הערה קצרה רש״י כד:

שמואל דוד

משתמש ותיק
כד: למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע
 

HaimL

משתמש ותיק
כתבתי כאן בדיון אחר, שלהבנתי, הפיס הוא מלשון פיוס, דהיינו שלום. אם זה נכון, אז מובן מדוע פירש רש"י כך, מפני שהשלום הוא היפך המחלוקת (וגם אם לא היו מגיעים לידי סכנה, שמא היו רבים ונוקמים ונוטרים, רק שלא חשו חכמים לדבר, עד שבאו לידי סכנה).
 

HaimL

משתמש ותיק
ועוד, שהמילה "מחלוקת" היא לפעמים גם מלשון "חלוקה" והרי הפיס בא לחלק את העבודות בין הכהנים. אבל כמובן שהמונח "באים לידי מחלוקת", משמעותו היא, מלשון מריבה.
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
כד: למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע

אם זה היה בגלל שנדקר... סכנה, אתה צודק.
אבל את הפייס תקנו  אח"כ כש"רק" שבר את רגלו...
והבינו שזה לא יגמר... ומתוך המחלוקת יהיו מריבות...
כמו שאומר רש"י בדבריםכי ינצו אנשים. סופן לבא לידי מכות,  
כמו שנאמר מיד מכהו, אין שלום יוצא מתוך ידי  מצות (ספרי רצב.):
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כתבתי כאן בדיון אחר, שלהבנתי, הפיס הוא מלשון פיוס, דהיינו שלום. אם זה נכון, אז מובן מדוע פירש רש"י כך, מפני שהשלום הוא היפך המחלוקת (וגם אם לא היו מגיעים לידי סכנה, שמא היו רבים ונוקמים ונוטרים, רק שלא חשו חכמים לדבר, עד שבאו לידי סכנה).
פייס- נקרא כך ע''ש שמפייס האנשים- ר''ן סוכה סב ד''ה פייס.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כתבתי כאן בדיון אחר, שלהבנתי, הפיס הוא מלשון פיוס, דהיינו שלום. אם זה נכון, אז מובן מדוע פירש רש"י כך, מפני שהשלום הוא היפך המחלוקת (וגם אם לא היו מגיעים לידי סכנה, שמא היו רבים ונוקמים ונוטרים, רק שלא חשו חכמים לדבר, עד שבאו לידי סכנה).
פייס- נקרא כך ע''ש שמפייס האנשים- ר''ן סוכה סב ד''ה פייס.
אמנם כן ואינו מלשון הקודש כפי שציינתי. אפשר לדרוש בו כמין חומר, שהוא מלשון פסו נדיבים כפי שציין מישהו בהקשר של מפיס מורסא, דהיינו - מסיים את המחלוקת

אבל ברור שבמקורו הוא מלע"ז (מלשון peace = שלום).
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
כד: למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע
כמו שכבר כתבו הפייס נוצר לשבירת רגל שאינה סכנה אלא תוצר של מחלוקת.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שמואל דוד אמר:
כד: למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע
כמו שכבר כתבו הפייס נוצר לשבירת רגל שאינה סכנה אלא תוצר של מחלוקת.
שבור הרגל בוודאות אינו נחשב חושיב"ס?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שמואל דוד אמר:
כד: למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו׳

רש״י ד״ה כדאמרן - שהיו באים לידי *מחלוקת*

לכאורה הול״ל שבאו לידי *סכנה* וכמבואר במתני׳ וצ״ע
כמו שכבר כתבו הפייס נוצר לשבירת רגל שאינה סכנה אלא תוצר של מחלוקת.
שבור הרגל בוודאות אינו נחשב חושיב"ס?
בטריפות זה כשר אף מהארכובה ולמעלה אם לא נקטעה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כתבתי כאן בדיון אחר, שלהבנתי, הפיס הוא מלשון פיוס, דהיינו שלום. אם זה נכון, אז מובן מדוע פירש רש"י כך, מפני שהשלום הוא היפך המחלוקת (וגם אם לא היו מגיעים לידי סכנה, שמא היו רבים ונוקמים ונוטרים, רק שלא חשו חכמים לדבר, עד שבאו לידי סכנה).
פייס- נקרא כך ע''ש שמפייס האנשים- ר''ן סוכה סב ד''ה פייס.
אמנם כן ואינו מלשון הקודש כפי שציינתי. אפשר לדרוש בו כמין חומר, שהוא מלשון פסו נדיבים כפי שציין מישהו בהקשר של מפיס מורסא, דהיינו - מסיים את המחלוקת

אבל ברור שבמקורו הוא מלע"ז (מלשון peace = שלום).
איך ברור? כי החוקרים אומרים, אז מה אם אומרים, הם גם יגידו לך שלשון הקודש היא שפה שנולדה משפה אחרת וזה דלא כהתורה שאמרה שהעולם נברא בלשון הקודש, כל דבריהם בעניני היסטוריה הוא תאוריה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כמו שכבר כתבו הפייס נוצר לשבירת רגל שאינה סכנה אלא תוצר של מחלוקת.
שבור הרגל בוודאות אינו נחשב חושיב"ס?
בטריפות זה כשר אף מהארכובה ולמעלה אם לא נקטעה.
ובשבת (בבנ"א)?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
 
פייס- נקרא כך ע''ש שמפייס האנשים- ר''ן סוכה סב ד''ה פייס.
אמנם כן ואינו מלשון הקודש כפי שציינתי. אפשר לדרוש בו כמין חומר, שהוא מלשון פסו נדיבים כפי שציין מישהו בהקשר של מפיס מורסא, דהיינו - מסיים את המחלוקת

אבל ברור שבמקורו הוא מלע"ז (מלשון peace = שלום).
איך ברור? כי החוקרים אומרים, אז מה אם אומרים, הם גם יגידו לך שלשון הקודש היא שפה שנולדה משפה אחרת וזה דלא כהתורה שאמרה שהעולם נברא בלשון הקודש, כל דבריהם בעניני היסטוריה הוא תאוריה.
לא הבאתי דבר וחצי דבר מדברי החוקרים, אלא מדעתי. והסיבה היא  - שלא ראיתי מילה כזאת בתנ"ך, וכן ראיתי אותה בלע"ז. אדרבה, האם תוכל להצביע על מקור המילה? 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
שבור הרגל בוודאות אינו נחשב חושיב"ס?
בטריפות זה כשר אף מהארכובה ולמעלה אם לא נקטעה.
ובשבת (בבנ"א)?


טריפות אדם ובהמה שוים, ודאי שזה לא יש בו סכנה בין מבחינה תורנית ובין מבחינה מדעית, אולי סכנת אבר לא יותר.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בטריפות זה כשר אף מהארכובה ולמעלה אם לא נקטעה.
ובשבת (בבנ"א)?


טריפות אדם ובהמה שוים, ודאי שזה לא יש בו סכנה בין מבחינה תורנית ובין מבחינה מדעית, אולי סכנת אבר לא יותר.
בדין חולה שיש בו סכנה, לא ראיתי שמרן בשו"ע מציין ללכת להלכות טריפות. ובפשטות, שבר רגל עלול להיות סכנה.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כתבתי כאן בדיון אחר, שלהבנתי, הפיס הוא מלשון פיוס, דהיינו שלום. אם זה נכון, אז מובן מדוע פירש רש"י כך, מפני שהשלום הוא היפך המחלוקת (וגם אם לא היו מגיעים לידי סכנה, שמא היו רבים ונוקמים ונוטרים, רק שלא חשו חכמים לדבר, עד שבאו לידי סכנה).
פייס- נקרא כך ע''ש שמפייס האנשים- ר''ן סוכה סב ד''ה פייס.
עי' גם ערוך ערך פס.

ועי' לשון רבינו יונה משלי טז,לג: 'ועתה משבח חלוקת הגורל, שהיא משככת תלונה ומשקטת הריב'.
 
חלק עליון תַחתִית