מנהגי אמירת קדושה והמסתעף [אשכול ממוזג מכמה אשכולות קטנים]

אברך

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אברך אמר:
כרע רבץ
כרע רבץ בענין כריעה בברוך כבוד והטיה לצדדין בוקרא זה אל זה_עמוד_1.jpg
כרע רבץ בענין כריעה בברוך כבוד והטיה לצדדין בוקרא זה אל זה_עמוד_2.jpg
כרע רבץ בענין כריעה בברוך כבוד והטיה לצדדין בוקרא זה אל זה_עמוד_3.jpg
כרע רבץ בענין כריעה בברוך כבוד והטיה לצדדין בוקרא זה אל זה_עמוד_4.jpg
זה נראה ספר מעניין איך משיגים אותו?
ישנו באוצר החכמה.
 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
קטוביץ' אמר:
מנהג נוסף הנפוץ מאוד הינו הליכה אחורנית ביציאה מן הכותל המערבי. מסתבר שלעצם ההליכה לאחור יש מקור, אך זה שמסתובבים בדיוק במקום המוגדר ע"י המדינה ל'יציאה', נראה לי אפעס לא קשור.
אולי עדיין זהו כבודו של הכותל שביציאה או מה שנראה כיציאה הולכים אחורה, אך מעניין לדעת קצת יותר על הנושא

ה'אמרי אמת' ז"ל מגור כך בדיוק נהג. [נכון היה די ציוני בדברים מסויימים] אך דבר זה לכאו' לא קשור כלל למדינה,
האם ידוע היכן המקור שכך נהג האמרי אמת מגור? 

ולעצם הענין, יעויין במה שכתבתי בזה בס"ד בספרי שיח חיים (תשובה נט, עמ' קלז).
 

Ben Levi

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
והב בסופה אמר:
לומד מכל אדם אמר:
אגב, כמדומה בשם הרב וואזנר זצ"ל שהמנהג לקפוץ בקדוש קדוש קדוש אין לו מקור והתחיל כנראה מאיזה קשישה שנהגה כן.
ח''ו לומר שאמר כן שהוא רמ''א מפורש בהלכות קדושה ש''מנענעין גופן ונושאים אותו מן הארץ ''(קכה ס''ב בשם טור ושבלי הלקט.)
ובמ''ב הביא מקורו מתנחומא פ' צו דלומד מקרא ד''ובשנים יעופף''.
ומכאן מקום ללמוד לכל השמועות הלא מוסמכות ש''כמדומה'' גדול פלוני אמרו.וכט''ס.
כנראה שטעיתי בזה, ובודאי כך שמעתי משמו מאברך חשוב אך כנראה שהוא אמר את זה על משהו אחר כנראה על אלו שנוהגים לקפוץ אחרי עושה שלום, או על הכריעות לצדדים בוקרא זא"ז, וכדרכם של שמועות עיוותו את דבריו, ובכ"א חוזרני בי והריני מושך את הודעתי, עמכם הסליחה.
יתכן שכוונת השמועה על המנענעים גופם ג' פעמים, שברמ"א [ובמקורותיו כגון ספר היכלות שהביא שם המ''ב] נזכר רק לנענע גופו ומשמע שדי בפעם אחת.
 
 

סלבודקער צעיר

משתמש רגיל
הגר"ש דבלבצקי ז"ל גם כן מסביר את המנהג.
ומ"מ מנהג מקובל אינו צריך מקור, יותר מזה - אין יותר חשיבות למנהג שיש לו מקור בא' מספרי האחרונים..
משום שכ"א מבין שא"א לשבת יום א' ולכתוב את כל מנהגי הקהילה שיכולים וממלאים ספרים שלמים, וב"ה שעשו איתנו חסד ורבותינו הפוסקים
כן מביאים הרבה מנהגים אך לא מקיפים את הכל, ומכיון שכך מנהג מקובל אינו זקוק להיזכר בספרים כדי שכבוד מעלת החרדי הפשוט יועיל לקיימו
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סלבודקער צעיר אמר:
הגר"ש דבלבצקי ז"ל גם כן מסביר את המנהג.
ומ"מ מנהג מקובל אינו צריך מקור, יותר מזה - אין יותר חשיבות למנהג שיש לו מקור בא' מספרי האחרונים..
משום שכ"א מבין שא"א לשבת יום א' ולכתוב את כל מנהגי הקהילה שיכולים וממלאים ספרים שלמים, וב"ה שעשו איתנו חסד ורבותינו הפוסקים
כן מביאים הרבה מנהגים אך לא מקיפים את הכל, ומכיון שכך מנהג מקובל אינו זקוק להיזכר בספרים כדי שכבוד מעלת החרדי הפשוט יועיל לקיימו


בהחלט יש תוקף למנהג שנכתב מקורו מאשר מנהג עלום. ולא כל מנהג מקובל, יש לו תוקף אמתי, אלא ייתכן שביסודו הוא מבוסס על טעות או על מנהג בורים, ומטה מכך שסותר או בא ע"ח הלכה או הנהגה אחרת ראויה הימנו.

ראה לדוגמא מה שכתב המחבר סימן תמ"ב סעיף ו וז"ל: נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ ויש להם על מה שיסמכו ע"כ. וכתב שם המ"ב ס"ק כח וז"ל: ויש להם ע"מ שיסמוכו - ר"ל דאין ללעוג על המנהג לומר שהוא מנהג שטות וחומרא יתירא אלא יש לזה סמך מן הירושלמי דאיתא שם הטח ביתו בצק חייב לבער ע"כ.
מבואר בדבריו שבלא מקור וסמך אינו בכלל מנהג, אלא הנהגה חסרת טעם. ובשער הציון שם כתב וז"ל: ומ"מ ראיה גמורה ליכא דהתם כשטח על הכותל כעין שטחין בטיט דיכול להתקבץ כזית במקום אחד אבל לא בנגיעה מועטת. והענין דישראל קדושים הם ונהגו להחמיר אפילו במשהו עכ"ל. ומש"כ 'אפילו במשהו' היינו כשיש דמות ראיה. ובתכלית, שמנהג נטול מקור אין סיבה לחוש לו, ובוודאי שאינו מחייב. ומאידך מנהג שנמצא לו מקור אפילו קלוש אינו מנהג שטות, אבל גם לא בהכרח מחייב כ"א. וזה שכתב בשעה"צ 'ומ"מ ראיה גמורה ליכא'.
וראה עוד מש"כ הב"י או"ח ריש סימן תנ"ג אות א' ד"ה ויש שאוסרין על מש"כ שם הטור 'חומרא יתירה היא זו', וזת"ד: ויש אוסרין לאכול אורז וכל מיני קטניות וכו' וחומרא יתירה היא זו. גם רבינו ירוחם כתב אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח מנהג שטות הוא זולתי אם הם עושים להחמיר על עצמם ולא ידעתי למה עכ"ל. ועיין עוד בסוף דבריו. ומה שהביא מהראשונים שטרחו למצוא מקור למנהגנו שלא לאכול קטניות. וראה עוד מש"כ המחצית השקל סימן תנ"ח סק"א לגבי מצה שרויה וזת"ד: ודברי העולת שבת וכו' והנזהרים באפיה קודם פסח ובפסח עושים תבשיל ממצות אין טעם לדבריהם ע"כ. והמחה"ש דן שם ומסיים "לכן אין מזחיחים למאן דנוהג חומרא זו" ע"כ. הרי שמנהג שאין לו יסוד ומקור, ולפי כללי ההלכה אין סיבה לנהוג כך, לא די שאינו מחייב אלא פעמים שהוא בכלל מנהג שטות.

ואכתוב דוגמא נוספת מהמנהג המדובר באשכול, שפונים לצדדים באמירת 'וקרא זה אל זה', אף שהוא די מקובל בציבור אבל מרן הגר"ח בספר דעת נוטה תשובה ש"א כותב: "אצלנו לא נהוג זה וא"י מי המציא את זה". הרי לך מנהג שמקובל בציבור, ובכ"ז הוא לא מסתמך על כך, ומביע דעתו בצורה ברורה, שאצלו לא נהגו, ונימוקו שאין ידוע מקורו. ולענ"ד מתשובתו מבורר שאחז שזה מנהג מוזר לכשעצמו.

ב. מנהג בשונה מפסיקת הלכה, כוחו יפה גם מצד 'מנהג אבותיהם בידם'. אבל אין סיבה שכל מנהג באשר הוא, יקרא מנהג אבותיהם בידם. וכמו בדוגמאות הנ"ל, שהמנהג מצד עצמו הוא תמוה לולא שנמצא לו מקור והסבר כהוגן. ובכל מקרה מי שאבותיו לא נהגו באותו מנהג, אין סיבה שכל 'חרדי פשוט יצטרך לקיימו'. ואדרבה אם נכריח שכל מנהג באשר הוא כוחו יפה, הרי במקום תורת משה החרדי הפשוט יהפוך להיות עובד תורת המנהגים, וזה גובל בשכחת התורה בפרט אצל עמי ארץ.

וראה וורט נחמד שכתב בספר בניהו בן יהוידע עירובין קד: וז"ל: מנהג אבותיהם בידיהם. נראה לי בס"ד לשון זה של חכמים השגור בכל מקום למנקט בהאי לישנא, והוא כי בידים יש טו"ב פרקים, והמנהג שראוי לקיימו הוא דוקא אם יהיה מנהג טוב, אבל מנהג להרע עליו אמרו אותיות גהנם. וז"ש מנהג אבותיהם בידיהם, כלומר הוא מנהג טוב שיש לו רמז בידים שהם טו"ב פרקים שעושים מעשים חיים עכ"ל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
הכהן אמר:
מה המקור ל'קפיצה' אחרי 'עושה שלום'?
פעם שמעתי, כנראה כמליצה בעלמא, שזהו מנהג שמגיע מהנשים. שהיו רואות בעליהן פוסעים שלוש פסיעות אחורה (עושה שלום) ישר ל"קדש קדש" ומקפצים. ולא היו שומעות ה"קדושה" ונשתרש שפוסעים שלוש פסיעות ומקפצים.

לא נשמע הגיוני בעליל, אבל אם זה נכון זה יכול גם לענות על שאלת הפתיחה. אולי.

כעין זה וטעמים נוספים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=9&p=271402#p271410
 

אהרן כהן

משתמש ותיק
בהשראת האשכול של הלכות שלא ידועות מאת זוזו
יש הרבה טעויות שהשתרשו בלי שום סיבה כמו למשל 3 קפיצות שחוזרים למקום אחרי עושה שלום וכו'
לענ"ד כנראה הסיבה לטעות הוא שבהלכה מובא לחזור בקדושה ובקדוש קדוש וכו' קופצים
נא להוסיף עוד טעויות מסוג זה
עיין בספר המצורף בסופו בקונטרס "כדאמרי אינשי", שם מובא הרבה דוגמאות כעין זה. ידידי הרב המחבר הולך להוציא ספר שלם על זה.
 

קבצים מצורפים

  • בחוקותיך אשתעשע.pdf
    8 MB · צפיות: 13

דוד ה.

משתמש ותיק
עיין בספר המצורף בסופו בקונטרס "כדאמרי אינשי", שם מובא הרבה דוגמאות כעין זה. ידידי הרב המחבר הולך להוציא ספר שלם על זה.
ממש נאה, מומלץ לקריאה! המון היקף וידע, הערה קטנה, ספר הישר שהוא מביא שם בהערות הוא לא לר"ת.
 

שמשון הגבור

משתמש ותיק
ראיתי נוהגים לעמוד בברכות השחר.
יש מקור לדבר?
בכף החיים להגאון ר''ח פאלאג'י (סימן ט אות ז') כתב דאדרבה ישב על מכונו בהתבודדות וכונת הלב עיי''ש.
ונראה דמעיקר התקנה עד ברכת רוקע הארץ על המים אומר בישיבה וכשעומד אז ממשיך את ברכת שעשה לי כל צרכי - ראה בש''ס ברכות דף ס' וטוש''ע סימן מו,
והיום שנהגו לסדר כל הברכות כאחד בבית הכנסת (ראה שו''ע סימן מו סעי' ב') יש שנוהגים הכל בישיבה ויש הכל בעמידה
וטעמיהן ונימוקיהם עמם עי' בספר סדר ברכות השחר (סימן ח') שכתב בעני''ז בארוכה
 

שמשון הגבור

משתמש ותיק
נהגו העולם לומר את הנפילת אפיים בלחש.
כנראה שזה בא מטורח הרכינה, אבל דומני שזמזום היה מותר לשמוע מהקהל... זר עלול לחשוב שהלכו לישון...




איני יודע אם יש לזה מקור כתוב, אך לפי הטעמים שנתן רבינו בחיי למהות נפילת אפיים [הכנעה/מורא/ביטול החושים], מתאים מאד לומר בלחישה ממש.
מה שכן מוזכר בהלכה, שמ'ואנחנו לא נדע' אומרים בקול רם.

וכמדומה שכן מנהג כל העדות, גם אותם שאינם נופלים אפיים.

איני יודע אם יש לזה מקור כתוב, אך לפי הטעמים שנתן רבינו בחיי למהות נפילת אפיים [הכנעה/מורא/ביטול החושים], מתאים מאד לומר בלחישה ממש.
מה שכן מוזכר בהלכה, שמ'ואנחנו לא נדע' אומרים בקול רם.

וכמדומה שכן מנהג כל העדות, גם אותם שאינם נופלים אפיים.

(לא כ"כ הבנתי את הבדיחה על הזר, ומה הוא מעניין אותנו)
בבן איש חי שנה ראשונה סדר כי תשא אות יג כתב כן להדיא שכן מנהג בגדאד לומר בלחישה וטעמם ונימוקם עמם ועיי''ש.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
 
כך הוא מנהג התימנים, לשוח מעט בברוך כבוד ה' ממקומו. ודווקא בברכו את ה' המבורך, וכן בברוך ה' המבורך לעולם ועד אין מנהג לשוח כמו אצל שאר העדות, (זולתי מקרוב באו ולמדו משאר עדות).
וכן בברוך קל ההודאות משתחווים מעט. וראיתי גם למקצת ליטאים הנוהגים כן (בקל ההודאות).
בעבר התפללתי במנין ספרדי וגם שם ראיתי את כולם כורעים בברוך כבוד
 
חלק עליון תַחתִית