האם יש ענין כלשהו לקרוא תרגום בלי לשים לב למשמעות המילים?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
ובמילים אחרות, האם גם לתרגום יש שם של "תורה שבכתב" שבה גם האמירה לבד נחשבת לתורה, ואפילו בלי להבין ובלי להתבונן כלום.

או שלמרות מעלתו הידועה וכו', סוף סוף זה לא תורה שבכתב ממש אלא פירוש וביאור כמו שאר הפירושים, וממילא כל האומרו בלי לחשוב על המילים - לא אמר כלום ולא יצא ידי חובת שמו"ת.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מקוה שאין כאן מישהו שחושב שיש משמעות לקריאת גמרא בארמית ללא הבנה.
יש הבדל?
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
ברכות ח.:
א"ר ר"ה בר"י אר"א, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת, ואפילו עטרות ודיבון. ועיין תוספות שם.
הם מדברים בציור הפוך - כשאין שום חידוש בתרגום - אבל משם נשמע לשאלתך.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אבוה דשמואל אמר:
ברכות ח.:
א"ר ר"ה בר"י אר"א, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת, ואפילו עטרות ודיבון. ועיין תוספות שם.
הם מדברים בציור הפוך - כשאין שום חידוש בתרגום - אבל משם נשמע לשאלתך.
מאי האי?
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אם אנינו מביןם את רש"י ילמד פירוש אחר אבךל התרגום ניתנה מסיני
מקור שולח ערוך סי' רפ"ה ומשנ"ב שם
(ב) אִם לָמַד הַפָּרָשָׁה בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י חָשִׁיב כְּמוֹ תַּרְגּוּם, וִירֵא שָׁמַיִם יִקְרָא תַּרְגּוּם וְגַם פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י.
משנ"ב
ד) בפירוש רש״י – שהוא מפרש את המקרא כמו שמפרש התרגום ויותר ממנו אבל אם קראה בשאר לעז שהוא מפרש רק את המלות לחוד לא יצא י״ח במקום תרגום לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא:
(ה) חשוב כמו תרגום – וע״כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש״י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש״י יקרא אותן ג״פ. מי שאינו בר הכי שיבין את פירש״י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע״פ פירש״י ושאר חכמינו ז״ל הבנוים על יסוד התלמוד:
ועיין בכף החיים אחרי שמביא דברי הט"ז המובא במשנ"ב על לע"ז כתב וז"ל
מיהו לפי חכמי המקו׳ משמע דוקא תרגום לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת והבין. עו״ת או׳ ב׳ ור״ל הטוב שבנוגה כידוע ליח״ן:
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
יש בזה שני פנים לענ''ד.
מצד לימוד התורה, רק בתורה שבכתב יש בו עניין אף אם אין מבין 'כלום'.
ואם כן בתרגום, אין אינו מבין 'כלום' והיינו שאינו מבין בכלל גם לא בערך, אין בו ערך 'מצד לימוד התורה'.

אבל מצד חיוב השלמת פרשיותיו עם הציבור, כיון שנתקן בזמן שכולם הבינו ארמית, ונשאר החיוב גם להיום, על אף שרוב העם אינם מבינים בקלות, ויש שאינם מבינים כלל, הרי שזהו החיוב, ואם כן על אף שאינו מבין כלום, הרי הוא מקיים בזה התקנה של שמו''ת.

ואם כן, אין בו העניין כמו תורה שבכתב שאף אם אינו מבין הרי הוא יוצא בזה מצוות תלמוד תורה. (אבל אם מבין קצת, על אף שאינו מבין לגמרי, יש בו גם מצווה של לימוד התורה).
אבל יש בו עניין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, על אף שאינו מבין 'כלום'.
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אני מקוה שאין כאן מישהו שחושב שיש משמעות לקריאת גמרא בארמית ללא הבנה.
יש הבדל?
וודאי שיש הבדל.
בגמרא אכן אין שום עניין, אם אינו מבין כלום וכאילו אומר תהלים.
אבל תרגום יש בו העניין של השלמת פרשיותיו עם הציבור.
זאת ועוד, שהתרגום ניתן למשה מסיני ונשתכח וחזרו ויסדום, כך שבפן מסויים כן יש בו העניין של תורה שבכתב.

אכן יש לדון בכל ה'הלכה למשה מסיני', האם יש בהם העניין של תורה שבכתב, שאם חוזר עליהם אף שאינו מבין מאי קאמר הרי הוא מקיים בזה מצוות תלמוד תורה.
ודבר זה תלוי בטעם הדבר למה באמת בתורה שבכתב יש עניין אף אם אינו מבין כלום, ואכמ''ל.
אולי זהו נושא לאשכול חדש.
 

חימקו

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
חימקו אמר:
ברור שצריך להבין, זאת היתה מטרת התקנה!
השאלה, מי שלא כיוון יחזור ויקרא?

על ק"ש רב נחמן אמר לעבדו שבפסוקא קמא תצערני שאקרא בערנות ולא בנמנום אבל את שאר ק"ש לא.
אז בודאי מדברים על לכתחילה, בדיעבד, לא נראה שיהיה יותר חמור מק"ש שקרא מתנמנם יצא חוץ מפסוק ראשון.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אוי טאטע זיסער אמר:
אכן יש לדון בכל ה'הלכה למשה מסיני', האם יש בהם העניין של תורה שבכתב, שאם חוזר עליהם אף שאינו מבין מאי קאמר הרי הוא מקיים בזה מצוות תלמוד תורה.
ודבר זה תלוי בטעם הדבר למה באמת בתורה שבכתב יש עניין אף אם אינו מבין כלום, ואכמ''ל.
איני יודע מה ספקך, ברור שהייחודיות של תורה שבכתב היא שאלו המילים של הקב"ה, ובהלכה למשה מסיני בפשטות אין המסורת על המילים אלא על הדינים.
 

כותר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
 "תורה שבכתב" שבה גם האמירה לבד נחשבת לתורה, ואפילו בלי להבין ובלי להתבונן כלום.
מתאהב על ידך אמר:
אני מקוה שאין כאן מישהו שחושב שיש משמעות לקריאת גמרא בארמית ללא הבנה.


הערת אגב,
שמעתי חידוש מרבי מאיר גריינמן שליט"א,
שבעת שהיה בחור ולמד עם דודו החזון איש כשלא היה לו כח כבר ללמוד,
היה אומר לו החזו"א לקרוא את הגמרא בלי להבין, שזו גם מצוה, והיו קוראים במהירות רבה.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
ובמילים אחרות, האם גם לתרגום יש שם של "תורה שבכתב" שבה גם האמירה לבד נחשבת לתורה, ואפילו בלי להבין ובלי להתבונן כלום.

או שלמרות מעלתו הידועה וכו', סוף סוף זה לא תורה שבכתב ממש אלא פירוש וביאור כמו שאר הפירושים, וממילא כל האומרו בלי לחשוב על המילים - לא אמר כלום ולא יצא ידי חובת שמו"ת.
צדקו דבריך
ויש להעיר דאף אם הוא מבין בדוחק מ"מ אין זה "פירוש" 
ופשוט שלא לזה היתה כוונת התקנ"ח.  
ולעניות דעתי, היום ראוי לקיים א' תרגום ע"י "מקרא כפשוטו" או שאר פירושים כגון זה.
עוד הערה, מאד קשה לענ"ד מה שהביאו לעיל מהמשנ"ב דאפשר לקיים א' תרגום ע"י פירוש רש"י
דהא הרבה מפירושי רש"י אינם פירוש המקרא כתרגום אלא הרבה על דרך דרש או קבלת החכמים וכו'

ייש"כ 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אני מקוה שאין כאן מישהו שחושב שיש משמעות לקריאת גמרא בארמית ללא הבנה.
יש הבדל?
כמדו' שבברסלב יש דבר כזה ענין לגרוס גמרא גם בלי להבין, ואאל'ט להרב שיק מיבנאל היה כולל כזה.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
הא מנא להו?
(וכעת אני מקוה תקוה אחרת - שאין כאן מי שחושב שהתורה נמשלה ח"ו לפלסטלינה ובר-בצק אשר ניתנו כחומר ביד היוצרים לחדש ולהמציא מה שרוצים).
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מתאהב על ידך אמר:
 "תורה שבכתב" שבה גם האמירה לבד נחשבת לתורה, ואפילו בלי להבין ובלי להתבונן כלום.
מתאהב על ידך אמר:
אני מקוה שאין כאן מישהו שחושב שיש משמעות לקריאת גמרא בארמית ללא הבנה.


הערת אגב,
שמעתי חידוש מרבי מאיר גריינמן שליט"א,
שבעת שהיה בחור ולמד עם דודו החזון איש כשלא היה לו כח כבר ללמוד,
היה אומר לו החזו"א לקרוא את הגמרא בלי להבין, שזו גם מצוה, והיו קוראים במהירות רבה.
 
חלילה!
כוונתו היתה להחשיב בעיניו גם קריאה שטחית שאף ממנה מבינים הרבה מושגים כנודע.
אבל מהיכ"ת להמציא שיש ענין לקרוא בלי לדעת את השפה?
 

כותר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הערת אגב,
שמעתי חידוש מרבי מאיר גריינמן שליט"א,
שבעת שהיה בחור ולמד עם דודו החזון איש כשלא היה לו כח כבר ללמוד,
היה אומר לו החזו"א לקרוא את הגמרא בלי להבין, שזו גם מצוה, והיו קוראים במהירות רבה.
חלילה!
כוונתו היתה להחשיב בעיניו גם קריאה שטחית שאף ממנה מבינים הרבה מושגים כנודע.
אבל מהיכ"ת להמציא שיש ענין לקרוא בלי לדעת את השפה?
לא נכון.
הוא אמר שהם גרסו דפי גמרא במהירות רבה, והייתה ביניהם תחרות, והוא לא הצליח לעמוד בקצב ובמהירות הקריאה של החזו"א.
יתכן ולחזו"א שכבר הכיר את הגמרא, הייתה הבנה במה שקוראים, אבל הוא לא הבין כלום.
 
 

כותר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
הא מנא להו?
(וכעת אני מקוה תקוה אחרת - שאין כאן מי שחושב שהתורה נמשלה ח"ו לפלסטלינה ובר-בצק אשר ניתנו כחומר ביד היוצרים לחדש ולהמציא מה שרוצים).
ואני מקוה שיש לך 'דרך ארץ'
וכמשמוסרים שמועה בשם החזו"א אתה יודע להטות אוזן ולשמוע ולקבל.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הערת אגב,
שמעתי חידוש מרבי מאיר גריינמן שליט"א,
שבעת שהיה בחור ולמד עם דודו החזון איש כשלא היה לו כח כבר ללמוד,
היה אומר לו החזו"א לקרוא את הגמרא בלי להבין, שזו גם מצוה, והיו קוראים במהירות רבה.
תמוה מאוד.
עיין במג"א (ס' נס"ק ב') שצריכים ללמוד להבין דאל"כ אינו נחשב ללימוד
ועיין בשו"ע הרב (הל' ת"ת פ"ב ס' יג) שמחלק בין תורה שבעל פה שצריך הבנה , לבין תורה שבכתב שיוצא גם בלי להבין.
 

כותר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הערת אגב,
שמעתי חידוש מרבי מאיר גריינמן שליט"א,
שבעת שהיה בחור ולמד עם דודו החזון איש כשלא היה לו כח כבר ללמוד,
היה אומר לו החזו"א לקרוא את הגמרא בלי להבין, שזו גם מצוה, והיו קוראים במהירות רבה.
תמוה מאוד.
עיין במג"א (ס' נס"ק ב') שצריכים ללמוד להבין דאל"כ אינו נחשב ללימוד
ועיין בשו"ע הרב (הל' ת"ת פ"ב ס' יג) שמחלק בין תורה שבעל פה שצריך הבנה , לבין תורה שבכתב שיוצא גם בלי להבין.
לא עיינתי במקומות שציינת,
אבל כנראה מדובר לעניין ברכת התורה.
וצריך לומר שעל כל פנים, גם בלא הבנה יש בו ענין ועדיף מכלום.

כעי"ז אפשר לומר על מה שהסטייפלער הרגיל את ר' חיים לשנן את שמות המסכתות בעודו ילד קטן,
שכנראה לא הבין את המשמעות של השמות.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אבל כנראה מדובר לעניין ברכת התורה.
וצריך לומר שעל כל פנים, גם בלא הבנה יש בו ענין ועדיף מכלום.
א. לא מדובר לעניין ברכות התורה.
ב. יכול להיות שהחז"א לא רצה שיסתובב בלי מעש ולכן אמר לו לגרוס גם בלי להבין.
ולכן אין ללמוד מסיפורים!
 

חפר

משתמש ותיק
אוי טאטע זיסער אמר:
יש בזה שני פנים לענ''ד.
מצד לימוד התורה, רק בתורה שבכתב יש בו עניין אף אם אין מבין 'כלום'.
ואם כן בתרגום, אין אינו מבין 'כלום' והיינו שאינו מבין בכלל גם לא בערך, אין בו ערך 'מצד לימוד התורה'.

אבל מצד חיוב השלמת פרשיותיו עם הציבור, כיון שנתקן בזמן שכולם הבינו ארמית, ונשאר החיוב גם להיום, על אף שרוב העם אינם מבינים בקלות, ויש שאינם מבינים כלל, הרי שזהו החיוב, ואם כן על אף שאינו מבין כלום, הרי הוא מקיים בזה התקנה של שמו''ת.

ואם כן, אין בו העניין כמו תורה שבכתב שאף אם אינו מבין הרי הוא יוצא בזה מצוות תלמוד תורה. (אבל אם מבין קצת, על אף שאינו מבין לגמרי, יש בו גם מצווה של לימוד התורה).
אבל יש בו עניין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, על אף שאינו מבין 'כלום'.
לדבריך שנשאר התקנה גם כשאין מבין איך יוצאים ברש"י בלי תרגום? הרי אין מקיים התקנה, אלא מאי התקנה הוא ללמוד פירוש שמובן לאו דווקא תרגום, אי אפשר למשוך החבל בשני ראשים להגיד שיוצאים אע"פ שלא מבינים ושאפשר גם פירוש אחר מהתרגום.
 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
חפר אמר:
אוי טאטע זיסער אמר:
יש בזה שני פנים לענ''ד.
מצד לימוד התורה, רק בתורה שבכתב יש בו עניין אף אם אין מבין 'כלום'.
ואם כן בתרגום, אין אינו מבין 'כלום' והיינו שאינו מבין בכלל גם לא בערך, אין בו ערך 'מצד לימוד התורה'.

אבל מצד חיוב השלמת פרשיותיו עם הציבור, כיון שנתקן בזמן שכולם הבינו ארמית, ונשאר החיוב גם להיום, על אף שרוב העם אינם מבינים בקלות, ויש שאינם מבינים כלל, הרי שזהו החיוב, ואם כן על אף שאינו מבין כלום, הרי הוא מקיים בזה התקנה של שמו''ת.

ואם כן, אין בו העניין כמו תורה שבכתב שאף אם אינו מבין הרי הוא יוצא בזה מצוות תלמוד תורה. (אבל אם מבין קצת, על אף שאינו מבין לגמרי, יש בו גם מצווה של לימוד התורה).
אבל יש בו עניין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, על אף שאינו מבין 'כלום'.
לדבריך שנשאר התקנה גם כשאין מבין איך יוצאים ברש"י בלי תרגום? הרי אין מקיים התקנה, אלא מאי התקנה הוא ללמוד פירוש שמובן לאו דווקא תרגום, אי אפשר למשוך החבל בשני ראשים להגיד שיוצאים אע"פ שלא מבינים ושאפשר גם פירוש אחר מהתרגום.

​​​​​​
היכן כתבתי שיוצאים רק עם רש''י?
זאת תוספת ראויה, אבל לא במקום התרגום.

​​​​​​כמובן דיברתי לדיעות שנקטו כדעת המקובלים שיש עניין בתרגום דווקא.
לדיעות שעיקר העניין הוא להבין, אכן יוצאים רק עם רש''י.
וגם לדידם עדיין אפשר לדון, לגבי אמירת תרגום מבלי להבין.
 

כותר

משתמש ותיק
מי שיקרא את דברי הרמח"ל בדרך עץ החיים,
יראה את הקדושה שיש לאותיות התורה, גם בלי להבין:

"כן התורה הזאת אשר לפנינו, כי כל מלותיה ואותיותיה כמו גחלת הן, אשר בהצית אותן כן כאשר הן, לא ייראו כי אם גחלים וגם כמעט עמומות. ומי שישתדל לעסוק בה, אז תתלהב מכל אות שלהבת גדולה, ממולאה בכמה גוונים - הן הידיעות העומדות צפונות בתוך האות ההיא. וכבר פירשו זה בספר הזוהר על אל"ף בי"ת. ואין הדבר משל, אלא עצמי כפשוטו ממש, כי כל האותיות שאנו רואים בתורה כולן מורות על עשרים ושנים אורות הנמצאים למעלה, והאורות ההם העליונים מזהירים על האותיות, ומכאן נמשכה קדושת התורה קדושת ספר התורה, ותפילין, ומזוזות, וכל כתבי הקודש. ולפי הקדושה שבה נכתבים - כך תגדל ההשראה וההארה של האורות ההם על אותיותיהם. ולכך ספר התורה שיש בו פיסול אחד נפסל כולו, כי אין ההארה עומדת עליו כראוי, שתימשך ממנו הקדושה לעם בכח הקריאה בו:
וונשוב לענין, כי האורות עומדים על האותיות, ובאותם האורות כלולות כל הבחינות הפרטיות שיש על כל אות ואות, כאשר זכרתי. אך אין מגיע לנשמת הרואה את האותיות ההן אלא אור אחד סתום, כמו הגחלת. אך כשמשתדל האדם להבין, וקורא וחוזר וקורא, ומתחזק להתבונן, הנה כל כך מתלהטים האורות ההם ויוצאים כמו שלהבת מן הגחלת בנשמה. ועל זה אמר התנא (אבות ה): "הפוך בה והפוך בה דכולא בה", כי צריכים העוסקים להיות הופכים והופכים, עד שתתלהב כמעשה האש ממש":

ואמנם הדרך להפוך את הגחלת לשלהבת, היא בעיקר על ידי התבונונות, אך גם על ידי הקריאה בפיו בלא שום הבנה, כפי שכתב:
"כשמשתדל האדם להבין, וקורא וחוזר וקורא, ומתחזק להתבונן".
וכפי שתפילה מקדשת את האדם אף בלא כוונה כך הם אותיות התורה,
ואל תדייק מלשונו שמדבר דווקא על התנ"ך, ולא על תורה שבעל פה, כי כלל בסוף "וכל כתבי הקודש",
ונפסק להלכה בסימן שלד דהאידנא גם תורה שבעל פה נחשב לכתבי הקודש שמצילין אותם,
וכביאור המשנ"ב שם: האידנא דבציר ליבא כי נתמעט הדעת והזכרון הותר לכתוב תורה שבע"פ כדי שלא ישתכחו וגם בכל כתב ולשון וגם תורה שבכתב בכל לשון ובכל כתב כדי שיבינו כל העם את דברי התורה כי אין הכל בקיאין בלשון הקודש וסמכו כל זה על מה דכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתך ולכן קורין בהן ומצילין אותן מפני הדליקה בשבת.
וכל הנידון היה רק על הכתב של תורה שבע"פ אם יש בו קדושה, אבל בקריאת האותיות בפה ודאי שיש קדושה.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מתאהב על ידך אמר:
הא מנא להו?
(וכעת אני מקוה תקוה אחרת - שאין כאן מי שחושב שהתורה נמשלה ח"ו לפלסטלינה ובר-בצק אשר ניתנו כחומר ביד היוצרים לחדש ולהמציא מה שרוצים).
ואני מקוה שיש לך 'דרך ארץ'
וכמשמוסרים שמועה בשם החזו"א אתה יודע להטות אוזן ולשמוע ולקבל.
 
אם אכן היה רבינו החזו"א מתכוין לאמירה בלא הבנה של תושבע"פ - אתה צודק שזו חוצפה מצידי, אם כי עדיין אינני מאמין שהוא המציא כזו המצאה וכנ"ל, ולו מצד שהוא עצמו שנא את ההמצאות תכלית שנאה כמקובל מהגר"א שהחשיבו לרבו המובהק.

(התנצלות: פשוט ראיתי את הודעתך על החזו"א רק אחרי שכתבתי על הפלסטלינה והמסתעף).
 

חפר

משתמש ותיק
אוי טאטע זיסער אמר:
חפר אמר:
אוי טאטע זיסער אמר:
יש בזה שני פנים לענ''ד.
מצד לימוד התורה, רק בתורה שבכתב יש בו עניין אף אם אין מבין 'כלום'.
ואם כן בתרגום, אין אינו מבין 'כלום' והיינו שאינו מבין בכלל גם לא בערך, אין בו ערך 'מצד לימוד התורה'.

אבל מצד חיוב השלמת פרשיותיו עם הציבור, כיון שנתקן בזמן שכולם הבינו ארמית, ונשאר החיוב גם להיום, על אף שרוב העם אינם מבינים בקלות, ויש שאינם מבינים כלל, הרי שזהו החיוב, ואם כן על אף שאינו מבין כלום, הרי הוא מקיים בזה התקנה של שמו''ת.

ואם כן, אין בו העניין כמו תורה שבכתב שאף אם אינו מבין הרי הוא יוצא בזה מצוות תלמוד תורה. (אבל אם מבין קצת, על אף שאינו מבין לגמרי, יש בו גם מצווה של לימוד התורה).
אבל יש בו עניין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, על אף שאינו מבין 'כלום'.
לדבריך שנשאר התקנה גם כשאין מבין איך יוצאים ברש"י בלי תרגום? הרי אין מקיים התקנה, אלא מאי התקנה הוא ללמוד פירוש שמובן לאו דווקא תרגום, אי אפשר למשוך החבל בשני ראשים להגיד שיוצאים אע"פ שלא מבינים ושאפשר גם פירוש אחר מהתרגום.

​​​​​​
היכן כתבתי שיוצאים רק עם רש''י?
זאת תוספת ראויה, אבל לא במקום התרגום.

​​​​​​כמובן דיברתי לדיעות שנקטו כדעת המקובלים שיש עניין בתרגום דווקא.
לדיעות שעיקר העניין הוא להבין, אכן יוצאים רק עם רש''י.
וגם לדידם עדיין אפשר לדון, לגבי אמירת תרגום מבלי להבין.

לא הדגשת בדבריך לדעת המקובלים, וגם לדעתם שיש עניין בתרגום מאן יימר שאינו יוצא בלי תרגום, ועכ"פ להלכה פסק המחבר אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום. וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י.
 
חלק עליון תַחתִית