בשלמא אמר:
יהודי רציני אמר:
אצלנו היו אומרים שהנשגבות שאפשר לייחס זה שכך אפשר ללמוד בצורה יותר נוחה.
HaimL אמר:
זה לא אומר הרבה. אז יש שתי מסכתות עם מ"ט דפים, מדוע לייחס לזה חשיבות עליונה?
שאר לעמו אמר:
אין מה לייחס לזה כלום חוץ משיחת נשים.
דעתו של החת"ס תכריע אם זו שיחת נשים או לא
ואם הוא ייחס לזה חשיבות או נשגבות אזי כל הסברות של החכמים כאן לא מרשימים
מפורום אוצר החכמה-
מסכת שבועות
ב
מנהגי חתם סופר (פרק ב אות כא): בין פסח לעצרת למד עמהם מסכת שבועות כולה, ונזכר ב
שו"ת חת"ס אבה"ע ח"א סי' ק'.
ב
רצון ישראל (מאמרי אייר מאמר ג אות י): נאמר לי בשם
אדומו"ר הקדוש מהרי"א מזידיטשוב זללה"ה וכו', כי במסכת שבועות יש מ"ט דפים נגד ימי הספירה וכו'.
ב
ליקוטי מהרי"ח (ח"ג דף מ"ג): יש נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת שבועות וסמך שיש בו מ"ט כמנין ימי העומר ולכאורה לא קרוב זה אל זה. ומצאתי בספר ב
זכרון יהודא שכן היה מנהג
קדוש ישראל וקדושו בעל אמרי אש זללה"ה. ע"כ. ואכן כ"כ בס' זכרון יהודה מנהגי מהר"ם אש (אות קמ"ב): למד בימי העומר מסכת שבועות, בכל יום דף אחד. ובמק"א שם כתב (אות קס) "בסעודת יו"ט נהג כמנהגן של ישראל לאכול מאכלי חלב, ואח"כ סיים מסכת שבועות.
בספר
בני שלשים בוילקט יוסף (אות קכב) כתב בשם החתם סופר, שנוהגין ללמוד בימי העומר מסכת שבועות שיש בה מ"ט דפין, ודף ל"ד שהוא הל"ג נאמר בו בתחילתו 'רבי שמעון אומר מחכו עלה במערבא וכו' שהכוונה לחוכא דרשב"י בל"ג בעומר.(טעמי המנהגים, עמוד רעא בשם ס' שירי מנחה)
לגבי הקשר של שבועות לספיה"ע נאמרו הרבה טעמים והנה כמה מהם:
א. בספר
מנחת עומר (ל"ג בעומר הערה יב) הביא בשם ספר
דברי שיר, שלימוד מסכת שבועות מטהר משבועות שוא ושקר כדי שיוכלו לקבל את התורה. וזכר לדבר בפסוק (תהלים כד ג-ד) 'מי יעלה בהר ה'' שהוא הר סיני לקבלת התורה, 'נקי כפים וכו' אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה' (עיי"ש בדברי שיר שהביא טעם נוסף).
ב. בספר
שבעה שבועות (בתחלת המסכת) ביאר ע"פ דברי
מדבר קדמות (ערך ש' אות כז) שחג השבועות נקרא כך על שם שני השבועות, שנשבע הקב"ה לנו שלא ימיר אותנו בעם אחר, ושנשבענו אנחנו לקב"ה שלא נמירנו ח"ו, ולכן מסכת שבועות שייכת לענין החג.
ג. עוד תי' האח' עפ"ד ה
אוה"ח הק' (הו"ד בטעמי המנהגים עמ' רעט) שחג מתן תורה נקרא בשם 'שבועות' על שם השבועה שנשבעו ישראל בהר סיני, כי אמירת 'הן הן' היא בשבועה (שבועות לו.), ובני ישראל אמרו פעמיים 'כל אשר דיבר ה' נעשה'.
מסכת סוטה
ב
מנחת עומר (עניני ל"ג בעומר): ורבים נהגו ללמוד גם מסכת סוטה, שיש בה גם כן מ"ט דפים, וטעמו לפי ששוים במנחותיהם, דמנחת שעורים אינה כשרה אלא לסוטה ולעומר.
וכן נהגו בחב"ד והרחיבו רבות בענין כפי שהובא צילום לעיל בתחלת האשכול. ע"כ