רמב"ן
וטעם וצבאו ופקודיהם – וכל הפקודים למחנה יהודה. וכן כלם הם דברי י״י אל משה, נמשך אל: וידבר י״י אל משה ואל אהרן (במדבר א׳:א׳) כי לא מנאו עתה פעם אחרת. וכן טעם: אלה פקודי בני ישראל (במדבר א׳:ל״ב) בעבור שאמר: כל פקודי המחנות לצבאותם (במדבר א׳:ל״ב). והזכיר כל זה להודיע שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו כן לדגליהם, וכן נסעו, לא נפקד מהם איש. וזה מעשה נס שיהיו עשרים יום שלא ימות אחד מכל העם הגדול הזה.