לחובבי נגינה מקורית: עתיקין - גליון וירטואלי מיוחד | אשכול גליונות להורדה

וחי בהם

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש בתוך החוברת קישורים לכל הניגונים שמוזכרים שם.
 

קמיע מומחה

משתמש ותיק
ברצוני להוריד כל הניגונים בבת אחת ולא עלתה בידי האם יש מי שיוכל לייעץ עצה הוגנת
יישר כח
 

וחי בהם

משתמש ותיק
פותח הנושא
קמיע מומחה אמר:
ברצוני להוריד כל הניגונים בבת אחת ולא עלתה בידי האם יש מי שיוכל לייעץ עצה הוגנת
יישר כח

אני הצלחתי.
אין לי מושג מה הבעיה אצלך.
 

ובכן

משתמש ותיק
אמרתי אשטחה נא כאן את שאלתי.

בקובץ מדובר אודות ניגוני אקדמות, וביניהם מופיע ניגון אקדמות לבעל הדברי ישראל ממודז'יץ.
זה כמה ששמתי לב שרבים מכירים רק את חלקו הראשון, והנה נתוודעתי כעת בגליון הלז, שגם במודז'יץ גופא מנגנים בעת האקדמות רק את חלקו הראשון.

היש מי היודע מדוע?

ותגדל פליאתי, לאור המובא בגליון הלז, שהניגון הלז קראהו מחברו 'אופרה', כלומר, ניגון המבטא סיפורת, והיינו, שהניגון מותאם לדברים הנאמרים בפיוט האקדמות.
ולפי זה, נמצאו אלו משוררים רק חציו של אקדמות. וצריך ביאור לכאורה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
היש מי היודע מדוע?
לרוב אריכותו (כרבע שעה של ניגון)
וכמובן שלא אומרים רק חצי אקדמות אלא משוררים רק חציו של הניגון לפני תחילת אמירת האקדמות
במודזיץ האופרות לאו דווקא מותאמים למילים כלשהן, אלא הסגנון שלהם הוא כשל אופרה קלאסי וע"ש כך נקראו כך
ובכלל רוב ככל הניגונים שם לא נועדו להתיישב במילים, ישנם רק מספר קטעי תפילה שעליהם הלחינו כמו מכלכל חיים היום הרת, ארשת, היה עם פפיות, ויאתיו, שמחה לארצך, אין קצבה, קדיש וכו', וגם אלו לא מתאימים תמיד מילה במילה כי לא שרים עם המילים אלו רק את הניגון (את המילים אומר הבעלי תפילה).
את מארש האין קצבה אפשר לפעמים להתאים לשיר המעלות בשוב ה'
את ההיה עם פפיות הארוך ואיטי לידיד נפש או רננו צדיקים
את השמחה לארצך העליז יותר לושמחת בחגך
וכן הלאה 
את רוב ההתאמות למילים וקטעי תפילה השונים עשו הבעלי מנגנים, יזכר לטוב ר' בנציון שעשה את רוב ההתאמות בקלטותיו
למשל את אחת האופרות היפות הוא הדביק להפליא לבמוצאי יום מנוחה
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
לרוב אריכותו (כרבע שעה של ניגון)
הנך כותב מידיעה?
 
בשלמא אמר:
וכמובן שלא אומרים רק חצי אקדמות אלא משוררים רק חציו של הניגון לפני תחילת אמירת האקדמות
כמובן, לא חשבתי אחרת. [הדבר מבואר להדיא בגליון עתיקין הלזה].
 
בשלמא אמר:
במודזיץ האופרות לאו דווקא מותאמים למילים כלשהן, אלא הסגנון שלהם הוא כשל אופרה קלאסי וע"ש כך נקראו כך
ברור. אין מילים לאופרות המודז'יציות, אבל הם נקראות 'אופרה' כי הם מבטאות סיפור או רעיון מסוים. [למשל ה'ים אופרה'].
לגבי ניגון אקדמות, נודעתי לראשונה בגיליון הלז שקוראים לזה אופרה, והוא על פי כתבו של מחברו הק'. [בניגוני מודז'יץ הינו קרוי ניגון אקדמות סתם].
בשלמא אמר:
ובכלל רוב ככל הניגונים שם לא נועדו להתיישב במילים...
זאת ידעתי.

ברם שאלתי לדעתי במקומה עומדת.
לא לכל הניגונים שאין להם מילים הם קוראים אופרה. ולפי הבנתי, יש ניגונים שהינם מספרים דבר מה [כעין האופרות שהיו נוהגים לומר את המלל במנגינה מותאמת לתוכן].

לדעתי, בניגון אקדמות די קל לזהות על הקטעים, איזה נושא בתוכן האקדמות הינם באים לבטא.
[למשל, החלק הראשון, שהוא מז'ורי, מדבר על שבחו של מקום, עד אמירת שבחו של מקום על ידי ישראל. והחלק השני, שעובר באופן מודגש למינור, מתחיל ב'תאין ומתכנשין', 'מנן ומאן הוא רחימך'].
 

בשלמא

משתמש ותיק
אם הכל ידעת למה שאלת?
הטרחתני לחנם?
קשה לי לומר מידיעה אבל כך מקובלני ושוב אנוכי הרואה שגם בעתיקין הובא כך.

אופרת הים שכבודו מדבר עליה לא ידעתי איזה סיפור הוא בא לבטא, מלבד מה ש(אולי) הולחן על האניה, וגם שהיא יצירה פלאית שלוקחת את אזני השומע למסע מוזיקלי חובק עולם
ואגב ר' בנציון בסוף ימיו החליט לכנות ים אופרה לא לזו המקובלת (אופרה 4) אלא אופרה 5 (משמע שאין משהו מיוחד בניגון שמבטא ים כמו הקלינגער והוואלד שכן מבטאים את שמם).
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אם הכל ידעת למה שאלת?
הטרחתני לחנם?
סליחתך אבקש. אלא ששאלתי נענתה רק בהא שציינת שמפני האריכות קיצרוה. ולזה שאלתיך אם מידיעה, ענית:
בשלמא אמר:
קשה לי לומר מידיעה אבל כך מקובלני ושוב אנוכי הרואה שגם בעתיקין הובא כך.
ראיתי זאת. אבל השאלה אם דייק הכותב (אחרי הכל, כתבה בהמבשר...). פרסתי שאלתי כאן, אולי ימצאון בפורומנו חסידי מודז'יץ היודעים בבירור.
אציין רק, ש'מפני אריכותה ומורכבותה של היצירה', אינו טעם מספיק כל כך, בהתחשב לניגוני מודז'יץ. אם מפני האריכות, היה להם ללמוד מגור...
ואם מפני המורכבות, נו שוין. הים אופרה מסובך פי כמה.
אלא שאלו קושיות מסברא, אם יש מי שיודע כן, אקבל.
בשלמא אמר:
אופרת הים שכבודו מדבר עליה לא ידעתי איזה סיפור הוא בא לבטא, מלבד מה ש(אולי) הולחן על האניה, וגם שהיא יצירה פלאית שלוקחת את אזני השומע למסע מוזיקלי חובק עולם
ואגב ר' בנציון בסוף ימיו החליט לכנות ים אופרה לא לזו המקובלת (אופרה 4) אלא אופרה 5 (משמע שאין משהו מיוחד בניגון שמבטא ים כמו הקלינגער והוואלד שכן מבטאים את שמם).
גם אני הקטן לא אדע מה בדיוק הוא בא לבטא, ואפשר שגם רבי בן ציון לא ידע, ולפיכך החליט מטעמיו הוא לכנותה באחרת.
רק אציין סיפור ששמעתי מהרב יוסף צבי ברייער, מלחין בבעלזא.
פעם יצא הוא ושהה על חוף הים באשדוד, והנה מתנגנת לו על פיו נעימה מסוימת. חזר עליה שוב, מנסה לחקקה בזכרונו.
כיון שעזב את הים ואת ריחו, נשתכחה ממנו התנועה. ניסה בכה ובכה, ולא נזכר.
שוב ארע לו והגיע לחוף הים, והנה מתהומות הים עולה וצצה לו במוחו התנועה. אז עשה לו סימנים, ושוב לא שכחה.
לימים שילבה בתוך ניגון שהלחין על 'שיר המעלות אשא עיני', ופירסמה ברבים.
נענה לו אחד, כמדומני שהתנועה הלזו ישנה באיזה מודז'יצער ניגון.
פנה לו לרבי פנייע מאירוביץ, היודע בטיב ניגוני מודז'יץ, ושאלו. נענה לו על אתר, ודאי, זה מצוי ב'ים אופרה'...
[בנימה אישית אומר, שהסיפור נשמע אמנם פנטסטי, אבל אותי זה קצת שעשע. מדובר בהתחלת התנועה שמאוד דומה, כשדי מהר היא מתפצלת ממנה. עכשיו, בן ציון שנקר שר את ה'ים אופרה' כח"י רגעים, כך שהקטע הלז הינו אחת מת"ק תנועות וסלסולים המצויים לרוב ב'ים אופרה'. נו, שוין.]

ואחר כל האריכות, בניגון אקדמות ישנה מעליותא, שאפשר לפתוח את הפיוט, ולבדוק את עניניו המדוברים בו, ולהשוות לבבות הניגון.
[לדעתי הקצרה, ממש מפליא לעשות].
 

שמעיה

משתמש ותיק
ובכן אמר:
בשלמא אמר:
אם הכל ידעת למה שאלת?
הטרחתני לחנם?
סליחתך אבקש. אלא ששאלתי נענתה רק בהא שציינת שמפני האריכות קיצרוה. ולזה שאלתיך אם מידיעה, ענית:
בשלמא אמר:
קשה לי לומר מידיעה אבל כך מקובלני ושוב אנוכי הרואה שגם בעתיקין הובא כך.
ראיתי זאת. אבל השאלה אם דייק הכותב (אחרי הכל, כתבה בהמבשר...). פרסתי שאלתי כאן, אולי ימצאון בפורומנו חסידי מודז'יץ היודעים בבירור.
אציין רק, ש'מפני אריכותה ומורכבותה של היצירה', אינו טעם מספיק כל כך, בהתחשב לניגוני מודז'יץ. אם מפני האריכות, היה להם ללמוד מגור...
ואם מפני המורכבות, נו שוין. הים אופרה מסובך פי כמה.
אלא שאלו קושיות מסברא, אם יש מי שיודע כן, אקבל.
בשלמא אמר:
אופרת הים שכבודו מדבר עליה לא ידעתי איזה סיפור הוא בא לבטא, מלבד מה ש(אולי) הולחן על האניה, וגם שהיא יצירה פלאית שלוקחת את אזני השומע למסע מוזיקלי חובק עולם
ואגב ר' בנציון בסוף ימיו החליט לכנות ים אופרה לא לזו המקובלת (אופרה 4) אלא אופרה 5 (משמע שאין משהו מיוחד בניגון שמבטא ים כמו הקלינגער והוואלד שכן מבטאים את שמם).
גם אני הקטן לא אדע מה בדיוק הוא בא לבטא, ואפשר שגם רבי בן ציון לא ידע, ולפיכך החליט מטעמיו הוא לכנותה באחרת.
רק אציין סיפור ששמעתי מהרב יוסף צבי ברייער, מלחין בבעלזא.
פעם יצא הוא ושהה על חוף הים באשדוד, והנה מתנגנת לו על פיו נעימה מסוימת. חזר עליה שוב, מנסה לחקקה בזכרונו.
כיון שעזב את הים ואת ריחו, נשתכחה ממנו התנועה. ניסה בכה ובכה, ולא נזכר.
שוב ארע לו והגיע לחוף הים, והנה מתהומות הים עולה וצצה לו במוחו התנועה. אז עשה לו סימנים, ושוב לא שכחה.
לימים שילבה בתוך ניגון שהלחין על 'שיר המעלות אשא עיני', ופירסמה ברבים.
נענה לו אחד, כמדומני שהתנועה הלזו ישנה באיזה מודז'יצער ניגון.
פנה לו לרבי פנייע מאירוביץ, היודע בטיב ניגוני מודז'יץ, ושאלו. נענה לו על אתר, ודאי, זה מצוי ב'ים אופרה'...
[בנימה אישית אומר, שהסיפור נשמע פנטסטי, אבל אותי זה קצת שעשע. מדובר בהתחלת התנועה שמאוד דומה, כשדי מהר היא מתפצלת ממנה. עכשיו, בן ציון שנקר שר את ה'ים אופרה' כח"י רגעים, כך שהקטע הלז הינו אחת מת"ק תנועות וסלסולים המצויים לרוב ב'ים אופרה'. נו, שוין.]

ואחר כל האריכות, בניגון אקדמות ישנה מעליותא, שאפשר לפתוח את הפיוט, ולבדוק את עניניו המדוברים בו, ולהשוות לבבות הניגון.
[לדעתי הקצרה, ממש מפליא לעשות].
גם אני שמעתי על הסיפור ה'ברייערי' הלזה. אלא שתמוה בעיני שר' יוסף צבי לא הכיר את הים אופרה.
התנועה האמורה חוזרה כמה פעמים בים אופרה, כמדומה לי.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
גם אני שמעתי על הסיפור ה'ברייערי' הלזה. אלא שתמוה בעיני שר' יוסף צבי לא הכיר את הים אופרה.
בעיני אינה תמיהה. ניגון מסובך ביותר.
שמעיה אמר:
התנועה האמורה חוזרה כמה פעמים בים אופרה, כמדומה לי.
לא כי, ואיתך תלין משוגתך.
[בבעלזא שרים חלק מהים אופרה, ומתחילים בתנועה זו, ואחר כמה בבות מסיימים, ואז חוזרים לבבא זו, ומסיימים בה. אבל אין הדבר כן במקור].
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ובכן אמר:
בבעלזא שרים חלק מהים אופרה 
מתי ועל איזה מילים?
על המילים של 'שיר המעלות אשא עיני', אולי בעקבות הסיפור הנ"ל. לא יודע...
מתי? אין לזה קביעות. כמה מהפעמים שנהוג לשורר 'שיר המעלות'. כגון בחנוכה, או בסוף סעודה שלישית.
לפעמים שרים שירים אחרים. הכל כדעתם של המנגנים והמשוררים.
אגב, זה לא הניגון המודז'יצי היחיד. בבעלזא הונהג לשורר רבים מניגוניהם, כשאת הדבר החל רבי משה טוביה גרינצווייג [אביו של רבי אהרן גרינצווייג המופיע בגיליון המצורף], וקיבל עידוד רב מקורת הרוח של האדמו"ר שליט"א.
על 'שיר המעלות אשא עיני', החלו לאחרונה לשיר קטע נוסף מהים אופרה.

[בנימה אישית, לא כל כך מציע לשוחרי נגינת מודז'יץ לבוא ולשומעה בבעלזא...]
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
יש רבים הטוענים שהאופרה הרביעית הוא מפתח נפלא כמין אוסף תנועות.
כך שמאוד ימצא שברייער כיוון לאחד מהתנועות שם [ואינני מכיר את האשא עיני שלו] אם כי אני מניח שבהשתלת תנועה יחידית עדיין זה לא הופך להיות משהו דומה ליצירת ענק כמו האופרה
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
...כך שמאוד ימצא שברייער כיוון לאחד מהתנועות שם [ואינני מכיר את האשא עיני שלו] אם כי אני מניח שבהשתלת תנועה יחידית עדיין זה לא הופך להיות משהו דומה ליצירת ענק כמו האופרה
וכפי שכבר הערתי מיד בכתבי את הסיפור:
ובכן אמר:
[בנימה אישית אומר, שהסיפור נשמע אמנם פנטסטי, אבל אותי זה קצת שעשע. מדובר בהתחלת התנועה שמאוד דומה, כשדי מהר היא מתפצלת ממנה. עכשיו, בן ציון שנקר שר את ה'ים אופרה' כח"י רגעים, כך שהקטע הלז הינו אחת מת"ק תנועות וסלסולים המצויים לרוב ב'ים אופרה'. נו, שוין.]
 

וחי בהם

משתמש ותיק
פותח הנושא

תלמידמובהק

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
יצא כעת 'עתיקין' חדש, והיות שראיתי שהציבור נהנה מה'עתיקין' הקודם אשר העלתי בראש אשכול זה, העלתי בזאת גם את ה'עתיקין' החדש (הגם שכבר כתבתי הודעה על הפרישה, אשר היא עדיין בתוקף)
עתיקין גליון 6 - כי תבא תשפ_א.pdf

אתה יכול בבקשה להעלות את החדש על ר"ה ?
 
חלק עליון תַחתִית