את יום חג השבועות- זמן שמחתינו - לא, אין כאן טעות.

NETANEL

משתמש ותיק
ביום חג השבועות זמן שמחתינו - לא, אין כאן טעות.
וגם:  ולמה הוציאו את השעיר -  של שבועות ?

ונתחיל מהסוף - השעיר שנמחק.
       בסידורים רבים ניתן להבחין בתופעה מעניינת ביותר בתפילת מוסף לשלוש רגלים, כאשר לאחר הזכרת פסוקי קרבנות המוסף כתוב: "ומנחתם ונסכיהם... ושעיר לכפר - נ"א [נוסח אחר] בשבועות ושני שעירים לכפר"... כלומר, קיימת נוסחה אשר לפיה בחג השבועות יש לומר "ושני שעירים".
       אכן, הבעל התניא, תיקן בסידורו לומר "ושני שעירים" ולא "שעיר לכפר", וכך נוהגים לומר חסידי חב"ד. ברור, כי אין לפנינו מחלוקת על מספר השעירים שהוקרבו בחג השבועות. כאשר נעיין בתורה נמצא, כי בכל חג הוקרב שעיר חטאת אחד, ואילו בחג השבועות הוקרבו שני שעירי חטאת.
      מדוע אם כן מזכירים בנוסח הרגיל שעיר אחד בלבד? הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת "אגרות משה" יו"ד ח"ג סי' קכ"ט) ביאר, כי השעיר הנוסף שהוקרב בחג השבועות, נמנה על הקרבנות המיוחדים שקרבו בגלל "שתי הלחם" שהבאתם במקדש התירה את אכילת התבואה החדשה, ככתוב בחומש ויקרא (פרק כ"ג). קרבנות אלו לא באו לכפרה, כי אם כהודאה לקב"ה על תנובת הארץ.

            לפיכך, אין הם מוזכרים בפרשת פנחס יחד עם קרבנות המוספין של מועדי ישראל, ולכן גם אין מזכירים אותם בתפילת המוסף של חג השבועות, ואף השעיר שעמם לא הוזכר משום כך, אף שאפשר שהוא עצמו נועד לכפרה.  טעם זה שימש גם את הגאון רבי יצחק וויס זצ"ל במענה לשאלה מדוע בחג השבועות אין קוראים בתורה  את הפסוקים העוסקים בקרבנות הקרבים עם "שתי הלחם".

          בדבריו הוא גם מבאר, כי המנהג לקרוא בתורה בכל חג את פסוקי הקרבנות שהוקרבו בו אינו מופיע בתלמוד, כי אם בסידורי הגאונים, שסמכו על דברי הגמרא (תענית כז/ב), שבמעמד ברית בין הבתרים אמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה, כי גם בזמן שבית המקדש לא יהיה קיים יוכלו בניו להתכפר על חטאיהם: "כבר תקנתי להם סדר קרבנות. בזמן שקוראין בהן לפני, מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם".
 [אם, כי במוסף ראש השנה, לכל הדעות מזכירים את שני השעירים, כמבואר ברמ"א או"ח סי' תקצ"א סעי' ב']. 

          לסיכום: הקרבנות המיוחדים ל"שתי הלחם", אינם מוזכרים בתורה בפרשת פנחס עם קרבנות המועדים כי אם בנפרד, בפרשת אמור, ואין הם נמנים, איפוא, על "סדר הקרבנות". זאת, משום שקרבנות מיוחדים אלו לא נועדו לכפרה אלא להודאה לקב"ה על תנובת הארץ. ולכן אין קוראים אותן בתורה ,ואין מזכירים אותם במוסף של חג השבועות. (מדף מאורות).

ביום חג השבועות זמן שמחתינו - לא, אין כאן טעות
      ולמה  נוסח הקידוש של ליל שבועות היה "חג השבועות זמן שמחתינו" ,וזאת בגלל שגם בו כתוב שמחה: ושמחת לפני ה אלוקיך  אתה ובנך ובתיך.....   ( דברים טז, יא,)   כמו בסוכות ,ואם כך מן הראוי לכנותו - יום שמחתינו,

       ולמה ומתי זה השתנה ? אומר ר יעקב צבי מקלנבורג,בעל הכתב והקבלה  בפירושו  - עיון תפילה,  שזה קרה  " משקלקלו הצדוקים בזמן אנטיגנוס , בכמו ג אלפים ליצירה , ואמרו שחג השבועות אחר השבת [ביום ראשון],  ולפי טעותם לא  ניתנה תורה בחג השבועות, דהא הכול מודים שבשבת ניתנה תורה .
     ואז התקינו חכמים  לקרוא את החג בשם "עצרת" , כי פירוש עצרת - כנישת הקהל  ,והרי יום מתן תורה נקרא שלושה פעמים בתורה בשם " יום הקהל" ,(דברים ט-י, י- ד, יח- טז) ,
ותקנו לומר  - זמן מתן תורתינו -  כדי להוציא מליבן של צדוקים, דלדידהו לא ניתנה תורה  בחג השבועות....

ועיונים על עשרת הדברות ,בהמשך  בעזהי. 

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
תמהני הלא ידוע דאף לנו הפרושים התורה לא ניתנה בשבועות אלא בשישי והתורה ניתנה בשבת בז' בסיון, כך קי''ל, הלא כן?
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
תמהני הלא ידוע דאף לנו הפרושים התורה לא ניתנה בשבועות אלא בשישי והתורה ניתנה בשבת בז' בסיון, כך קי''ל, הלא כן?
לכולם בשבת, 
לרבנן = ב  ו' בסיון,  לר יוסי ב ז' בסיון,
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
NETANEL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תמהני הלא ידוע דאף לנו הפרושים התורה לא ניתנה בשבועות אלא בשישי והתורה ניתנה בשבת בז' בסיון, כך קי''ל, הלא כן?
לכולם בשבת, 
לרבנן = ב  ו' בסיון,  לר יוסי ב ז' בסיון,
ולכולם ביום ה 51 לעומר,


 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
ולכולם ביום ה 51 לעומר,
טעות.
אמנם לפי ההו"א בגמרא לכו"ע יציאת מצרים היתה ביום חמישי, אבל למסקנה זו מחלוקת אם ביום חמישי או ביום שישי (כך שזו מחלוקת אם מתן תורה ביום 51 אחרי יציאת מצרים או ביום ה50).
 

שילה צבי

משתמש רגיל
ולפי הבבלי (וידוע הערת המגא מיורה דעה לאורח חיים) שביום 51 לעומר ואנו אומרים ביום ה50 יש להעיר את דברי המהרל ש"יום אחד מדעתו" הכוונה שיש יום מתן תורה מצד הקב"ה ויש יום קבלת התורה מצידנו. ולשים לב שבניגוד למה שאנשים חושבים אנחנו מציינים את היום שמצד הקב"ה! כלומר, שביום זה צריך להתרכז באשר בחר במו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ולא ב"נעשה ונשמע"! כמובן שיש ימים מיוחדים לחגיגת קבלת התורה, שמחת תורה ופורים (כל אחד בעניינו).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
ונתחיל מהסוף - השעיר שנמחק.
       בסידורים רבים ניתן להבחין בתופעה מעניינת ביותר בתפילת מוסף לשלוש רגלים, כאשר לאחר הזכרת פסוקי קרבנות המוסף כתוב: "ומנחתם ונסכיהם... ושעיר לכפר - נ"א [נוסח אחר] בשבועות ושני שעירים לכפר"... כלומר, קיימת נוסחה אשר לפיה בחג השבועות יש לומר "ושני שעירים".
       אכן, הבעל התניא, תיקן בסידורו לומר "ושני שעירים" ולא "שעיר לכפר", וכך נוהגים לומר חסידי חב"ד. ברור, כי אין לפנינו מחלוקת על מספר השעירים שהוקרבו בחג השבועות. כאשר נעיין בתורה נמצא, כי בכל חג הוקרב שעיר חטאת אחד, ואילו בחג השבועות הוקרבו שני שעירי חטאת.
      מדוע אם כן מזכירים בנוסח הרגיל שעיר אחד בלבד?
הצגת הדברים כאילו הפשטות היא כגירסת הרב בעל התניא, וצריך ביאור לגירסא האחרת - אינה נכונה.
בפשטות יש שתי אופציות, או להזכיר רק את המוספים כמנהג רוב ישראל, או להזכיר גם את המוספים וגם את הקרבנות הבאים עם הלחם (לא ידוע לי על קהילה שנהגה כך).
המנהג שהנהיג הרב בעל התניא להזכיר מתוך קרבנות הלחם רק את השעיר - הוא התמוה והצריך ביאור.
(ואין זה דומה לראש השנה ששם שני השעירים הם למוספים, אלא ששאר מוספי ראש חודש נזכרים במילים "מלבד עולת החודש" אך השעיר שהוא חטאת ולא עולה אינו כלול במילים אלו ולכן דעת הרבה ראשונים שיש להזכירו להדיא.)
 

ובכן

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
       ולמה ומתי זה השתנה ? אומר ר יעקב צבי מקלנבורג,בעל הכתב והקבלה  בפירושו  - עיון תפילה,  שזה קרה  " משקלקלו הצדוקים בזמן אנטיגנוס , בכמו ג אלפים ליצירה , ואמרו שחג השבועות אחר השבת [ביום ראשון],  ולפי טעותם לא  ניתנה תורה בחג השבועות, דהא הכול מודים שבשבת ניתנה תורה .
     ואז התקינו חכמים  לקרוא את החג בשם "עצרת" , כי פירוש עצרת - כנישת הקהל  ,והרי יום מתן תורה נקרא שלושה פעמים בתורה בשם " יום הקהל" ,(דברים ט-י, י- ד, יח- טז) ,
ותקנו לומר  - זמן מתן תורתינו -  כדי להוציא מליבן של צדוקים, דלדידהו לא ניתנה תורה  בחג השבועות....
ככל הנראה, הביתוסים שהיו אומרים עצרת אחר השבת, מכתביהם נשתמרו בקומראן.
לפי המתבאר בערך לוח השנה שלהם, חל יום הביכורים תמיד ביום טו לחודש השלישי.
בספר היובלים [השייך לכת זו], מתבאר שיום זה היה יום מתן תורה [לשיטתם, כמובן].
כך, שהסברו של בעל הכתב והקבלה לוקה בחסר.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
NETANEL אמר:
       ולמה ומתי זה השתנה ? אומר ר יעקב צבי מקלנבורג,בעל הכתב והקבלה  בפירושו  - עיון תפילה,  שזה קרה  " משקלקלו הצדוקים בזמן אנטיגנוס , בכמו ג אלפים ליצירה , ואמרו שחג השבועות אחר השבת [ביום ראשון],  ולפי טעותם לא  ניתנה תורה בחג השבועות, דהא הכול מודים שבשבת ניתנה תורה .
     ואז התקינו חכמים  לקרוא את החג בשם "עצרת" , כי פירוש עצרת - כנישת הקהל  ,והרי יום מתן תורה נקרא שלושה פעמים בתורה בשם " יום הקהל" ,(דברים ט-י, י- ד, יח- טז) ,
ותקנו לומר  - זמן מתן תורתינו -  כדי להוציא מליבן של צדוקים, דלדידהו לא ניתנה תורה  בחג השבועות....
ככל הנראה, הביתוסים שהיו אומרים עצרת אחר השבת, מכתביהם נשתמרו בקומראן.
לפי המתבאר בערך לוח השנה שלהם, חל יום הביכורים תמיד ביום טו לחודש השלישי.
בספר היובלים [השייך לכת זו], מתבאר שיום זה היה יום מתן תורה [לשיטתם, כמובן].
כך, שהסברו של בעל הכתב והקבלה לוקה בחסר.
ככל הנראה הבייתוסים אינם כת קומראן, וכפי שמשמע בגמרא הבייתוסים החלו את הספירה במוצאי שבת שבתוך הפסח (כמו שנוהגים גם הכותים) ולא בשבת שאחרי הפסח כשיטת כת קומראן.
 

ובכן

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
ככל הנראה הבייתוסים אינם כת קומראן, וכפי שמשמע בגמרא הבייתוסים החלו את הספירה במוצאי שבת שבתוך הפסח (כמו שנוהגים גם הכותים) ולא בשבת שאחרי הפסח כשיטת כת קומראן.
הגם שבברייתות שהביאו בגמרא דברו משבת שבתוך הפסח, איני יודע כל כך הכרח שזו היתה שיטת הבייתוסין גופא.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
NETANEL אמר:
ונתחיל מהסוף - השעיר שנמחק.
       בסידורים רבים ניתן להבחין בתופעה מעניינת ביותר בתפילת מוסף לשלוש רגלים, כאשר לאחר הזכרת פסוקי קרבנות המוסף כתוב: "ומנחתם ונסכיהם... ושעיר לכפר - נ"א [נוסח אחר] בשבועות ושני שעירים לכ
הצגת הדברים כאילו הפשטות היא כגירסת הרב בעל התניא, וצריך ביאור לגירסא האחרת - אינה נכונה.
בפשטות יש שתי אופציות, או להזכיר רק את המוספים כמנהג רוב ישראל, או להזכיר גם את המוספים וגם את הקרבנות הבאים עם הלחם (לא ידוע לי על קהילה שנהגה כך).
המנהג שהנהיג הרב בעל התניא להזכיר מתוך קרבנות הלחם רק את השעיר - הוא התמוה והצריך ביאור.
(ואין זה דומה לראש השנה ששם שני השעירים הם למוספים, אלא ששאר מוספי ראש חודש נזכרים במילים "מלבד עולת החודש" אך השעיר שהוא חטאת ולא עולה אינו כלול במילים אלו ולכן דעת הרבה ראשונים שיש להזכירו להדיא.)


שלום
א.  לעניין ה 51  יום  - צ ד ק ת, שלמסקנה לחכמים יש אפשרות לומר שמתן תורה היה ביום החמישים,
למרות פשטי הכתובים בגמרא לעיל שמשתמעים אחרת,
ב,   לא אני הצגתי -אלא העתקתי, 
ג,   לעצם העניין : ראיתי שדנו בכך והנה קישור לדיון בהרחבה בנושא-
https://asif.co.il/download/kitvey-et/krm%20b/b%20b%2021/1%20(14).pdf
ד,   ובעניין - זמן שמחתינו ראה בתגובה הבאה
ה, והנה קישור נוסף בנושא  https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
תודה וכטס
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
NETANEL אמר:
       ולמה ומתי זה השתנה ? אומר ר יעקב צבי מקלנבורג,בעל הכתב והקבלה  בפירושו  - עיון תפילה,  שזה קרה  " משקלקלו הצד.
ככל הנראה, הביתוסים שהיו אומרים עצרת אחר השבת, מכתביהם נשתמרו בקומראן.
לפי המתבאר בערך לוח השנה שלהם, חל יום הביכורים תמיד ביום טו לחודש השלישי.
בספר היובלים [השייך לכת זו], מתבאר שיום זה היה יום מתן תורה [לשיטתם, כמובן].
כך, שהסברו של בעל הכתב והקבלה לוקה בחסר.
שלום
א, אכן לא מוכר לי מקור נוסף לגירסת "זמן שמחתינו " ,ומפני חידושו הבאתיו, 
אןלם אין זה מופרך עם ריבוי הנוסחואת שבידינו,
ב,  לגבי הלוח מקומראן  כבר השיב נכונה- דבש לפי , שאין מדובר באותו לוח ,וכו,
תודה וכטס.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
ובכן אמר:
NETANEL אמר:
       ולמה ומתי זה השתנה ? אומר ר יעקב צבי מקלנבורג,בעל הכתב והקבלה  בפירושו  - עיון תפילה,  שזה קרה  " משקלקלו הצד.
ככל הנראה, הביתוסים שהיו אומרים עצרת אחר השבת, מכתביהם נשתמרו בקומראן.
לפי המתבאר בערך לוח השנה שלהם, חל יום הביכורים תמיד ביום טו לחודש השלישי.
בספר היובלים [השייך לכת זו], מתבאר שיום זה היה יום מתן תורה [לשיטתם, כמובן].
כך, שהסברו של בעל הכתב והקבלה לוקה בחסר.
שלום
א, אכן לא מוכר לי מקור נוסף לגירסת "זמן שמחתינו " ,ומפני חידושו הבאתיו, 
אןלם אין זה מופרך עם ריבוי הנוסחואת שבידינו,
ב,  לגבי הלוח מקומראן  כבר השיב נכונה- דבש לפי , שאין מדובר באותו לוח ,וכו,
תודה וכטס.
כמדןמני שנמצא באיזה מהראשונים (איני זוכר כעת מקור מדויק) שהטעם ששבועות לא נקרא זמן שמחתינו הוא מפני שקבלת התורה היא עול.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
א, אכן לא מוכר לי מקור נוסף לגירסת "זמן שמחתינו " ,ומפני חידושו הבאתיו, 
אןלם אין זה מופרך עם ריבוי הנוסחואת שבידינו
אם אין מקור לכך, הנה מרעיונו של הכתב והקבלה, קשה מאוד לגזור כנתון היסטורי שהנוסח היה 'זמן שמחתינו' ושינוהו ל'זמן מתן תורתנו'. אין זה אלא השערה נחמדה, שהעלה הכתב והקבלה מסברתו, בלא שום קבלה.
NETANEL אמר:
ב,  לגבי הלוח מקומראן  כבר השיב נכונה- דבש לפי , שאין מדובר באותו לוח ,וכו,
תודה וכטס.
אין בכדי הערת הרב @דבש לפי לתרץ את תמיהתי בדבר השערת הכתב והקבלה, שכן יהיה מוזר לשנות הנוסח להוציא מלבן של ביתוסין, כאשר לצדם קיימת כת נוספת המכחישה קבלת חכמים, ולנגדם לא תועיל אמירת 'זמן מתן תורתנו' מאומה, שכן הם מסכימים בדבר זה, כך שעדיין ההסבר לוקה בחסר.
לבד מזאת, שלדעתי [שאיני אומר קבלוה], אין די במה שמובא במנחות לומר שהביתוסין לא היו כת קומראן.

האמת אודה, שמצאתי יסוד כזה בדברי אחד הראשונים, הלא הוא רבינו טוביה בן אליעזר, שכתב במדרש לקח טוב פרשת פנחס, במוסף יום הכיפורים, וז"ל: ולמה נאמר בעצרת ויום הכפורים 'שעיר'. מקיש עצרת ליום הכפורים, מה יום הכפורים יום מתן תורה, אף עצרת יום מתן תורה. מפני שלוחות הראשונים ניתנו ביום הכפורים [-טעות סופר או דפוס, וצריך לומר לוחות שניות], ועשרת הדברות נאמרו בעצרת, וכדי להוציא מלבן של צדוקים שאומרים מתן תורה לא היתה בעצרת לכך הוקשו זה בזה ב'שעיר' 'שעיר'. ולמה 'עולה' שבעצרת מלא. ללמדך שבששה בסיון ניתנה תורה, ועצרת חלה להיות בששה בסיון, ולא כמו שאומרים התועים עצרת לאחר השבת. עכ"ל.

ואפשר שיש עוד שכתבו כן, שהצדוקים אומרים שלא היה מתן תורה בעצרת, ברם צריך לדעת אם מסברא אמרו או בקבלה.
[וגוף דבריו צ"ע, דאם הצדוקים לא האמינו במתן תורה בעצרת, לא האמינו גם בנתינת לוחות ביום הכיפורים, ומה יש בזה 'להוציא מלבן'].
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
NETANEL אמר:
ולכולם ביום ה 51 לעומר,
טעות.
אמנם לפי ההו"א בגמרא לכו"ע יציאת מצרים היתה ביום חמישי, אבל למסקנה זו מחלוקת אם ביום חמישי או ביום שישי (כך שזו מחלוקת אם מתן תורה ביום 51 אחרי יציאת מצרים או ביום ה50).
כלומר מחלוקת אם היה מתן תורה בשבועות או יום לאחר שבועות, כי שבועות הוא ביום חמישים כמבואר בתורה.
 
 

שפרינגר

משתמש ותיק

יושב אוהלים

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
למה  נוסח הקידוש של ליל שבועות היה "חג השבועות זמן שמחתינו"
NETANEL אמר:
ולמה ומתי זה השתנה ? ...בזמן אנטיגנוס , בכמו ג אלפים ליצירה ,
לגבי שינוי הנוסח זיכית אותנו בתאריך מדוייק, ומה עם הנוסח המקורי, מתי ניתקן לומר בשבועות "זמן שמחתינו"? דהיינו מתי בכלל תיקנו את הנוסח של תפילת חג השבועות, כמה זמן לפני אנטיגנוס?
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
NETANEL אמר:
למה  נוסח הקידוש של ליל שבועות היה "חג השבועות זמן שמחתינו"
NETANEL אמר:
ולמה ומתי זה השתנה ? ...בזמן אנטיגנוס , בכמו ג אלפים ליצירה ,
לגבי שינוי הנוסח זיכית אותנו בתאריך מדוייק, ומה עם הנוסח המקורי, מתי ניתקן לומר בשבועות "זמן שמחתינו"? דהיינו מתי בכלל תיקנו את הנוסח של תפילת חג השבועות, כמה זמן לפני אנטיגנוס?
שלום,
א,  לא אני זיכיתי -העתקתי מדברי הנל, ושוב חידוש יש בדבריו ,והם רק בגדר האפשרי,
ב ,הנוסח שהיה, הרי כמו בכל התפילות וכו ביסודם מאנשי כנהג ומשך הדורות נוספו והורחבו,
ולמשל לגבי קידוש של שבת כותב ד, גולדשמיד   " בזמן הקדום טופס הברכה מסתמא היה די קצר ושקוף. ייתכן שכמה צורות היו בשימוש. מה שנמסר לנו ע"י ר' אליעזר ב"ר צדוק, בשם אביו (תוספתא ברכות ג' ז') "ברוך אשר קידש את יום השבת" בלי חתימה (היינו ברכה קצרה), נותן דוגמא לברכה שכזו".....וכו 
תודה 
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
      מדוע אם כן מזכירים בנוסח הרגיל שעיר אחד בלבד? 
דעת זקנים פרשת פינחס:
ויש מקשים למה אין אומרין בתפלת מוסף של שבועות כמו כן ושני שעירים שהרי בזבחים מסיק שני שעירי עצרת למה הן באין על טומאה שאירע בין זה לזה. וכן מוכיחין הפסוקי' בפ' אמור דכתיב ועשיתם שעיר עזים לחטאת ופרש"י יכול שעיר האמור כאן הוא שעיר האמור בחומש הפקודים כשאתה מגיע אצל הפרים ואילים אינו כן. ועוד נוכל לומר שיש להוכיח שאינו הוא מדכתיב שם לחטאת והכא לא כתיב לחטאת וא"כ מאחר שקריבין שני שעירים בעצרת וכפרת' שוה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשאר שעירי המוספין דין הוא להזכירם בתפלה. וי"ל דלא דמי שהרי תפלת מוסף תחת קרבן מוסף היא באה ואחד מן השעירים הללו לא היה קרב במוסף כי אם בשחר וכן נמי פרש"י בפרשת אמור מעתה אלו לעצמן ואלו לעצמן הללו קריבין בגלל הלחם והללו למוספין.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
להלן מתוך סידור מתיבתא הערה רפט עמוד תתשנב.
אציין שבחיפוש בסידור עין תפילה עצמו לא הצלחתי למצוא את הציטוט הנל !

זמן שמחתינו.jpg
 

לבי במערב

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
אציין שבחיפוש בסידור עין תפילה עצמו לא הצלחתי למצוא את הציטוט הנל !
הדברים הועתקו (כנראה) מ'כתר שם טוב' (גאגין) ח"ד ע' 15 הע' תכב, ושם ציין לפי' עיון תפלה "הנספח עם פ' אוצר התפלות דתפ"ד", ואכן נמצא שם (יש מהדורות בהן נמצא ענין זה בדף תפד, אלא שצילומן המצוי באוצה"ח אינו ברור דַיּוֹ). הצג קובץ מצורף אוצר התפלות עם פי' עיון תפלה.pdf
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
בפשטות יש שתי אופציות, או להזכיר רק את המוספים כמנהג רוב ישראל, או להזכיר גם את המוספים וגם את הקרבנות הבאים עם הלחם (לא ידוע לי על קהילה שנהגה כך).
המנהג שהנהיג הרב בעל התניא להזכיר מתוך קרבנות הלחם רק את השעיר - הוא התמוה והצריך ביאור.
אכן מעודי תמהתי על דבריו, מה נשתנה שעיר שעל הלחם להזכירו ?

אבל באמת לכאורה מבואר כן בגמרא זבחים ז. שהקשתה וז"ל:
הא בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא: שעירי עצרת שקבל דמן בשני כוסות ונזרק דמו של ראשון, שני למה הוא בא? על טומאה שאורעה בין [זריקה של] זה לזה (נזרק דמו של שני למה הוא קריבין);
ומבואר בגמרא לכאורה ששני שעירים ענין אחד להם, עד כדי שאם לא אירע טומאה ביניהם, אין על מה לזרוק את דמו של השני .

ולכאורה ההסבר בזה הוא ששעיר של רגלים ור"ח  שונה משאר קורבנות מוסף  כיון שבא לכפר, וא"כ אינו על הלחם, אלא שבפועל גלי רחמנא בשבועות שהם שני שעירים מכך שזה כתוב בשני פרשיות שקורבנותיהם שונים, אבל עכ"פ הוא לכפר כמו בשאר רגלים רק שבעצרת צריך שנים .

וכבר נמצאו דברים בזה לרבותינו בעלי התוספות .

דעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרק כח
ויש מקשים למה אין אומרין בתפלת מוסף של שבועות כמו כן ושני שעירים שהרי בזבחים מסיק שני שעירי עצרת למה הן באין על טומאה שאירע בין זה לזה. וכן מוכיחין הפסוקי' בפ' אמור דכתיב ועשיתם שעיר עזים לחטאת ופרש"י יכול שעיר האמור כאן הוא שעיר האמור בחומש הפקודים כשאתה מגיע אצל הפרים ואילים אינו כן. ועוד נוכל לומר שיש להוכיח שאינו הוא מדכתיב שם לחטאת והכא לא כתיב לחטאת וא"כ מאחר שקריבין שני שעירים בעצרת וכפרת' שוה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשאר שעירי המוספין דין הוא להזכירם בתפלה. וי"ל דלא דמי שהרי תפלת מוסף תחת קרבן מוסף היא באה ואחד מן השעירים הללו לא היה קרב במוסף כי אם בשחר וכן נמי פרש"י בפרשת אמור מעתה אלו לעצמן ואלו לעצמן הללו קריבין בגלל הלחם והללו למוספין.
הדר זקנים במדבר פרק כט
ואף בעצרת אומר ה"ר אהרן בשם ה"ר יוסף בר' ברוך שהיו אומרים כמו כן בחג שבועות ושני שעירים. כדכתי' בזבחים שני שעירי עצרת למה הם באים לטומאה שאירעה בין זה לזה וכן מוכח הפסוק דכתיב בפ' אמור ועשיתם שעיר עזים א' לחטאת ופירש"י יכול שעיר האמור בחומש הפקודים הוא שעיר האמור כאן כשאתה מגיע אצל פרים ואלים אינן הן ומאחר שקרבים שעירי עזים וכפרה שוה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשאר שני שעירי מוספים כדאיתא בזבחים א"כ דין הוא להזכיר שנים בתפלה. ואינו נראה לה"ר אהרן כלל שהרי תפלתינו של מוסף תחת קרבן מוסף כי אמנם בשחר בגלל הלחם היה בא וכן פי' רש"י בפרשת אמור. אמור מעתה אלו לעצמם ואלו לעצמם אלו קרבים בגלל לחם ואלו למוספים:
ועכ"פ חזינן שעיקר הנידון היה דווקא על השעירים וכמש"כ, ולא על שאר קורבנות הקרבים על הלחם .(ועוד חזינן שהייתה שיטה קדומה כזאת )
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
NETANEL אמר:
אציין שבחיפוש בסידור עין תפילה עצמו לא הצלחתי למצוא את הציטוט הנל !
הדברים הועתקו (כנראה) מ'כתר שם טוב' (גאגין) ח"ד ע' 15 הע' תכב, ושם ציין לפי' עיון תפלה "הנספח עם פ' אוצר התפלות דתפ"ד", ואכן נמצא שם (יש מהדורות בהן נמצא ענין זה בדף תפד, אלא שצילומן המצוי באוצה"ח אינו ברור דַיּוֹ).אוצר התפלות עם פי' עיון תפלה.pdf
-----------------------------------
הנחת את דעתי - ורווח לי. רוב תודות לך.
כוננת את הדברים על מכונם - ושימחתני בתיקונם, ישכח.

לעצם העניין הייתי בטוח שהכוונה לסידורו של בהכוה"ק המכונה גם הוא "עיון תפילה" , ומצאתי שם שלל רב ,אך לא את הציטוט המבוקש.
" והאר עינינו בתורתיך.....
 

נושאים דומים

חלק עליון תַחתִית