לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו

פתח הבית

משתמש ותיק
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשים. בַּיּום הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבודו. תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיום הַמְּנוּחָה. ענֶג קָרָא לְיום הַשַּׁבָּת. זֶה שֶׁבַח שֶׁל יום הַשְּׁבִיעִי. שֶׁבּו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
וְיום הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאומֵר. מִזְמור שִׁיר לְיום הַשַּׁבָּת. טוב לְהודות לה':
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה. יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוצֵר כּל. הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו בְּיום שַׁבַּת קדֶשׁ:

לפ''ר ''כל יצוריו'' כולל גם הגוים, האם הכונה כאן שיש חיוב שהגוים יתן שבח לה' על מה שיש לנו שבת?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
כלבו סימן לז בשם רבנו נתן ז"ל:​
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב. לְכָל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר, וּבְלֵיל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית יָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וּקְרָאָן כֻּלָּם. וּבְעָמְדָם לְפָנָיו עָמַד מִכִּסְאוֹ לְהוֹשִׁיב בּוֹ שַׂר שֶׁל שַׁבָּת. וְזֶהוּ תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה – שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל עָשָׂה לוֹ, שֶׁהוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסְאוֹ לִפְנֵי כָּל הַשָּׂרִים. וּבִרְאוֹתָם כָּךְ עָמְדוּ וְאָמְרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת. בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶרְאָה אוֹתָהּ שִׂמְחָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּשֶׁרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת, פָּתַח וְאָמַר 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹ אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה, וְלִי [אִי] אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה?! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שַׂר שֶׁל שַׁבָּת שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם לוֹמַר שִׁירָה, מִיָּד יָרַד מִן הַכִּסֵּא וְצָוַח: 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ', וְעָנוּ כֻלָּם: 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'.
זֶהוּ שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי. אוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שִׁבְחוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְכוּ'. כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁבְּאוֹתוֹ מִזְמוֹר 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ'.
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. אֵלּוּ הַשָּׂרִים שֶׁעָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'. וְאֵין לְפָתְרוֹ לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֵין יְצוּר מְפָאֵר וּמְהַדֵּר לָאֵל כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ 'כָּל יְצוּרָיו'? אֶלָּא וַדַּאי הָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר פָּתַרְתִּי.
 

נחלי מים

משתמש ותיק
פתח הבית אמר:
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשים. בַּיּום הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבודו. תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיום הַמְּנוּחָה. ענֶג קָרָא לְיום הַשַּׁבָּת. זֶה שֶׁבַח שֶׁל יום הַשְּׁבִיעִי. שֶׁבּו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
וְיום הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאומֵר. מִזְמור שִׁיר לְיום הַשַּׁבָּת. טוב לְהודות לה':
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה. יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוצֵר כּל. הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו בְּיום שַׁבַּת קדֶשׁ:

לפ''ר ''כל יצוריו'' כולל גם הגוים, האם הכונה כאן שיש חיוב שהגוים יתן שבח לה' על מה שיש לנו שבת?
לכאורה אתה צודק - ואולי זו קשור לדין שגוי ששבת חייב מיתה - שהוא חייב להודות להשם שנתן לעם ישראל דוקא את השבת.
 

אור זורח

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
פתח הבית אמר:
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשים. בַּיּום הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבודו. תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיום הַמְּנוּחָה. ענֶג קָרָא לְיום הַשַּׁבָּת. זֶה שֶׁבַח שֶׁל יום הַשְּׁבִיעִי. שֶׁבּו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
וְיום הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאומֵר. מִזְמור שִׁיר לְיום הַשַּׁבָּת. טוב לְהודות לה':
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה. יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוצֵר כּל. הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו בְּיום שַׁבַּת קדֶשׁ:

לפ''ר ''כל יצוריו'' כולל גם הגוים, האם הכונה כאן שיש חיוב שהגוים יתן שבח לה' על מה שיש לנו שבת?
לכאורה אתה צודק - ואולי זו קשור לדין שגוי ששבת חייב מיתה - שהוא חייב להודות להשם שנתן לעם ישראל דוקא את השבת.


כתוב בחז''ל [זוהר הקדוש]שכאשר הקב''ה בא לשאול את האומות אם הם רוצים את התורה
הם אמרו שלא והקב''ה השפיע להם שפע זיו נהורא שגרם להם שאמרו תן את התורה לעם ישראל
אולי יש כאן משמעות מסוימת לדבריך שהגויים מסכימים על הטובות שהקב''ה נתן להם לישראל
וכפי הנראה כיון שגוי מצווה על אמונה ושלא לעבוד עבודה זרה
בכלל זה להסכים עם כל מה שהקב''ה עושה כי אם אינו מסכים זה מרידה במלכות שמים
אמנם חיוב ממש להודות בפרטות על השבת לא ידוע לי
אך אולי הוא נכלל במה שכתבנו ואין לי דברים ברורים
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב. לְכָל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר, וּבְלֵיל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית יָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וּקְרָאָן כֻּלָּם. וּבְעָמְדָם לְפָנָיו עָמַד מִכִּסְאוֹ לְהוֹשִׁיב בּוֹ שַׂר שֶׁל שַׁבָּת. וְזֶהוּ תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה – שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל עָשָׂה לוֹ, שֶׁהוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסְאוֹ לִפְנֵי כָּל הַשָּׂרִים. וּבִרְאוֹתָם כָּךְ עָמְדוּ וְאָמְרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת. בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶרְאָה אוֹתָהּ שִׂמְחָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּשֶׁרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת, פָּתַח וְאָמַר 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹ אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה, וְלִי [אִי] אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה?! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שַׂר שֶׁל שַׁבָּת שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם לוֹמַר שִׁירָה, מִיָּד יָרַד מִן הַכִּסֵּא וְצָוַח: 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ', וְעָנוּ כֻלָּם: 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'.
זֶהוּ שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי. אוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שִׁבְחוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְכוּ'. כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁבְּאוֹתוֹ מִזְמוֹר 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ'.
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. אֵלּוּ הַשָּׂרִים שֶׁעָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'. וְאֵין לְפָתְרוֹ לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֵין יְצוּר מְפָאֵר וּמְהַדֵּר לָאֵל כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ 'כָּל יְצוּרָיו'? אֶלָּא וַדַּאי הָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר פָּתַרְתִּי.

הדברים מאוד מאוד משמחים שהרי ברכת יוצר עוסקת הרבה במלאכים כמו שאומרים והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול...
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מנא לך הא?
הוא הרי מצווה לא לעבוד עבודה זרה
מי ציוה אותו
אתה אומר לגוי אל תעבוד עבודה זרה והוא שואל אותך למה
מה אתה עונה לו
אתה עונה לו הקב''ה ציוה אותך
והוא ישאל אותך הרי אני לא חייב להאמין בו
על כרחך שהוא מצווה על אמונה
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פתח הבית אמר:
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשים. בַּיּום הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבודו. תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיום הַמְּנוּחָה. ענֶג קָרָא לְיום הַשַּׁבָּת. זֶה שֶׁבַח שֶׁל יום הַשְּׁבִיעִי. שֶׁבּו שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּו:
וְיום הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאומֵר. מִזְמור שִׁיר לְיום הַשַּׁבָּת. טוב לְהודות לה':
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה. יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוצֵר כּל. הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּו יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתו בְּיום שַׁבַּת קדֶשׁ:

לפ''ר ''כל יצוריו'' כולל גם הגוים, האם הכונה כאן שיש חיוב שהגוים יתן שבח לה' על מה שיש לנו שבת?

"הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים - כי גבר עלינו חסדו" (תהלים קיז א)

חידושי הגרי"ז סימן צט
יתרו (י"ח, י') ויאמר יתרו ברוך ה' וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם. פרש"י אשר זדו עליהם אשר הרשיעו, אבל באונקלוס תרגם "די חשיבו". והביאור בזה, דהנה ידוע מה שהשיב רק איצעלע מוואלאזין לשר רוסי, כששאלו מאי האי דכתיב "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו" וכי משום שגבר חסדו על ישראל צריכים הגויים להלל לה'. ענו ר"א מיד, הלא עם ישראל לא יודעים מזימות לבבכם בפטרבורג במינסטוריום להרע עליהם, וה' מפיר עצתכם הרעה, ורק אתם הגויים יודעים בחסדי ה' על ישראל, שאינכם יכולים להפק זממכם לפועל, ולכן אתם המחויבים להלל ולשבח לה' על זה. והנה איתא שלשה היו באותה עצה אלו הן בלעם איוב ויתרו (סנהדרין ק"ו). והנה איתא דבעכו"ם מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרף למעשה (קידושין ל"ט ב תד"ה מחשבה ומקורו ירושלמי פאה פ"א ה"א), ולפי"ז יתרו שידע כל אשר חשבו המצרים על ישראל, הוא אשר ראה המדה כנגד מדה גם על כל מחשבותיהם, ולכן אמר "כי בדבר אשר זדו עליהם" בכל מחשבותם כדת"א, אבל עם ישראל לא ידעו מזה כלל. 

של"ה מסכת פסחים מצה שמורה
רמט. 'הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים'. הענין, שגם האומות מודים ומעידים על גדולות ישראל ואחיזתם בפנימיות [דהיינו 'כל גוים' 'כל האומים' של עובדי כוכבים ומזלות מודים ומעידים על אחיזתם בפנימיות] הקדושה בסוד ידו"ד, והם חיצוניים. 

שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן פד
והנה אנחנו כשבויים ממלחמות החרבן ומרב חסדי ה' וצדקת פרזנו' שמנו לחן ולחסד בעיני מלכי האומו' והשרים אשר אנו מחוייבי' לדרוש שלומם ולהתפלל עליהם ומבלי לשלם להם ח"ו רעה תחת טובה הרבה אשר גמלנו באלפים שנה ואין ספק כי שכרם רב מאת ה' אשר אינו מקפח שכר כל בריה אבל בכ"ז אין רע אם נוחיל ונצפה לשוב לאחוזת נחלתינו והי' מן הטוב ההוא אשר ייטב ה' עמנו יהיה טוב גם לאו"ה כדכתיב והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך וזה פי' הפסוק אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים פי' ע"ד הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים מ"ט כי גבר עלינו חסדו יהללוהו גם האומות כי בטובתינו ייטב גם להם על כל הטוב אשר גמלנו והיינו דאמרו הגוי' הגדיל לעשות גם עם אלה והגדיל לעשות עמנו ועי"ז והיינו אנחנו כלנו יחד שמחי' כאלו כתיב ונהיה שמחים כמו והייתי אני ובני שלמה וכו' עבר במקום עתיד באופן שכל האומות והמלכיות כלם יודעים שאלו מתפללים ומיחלים על ביאת משיחנו 

משנה שכיר כתובים תהילים
הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים [תהלים קיז, א]
בשוחר טוב [שם] שאל רבי שמעון בנו של רבינו הקדוש את אביו ואמר לו מי הן כל גוים ומי הן כל האומים, אמר לו כל הגוים אלו עכו"ם ששעבדו בישראל, כל האומים אלו שלא שעבדו בהם, אמרו כל האומים מה אם אלו ששעבדו בישראל מקלסין להקב"ה אנו שלא שעבדנו בהן על אחת כמה וכמה, עכ"ל. וצריך באור. וי"ל עם מה ששמעתי בשם רבינו החתם סופר דלכאורה צריך להבין מה מקום יש להילול הגוים. ואמר ע"ז משל נאה, לשופט שהעניש עני אחד בחנם וצוה לתת לו כ"ה מכות, ואח"כ בא שר גדול לעיר, וכל אחד מי שנעשה לו עולה הוצרך להציע לפניו משפטו, ובא אותו עני ג"כ והציע לפניו ענינו, ונתכעס וצוה לתת לשופט הזה כפליים מהעונש שהעניש לאותו עני בחנם בלא דבר, וכשהתחילו להכותו נתן שבח והודיה להקב"ה על חסדו שגבר עליו, שאלו אותו מה מקום לשבח הזה, ענה להם שהשבח הוא שלא נתן אז בלבו להעניש לאותו עני חמשים מכות שאז הי' מוכרח לסבול מאה מכות, עכ"ל ודפח"ח. ועפי"ז יובן היטב דברי המדרש הנ"ל שאלו ששעבדו בישראל ישבחו ויקלסו להקב"ה על שלא שעבדו ביותר, ואלו שלא שעבדו כלל יקחו ק"ו מה אלו ששעבדו ורק על מה שלא שעבדו ביותר מקלסין, על אחת כמה וכמה אנו שלא שעבדנו כלל בודאי צריכין ליתן קילוס על זאת והבן. 

ערבי נחל במדבר בהעלותך - דרוש ג
וזה מאמר הכתוב הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו, ירצה, שעליכם להלל להשי"ת במה שעושה שחסדו הוא גבר עלינו, ר"ל שהוא משפיע לנו כל כך חסדים וטובות עד שאותן החיות והטובות הם יותר גוברים מאתנו, והיינו גבר עלינו דייקא, ומחמת שהוא כל כך הרבה אין בנו כח לקבלו ומחמת זה נשפע המותרות עליכם, שאלולא זאת לא הייתם מושפעים כאמור. ובשלמא על ההשפעה מהשי"ת אשר הוא די צרכינו כפי כחנו לסבול על זה עלינו מוטל להודות להשי"ת, משא"כ המותר מזה אשר אין בכחנו לסובלו כלל ומדוע עושה זאת השי"ת והוא רק לצורכיכם, שאלולא זאת לא היה אפשר כלל לכם להתקיים על פני האדמה, לכן על זה מוטל עליכם להודות. ונתבאר היטב לשון הפסוקים הללו כו', וזה הפירוש הוא מדברי המפרשים רק בהרחבת הדבור לתוספת ביאור. 

[כל הנ"ל שייך לכאו' גם גבי שבת, ודו"ק]
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אתה אומר לגוי אל תעבוד עבודה זרה והוא שואל אותך למה
מה אתה עונה לו
אתה עונה לו הקב''ה ציוה אותך
והוא ישאל אותך הרי אני לא חייב להאמין בו
על כרחך שהוא מצווה על אמונה
ממ"נ אם הוא מוכן לקבל ממך את הדברים האלה שאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה, אז למה צריך ללכת סחור סחור, למה שלא יקבל ממך ישר גם כשאתה אומר לו שאסור לו לעבוד ע"ז?
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ממ"נ אם הוא מוכן לקבל ממך את הדברים האלה שאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה, אז למה צריך ללכת סחור סחור, למה שלא יקבל ממך ישר גם כשאתה אומר לו שאסור לו לעבוד ע"ז?
כי הוא מבין שאני סך הכל בן אדם ומה פתאום שהוא ישמע בקולי שלא לעבוד עבודה זרה הוא רוצה לדעת מדוע הוא חייב לשמוע בקולי ואז אני אומר לו שזה לא אני אומר, אלא הקב''ה אומר, ואז הוא שואל אותי האם אני מחובר אליו האם הוא גם המלך שלי, איך אני יכול להכיר אותו , אבל אם הוא לא מכיר אותו את הקב''ה , מה פתאום שישמע לבן אדם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
ממ"נ אם הוא מוכן לקבל ממך את הדברים האלה שאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה, אז למה צריך ללכת סחור סחור, למה שלא יקבל ממך ישר גם כשאתה אומר לו שאסור לו לעבוד ע"ז?
כי הוא מבין שאני סך הכל בן אדם ומה פתאום שהוא ישמע בקולי שלא לעבוד עבודה זרה הוא רוצה לדעת מדוע הוא חייב לשמוע בקולי
אם הוא לא מכיר אותו את הקב''ה , מה פתאום שישמע לבן אדם.
אז למה יישמע בקולך כשאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה?
 

אור החכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
משה נפתלי אמר:
מנא לך הא?
הוא הרי מצווה לא לעבוד עבודה זרה
מי ציוה אותו
אתה אומר לגוי אל תעבוד עבודה זרה והוא שואל אותך למה
מה אתה עונה לו
אתה עונה לו הקב''ה ציוה אותך
והוא ישאל אותך הרי אני לא חייב להאמין בו
על כרחך שהוא מצווה על אמונה


הסברא הזאת שכתבת אמרו אותה אלו שלא מנו את מצות האמונה במנין התרי"ג מצוות (בה"ג - והרמב"ן בדעתו). אמנם נחלקו עליהם הרמב"ם הרמב"ן והחינוך, אבל לא נראה שחלקו על עצם הסברא אלא רק על הגדר מה נכנס במניין המצוות.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אור זורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
ממ"נ אם הוא מוכן לקבל ממך את הדברים האלה שאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה, אז למה צריך ללכת סחור סחור, למה שלא יקבל ממך ישר גם כשאתה אומר לו שאסור לו לעבוד ע"ז?
כי הוא מבין שאני סך הכל בן אדם ומה פתאום שהוא ישמע בקולי שלא לעבוד עבודה זרה הוא רוצה לדעת מדוע הוא חייב לשמוע בקולי
אם הוא לא מכיר אותו את הקב''ה , מה פתאום שישמע לבן אדם.
אז למה יישמע בקולך כשאתה אומר לו שהוא מצווה על אמונה?


דבר ראשון
אם הקב''ה לא דורש מהגויים להאמין בו הוא לא היה מצוה אותם כלום שהרי הם לא חייבים להאמין בו.

דבר שני 
כשאני אומר ישמע בקולי הכוונה שאני יוכיח לו שהיה מתן תורה ששם מבואר שגויים חייבים לשמור שבע מצוות בני נח.


 
 

HaimL

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כלבו סימן לז בשם רבנו נתן ז"ל:​
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב. לְכָל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר, וּבְלֵיל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית יָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וּקְרָאָן כֻּלָּם. וּבְעָמְדָם לְפָנָיו עָמַד מִכִּסְאוֹ לְהוֹשִׁיב בּוֹ שַׂר שֶׁל שַׁבָּת. וְזֶהוּ תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה – שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל עָשָׂה לוֹ, שֶׁהוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסְאוֹ לִפְנֵי כָּל הַשָּׂרִים. וּבִרְאוֹתָם כָּךְ עָמְדוּ וְאָמְרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת. בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶרְאָה אוֹתָהּ שִׂמְחָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּשֶׁרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ לַשַּׂר שֶׁל שַׁבָּת, פָּתַח וְאָמַר 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹ אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה, וְלִי [אִי] אַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה?! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שַׂר שֶׁל שַׁבָּת שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם לוֹמַר שִׁירָה, מִיָּד יָרַד מִן הַכִּסֵּא וְצָוַח: 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ', וְעָנוּ כֻלָּם: 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'.
זֶהוּ שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי. אוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שִׁבְחוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְכוּ'. כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁבְּאוֹתוֹ מִזְמוֹר 'טוֹב לְהוֹדוֹת לַייָ'.
לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו. אֵלּוּ הַשָּׂרִים שֶׁעָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ 'וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן'. וְאֵין לְפָתְרוֹ לְעִנְיָן אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֵין יְצוּר מְפָאֵר וּמְהַדֵּר לָאֵל כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ 'כָּל יְצוּרָיו'? אֶלָּא וַדַּאי הָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר פָּתַרְתִּי.
1. מדוע כתוב "כל יצוריו", ולא כתוב "כל מלאכיו", למשל, או "כל שריו".

2. 
הַלְלוּ אֶת-השם  מִן-הָאָרֶץ--    תַּנִּינִים, וְכָל-תְּהֹמוֹת.
ח  אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר;    רוּחַ סְעָרָה, עֹשָׂה דְבָרוֹ.
ט  הֶהָרִים וְכָל-גְּבָעוֹת;    עֵץ פְּרִי, וְכָל-אֲרָזִים.
י  הַחַיָּה וְכָל-בְּהֵמָה;    רֶמֶשׂ, וְצִפּוֹר כָּנָף.
יא  מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְכָל-לְאֻמִּים;    שָׂרִים, וְכָל-שֹׁפְטֵי אָרֶץ.
יב  בַּחוּרִים וְגַם-בְּתוּלוֹת;    זְקֵנִים, עִם-נְעָרִים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
דבר ראשון
אם הקב''ה לא דורש מהגויים להאמין בו הוא לא היה מצוה אותם כלום שהרי הם לא חייבים להאמין בו.
לא התווכחתי עם זה שהקב"ה דורש מהגויים להאמין בו, שאלתי למה הגוי ישמע לך כשאתה אומר לו את זה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
HaimL אמר:
2. 
הַלְלוּ אֶת-השם  מִן-הָאָרֶץ--    תַּנִּינִים, וְכָל-תְּהֹמוֹת.
ח  אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר;    רוּחַ סְעָרָה, עֹשָׂה דְבָרוֹ.
ט  הֶהָרִים וְכָל-גְּבָעוֹת;    עֵץ פְּרִי, וְכָל-אֲרָזִים.
י  הַחַיָּה וְכָל-בְּהֵמָה;    רֶמֶשׂ, וְצִפּוֹר כָּנָף.
יא  מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְכָל-לְאֻמִּים;    שָׂרִים, וְכָל-שֹׁפְטֵי אָרֶץ.
יב  בַּחוּרִים וְגַם-בְּתוּלוֹת;    זְקֵנִים, עִם-נְעָרִים.
ויאתיו כל לעבדך, ויברכו שם כבודך ,ויגידו באיים צדקך, וידרשוך עמים לא ידעוך, ויהללוך כל אפסי ארץ וכו' כו'.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אם הקב''ה לא דורש מהגויים להאמין בו הוא לא היה מצוה אותם כלום שהרי הם לא חייבים להאמין בו.
יש דעות הסוברות שחיוב המצוות של בני נח הם חיוב על ישראל להרגם כאשר הם מפריעים לסדר העולם [אשר לפי"ז מובן למה הם חייבים מיתה על כל דבר שם], ולא דינים על הבני נח עצמם.
[אלא שלפי"ז צ"ע במה שאמרו חז"ל "ומי איכא מידי דלעכו"ם אסור ולישראל שרי", ויש ליישב ודו"ק]
 

אור זורח

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
יש דעות הסוברות שחיוב המצוות של בני נח הם חיוב על ישראל להרגם כאשר הם מפריעים לסדר העולם [אשר לפי"ז מובן למה הם חייבים מיתה על כל דבר שם], ולא דינים על הבני נח עצמם.
[אלא שלפי"ז צ"ע במה שאמרו חז"ל "ומי איכא מידי דלעכו"ם אסור ולישראל שרי"]
אף פעם לא שמעתי דבר זה , אבל לא שמעתי אינה ראיה...
וגם תמוה לי מדוע אם כן פסק וכתב הרמב''ם שבן נח ששמר ז' מצוות בני נח הוא מחסידי אומות העולם ויש לו שכר בעולם הבא הרי הוא לא מצווה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אתה אומר לגוי 'אל תעבוד עבודה זרה!' והוא שואל אותך 'למה?' - מה אתה עונה לו?
שאם יעבוד עבודה זרה – יהרג.​
שאלתי שאלה של טעם: 'מנא לך הא?'
ונעניתי: 'מן הבטן'. תשובה סרת־טעם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אור זורח אמר:
אתה אומר לגוי 'אל תעבוד עבודה זרה!' והוא שואל אותך 'למה?' - מה אתה עונה לו?
שאם יעבוד עבודה זרה – יהרג.​
שאלתי שאלה של טעם: 'מנא לך הא?'
ונעניתי: 'מן הבטן'. תשובה סרת־טעם.

ואיך כל זה קשור ל - "לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו"
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ואיך כל זה קשור ל - "לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו"
שאם גוי מצווה על אמונה וזה כולל לא לחלוק על הקב''ה ממילא יש לומר שהוא בכלל כל יצוריו להודות על כל מה שה' עושה בבריאה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
ואיך כל זה קשור ל - "לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו"
שאם גוי מצווה על אמונה וזה כולל לא לחלוק על הקב''ה ממילא יש לומר שהוא בכלל כל יצוריו להודות על כל מה שה' עושה בבריאה
אבל גוי אינו מצווה על איסור שיתוף, אז אינו חייב להאמין ש"ראו כי כל אלה עשתה ידו" - שהרי מותר לו להאמין גם באלוהים אחרים, כל שמאמין להבדיל גם בהקב"ה, ויכול להאמין בכל עבודה זרה בעולם, כל שמאמין להבדיל במציאות השם יתברך.
 

אור זורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבל גוי אינו מצווה על איסור שיתוף, אז אינו חייב להאמין ש"ראו כי כל אלה עשתה ידו" - שהרי מותר לו להאמין גם באלוהים אחרים, כל שמאמין להבדיל גם בהקב"ה, ויכול להאמין בכל עבודה זרה בעולם, כל שמאמין להבדיל במציאות השם יתברך.


מכל מקום הוא חייב להודות להשי''ת בשיתוף
 
חלק עליון תַחתִית