נבהל להשיב אמר:ג. לגבי לחם הפנים כתב הרמב''ם שלא מצא לזה טעם וגם האר''י התחנן כל צפרא דשבתא 'יגלה לן טעמא דבתריסר נהמי'
פינחס רוזנצוויג אמר:(אם כי הגר"א אמר שזה הדבר היחיד שהאר"י טעה בדברי הזוהר ואי"צ י"ב חלות ולכן לא מצא האר"י טעם בזה כידוע)
לא עלי תלונותיך אף כי איני יודע היכן מקורו של הרב הנ''לבר לבב אמר:יגלה לן טעמא דבתריסר נהמי האמור באתקינו סעודתא, לא עוסק בלחם הפנים אלא במה שמפורש בזוהר שבוצעים י"ב חלות בשבת כידוע לכל מקובל/מכיר מושגי קבלה.
אך תמיד היה לי פשוט שעניניהם מקבילים, אשמח אם תעלה בפני בור כמוני ציטוט כלשהו בעניןבר לבב אמר:מקובל/מכיר מושגי קבלה.
בעל אוצר אמר:יש ספר שנכתב ע"י האדמו"ר מראדזין להוכיח שהרמב"ם ידע מהקבלה. איני
זוכר את
שמו
משהו במשפט הזה לא מסתדר ליפינחס רוזנצוויג אמר:(אם כי הגר"א אמר שזה הדבר היחיד שהאר"י טעה בדברי הזוהר ואי"צ י"ב חלות ולכן לא מצא האר"י טעם בזה כידוע)
לכאורה הוא לא היה בקי בה, וגם זה עולה מדברי הרמב"ן במקומות רבים.פינחס רוזנצוויג אמר:רבינו ה'אבן עזרא' היה בקי בה וכן כתב עליו הרמב"ן באיזה מקום (לא זוכר עכשיו) על איזה פירוש של האבן עזרא שמוכח מהפסוק הנ"ל שהיה בקי בחכמה זו.
https://hebrewbooks.org/55578בן ראם אמר:אשמח אם יוכלו חו"ר הפורום להעלות מידיעותיהם וממקורותיהם בנושא זה של יחסו של הרמב"ם לקבלה. (הייתי בטוח שיש אשכול בעניין אך לע"ע לא מצאתי). ייש"כ
לא מצאתייוסף בן יוסף אמר:וגם זה עולה מדברי הרמב"ן במקומות רבים
נבהל להשיב אמר:לא עלי תלונותיך אף כי איני יודע היכן מקורו של הרב הנ''לבר לבב אמר:יגלה לן טעמא דבתריסר נהמי האמור באתקינו סעודתא, לא עוסק בלחם הפנים אלא במה שמפורש בזוהר שבוצעים י"ב חלות בשבת כידוע לכל מקובל/מכיר מושגי קבלה.
כתב הרמב"ן במאמר 'תורת ה' תמימה' על ר"א (שכתב שבמצוות שמיטה רמוז סוד ימות עולם) וז"ל, 'ואין בספריו דבר מורה על קבלתו הטובה יותר מזה'יוסף בן יוסף אמר:לכאורה הוא לא היה בקי בה, וגם זה עולה מדברי הרמב"ן במקומות רבים.פינחס רוזנצוויג אמר:רבינו ה'אבן עזרא' היה בקי בה וכן כתב עליו הרמב"ן באיזה מקום (לא זוכר עכשיו) על איזה פירוש של האבן עזרא שמוכח מהפסוק הנ"ל שהיה בקי בחכמה זו.
המקומות שמשמע שכן, הם בדר"כ מקומות בהם הסוד והפילוסופיא נשקו זה לזה כמו בשעיר לעזאזל.
א. גם בתורה עצמה לא נזכר מילה מקבלה. והכל מבואר כדברים השייכים לנגלה (אמנם ראיתי פעם בשם הר' זילברמן שיש עניינים במקרא שא"א להבין בלי קבלה, ולדעתו זה הראיה לקבלה, וא"י מהו).פינחס רוזנצוויג אמר:תמוה שאיש כהרמב"ם שכתב כל כך הרבה ופרה ורבה ברוב דברי תורה, לא רימז מילה וחצי מילה בקבלה. ולא יבואר אלא אם לא היה בקי בחכמה זו, ויש לזה טעמים רבים למה לא זכה לחכמה זו.
בעל אוצר אמר:יש ספר שנכתב ע"י האדמו"ר מראדזין להוכיח שהרמב"ם ידע מהקבלה. איני
זוכר את
שמו
מכל מלמדי השכלתי אמר:ראה אשכול כופר בקבלה ובמדרשי חזל.
ושם כתבתי:
איני יודע למי מהראשונים התכוונת.
לגבי הרמבם. ידוע מה שכתב הגר"א בהגהת הש"ע ביו"ד (קעט ו). ומאידך לשון הש"ע מפורש כרמב"ם. ואין לנו להכניס ראשנו יתר על זה.
ופעם שמעתי מהג"ר נפתלי קופשיץ שליט"א בשיעור. שהביא כמה מקומות ברמב"ם שמהם מוכח בצורה ודאית שהוא למד זוהר. והיינו שאמנם ספר הזוהר במתכונתו לא היה קיים אבל חלק מהרעיונות שבו עברו במסורת בין לומדי הקבלה איש מפי איש. כמדומני שהדפיסו את השיעור הזה באחד מקונטרסי שפתי כהן.
גם ראיתי שכותבי קורות חייו של הרמב"ם דנים במסורת המספרת שלמד קבלה בסוף ימיו.
אגב. גם באחרונים מצינו מי שפקפק אל דבר או חצי דבר מהמושגים הקבליים. כגון הרש"ש. ואכמ"ל
ב. נו באמת. הרי זה היפך גמור מתורת הקבלה. הרי לכל דבר בקבלה יש טעם פשטי שמי שיודע אותו עדיין לא יודע קבלה.נבהל להשיב אמר:ב. במורה הביא הרמב''ם הטעם לקטורת היות ויש שם הרבה בשר מהקרבנות חוששים מפני ריח רע ע''כ מקטירים קטורת להבריח ריח רע, ומהאר''י אי' טעם דומה היות ויש שם הרבה קרבנות שמא יבואו כוחות הסט''א וירצו להידבק בהם ע''כ מקטירים קטורת להבריח אותם
ג. לגבי לחם הפנים כתב הרמב''ם שלא מצא לזה טעם וגם האר''י התחנן כל צפרא דשבתא 'יגלה לן טעמא דבתריסר נהמי'
השאלה היא אם הרמב"ם חלק (כמו היעב"ץ וחבריו), או לא ידע - כפי נקיטת מהרח"ו שהובא לעיל (והוא מסביר טעמא דמילתא ע"פ סוד הנשמות).מכל מלמדי השכלתי אמר:אגב. גם באחרונים מצינו מי שפקפק אל דבר או חצי דבר מהמושגים הקבליים. כגון הרש"ש. ואכמ"ל
משיב דבר אמר:השאלה היא אם הרמב"ם חלק (כמו היעב"ץ וחבריו), או לא ידע - כפי נקיטת מהרח"ו שהובא לעיל (והוא מסביר טעמא דמילתא ע"פ סוד הנשמות).מכל מלמדי השכלתי אמר:אגב. גם באחרונים מצינו מי שפקפק אל דבר או חצי דבר מהמושגים הקבליים. כגון הרש"ש. ואכמ"ל
ולמעשה אין נ"מ כי גם אם חולק הרי אין בזה הלכה כמותו כי השו"ע וכל הראשונים ואחרונים (גר"א מ"א ט"ז רמ"א ושא"פ) פליגי ע"ז ומקדשים כל הזוהר הק' וספרי האריז"ל והמגיד מישירים ועוד.
מה אתה רוצה?אחד התלמידים אמר:היעב"ץ לא חלק על קבלה כלל, וגם לא על הזהר באופן מוחלט. בסה"כ הוכיח שיש הוספות מאוחרות בזהר, ולאו דוקא שהם מוסמכים
משיב דבר אמר:מה אתה רוצה?אחד התלמידים אמר:היעב"ץ לא חלק על קבלה כלל, וגם לא על הזהר באופן מוחלט. בסה"כ הוכיח שיש הוספות מאוחרות בזהר, ולאו דוקא שהם מוסמכים
אני בסה"כ אמרתי שהשאלה בנוגע לרמב"ם היא האם חלק על הקבלה כמו שהיעב"ץ חלק על (חלקים/נושאים/עניינים) בזוהר, או לא ידע. לא היתה כונה (כמבון) להכנס לענין היעב"ץ, אלא להעמיד ברור את שני הצדדים בנוגע לרמב"ם. וכל א"ש טובא.