תהילים קי"ט ארוך ביותר קי"ז קצר ביותר

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
HaimL אמר:
אני ארצה מאוד לקרוא את זה.
מקבץ ראשוני הועלה לעיל. יעוי' נא בו.
אוקיי, אתה מדבר ספציפית על הנושא של לימוד מסכת סוטה ושבועות בספירת העומר ואלה מנהגים שיסודתם בהררי קודש, כידוע.

אבל בוא לא נבלבל. אם גאון או צדיק פלוני רצה לחזק את תלמידיו וחסידיו בלימוד התורה, לפני חג מתן תורה ונתן בהם סימנים במה ששתי המסכתות הן 49 דפים, זה עדיין לא אומר שהמדפיסים, והסדרים והמעמדים נזרקה מפיהם נבואה קטנה. זה רק אומר שזה סימן נאה (ואולי אפילו הם כיוונו לכך בשתי המסכתות הנ"ל, כמעין המאורע).
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אדרבה, האם נמצאה שייכות מובהקת בין מסכתות שונות לבין מספר הדפים שלהן? האם נמצאה שייכות מובהקת בין כל דף לסוגיא שבו, וביני עמודי?

והאם נמצאה שייכות מובהקת בין כל דף ודף במסכתות סוטה ושבועות לספירה של כל יום ויום?
 

HaimL

משתמש ותיק
ועוד אדרבה, אני מניח שברור מדוע, למשל, המסכתות ביצה וחגיגה שייכות מעט יותר לשבועות, מאשר סוטה ושבועות. ומדוע אין מנהג ללמוד אותן בין פסח לעצרת?
ומדוע אין עוד מנהגים של לימוד דבר בעיתו, ומדוע מספר הדפים במסכתות האלה לא מכוון כנגד משהו? אלא, הכל סימנא טבא, ולעורר הלבבות, ופחות מסתבר שיש בזה כוונות.
 

בשלמא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בעניין סימני השו"ע,
אירע פעם שהגאון הרמ"ש אמר איזה רמז הבנוי על מספר הסימן בשו"ע, ונתנו בו הציבור עיניהם,
אמר להם הגאון הנ"ל, אל תשכחו שאת סדר הסימנים קבע ה"בעל הטורים"... (וכמדומה שלכך התכוונת לרמוז)
(הכותב הוא מע"כ @מ.ה. ואין לי מושג איך מסדרים כאן את השיבוש)
כבר כתבתי לעיל שאי"ז מדויק


בבקשה טור דפו"ר פיובה די סקו רל"ה (לפני לידת מרן הב"י)
הלכות שבת מתחיל ברמ"ג
או"ח מסתיים בתרצ"ג הצג קובץ מצורף פיובה די סקו.pdf הצג קובץ מצורף פיובה די סקו 2.pdf
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
זה עדיין לא אומר שהמדפיסים, והסדרים והמעמדים נזרקה מפיהם נבואה קטנה.
אינני סבור כי הכוונה לדרגת 'נבואה קטנה', אך חלק מהצדיקים הנזכרים בהחלט התבטאו על כיו"ב שגם בו שייך 'השגחה־פרטית'.
כל השאלות שלאח"ז - אין לי ידיעה ברורה לענות עליהן, וגם מאן יימר שבבחי' זו דוקא מדובר.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
HaimL אמר:
זה עדיין לא אומר שהמדפיסים, והסדרים והמעמדים נזרקה מפיהם נבואה קטנה.
אינני סבור כי הכוונה לדרגת 'נבואה קטנה', אך חלק מהצדיקים הנזכרים בהחלט התבטאו על כיו"ב שגם בו שייך 'השגחה־פרטית'.
כל השאלות שלאח"ז - אין לי ידיעה ברורה לענות עליהן, וגם מאן יימר שבבחי' זו דוקא מדובר.
אבל להגיד שזאת השגחה פרטית ובפרט אם אתה אוחז בשיטה שלגבי דידה, כל חלקיק בעוה"ז מושגח בהשגחה פרטית, זה קצת חסר משמעות, דמאי אולמיה דהשגח"פ זו יתר על זו?
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בשו"ת ישכיל עבדי נשאל אם יש קשר בין בבא בתרא. ותהלים קי"ט
והשיב אכן יש קשר וביאר שם ע"פ סוד.

בספר חמרא טבא כתב שמנין הפסוקים בנשיאים (89) כמנין חנוכה.
וכך הוא במדרש רבה - 89 אותיות במדרש על פרשת הנשיאים.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
תהו תהיתי איך לא העלה כאן אדם את הנקודה הפשוטה, שכל המשוים בין מסכת ב"ב לפרשת נשא ופרק קי"ט שוכחים שבב"ב יש רק קע"ה דפים.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
בשלמא אמר:
סימני השולחן ערוך הם סימני הטור, וחילק אותם המחבר (כלומר, בעל הטורים).
סימני הטור והשו"ע הם אחידים "כיום" לפי עריכת הב"י ולא לפי עריכת הטור שבוטלה
החזקתי בידי טור שנדפס כמאה שנה לפני הבית יוסף, ואין שם שום שינוי בסימנים
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
יש עוד מושג "סדרות" אצל בעלי המסורות שמצויין בסוף החומשים (והיינו עוד חלוקה בתנ"ך מלבד הפרשיות,) ואיני יודע חלוקה זו כיצד היא, וגם חושבני שאין מי שכן יודע ואדרבה מי ישכילנו
חלוקה זו היא החלוקה לפרשת השבוע לפי מנהג ארץ ישראל דמסקי לאוריתא בתלת שנין
והמדרשים סודרו במקורם על פי חלוקה זו, ואח"כ עיצבו אותם לפי הפרשיות שלנו - מנהג בני בבל שמסיימים התורה בכל שנה

אפשר לראות במדרש תנחומא כמה דרושים שמתחילים בפסוק שבראש סדרא אחת, ואח"כ כמה דרושים שמתחילים בפסוק שבראש סדרא אחרת
וכבר נכתב לעיל שבתנ"ך קורן ציינו בהתחלת כל סדרא את מנינה
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
צבי הירש אמר:
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
סימני השולחן ערוך הם סימני הטור, וחילק אותם המחבר (כלומר, בעל הטורים).
סימני הטור והשו"ע הם אחידים "כיום" לפי עריכת הב"י ולא לפי עריכת הטור שבוטלה
החזקתי בידי טור שנדפס כמאה שנה לפני הבית יוסף, ואין שם שום שינוי בסימנים
כאן הנושא נידון בהרחבה יותר
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=22585#p359094
 
 
חלק עליון תַחתִית