוד. אין שום איסור לעשות טיש ביום חול. איזו סרך איסור יש בזה, עד שיש מקום לתמוה מה ההיתר.
וביותר תמוה מה שאין אתה מבין העוולה לכנס למקום השייך לציבור מסויים, ולהפר תקנתם. בבית מדרש שלו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל בבית מדרש של אחרים, הם הקובעים. לא מובן איך אפשר לחשוב אחרת.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

בשלמא

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
אלא שניתן לומר שיש על זה אותו ההיתר של לעשות מנין לתפילות יו"ט שני שגם זה לא ברור מה ההיתר, אלא שמ"מ כבר נהגו בזה.
ההיתר לתפילות ברור בשו"ת אבקת רוכל למרן הב"י, ואם תפילה מותר כ"ש סעודה שאין שום סברא לאסור מלבד זה שבאסרו חג יש להרבות מעט בסעודה ואפילו בלאו הכי פשוט היה שמותר, ואין בזה לא תתגודדו, עיין אבקת רוכל.
(אנוכי הרואה שקדמני אחד הלמידים)
 

וחי בהם

משתמש ותיק
בטיש עושים בפרהסיא קידוש של יו"ט וכו', ועל כן צ"ע אם התירו תפילה במנין שזה צורך גדול, מאן יימא שה"ה בטיש. אלא שאפילו תימא דלא שנא, מ"מ לדרוש שכל מי שנכנס לאותו ביהמ"ד צריך גם הוא לעשות עצמו כאילו יו"ט היום, זה כבר בודאי רחוק מאוד, וכ"ש לפרסם מחאה בעיתון על מי שלא עשה כן.
 

בשלמא

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
בטיש עושים בפרהסיא קידוש של יו"ט וכו', ועל כן צ"ע אם התירו תפילה במנין שזה צורך גדול, מאן יימא שה"ה בטיש. אלא שאפילו תימא דלא שנא, מ"מ לדרוש שכל מי שנכנס לאותו ביהמ"ד צריך גם הוא לעשות עצמו כאילו יו"ט היום, זה כבר בודאי רחוק מאוד, וכ"ש לפרסם מחאה בעיתון על מי שלא עשה כן.
האבקת רוכל ממכריע דאין לא תתגודדו למה שאינו באמצע התפילה, וממילא פשוט שאין בעיה בקידוש בטיש.
זכותו של כל אדם לאסור בתוך רשותו מה שירצה כמה שירצה
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
זכותו של כל אדם לאסור בתוך רשותו מה שירצה כמה שירצה
אם בשו"ע נפסק שאפילו לו עצמו אסור לנהוג יו"ט בפרהסיא (עכ"פ מעיקר הדין כך נפסק, מבלי להכנס להיתר של תפילה שאינו ברור כל צרכו) וזה נוהג אע"פ שהוא עצמו נמצא בשלו מ"מ אם יש עוד אנשים אסור לו לנהוג יו"ט בפרהסיא, כ"ש שאינו יכול להורות לאחרים לנהוג יו"ט, וכ"ש שאינו יכול לפרסם ע"ג עיתון 'מחאה' ופרסום רב על היו"ט שלו.
ואציין שדברתי עם רב חשוב טרם הדברים שכתבתי, ואף הוא הסכים עימי בזה.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
יש לציין שהם סתם כך נגד תמונות כידוע המערכה של התורת מרדכי מווישניץ מאנסי נגד התמוהות שסבר שזה בכלל פסל כל תמונה לא יעשה...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
בשלמא אמר:
זכותו של כל אדם לאסור בתוך רשותו מה שירצה כמה שירצה
אם בשו"ע נפסק שאפילו לו עצמו אסור לנהוג יו"ט בפרהסיא (עכ"פ מעיקר הדין כך נפסק, מבלי להכנס להיתר של תפילה שאינו ברור כל צרכו) וזה נוהג אע"פ שהוא עצמו נמצא בשלו מ"מ אם יש עוד אנשים אסור לו לנהוג יו"ט בפרהסיא, כ"ש שאינו יכול להורות לאחרים לנהוג יו"ט, וכ"ש שאינו יכול לפרסם ע"ג עיתון 'מחאה' ופרסום רב על היו"ט שלו.
ואציין שדברתי עם רב חשוב טרם הדברים שכתבתי, ואף הוא הסכים עימי בזה.

אכן מוזר ותמוה.
לא ייאמן, מעתה אפשר להגדיר פרדוקס חדש, "פרדוקס המחאה".
 

וחי בהם

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
שם (מה שלא שייך למלאכה) מיירי בזלזול. כאן לא שייך (עכ"פ לפי מהלך האבקת רוכל)
זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.
עכ"פ איני מתכנן כעת ללמוד את כל הפוסקים בענין, בפרט שאני זוכר שיש שם בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד, ואין עיתותי בידי להכנס לזה לרגל 'מחאת' ויזניץ מונסי-ירושלים...
ברור שרוב בני חו"ל אינם מודעים לבעייתיות שבדבר זה ואינם יודעים שלא נכון לנהוג ולפרסם יו"ט שני בארה"ק. ולכאורה זה מה שהיה ב'מחאה' הנ"ל, גם אם כעת לאחר מעשה ימצאו איזה תירוץ איך מחאתם יכולה להתאים להלכה...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
בפרט שאני זוכר שיש שם בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד
לא אדע על מה יכוון, אך בכ"ז - לקט מהנאמר בפר"ח שם:
ס"ק טז - באיסור דרבנן אין להקל, אף אם יגרום מחלוקת; ס"ק יט - בני שתי ערים שנתקבצו בעיר אחת יש לכל קהל דין עיר בפ"ע, שעליהם לשמור מנהגם, ולא יחושו משום מחלוקת; ס"ק כ - כיון שכן, ההולך להתפלל דרך קבע בבית־הכנסת של אותו קהל המחמירים נותנין עליו חומרי מקומם [אף כשאינו שם! כ"ש וק"ו שלא לעשות במקומם וכנגדם]; ס"ק כב - "בירושלים יש לנהוג חומרי המנהגות לעולם . . ".




וחי בהם אמר:
זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.
דין זה אינו אמור אלא בפני 'המון עם', ובזמננו הכל כת"ח חשיבי (דכו"ע ידעי מחלוקי המנהגות ביו"ט ש"ג) וליכא בית־מיחוש, כדכתבו הפוסקים; משא"כ זלזולא דיו"ט שאין לחלק בו בין ת"ח לשאר אדם.
[יובהר: 'לאו דוקא' שפרסום המחאה בעתון יומי הי' התגובה הנכונה למה שארע, אך עכ"פ הגורם בפועל לפרהסיא זו ה"ה אותו הצלם - ואליו יש לבוא בכל הטענות הנ"ל...].
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

וחי בהם

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וחי בהם אמר:
בפרט שאני זוכר שיש שם בסי' תצ"ו פר"ח ארוך מאוד
לא אדע על מה יכוון, אך בכ"ז - לקט מהנאמר בפר"ח שם:
ס"ק טז - באיסור דרבנן אין להקל, אף אם יגרום מחלוקת; ס"ק יט - בני שתי ערים שנתקבצו בעיר אחת יש לכל קהל דין עיר בפ"ע, שעליהם לשמור מנהגם, ולא יחושו משום מחלוקת; ס"ק כ - כיון שכן, ההולך להתפלל דרך קבע בבית־הכנסת של אותו קהל המחמירים נותנין עליו חומרי מקומם
[אף כשאינו שם! כ"ש וק"ו שלא לעשות במקומם וכנגדם]; ס"ק כב - "בירושלים יש לנהוג חומרי המנהגות לעולם . . ".


 
וחי בהם אמר:
זה לא קשור לזלזול, אלא עצם שינוי המנהגים מוליד מחלוקת.
דין זה אינו אמור אלא בפני 'המון עם', ובזמננו הכל כת"ח חשיבי (דכו"ע ידעי מחלוקי המנהגות ביו"ט ש"ג) וליכא בית־מיחוש, כדכתבו הפוסקים; משא"כ זלזולא דיו"ט שאין לחלק בו בין ת"ח לשאר אדם.
[יובהר: 'לאו דוקא' שפרסום המחאה בעתון יומי הי' התגובה הנכונה למה שארע, אך עכ"פ הגורם בפועל לפרהסיא זו ה"ה אותו הצלם - ואליו יש לבוא בכל הטענות הנ"ל...].
כנראה כל הלקט מהפר"ח, הוא מבלי עיון כלל. למעשה קשה לי להכנס לפרטים, כי אין דרכי לכתוב כלום מבלי לבדוק היטב ואין עיתותי בידי.
עכ"פ מעולם לא שמעתי שהבעיה של שינוי המנהגות אינה נוהגת בפני ת"ח ואינה נוהגת בזמנינו. וכי תעלה על דעתך שמותר לבן א"י לעשות מלאכה ביו"ט שני בהיותו בחו"ל מחמת סברת מע"כ?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לעשות מלאכה בחו"ל הוא זלזולא דיו"ט, ובפירוש כתבתי שבזה אין לחלק בין ת"ח לשאר אדם.
ה'קושיא' "מעולם לא שמעתי" אינה אלא חסרון שיכול להמנות, ובקל ימצאהו בספרי המלקטים שרבו בדורנו כחול הים.

הלקט מהפר"ח הוא בלא עיון, כתשובה לקושיות ללא עיון.
 

[email protected]

משתמש רשום
פופולארי אמר:
כבר היה לעולמים אצל מורו ורבו האמרי חיים זצ"ל זי"ע.
ע"פ היתר שקיבל מהרב מטשימפא בעל תפארת אדם - לערוך "סדר" בליל יו"ט שני של גלויות, בשנת תשי"ד. מובא בשו"ת תפארת אדם ח"ב סימן מ"ו.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אדגיש פעם נוספת. החכם צבי מדבר על בן חו"ל שבא לארץ ישראל שמחוייב לשמור רק יום אחד ולא שני ימים
ובזה באמת גם בשו"ע הרב לפנינו הביא את דעתו ולא רק במקור שציינת
אבל יחד עם זה מודה שבן א"י שנוסע לחו"ל אינו מחוייב מעיקר הדין בשני ימים [משום שהוא נחשב ליודע בקיבעא דירחא]
וכמפורש כל זה בפשטות הגמ'
וכן הוא להדיא בשולחן ערוך הרב במהדורא הרגילה

אלא שהבאת לדייק ממהדו"ב לא כן
והנה באמת קשה לחדש כן מכוח דיוק זה והוא נגד הגמרא וכל הפוסקים
אבל שמעתי שכך נוהגים רבים על פיו וצ"ע

אדגיש פעם נוספת. החכם צבי מדבר על בן חו"ל שבא לארץ ישראל שמחוייב לשמור רק יום אחד ולא שני ימים
ובזה באמת גם בשו"ע הרב לפנינו הביא את דעתו ולא רק במקור שציינת
אבל יחד עם זה מודה שבן א"י שנוסע לחו"ל אינו מחוייב מעיקר הדין בשני ימים [משום שהוא נחשב ליודע בקיבעא דירחא]
וכמפורש כל זה בפשטות הגמ'
וכן הוא להדיא בשולחן ערוך הרב במהדורא הרגילה

אלא שהבאת לדייק ממהדו"ב לא כן
והנה באמת קשה לחדש כן מכוח דיוק זה והוא נגד הגמרא וכל הפוסקים
אבל שמעתי שכך נוהגים רבים על פיו וצ"ע
האם ניתן לקבל את המקור
איפה החכם צבי כותב את שיטתו בזה
 
חלק עליון תַחתִית