לא מצאנו בחז"ל שצריך ללמד ילדים איך ללמוד, מצאנו בתורה ובחז"ל מצווה ללמד את הילדים תורה. היינו, להודיעם את מה שנאמר בתורה, גם בלא שום הקניית מיומנויות למידה. (מלבד לקרוא אותיות א' ב' ולשון הקודש שמצאנו בחז"ל שיש חובה ללמד את הבן.)
ההנחה המקובלת לפי אם לא מלמדים ילדים ללמוד, הם לא יידעו לעולם, מגוחכת בעיני. ולכל הפחות, כל עוד לא הוכחה, היא השערה בלבד. מסתבר בהחלט שבכל גיל וגיל אפשר להתנתק משוטנשטיין ולהתחיל ללמוד. בעלי תשובה שלא למדו מעולם גמרא, לומדים ללמוד בגיל עשרים ושלושים וארבעים, ורבי עקיבא יוכיח. כל שכן, שילד שספג המון ידיעות על ידי השוטנשטיין הנוראי, יוכל בקלות יחסית ללמוד גמרא גם בלא ניקוד וביאור, וזה פשוט בעיני.
וכפי שהעירו כאן, מסתבר שכאשר יצא רש''י לאויר העולם, היו גם שמרנים מרובעים שאמרו שצריך ללמד את הילד ללמוד, וחלילה לא ליתן לו כלי עזר לכך.
אך גם אם האדם ילמוד כל ימי חייו עם שוטנשטיין, אין בכך כל פסול, כל עוד הוא יודע את מה שכתוב בתורה שזו התכלית והמטרה.
ומי שכתב כאן על צורה דשמעתא. אין כל קדושה בצורת הדף, או בטקסט הבלתי מנוקד. הקדושה שבתורה היא בתוכנה, ולא בצורתה. וגם אם יעבור יהודי את כל ימי חייו מבלי לראות אפילו פעם אחת את הצורה הקדושה, והוא יודע באר היטב את כל הדינים מש"ס ופוסקים, הרי הוא נכבד ונעלה לאין ערוך מאותו אחד שמכיר צורתא דשמעתא, והוא בור ועם הארץ בחלקים נרחבים מן התורה.