סיפורים על מ"ה צדיקי מירון

בן ראם

משתמש ותיק
בצל ריבוי האשכולות המתנצחים לגבי אסון מירון, ולאחר שהשתתפתי בניחום אצל אחת המשפחות, והבנתי עד כמה רחוקים הויכוחים ממה שחשוב באמת, חשבתי שטוב לפתוח אשכול שיתמלא בעז"ה בסיפורים גדולים וקטנים על הנספים באסון. אפשר גם חיזוקים קטנטנים, שיהיה לע"נ.
אתחיל במה שהתפרסם על הרב יהודה לייב רובין זצ"ל בכמה מקומות:
הצג קובץ מצורף אתמול עליתי לביתו של אחד ההרוגים.docx
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
שמעתי מאברך יקר וחשוב מאוד אשר ניצל בניסי ניסים גמורים למרות שהיה קרוב מאוד לנשימותיו האחרונות ... איך אחד מהנפטרים לטענתו הוא היה בחור ספרדי עם זקן אומר וידוי ושמע ישראל ואז אומר משפט מחריד : הריני מוחל וסולח בלב גמור ושלם לכל אותם האנשים אשר הרגו אותי בשגגה ונמצאים מעליי, דעו כולכן שאני מוחל לכם בלב שלם ... ויצא נשמתו באחד !!!

לא יאומן כי יסופר !!
כמה אהבת ה' !!
כמה אהבת הבריות !!
כמה כמה עוצמה וכוחו של יהודי גם ברגעיו האחרונים ... לא לאבד אשתונות !

מבהיל על הרעיון !
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
שמעתי מאברך יקר וחשוב מאוד אשר ניצל בניסי ניסים גמורים למרות שהיה קרוב מאוד לנשימותיו האחרונות ... איך אחד מהנפטרים לטענתו הוא היה בחור ספרדי עם זקן אומר וידוי ושמע ישראל ואז אומר משפט מחריד : הריני מוחל וסולח בלב גמור ושלם לכל אותם האנשים אשר הרגו אותי בשגגה ונמצאים מעליי, דעו כולכן שאני מוחל לכם בלב שלם ... ויצא נשמתו באחד !!!

לא יאומן כי יסופר !!
כמה אהבת ה' !!
כמה אהבת הבריות !!
כמה כמה עוצמה וכוחו של יהודי גם ברגעיו האחרונים ... לא לאבד אשתונות !

מבהיל על הרעיון !

מי שמבין איך ל"ע נראה מוות מחנק ומדוחס רח"ל, יודע שהסיפור לא היה יכול להיות. חבל שממציאים סיפורים שפוגעים באמינותם של סיפורים אחרים שהיו גם היו.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
הייתי בניחום אצל משפ' הר"ר מנחם זקבך זצ"ל, וסיפרו שם שלפני שמונה שנים בר"ה קיבל ע"ע לברך ברכת המזון מתוך ברכון, ומאז הוא עמד בזה בקביעות איתנה. היה איזו חתונה בסגר האחרון ששם לא היה לו ברכון, אז פשוט לא נטל ידיים.
עוד סיפרו שבכל ליל ש"ק היה לומד בביהמ"ד בצינעה מאחרי הסעודה בלילה עד שחרית של הישיבה (לא הנץ).
היה מתקשר כל יום להורים להתעניין בשלומם גם אחרי החתונה, והיה שואל אם זה מסתדר לדבר עכשיו.
חברים בכולל סיפרו שכל מי שהיה מדבר אתו היה מרגיש שחשוב לו לשמוע את דעתו של השני, וכשהיו מדברים על איזה ענין, קודם כל היה שואל את חבירו מה דעתך בענין, ואח"כ היה אומר את דעתו.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
נשמח גם אם יובאו כתבות וידיעות שהתפרסמו על הנספים, בשלל המדיות, אך רק אלו העוסקות במעלותיהם ודבריהם הטובים. ייש"כ
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
קראתי איזו כתבה על הרב חברוני ע"ה (האברך מגבעת שמואל) עם צילום מתוך הסידור האישי שלו. רואים שהוא היה גוזר משפטים מספרים ועיתונים וכד' ומדביק בסידור בין קטעי התפלה, כדי לעזור לעצמו לכוון.
ובכתבה מראים צילום מהעמוד של 'אלקיי נשמה', שהוא הדביק שם משפט מעיתון בנוסח הזה - "חזר ממירון. הלך לישון ולא קם" (כנראה לחזק את עצמו בעניין ההודאה על חזרת הנשמה לגוף).

עיקר מטרת הסיפור כפי שהובא באותו אתר היה 'לזעזע' את הקוראים על ההשגחה פרטית המלחיצה וכו' (בגלל 'מירון').

אבל אני מאוד התפעלתי מעצם המנהג המקורי הזה, שמראה אילו תחבולות ומאמצים הוא עשה, העיקר להתפלל בכובד ראש ומעומק הלב.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
שמעתי מאברך יקר וחשוב מאוד אשר ניצל בניסי ניסים גמורים למרות שהיה קרוב מאוד לנשימותיו האחרונות ... איך אחד מהנפטרים לטענתו הוא היה בחור ספרדי עם זקן אומר וידוי ושמע ישראל ואז אומר משפט מחריד : הריני מוחל וסולח בלב גמור ושלם לכל אותם האנשים אשר הרגו אותי בשגגה ונמצאים מעליי, דעו כולכן שאני מוחל לכם בלב שלם ... ויצא נשמתו באחד !!!

לא יאומן כי יסופר !!
כמה אהבת ה' !!
כמה אהבת הבריות !!
כמה כמה עוצמה וכוחו של יהודי גם ברגעיו האחרונים ... לא לאבד אשתונות !

מבהיל על הרעיון !

מי שמבין איך ל"ע נראה מוות מחנק ומדוחס רח"ל, יודע שהסיפור לא היה יכול להיות. חבל שממציאים סיפורים שפוגעים באמינותם של סיפורים אחרים שהיו גם היו.


הייתי בעצמי בערימה כזו השם ישמור
וכבר התחלתי לראות את השחור בעינים...
ולדעתי הסיפור הזה אולי כתוב מידי יפה ומידי בישוב הדעת
אבל הוא בהחלט כן יכול להיות.

אכן, לא מוכרח שאכן יצאה נשמתו, אולי רק איבד הכרה והיום הוא מתהלך בחוץ על משענתו, לתשומת ליבו של הרב @בן ראם.

תיאור של ספרדי עם זקן מתחבר לי לבחור המבוגר מהקהילה בחולון, איני יודע איך היה נראה.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הייתי בעצמי בערימה כזו השם ישמור
וכבר התחלתי לראות את השחור בעינים...
מי שגמלך טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה! 
תודה.
המעשה שהיה עימדי לא השנה אירע
אלא לפני 3 שנים במפולת זוטא שאירעה בכניה לחצר הציון
בשל שוטר מגזע ערלים שריסס גז מדמיע לחצר ויצר בהלה

ליבי נוקפי שלא התראתי מאז בפני הגורמים המוסמכים על גודל הסכנה וריח המוות שאחזוני אז
מאז אני מתרחק מאד מכל אירוע המוני המאופיין - כדרכינו [בעבר?] - בדחיקות ודחיפות ה''י
 
 

אברך

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
קראתי איזו כתבה על הרב חברוני ע"ה (האברך מגבעת שמואל) עם צילום מתוך הסידור האישי שלו. רואים שהוא היה גוזר משפטים מספרים ועיתונים וכד' ומדביק בסידור בין קטעי התפלה, כדי לעזור לעצמו לכוון.
ובכתבה מראים צילום מהעמוד של 'אלקיי נשמה', שהוא הדביק שם משפט מעיתון בנוסח הזה - "חזר ממירון. הלך לישון ולא קם" (כנראה לחזק את עצמו בעניין ההודאה על חזרת הנשמה לגוף).

עיקר מטרת הסיפור כפי שהובא באותו אתר היה 'לזעזע' את הקוראים על ההשגחה פרטית המלחיצה וכו' (בגלל 'מירון').

אבל אני מאוד התפעלתי מעצם המנהג המקורי הזה, שמראה אילו תחבולות ומאמצים הוא עשה, העיקר להתפלל בכובד ראש ומעומק הלב.
-מרטיט---סידורו-של-יונתן-חברוני-זל--בו-כתב-ציטוטים-מהעיתון-שיעזרו-לו-לכוון-בברכות-השחר.jpg
 
 

מוטי סלומון

משתמש חדש
אני הייתי בלוויה של הבחור ידידיה חיות ז"ל,
והאבא סיפר בלוויה שהבן ביקש ביום חמישי ערב לג בעומר ללכת למקווה לא שום קשר!!
הנשמה ברגישה את ימיה האחרונים בעולם ורוצה להיטהר כמה שיותר.
נ.ב. לפני שנה וחצי חברי הטוב נפטר צעיר ל"ע וביום האחרון שלו היה אפשר לראות עליו ארשת שמחה על פניו והוא באותו שמח מתמיד,
אז לא הבנתי מדוע אבל הנשמה שלו הרגישה.
"נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וירושלים... ליבי ליבי על חלליהם".
שנשמע בשורות טובות.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
שמעתי מאברך יקר וחשוב מאוד אשר ניצל בניסי ניסים גמורים למרות שהיה קרוב מאוד לנשימותיו האחרונות ... איך אחד מהנפטרים לטענתו הוא היה בחור ספרדי עם זקן אומר וידוי ושמע ישראל ואז אומר משפט מחריד : הריני מוחל וסולח בלב גמור ושלם לכל אותם האנשים אשר הרגו אותי בשגגה ונמצאים מעליי, דעו כולכן שאני מוחל לכם בלב שלם ... ויצא נשמתו באחד !!!

לא יאומן כי יסופר !!
כמה אהבת ה' !!
כמה אהבת הבריות !!
כמה כמה עוצמה וכוחו של יהודי גם ברגעיו האחרונים ... לא לאבד אשתונות !

מבהיל על הרעיון !
מי שמבין איך ל"ע נראה מוות מחנק ומדוחס רח"ל, יודע שהסיפור לא היה יכול להיות. חבל שממציאים סיפורים שפוגעים באמינותם של סיפורים אחרים שהיו גם היו.
ישנם הרבה ניצולים שמספרים על אנשים שקראו קרי"ש ווידוי, אני שמעתי אחד שמספר שאמר קרי"ש עם ילד שהיה לידו, ולא הספיק לגומרה עד שיצאה נשמתו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
מי שמבין איך ל"ע נראה מוות מחנק ומדוחס רח"ל, יודע שהסיפור לא היה יכול להיות. חבל שממציאים סיפורים שפוגעים באמינותם של סיפורים אחרים שהיו גם היו.
יש כמה סיפורים שהוקלטו על ידי ניצולים בעצמם ששמעו דיבורים מאלה ששכבו לידם ואחרי זה נפטרו, נראה היה בשלבים אחרונים לפני פטירתו ר"ל.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
את המכתב הזה כתב ר' שמעון מטלון ז"ל מהרוגי מירון,
ביום חמישי מסרו לחבר מצוות המחנכים בת"ת,
ואמר לו לפתוח אותו ביום ראשון.

למרות שכבר ביום שישי נודע לחבר, ששמעון בין ההרוגים,
הוא לא פתח את המכתב עד יום ראשון.

סיפור מדהים !
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=19873&p=296039#p296039
 
מוטי סלומון אמר:
אני הייתי בלוויה של הבחור ידידיה חיות ז"ל,
והאבא סיפר בלוויה שהבן ביקש ביום חמישי ערב לג בעומר ללכת למקווה לא שום קשר!!
הנשמה ברגישה את ימיה האחרונים בעולם ורוצה להיטהר כמה שיותר.
נ.ב. לפני שנה וחצי חברי הטוב נפטר צעיר ל"ע וביום האחרון שלו היה אפשר לראות עליו ארשת שמחה על פניו והוא באותו שמח מתמיד,
אז לא הבנתי מדוע אבל הנשמה שלו הרגישה.
"נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וירושלים... ליבי ליבי על חלליהם".
שנשמע בשורות טובות.

שמעתי מבן דוד הרב חים עוזר סלר זצ"ל.
שגם הוא הלך למקווה לפני מה שקרה.
והוא התקשר לאשתו שתחיה ואמר לה שהוא רואה ומרגיש אור גדול.
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
מוטי סלומון אמר:
אני הייתי בלוויה של הבחור ידידיה חיות ז"ל,
והאבא סיפר בלוויה שהבן ביקש ביום חמישי ערב לג בעומר ללכת למקווה לא שום קשר!!
הנשמה ברגישה את ימיה האחרונים בעולם ורוצה להיטהר כמה שיותר.
נ.ב. לפני שנה וחצי חברי הטוב נפטר צעיר ל"ע וביום האחרון שלו היה אפשר לראות עליו ארשת שמחה על פניו והוא באותו שמח מתמיד,
אז לא הבנתי מדוע אבל הנשמה שלו הרגישה.
"נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון וירושלים... ליבי ליבי על חלליהם".
שנשמע בשורות טובות.
הרב לופיאנסקי חותנו של הרב סלר שנהרג סיפר כי לא תיכנן לנסוע מפאת היות אשתו אחרי לידה אך אשתו שיכנעה אותו שלמרות הקושי שלה היא יודעת עד כמה הדבר יתן לו בדרך ביקש מהנהג לעצור במקום ע"מ לטבול וכשהגיע התקשר לאשתו ואמר שמרגישים אור מופלא הוא נכנס לציון על מנת לסיים שם את התהילים כדרכו אחיו ששמע שהוא במירון הציע לו שיגיע להדלקה בתולדות אהרון ונהרג שם. חמיו שיבדלחט"א אומר כי רואים בחוש את שאמרו חז"ל שרגליו של האדם מוליכות אותו למה שנגזר משמים, והוסיף הלא ודאי נגזר עליו להפטר אשריו שזכה להפטר מתוך קדושה טהרה ורוממות כזאת :
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
שמעתי מאברך יקר וחשוב מאוד אשר ניצל בניסי ניסים גמורים למרות שהיה קרוב מאוד לנשימותיו האחרונות ... איך אחד מהנפטרים לטענתו הוא היה בחור ספרדי עם זקן אומר וידוי ושמע ישראל ואז אומר משפט מחריד : הריני מוחל וסולח בלב גמור ושלם לכל אותם האנשים אשר הרגו אותי בשגגה ונמצאים מעליי, דעו כולכן שאני מוחל לכם בלב שלם ... ויצא נשמתו באחד !!!

לא יאומן כי יסופר !!
כמה אהבת ה' !!
כמה אהבת הבריות !!
כמה כמה עוצמה וכוחו של יהודי גם ברגעיו האחרונים ... לא לאבד אשתונות !

מבהיל על הרעיון !
מי שמבין איך ל"ע נראה מוות מחנק ומדוחס רח"ל, יודע שהסיפור לא היה יכול להיות. חבל שממציאים סיפורים שפוגעים באמינותם של סיפורים אחרים שהיו גם היו.
ישנם הרבה ניצולים שמספרים על אנשים שקראו קרי"ש ווידוי, אני שמעתי אחד שמספר שאמר קרי"ש עם ילד שהיה לידו, ולא הספיק לגומרה עד שיצאה נשמתו.
ג.א. מצטרף,
באוזני שמעתי מפצוע (שב"ה השתחרר) ששכב לצידו של הרב קרויס ז"ל שאמר לו את שמו ומספר ילדיו, וסיים באמירת שמע ישראל, ויצאה נשמתו באחד.
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
ששכב לצידו של הרב קרויס ז"ל שאמר לו את שמו ומספר ילדיו,
הלב נשבר! ... וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶך"
 

זעריא מן חבריא

משתמש רשום
לב ידע מר נפשו/גימ' ק' 45

קטנים אנו מכדי להכיל את האסון
קטנים אני מלהבין את שקרה לעולי מירון
קטנים אנו מלשמוע מהנביא את החזון
קטנים אנו מלהבין את שרצה היושב במרום
אך
לב ידע מר נפשו


שמענו כולנו את ההספדים
התחזקנו בעצרות תפילה וחיזוקים
אולי אף היינו מן המנחמים
ונשאנו תפילה לקל מלא רחמים
אך
לב ידע מר נפשו


נקבל על עצמינו את דברי הרבנים
להתחזק בתורה תפילה ומעשים טובים
בין אדם לחברו וצניעות הבגדים
ונשמת כל חי ליושב במרומים
אך
לב ידע מר נפשו


נשב עם עצמינו דקה או שתיים
נפשפש עמוק אל תוך קרביים
נבטיח שהנעשה לא יישנה פעמיים
ותשובתנו תתקבל לפני קל ארך אפיים
כי
לב ידע מר נפשו


לע"נ הרוגי מירון תשפ"א
 
רבי נתנאל שמעון מטלון זצ"ל היה חסיד ברסלב בלב ונפש, ובחודש אלול האחרון זמן בו נסגרו נתיבי השמים וכלל אנשי שלומינו חסידי ברסלב היקרים גלו ממדינה למדינה, ומגבול לגבול, היה המנוח רבי נתנאל שמעון זצ"ל בין הגולים על אדמת בלארוס, שם לא נח ולא שקט וניסה למלא את ציווי רבינו הקדוש בכל דרך שהיה רק אפשר.
על מסירות נפשו להגיע לקיבוץ באומן יכולים להעיד במקצת הקלטות אלו מעת מסע בלארוס בתקווה להגיע לרבינו לראש השנה: https://www.breslevnews.net/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%97-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95/
רבי נתנאל שמעון זצ"ל היה אדם אהוב על כל, בעל מאור פנים ואהבת ישראל מיוחדת במינה.
הנה מכתב שנתן לידידו ביום חמישי ערב ל"ג בעומר וביקש ממנו לפתוח את זה רק ביום ראשון. המכתב המצמרר המקבל משמעות מיוחדת לאור האסון הנורא.
ולפניכם דבריו הנכתבים כשיר:

במקום להתמלא אכזבה – לקבל את הכל באהבה

במקום להיות נוקשה – להיות גמיש

במקום לרטון – לתת לשכל את השלטון

במקום לקטר – להודות יותר

במקום להתלונן – את הרע לסנן

במקום לטבוע במים – לומר 'הכל משמים'

במקום להאשים את כל העולם – לזכור מי הגדול מכולם

במקום להתרתח – לנשום עמוק, להתמתח

במקום להתעצבן – על האמונה להתאמן

במקום לראות שחור – בחצי המלא לבחור

במקום בדיכאון לשקוע – לזכור שמכל נסיון אפשר לגבוה.

כי ה' קובע את המצב – ואתה את מצב הרוח.



(מאתר ברסלב נייעס)

מכתב-של-נתנאל-שמעון-מטלון-זל-•-ברסלב-נייעס.jpg
 
בין 45 השושנים שנלקטו לקורבנות ל"ג בעומר תשפ"א ביום הילולת התנ"א הרשב"י זיע"א באתרא קדישא מירון, נלקט הבחור החשוב נחמן קירשבוים ז"ל מיקירי אנ"ש חסידי ברסלב בעיר בית שמש חברי משפחתו יצאו במיזם של כתיבת ספר תורה לעלוי נשמתו:

אליך ידיד וחבר יקר!

לב כולנו נמס כמים! לבבות כולנו שותתים! נטע שעשועים, בחור של צורה, עבד ה', עלה בלהב השמימה כעולה תמימה. שפתותינו דבוקות, ופשוט אין מילים. נחמן היה בחור פלא, עובד ה' מופלג, מתמיד בתורה, ובעל מידות מיוחד.

לא היה לו דבר בעוה"ז מלבד ד' אמות של עבודת ה' וירא"ש, לא עניין אותו כלום מעניני עוה"ז, מה ששמעו ממנו יום ביומו זה דיבורים של תורה ואמונה, ו"איך מתקרבים להשי"ת", מכריו אומרים שהיה נותן צדקה את כל כספו.

עבד את ה' באופן מופלג, תפילותיו היו בכח ובכוונה יתרה, היה מקושר בכל נימי נפשו לרבינו נחמן מברסלב, כל הליכותיו היו על פי דבריו של מוהר"ן, והגה רבות בספריו. חן עלאי ואלוקי היה יצוק על פניו תמיד, פנים רוחניות ומאירות. כל דיבוריו בנחת, מעולם לא פגע באדם, שפל בעיני עצמו, ודאג רק לאחרים.

"בקרובי אקדש".

אחים יקרים!

לנטע שעשועים שכזה צריך לעשות שארית בארץ, אסור לנו לשכוח אותו.

ל"ספר תורה" כזה המתבקש ביותר הוא לכתוב על שמו "ספר תורה".

כשנקרא בספר התורה מידי שבת בשבתו זה יזכיר לנו ללכת בדרכיו התרומיות, וללמוד ממעשיו.

"זאת תורת העולה"

נא פתחו לב רחום וחנון להקים שם ושארית להאי יניק וחכים

בקישור זה, תזכו למצוות:

https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=1000411

IMG-20210502-WA0003.jpg

(מאתר ברסלב נייעס https://www.breslevnews.net/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a0-%d7%94%d7%91%d7%97/ )
 
הרב מאיר נחמן אלחדד שליט"א (בעבר הגבאי של ציון רביה"ק), אביהם של האחים משה מרדכי (12) ויוסף דוד (18) שנהרגו יחד באסון מירון, לקראת הוצאת המשאיות לאבו כביר ממירון, האבא שעדיין לא ידע בוודאות האם בניו בין גופות ההרוגים, החל להיפרד מהם בהספד מצמרר.

הנה דבריו המחזקים מלאי האמונה הפשוטה בשבעה
והנה ראיון איתו
תמלול הראיון

ברגע אחד, בליל ל"ג בעומר במירון, איבד הרב מאיר נחמן אלחדד, מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, את שני בניו, משה מרדכי ויוסף דוד ז"ל, שהשתתפו בהילולת הרשב"י ונקלעו לאסון האזרחי הגדול בתולדות מדינת ישראל.

בריאיון שכולו אמונה, מתייחס הרב אלחדד לשכול והביטחון בבורא עולם, לאמונה החזקה והעובדה שלא שואל שאלות. כך גם לרגעים הקשים בהר מירון והתחנונים לבורא עולם שאמונתו לא תפגע. במהלך הריאיון, מותח הרב אלחדד ביקורת קשה על התנהלות אנשי הרפואה המשפטית שלדבריו התייחסו אל המשפחות השכולות שלא כהוגן.

בפתח דבריו מסביר הרב אלחדד: "אנחנו יהודים מאמינים שהקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים. הקב"ה בחר בקפידה את הנשמות האלה.

"היה פה אתמול אברך שסיפר שהיה מעליו חמישה נפטרים ומעליו עוד חמשה נפטרים. הוא הגיע לכולל לעשות 'תיקון' והודה לה' שניצל. לעומת זאת, היה פה אתמול אברך שבא וביקש, היה לו קשה להתבטא, אבל בסוף הבנתי שהוא בא לבקש כמו סליחה, הוא עמד מעל הבן שלי הצעיר משה מרדכי ז"ל.

"הוא היה באמצע כל הדחיפות, ומשה מרדכי היה במדרגה השנייה. ומישהו ככה מתקשה לנשום... ומישהו אמר לו 'יש ילד מתחת לרגליים שלך', והוא ניסה בכוחות על אנושיים להרים אותו, לא הצליח, מהידיים, מהרגלים... הוא ראה שהוא כבר עם עיניים עצומות, ניסה להרים אותו, הרים אותו, ראה שהוא עם עיניים עצומות והוא לא נושם, הוא מנענע אותו ואומר לו 'תתעורר תתעורר', ואז הוא השליך אותו ככה, ותפסו אותו, וזה הנפטר הראשון.

"רואים שהייתה השגחת מיוחדת מי יבחר להיכנס בהיכלה דרשב"י, מי יזכה להיכנס בהיכל של רבי שמעון בר יוחאי. אבל הקב"ה עשה את זה בקול רעש גדול, בקול שופר חזק מאוד לזעזע את הלבבות. הקב"ה מחפש את הלב שלנו. הקב"ה רוצה את הלב שלנו, לעורר אותנו, לכן זה נעשה בצורה כזאת טרגית, בצורה כזאת קשה, באמצע החתונה של רשב"י, באמצע השמחה של רשב"י, כשכל העולמות שמחים, כמו שכתוב ב'אדרא זוטא' וכמובן שרשב"י הסכים על זה, כי אם הוא לא היה מסכים... הוא מרא דאתרא, הוא הסכים, למסור את ההילולא שלו, שיפרו את השמחה שלו על ידי הסתלקות של 45 הנשמות הקדושות האלה. למה? למה הוא הסכים? אנחנו לא יודעים.

"אנחנו יכולים אבל להבין דבר אחד, שהקב"ה דפק לנו בדלת, לא דפיקה עדינה, בבעיטה הוא בעט, הוא פשוט נתן לנו פאץ' כדי שאנחנו נתעורר ונגיד 'אבא אנחנו חוזרים אליך, אנחנו הבנו, הבנו את המסר...', כל אחד מאיתנו, אני הילדים שלי, כל אחד שקרוב אלינו, כל עם ישראל, זה גרם להתעוררות גדולה, אבל צריכים לראות שחלילה לא לחזור לשגרה כמו שהתקשורת אומרת... התשקורת... 'נו עכשיו חוזרים לשגרה', לא חוזרים לשגרה! הקב"ה מדבר אלינו, צועק אלינו.

"לא סתם הלכו ה-45 נשמות האלה, כדי שנתעורר ונגיד 'אבא הבנו את הפאץ', הבנו את המסר, אנחנו חוזרים אליך, אנחנו מקבלים על עצמנו להתקרב אליך, לבקש אותך', להתחיל מחדש לרצות בה' יתברך להתחזק בתורה במצוות, באהבת חברים, בנתינה לזולת, שיהיה אכפת לנו אחד מהשני".

מותר לשאול איך אבא שאיבד שני ילדים, יש לו כאלו כוחות, כזו אמונה?

"אני ביקשתי כל הלילה של ליל ל"ג בעומר הייתי תלוי בין שמיים וארץ, בכיתי... קודם כל הקב"ה עשה לי נס, אני מוכרח להזכיר, שהיו לי חמישה ילדים בהר, חמישה ילדים בהדלקה של תולדות אהרון. התחלקו לשתי קבוצות, קבוצה אחת היה אלימלך ויהושע, קבוצה שניה יוסף דוד ומשה מרדכי וחיים שיבדל לחיים ארוכים.

"הם ביקשו ממני רשות, יוסף דוד ומשה מרדכי ביקשו ממני רשות אמרו לי, 'אבא השנה אנחנו רוצים להיות בהדלקה של תולדות אהרון'. הסכמתי, עליתי לשם, אני אין לי כח לדחיפות, הייתי ברחבה של תולדות אברהם יצחק, למטה, החזקתי יד לבן הקטן, שניאור זלמן.

"הייתי באמצע להגיד את התפילה של מהרנ"ת, וה' נתן לי לבכות מה שהרבה זמן לא בכיתי. זה היה לפני שקרה האסון הזה. אמרתי 'עורה למה תישן, איך תוכלו לסבול צרות ישראל'... בכיתי ובכיתי, איזה בערך חצי שעה, משה מרדכי ויוסף דוד וחיים מגיעים אמרתי 'מה קרה?', אמרו לי, היו דחיפות למעלה, חיים הוא מפריע לו הדחיפות, הוא לא רוצה דחיפות, הוא ביקש שנחזיר אותו, אז החזרנו אותו.

"אמרתי, טוב מאוד חיים, החזקתי לו יד גם כן בצד השני. ואז יוסף דוד אמר, 'אבא אני רוצה לעלות עוד הפעם'. אז אמרתי לו 'טוב תעלה'. ואז משה מרדכי אומר לי 'אני גם רוצה לעלות'. נשרך אחריו ועלה. ועשר דקות אחרי זה קרה מה שקרה. לא רוצה להשתמש במילה קרה. זה לא מקרה. ה' יתברך לקח אותם באופן פלא.

"היו אנשים ששכבו מתחת לגופות ונשארו בחיים, והיו אנשים שנפטרו בעמידה. שאף אחד לא דרך עליהם. רואה שהקב"ה בחר את הנשמות האלה. אבל האופן, הזעזוע, התקיעת שופר שהייתה פה, זה בשביל שאנחנו נתעורר. אם אנחנו נתעורר ונחזק אחד את השני, ונבקש 'אבא אנחנו יהודים, יש בנו חלק אלוק-ה ממעל, אתה לא סתם בראת אותנו פה. אנחנו מבקשים אותך, אנחנו הבנו, הפנמנו. אנחנו לא רוצים לחזור לשגרה. אנחנו לא רוצים לחזור לגשמיות הזאת שמטמטמת לנו את הלב. שעושה את הלבבות שלנו אטומים, שאנחנו יכולים לראות את האסונות הכי קשים ואנחנו יכולים לחזור לשגרה. התאוות... אנחנו לא רוצים... אנחנו רוצים את הקרבה שלך!'. אז הקב"ה יסכים ויבין, אני הבנתי, הבנתי שאתם מבינים. ואז בעזרת ה', ה' יביא את הגאולה".

ביום חמישי בלילה, מתי הרב מבין ששני הילדים של הרב נמצאים...

"אני עד הבוקר לא הבנתי. כל הלילה אני הייתי בכיליון עיניים עד שקיבלתי טלפון, שעה וחצי אחרי שזה התחיל, ברוך ה' ששני בנים שלי שהיו בהר חזרו לבית של גיסי. המחנה האחד לפליטה. חוץ מחיים שגם כן...

"ואחרי זה אמרתי 'ריבונו של עולם, אני מודה לך על העבר, על אלימלך ויהושע שהצלת, אבל לא שומע שום חדשות לא מיוסף דוד ולא ממשה מרדכי. תבשר אותי טוב. הייתי דואג. ובוכה, ואומר, 'ריבנו של עולם תן לי אמונה זה ניסיון קשה מאוד'. ביקשתי מה' שלא יקח לי את האמונה. פשוט כל הלילה אני מצפה לשמוע בשורות טובות.

"היה בלגן לא היה למי להתקשר, זה התנהל שם מבחינת הרשויות כמו חסדישע קרטמשר... אחד לא יודע מהשני, שום דבר. כלום. עד שקיבלנו מספרים להתקשר למוקד מידע, לבתי חולים... התקשרנו לבתי חולים, הבנו שהם לא נמצאים בין הפצועים. עד שהבן שלי בא ואמר לי שיש משאית עם נפטרים מול הבית מדרש של אור הרשב"י.

"עליתי למעלה, בכוחות, באמת היה קשה לי לעלות. עליתי למעלה, ודיברתי שם עם האנשים, אנשים של זק"א, זיהוי פלילי וכל מיני אנשים, חלקם היו בעלי מידות טובות, וחלקם כנראה שהגשמיות של העולם הזה החייתה אצלם את החושים. עד כדי כך שכשאני מבקש מהם, הבן שלי שלח להם, אני מבקש מהם, מראה להם תמונות של הבנים שלי, שיצליבו מידע, זיהוי פלילי. תסתכלו אם הבנים שלי נמצאים פה בין הנפטרים. אטימות מוחלטת.

"קרה אסון, הורים שכולים... הם הבעלים על הגופות שלהם? זה פשע! הם מכניסים אותם לשקיות ואומרים לי 'לא אי אפשר, תסע לאבו כביר'. ככה מדברים? אמרתי לה', קיבלתי את ה'פאקטץ' דיל פה, גם את ההסתלקות של הבנים, וגם את ההתנהלות ואת החוסר התחשבות הזאת, וגם את הכיליון עיניים.

"ה' יתברך נתן לי מתנה עטופה בכל מיני בונוסים, ופשוט חיזקתי את עצמי במקום להתרגז עליהם. בהתחלה הייתה לי מחשבה לעשות מלחמה...".

הרב ידע אז שהם כבר לא בין החיים בתוך המשאית?

"אני לא ידעתי. אני לא אמרתי קדיש. מי שאמר קדיש זה אנשיל פרידמן. אני עמדתי ליד המשאית ודיברתי ואמרתי 'בניי, אם אתם נמצאים פה, במשאית... אני לא יודע אם אתם נמצאים פה, אבל אם אתם נמצאים פה, אני מבקש מכם תדעו לכם שאתם נפטרתם באמצע ההילולא של רשב"י, ואתם הייתם אצל רבינו, אצל רבי נחמן בראש השנה. ותדעו לכם שאתם נפטרים, ותלכו ותפללו לפני השם, ביקשתי והתנצלתי בפניהם שאני לא יכול לעשות כלום.

"לוקחים אותם במשאית לאבו כביר. אמרתי להם שאם זה היה תלוי בי הייתי לוקח אותם ושם אותם על הציון ואומר 'רבי שמעון בר יוחאי, באתי לפה עם ילדים חיים ובריאים, אני רוצה אותם חזרה ובריאים. זה חילול ה'. אני לא יכול לחזור חזרה לבית ככה. זה חילול שם הצדיק'.

"אבל מה אני אעשה שאנחנו בגלות הערב רב, והם החליטו ועשו כאלו חוקים שמי שנפטר לו באופן טראגי, לא רק... צריכים להשלים לו את הצער. צריכים להכניס את היקירים שלו לשקיות, לצלם אותם, להכניס אותם למשאית, וגם אם האבא מתחנן לאיזו פיסת מידע, אסור לתת לו, צריכים עד הסוף, למשול בו, ולשלוט עליו ולשלוח אותו לאבו כביר, ושם שש וחצי שעות עינוי דין, ואז בסוף בסוף בסוף, הכל עושה ה' יתברך. גם את העינוי דין ה' יתברך עושה. אני לא מתרגז עליהם כי ה' יתברך עושה את זה. כואב לי שה' יתברך מגלגל את זה שעל ידי יהודים יקרה כזה צער, חוסר התחשבות".

אחרי שנה של פילוג, שהינו על סף מלחמת אחים, כשיצאנו ראיתי את מרים פרץ יוצאת מכאן...

"אנחנו צריכים להבין שהקב"ה שונא מחלוקת, הקב"ה לא רוצה מחלוקת. יש לנו אבא אחד, אב אחד לכולנו. הקב"ה רוצה שנתאחד. יש דברים שמאחדים ביננו. אם אנחנו נבין את המסר הזה אנחנו נפסיק לרדוף אחד את השני, נפסיק לחפש, נפסיק לרדוף.

"אנחנו נרצה לעשות טוב אחד לשני. ונזכה להיבדל מכוחות הרע והרשע, שהם מנסים להיבדל ביננו. על כל המחלוקת הם שופכים אש במדורה ומבעירים אותה. נברח מהמחלוקת הזאת, ונגיד ה' שלחת לנו תקיעת שופר כזו אנחנו מצטערים שזה מה שמאחד אותנו, אבל הבנו את המסר".
 
חלק עליון תַחתִית