מנהג הגר"ח קנייבסקי בסנדקאות בתשעה באב נדחה

הקטן למאד

משתמש ותיק
האם מאן דהו יודע האם נוהג הגרח"ק לשתות ולאכול בסנדקאות בט"ב נדחה. האם משלים אח"כ?
מה עושה בשאר צומות.

ודרך אגב מישהו יכול לסדר סנדקאות אצל רוסים או חילונים וכד' בט"ב נדחה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מן הסתם נהג בזה כמו מרן החזון איש שהיה נוהג להשלים את התענית (כך הובא בס' אוצר הברית ח"ב עמ' שלח) וכד' השעה"צ סי' תקנט ס"ק לט בשם הכנה"ג והמג"א, ודלא כהא"ר, אף דהמ"ב שם נקט כד' הא"ר.
כמו כן יש לדון לגבי נעילת מנעל עור, להורי הבן המוהל והסנדק. בפשטות אין לחלק, וגם בזה התירו לאותם שיטות ויל"ע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מן הסתם נהג בזה כמו מרן החזון איש שהיה נוהג להשלים את התענית (כך הובא בס' אוצר הברית ח"ב עמ' שלח) וכד' השעה"צ סי' תקנט ס"ק לט בשם הכנה"ג והמג"א, ודלא כהא"ר, אף דהמ"ב שם נקט כד' הא"ר.
כמו כן יש לדון לגבי נעילת מנעל עור, להורי הבן המוהל והסנדק. בפשטות אין לחלק, וגם בזה התירו לאותם שיטות ויל"ע.

הגר''ח נוהג לאכול בת''ב נדחה בתור סנדק (שמעתי מפיו). יתכן שכיון שמוכרח לאכול מצד מצב בריאותו הוא נסמך על היתר זה.
בנוגע לנעילת הסנדל ורחיצה וסיכה ותשה''מ ות''ת פשיטא שאין להתיר דהרי אסורים גם מצד האבילות וכמו אבל תוך שבעה, ואבילות אינה פוקעת לבעל ברית רק התענית.
ורק צ''ע בחומרא דרחיצה דאסור להושיט אצבעו במים דזהו משום תענית אבל באבלות אינו אסור אלא בחמין וכדביאר זה באריכות הגרי''ז, ובזה יש לדון גבי בעל ברית אי הותר לו כיון דפקעה התענית.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שים לב ר' דרומאי, שלאכול בזה גם החזו"א היה אוכל בסעודת הברית, הנידון שמופיע בזה בהלכה אם צריך להשלים את הצום או לא. כך שכדאי אם תבהיר את השמועה.
בנוגע לנעילת הסנדל מנין למר לאמר כך בפשטות? לענ"ד הפשטות שמותר, לא גרע מאכילה שהותרה הווי אומר שלא נוהג בהם דין אבילות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
שים לב ר' דרומאי, שלאכול בזה גם החזו"א היה אוכל בסעודת הברית, הנידון שמופיע בזה בהלכה אם צריך להשלים את הצום או לא. כך שכדאי אם תבהיר את השמועה.
בנוגע לנעילת הסנדל מנין למר לאמר כך בפשטות? לענ"ד הפשטות שמותר, לא גרע מאכילה שהותרה הווי אומר שלא נוהג בהם דין אבילות.

בת''ב יש שני דינים נפרדים, דין אבלות ודין תענית. איסור אכילה ושתיה הוא רק מדין תענית ולא מדין אבלות, כי הרי אבל מותר באכילה ושתייה. ולכן אין שום מקור שהותרה האבלות ממה שהותר באכילה, ושאר איסורי ת''ב שהם אסורים גם מדין אבלות אין לנו מקור להתיר. כ''ז פשוט לי מסברא, ובל''נ אחפש ראיות.
בענין האכילה עדיין לא עיינתי במקורות שהבאת
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חפשתי בענין, ומצאתי שרוב ככל הפוסקים כתבו להתיר לבישת מנעל עור להנ"ל. כך דעת הרב וואזנר כך דעת טהרת ישראל כך דעת הרב פישר. ולא מצאתי בזה אחד שחולק.

נ.ב מה שכתבת שני דינים וכו' אינו ענין למה שהתירו סעודה גדולה וכו' ע"כ דהותר להם שני הענינים.

ובכלל, נפסק בשו"ע שם שמותר לאלו לרחוץ, הרי שלא שייך בהם דיני אבלות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
חפשתי בענין, ומצאתי שרוב ככל הפוסקים כתבו להתיר לבישת מנעל עור להנ"ל. כך דעת הרב וואזנר כך דעת טהרת ישראל כך דעת הרב פישר. ולא מצאתי בזה אחד שחולק.

נ.ב מה שכתבת שני דינים וכו' אינו ענין למה שהתירו סעודה גדולה וכו' ע"כ דהותר להם שני הענינים.

בבקשה ציין מקורות מדויקים כדי שאוכל לבדוק.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ר' הפקדתי,
עיינתי בשבט הלוי ואכן הוא מתיר רחיצה ונעילת הסנדל, אך קשה לי ע''ז דאבלות להיכן הלכה, ואטו אבל תוך שבעה שהוא בעל ברית נתיר לו נעילת הסנדל, ורחיצה שמצינו שהתירו הוא לכבוד המילה אבל לא רחיצה בעלמא לאחר המילה. ומה שהבאת ראיה ממה שהתירו סעודה גדולה תימה דהלא מפורש במ''ב דלא יעשה סעודה גדולה הא קמן דאבלות נשארה ורק התענית בטלה.
שוב דברתי בזה עם הגר''ע אוירבאך, ואמר לי בשם חמיו הגרי''ש אלישיב לאסור נעילת הסנדל מה''ט דאבלות לא בטלה משום המילה, ועוד הוסיף ע''ז דנהי דהתענית קיל משום דהוי נדחה, אך האבלות לא הוי נדחה דעכשיו הוא זמן האבלות, ואטו נתיר לו תשה''מ ות''ת משום מילה. ועל מש''כ בשבט הלוי אמר דצ''ל דמיירי רק בשעת הברית עצמה דכמו דהתירו רחיצה לכבוד המילה ה''נ נעילת הסנדל מפני כבוד המילה, אך לא לאחר המילה. וכאמור דעת הגרי''ש אלישיב דאפילו בשעת המילה אסור נעילת הסנדל (וכמדומה שכ''כ הגר''ש דבליצקי ואינו לפני כעת).


בענין האכילה כמדומה שטעית, והמחלוקת בין המג''א והא''ר הוא על עיקר היתרא דרבינו יעבץ דבעל ברית מותר לאכול, דע''ז כתב המג''א בשם כנה''ג דנהגו להחמיר והא''ר חולק. ולדעת הא''ר פשיטא דמותר לאכול כל היום מחצות ואילך ולאו דוקא בשעת המילה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ישר כח ר' @דרומאי, על בירור הדברים אצל ר' עזריאל, ואכן חידוש גדול הבאת בדעת מרן הגריש"א. ממש נפלא.
יש לדון בחלק מהדברים ב"ה. ושים לב שבד' השבה"ל רק נכתב שהתיר מנעל לבעלי הברית וכו', לא נכתב כל היום. בענין מש"כ שטעיתי, ודאי ראית שבשערי תשובה הארוך שם מביא כמה גירסאות בד' המג"א ואין לי הכח לעיין בכל דבריו העמוקים והארוכים, אם כתבת אחרי שיצא לך כך מדבריו, אכן חוזרני בי.
 
חלק עליון תַחתִית