אין בזה ראיה כלל.אברהם לוי אמר:במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
אבל הגר''א מדייק זאת...כמו שציינו..כמעיין המתגבר אמר:אין בזה ראיה כלל.
יעקב ובניושייף עייל אמר:היכן מצינו לראשונה בחז"ל מצוות קרית שמע בציבור?
מצווה?אור זורח אמר:יעקב ובניושייף עייל אמר:היכן מצינו לראשונה בחז"ל מצוות קרית שמע בציבור?
מה הראיה מכאן?פתח הבית אמר:תוספות מסכת ברכות דף יג עמוד א
היה קורא אם כוון לבו יצא - בירושלמי אמרינן ברכות אינן מעכבות דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה יצא דאם לא כן תקשי מאי מהני אם כוון לבו הרי לא בירך תחלה. וא"ת הא בפ"ק (ד' יב.) מסקינן סדר ברכות אין מעכבות הא ברכות מעכבות. וי"ל דהתם איירי בצבור. דיקא נמי דקתני אמר להם הממונה.
ומשמע שחלוק היכא שקורין אותה בציבור מביחיד
כנראה שגם הוא הבין כמו שאני הבנתי וכמבואר בהודעה הבאה לפנינו.שייף עייל אמר:מה הראיה מכאן?
כעת אני מבין את שאלתךשייף עייל אמר:מצווה?
השאלה היא היכן מצינו בחז"ל שיש מצווה קריאת שמע בציבור.
אין הכרח.כמעיין המתגבר אמר:אין בזה ראיה כלל.אברהם לוי אמר:במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
ודי אם נזכיר אור לארבעה עשר בודקין.
אין קורין לאור הנר, אין צולין בשר, אין שורין דיו, ועוד טובא בפרק קמא דשבת, ותו לא מידי.
אברהם לוי אמר:במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
הכותרת: קרית שמע בציבור היכן מצינו בחז"ל לראשונה?אברהם לוי אמר:מאי נפק"מ מי הראשון?
ומהם - מדרש שה"ש...אברהם לוי אמר:ויש בהם מאוחרים טובא.