טעם השם תפילת 'מנחה' - ולמה לא תפילת צהרים?

דוד חיים

משתמש ותיק
במשנה נזכר השם תפילת מנחה, ואילו דוד המלך בתהלותיו אמר ערב בקר וצהרים אשיחה, ויש להבין מה הכוונה תפילת מנחה.
ובתוס' פסחים קז, א כתבו דכנגד מנחת בין הערביים, אכן בפשוטו קשה דבגמ' בברכות כו, ב אמרו דכנגד התמידים.
וברמב"ן בשמות יב, ו כתב דהכוונה על לשון מנוחת השמש.
האם ידוע עוד ביאורים בזה, אשמח למי מחו"ר הפורום שליט"א שיודע בזה שיכתוב דעתו, ויישר כחו. 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אשל אברהם (אופנהיים) סימן רלג סעיף א'
המנחה. מה שנקרא תפלת צהרים מנחה כי מנחה לשון הכנסה כמו למנח יומא [תרגום בראשית ג, ח] והוא זמן שקיעת החמה. ובתשובת הרב מוה"ר אברהם [זאבי] [כתב] הואיל דלמדין [יומא לד, ב] ערבית משל שחרית דשם נאמרו הנסכים להדיא על כך קראו לה שם מנחה להורות דגם בשל בין הערבים קריבין נסכים עמו. והחכם מוהר"י מצליח נר"ו הקשה עליו ע"ש ולדעתו נקראה מנחה משום דחכמים פליגו על רבי [שם ע"א] והוא דנאמר להדיא נסכים בשל בין הערבים ועיין תשובת מנחם עזריה [רמ"ע] מפאנו סימן כ"ב ובתשובת בית דוד סימן תקל"ד מפרש לעצמו שהוא לשון קרבן כמו שכתב המתרגם [שם לב, יד] מנחה לעשו תקרובתא כו', ועיין בספר אליה רבה [סימן רלב ס"ק א] עוד טעמים על שם מנחה ומה שהביא בשם ספר חסידים [סימן יח]:
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
המנחה. מה שנקרא תפלת צהרים מנחה כי מנחה לשון הכנסה כמו למנח יומא [תרגום בראשית ג, ח] והוא זמן שקיעת החמה.
תודה רבה.
ומנחה גדולה מא"ל. וכן יש להעיר לדברי הרמב"ן, וכן לדעת התוס' ובזה כבר העיר המג"א רלב, א.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
מנחה גדולה מא"ל
אולי י"ל שיש זמן גדול עד שנכנס (אגב, הבנתי שהכנסה זו קאי על היום שהוא נכנס למקומו, ודמי קצת לרמב"ן שהוא מלשון מנוחה), ומנחה קטנה הוא שעד זמן הכניסה או המנוחה יש זמן קטן.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל עדיין למה לא קראו בשם צהרים הפשוט יותר, ומה הצורך לכל הפלפולים בזה.
ולדעת הרמב"ם דמנחה קטנה דיעבד ניחא.
אכן לדעת הרבה מהראשונים שלא ס"ל כן, מא"ל.
[והראיה מקרא דדוד כבר הובא בראב"ן בפי' למס' כלה רבתי ע' כג להוכיח נגד הרמב"ם, וראה רש"ש ברכות לא, א].
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אגב, יש בכמה מקורות את המושג תפילת צהריים ככינוי לתפילת מנחה.
למה קוראים לזה דווקא מנחה? אולי כי ככה יהיה יותר קל למצוא מניין אם אתה צועק רק מילה אחת.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
אבל עדיין למה לא קראו בשם צהרים הפשוט יותר, ומה הצורך לכל הפלפולים בזה.
ולדעת הרמב"ם דמנחה קטנה דיעבד ניחא.
אכן לדעת הרבה מהראשונים שלא ס"ל כן, מא"ל.
[והראיה מקרא דדוד כבר הובא בראב"ן בפי' למס' כלה רבתי ע' כג להוכיח נגד הרמב"ם, וראה רש"ש ברכות לא, א].
מה הקשר?
צהריים הוא בחצות, ומשם ואילך הוא אחר צהריים, מנחה היא עד השקיעה.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
נתנאל_ב אמר:
אגב, יש בכמה מקורות את המושג תפילת צהריים ככינוי לתפילת מנחה.
בחז"ל?
היכן

פירושי סידור התפילה לרוקח [מה] תפילת שמונה עשרה - מגן אברהם עמוד שטז
אתקן תפילת צהרים שעקדני והיה חפץ לשוחטיני בצהרים, לכך ביום צוותו להקריב קרבנותיהם ביום ולא בלילה, ויועיל כל זמן שחמה בעולם, עמד יצחק ותיקן תפילת המנחה.

מנורת המאור פרק ב - תפילה בענין התפלה
יצחק אבינו ע"ה שתיקן תפלת מנחה, האות השניה בשמו צד"י, רמז לתפלת צהרים.  

ויש עוד במבי"ט, בדרך חיים להמהר"ל, ובב"ח. 
 
 

גשז

משתמש רשום
יתכן לדעת הרמב"ם שמדאו' יש חיוב לתפילה אחת ביום א"כ התפילה הנוספת היא כעין מנחה שבאה כתוספת על הקרבן
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
ויש עוד במבי"ט, בדרך חיים להמהר"ל, ובב"ח.
אפשר לציין מקור ברור תודה רבה.
אגב יש לו מה להשיב ע"מ שהעיר הרב כמעיין המתגבר למעלה.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
גשז אמר:
יתכן לדעת הרמב"ם שמדאו' יש חיוב לתפילה אחת ביום א"כ התפילה הנוספת היא כעין מנחה שבאה כתוספת על הקרבן
כ"ה בערוך השולחן או"ח רלב, א: ואולי דלדעת הרמב"ם דתפלה דאורייתא ופעם אחת ביום, כמ"ש בסימן פ"ט, אם כן שחרית הוי פריעת חוב ומנחה היא מתנה ודו"ק.
 

גשז

משתמש רשום
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
אבל עדיין למה לא קראו בשם צהרים הפשוט יותר, ומה הצורך לכל הפלפולים בזה.
ולדעת הרמב"ם דמנחה קטנה דיעבד ניחא.
אכן לדעת הרבה מהראשונים שלא ס"ל כן, מא"ל.
[והראיה מקרא דדוד כבר הובא בראב"ן בפי' למס' כלה רבתי ע' כג להוכיח נגד הרמב"ם, וראה רש"ש ברכות לא, א].
מה הקשר?
צהריים הוא בחצות, ומשם ואילך הוא אחר צהריים, מנחה היא עד השקיעה.
תיקון
דעת הרמב"ם שמנחה גדולה היא דיעבד
ומנחה קטנה לכתחי'
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
צהריים הוא בחצות, ומשם ואילך הוא אחר צהריים, מנחה היא עד השקיעה.
חז"ל קוראים לזמן המנחה צהריים, וכדאי' בברכת מודים - ערב ובוקר וצהריים (וזה קאי על המודים, כי על נפלאותיך וטובותיך נאמר כבר בכל עת ואי"צ לכפול ערב ובוקר וצהריים, ומצאתי גם בפרי צדיק לר' צדוק הכהן מלובלין - בראשית לחנוכה אות [ט] "ועל זה מרמז וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים שהם שלושה זמני התפילות").
וכמו שהובא לעיל.
לא מצאתי את המושג "אחרי הצהריים", רק ממש באחרונים.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
חז"ל קוראים לזמן המנחה צהריים, וכדאי' בברכת מודים - ערב ובוקר וצהריים (וזה קאי על המודים, כי על נפלאותיך וטובותיך נאמר כבר בכל עת ואי"צ לכפול ערב ובוקר וצהריים, ומצאתי גם בפרי צדיק לר' צדוק הכהן מלובלין - בראשית לחנוכה אות [ט] "ועל זה מרמז וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים שהם שלושה זמני התפילות").
וכמו שהובא לעיל.
לא מצאתי את המושג "אחרי הצהריים", רק ממש באחרונים.
יישר כחו.
אכן בגמ' בכ"מ נראה דזמן צהרים וזמן מנחה אחר הוא.
וראה תענית יט, ב במעשה דנקדימון וברש"ש שם, וצ"ע ובירור בזה.
וראה רש"ש ברכות הנ"ל שהביא שצהרים הוא זמן שש שעות או שבע, ממשנה נגעים, וראה גם בראב"ן הנ"ל.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
אפשר לציין מקור ברור תודה רבה.
בית אלוקים להמבי"ט שער היסודות פרק ל"ח ד"ה וגם בעניין
"וי"ח ברכות בתפלת צהרים בקר ערב"

דרך חיים על אבות פרק ג משנה י
"ויין של צהרים ממה שיצחק תקן תפלת צהרים וחוטא בו"

ב"ח אורח חיים סימן רלב אות ב
אלא לפי שבתפלות בוקר וערב האדם מעצמו נמנע אבל בתפלת צהרים דאין אדם מעצמו נמנע מנעוהו חכמים:
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
גשז אמר:
דבר שני זה יכול להסביר שלכך לא ניתן השם צהריים שמתאים יותר למנחה גדולה
וכ"כ לעיל.
דוד חיים אמר:
אבל עדיין למה לא קראו בשם צהרים הפשוט יותר, ומה הצורך לכל הפלפולים בזה.
ולדעת הרמב"ם דמנחה קטנה דיעבד ניחא.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
בית אלוקים להמבי"ט שער היסודות פרק ל"ח ד"ה וגם בעניין
"וי"ח ברכות בתפלת צהרים בקר ערב"

דרך חיים על אבות פרק ג משנה י
"ויין של צהרים ממה שיצחק תקן תפלת צהרים וחוטא בו"

ב"ח אורח חיים סימן רלב אות ב
אלא לפי שבתפלות בוקר וערב האדם מעצמו נמנע אבל בתפלת צהרים דאין אדם מעצמו נמנע מנעוהו חכמים:
תודה רבה!
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
וראה תענית יט, ב במעשה דנקדימון וברש"ש שם, וצ"ע ובירור בזה.
ועי' בגבו"א שם שכתב שצהריים הוא זמן מנחה גדולה, ואילו זמן מנחה הוא מט' שעות ומחצה ולמעלה, והוכיח כן מכתובות י' גבי תמרים שבמנחה רעות ובצהריים אין למעלה מהן, וברש"י שם.

ומצאתי עוד מקור קדום יותר שצהריים הוא תפילת המנחה בתוספתא מסכת ברכות פרק ג הלכה ו
"יכול יהא כוללן כולן בבת אחת פרש בדוד שנ' ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה ערב זו תפלת ערבית בקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה" ע"כ.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
ומצאתי עוד מקור קדום יותר שצהריים הוא תפילת המנחה בתוספתא מסכת ברכות פרק ג הלכה ו
"יכול יהא כוללן כולן בבת אחת פרש בדוד שנ' ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה ערב זו תפלת ערבית בקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה" ע"כ.
יש להעיר דמהכתוב בתהלים כבר נראה דמנחה היא צהרים, אכן יש מקום לומר כמש"כ הרש"ש בברכות לא, א הנ"ל שדווקא דוד שהיה אוכל מוקדם התפלל כן, וכהתר המג"א רלג, ב. אכן לשאר אינשי מנ"ל.
וא"כ מנ"ל שתפילת מנחה בעלמא נקראת צהרים.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
ובתוס' פסחים קז, א כתבו דכנגד מנחת בין הערביים, אכן בפשוטו קשה דבגמ' בברכות כו, ב אמרו דכנגד התמידים.

יש לציין שבתוס' שם כתבו עוד טעם אליהו נענעה בעת שהקריב 'מנחה' ולכן קראו לו תפלת מנחה
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אבודרהם
ונקראת זאת התפלה מנחה מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדם הראשון חטא וזהו שכתו' לרוח היום ומתרגמי' למנח יומא.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
נתנאל_ב אמר:
ומצאתי עוד מקור קדום יותר שצהריים הוא תפילת המנחה בתוספתא מסכת ברכות פרק ג הלכה ו
"יכול יהא כוללן כולן בבת אחת פרש בדוד שנ' ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה ערב זו תפלת ערבית בקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה" ע"כ.
יש להעיר דמהכתוב בתהלים כבר נראה דמנהה היא צהרים, אכן יש מקום לומר כמש"כ הרש"ש בברכות לא, א הנ"ל שדווקא דוד שהיה אוכל מוקדם התפלל כן, וכהתר המג"א רלג, ב. אכן לשאר אינשי מנ"ל.
וא"כ מנ"ל שתפילת מנחה בעלמא נקראת צהרים.
אחר צהריים הוא מושג של זמנינו, אבל הוא נכון גם לפי דעת חז''ל גם אם לא השתמשו בו.
צהריים היינו צוהר דהיינו הזמן המואר והוא בחצות וקצת לאחריו, סמוך לשקיעה וכן לפני כן הוא לא צהריים אלא בין הערביים.
מאחר שתיקנו את מנחה עד השקיעה על כן לא יכלו לקוראו צהריים.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
רמב"ן פרשת בא
ויתכן שיהיה הלשון כדברי רש"י, שני ערבים, ערב בקר וערב יום, כי כן יאמר הכתוב מנחת הבקר ומנחת הערב, שנאמר (מ"ב ג כ) ויהי בבקר כעלות המנחה, ואומר (עזרא ט ד - ה) עד למנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי. ומנחה לשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול, כדמתרגמינן למנח יומא (בראשית ג ח), והן מנחה גדולה ומנחה קטנה שהזכירו חכמים (ברכות כו ב).
 
חלק עליון תַחתִית