עכשיו אירע סיפור שנתגלגל לידי.
במשפחה בת שלש נפשות שבאה מאמריקה לביקור בישראל, משפחה בעלת אופי דתי, והאמא שמשפחתה חילונים גמורים מתל אביב, הלכה עם הילדים לבדה להוריה באמתלה כל שהיא ונשארה שם והודיעה לבעל שהיא לא מעוניינת לחיות אתו יותר. היא רצתה את הילדים לעצמה מבחינתה שינתקו קשר עם הבעל (מדובר בילדים קטנים שהגדול בן 7 שנים).
היא פנתה לדיין ידוע ברבנות שמסוכסך עם הרב לאו. שאומרים שהוא מקבל כסף מארגוני נשים.
הדיין פסק מזונות 8000 שקל בחודש. בנוסף על עיכוב יציאה מהארץ, מה שגרם שהבעל לא יוכל לחזור ולנהל את העסק שלו באמריקה מה שגרם לקריסת העסק.
הדיין החצוף הנ"ל, שאל את האשה האם היא תשלח את ילדיה למוסדות דתיים והיא השיבה בחיוב, והוא כאילו האמין לה.
במציאות הילדים נשלחו לבית ספר חילוני גמור בתל אביב כשהמורה של אחד הילדים נשואה לאשה ה' ישמור, ואף נשלחה אליו הזמנה למסיבת סיום שתערך בשבת (כנראה מקובל במוסד ילדים להורים גרושים, ומקובל לשלוח הזמנות לשני הצדדים)
כשהוא אמר את הדברים לדיין ההוא, אותו דיין שרגיל לרמות ולאונות, אמר לו שיבדוק את העניין כשבפועל הוא לא עשה כלום (כל מה שהוא אמר לא שהוא יבדוק, זה בשביל לנפנף אותו)
עוד טוען הבעל כי הדיין לא באמת התייחס לטענותיו.
בפועל בפורים הבעל חגג את החג עם ילדיו במלון בבאר שבע, והאשה שלחה משטרה תוך כדי שהיא מעלילה עליו שהוא תכנן להבריח את הילדים ע"י בדואי לירדן ומשם לאמריקה, והיה נתון במעצר עד לימים האחרונים. כשלא התגלה אותו בדואי (שלא היה קיים מלכתחילה, על אף שהעלילה של האשה זה רעיון לא רע בכלל...)
בנתים בשבתו במעצר, הוציא עליו אותו דיין צו אפוטרופסות, מה שאומר שהוא לא יוכל לראות את הילדים שלו ולפגוש בהם. כל זה על סמך טענתה של האשה (על אף שהבדואי לא נמצא, הצו אפוטרופסות בתוקפו, והוא לא עומד להפקע כל כך בקלות).
[אגב, הוא לא יכול לתבוע את האשה, כי ההוא צריך בשביל זה להביא ראייה שלא היה בדואי. כלומר האשה יכלה להעליל עליו בלא להביא ראייה על קיומו של הבדואי, וחששנו לטענתה. ועל פי זה גם אצלו אנו אמורים לחשוש לדבריו, אפילו שאין ראייה לאי קיומו של הבדואי)
הואיל והמשפחה היא במקור מאמריקה, על הדין להיעשות באמריקה (שם אין דיינים מושחתים כמו כאן) אלא שבאמצעות אמתלאות הבעל נדחה בקש.
סיפר אחד הדיינים ליהודי שאני עובד אתו, שכשהיה יושב בהרכב עם אותו הדיין לא היה נותן לו הדיין לומר כלום. ושהוא שמח שהוא עכשיו קיבל משרה במקום אחר והוא נפטר ממנו.
בנוף אחד מהדיינים בבית הדין שדנו עמו על הנושא, לא רצה לעשות פגישה רשמית עם הבעל רק בהיחבא, כי פחד ממעלליו של אותו הדיין.
בסוף נראה לי שהבעיה בנו. לא הכל נפטר בדיפלומטיה, צריך מסירות נפש ומוכנות ורצון להקרבה. עם הוא היה מוחרם, ואנשים שבאים עמו במגע היה חשוב האמת יותר מהמשרות שלהם. זה לא היה קורה.
ארץ על תכסי דמם!