'תיקון ליל שבועות' | בירור סדרו וגרסאותיו השונות

מבקש דעת

משתמש רשום
מהו הנוסח המכוון ביותר לאמירה בליל שבועות?
במאות שנים האחרונות נהגו לומר את תיקון ליל שבועות כפי הסדר המפורש באריז"ל (לומר ג' פסוקים ראשונים ואחרונים של כל ספר וספר מכ"ד כתבי הקודש וכו').
במחזורים הספרדיים נדפס הסדר בד"כ כפי שהוא בדברי האר"י, בספרים האשכנזיים (גם אותם אלו שכתוב בהם שהם מדוייקים ביותר) יש הוספות רבות.
אמנם תמיד טוב להוסיף דברי תורה, אבל הרוצה לומר את 'התיקון' ולא להכביד על עצמו מבקש לדעת את הנוסח המקורי.

והנה רוב המקורות הם מדברי השל"ה שהוסיף עוד הרבה פרשיות בתורה לסדר האמירה הזה, וכן הוסיף משנה ראשונה ואחרונה של כל מסכת וכו'. ובמה שהוסיף משניות, כבר האריכו רבים דלא נוהגים כך, אמנם במה שהוסיף פסוקים אין מניעה מלקיים זאת אך חשוב לדעת מה הן ההוספות ומה העיקר מהאריז"ל.

עוד יש לדעת שבתיקונים הנ"ל הדפיסו עוד הוספות שאינן גם בדברי השל"ה (וצ"ב מקורן), ומאידך גיסא גם לא הדפיסו את כל הפרשיות כדברי השל"ה. וא"כ האומר את התיקון הנדפס - מוסיף הרבה אבל לא מקיים גם את הסדר אליבא דהשל"ה.

מצורף קובץ שבו הדברים מפורטים בדקדוק.
 

קבצים מצורפים

  • בירור בנוסח סדר תיקון ליל שבועות.pdf
    76.8 KB · צפיות: 56

יהודי

משתמש ותיק
תראו בכף החיים בסי' תצד מס"ק ז והלאה מה עיקר התיקון, מה ההוספות והמח' לגבי קריאת ולימוד המשניות.
 

הכהן

משתמש ותיק
וכבר נדונו הדברים ונדפס תיקון מתוקן,
 

קבצים מצורפים

  • tikun1.pdf
    2.1 MB · צפיות: 29
  • tikun3.pdf
    538.7 KB · צפיות: 25
  • tikun2.pdf
    1 MB · צפיות: 27

כותר

משתמש ותיק
לאשכנזים יש ספר "תיקון ליל שבועות", לספרדים יש ספר בשם "קריאי מועד",
יש הבדל מהותי ביניהם ?

מעניין שבהמכלול לא ציין בסדר הלימוד שום הבדל בין אשכנזים לספרדים, אולי רק "קריאת הכתובה" שאינה נהוגה אצל האשכנזים.מן הכתוב בזוהר עולה כי מנהג תיקון ליל שבועות היה קיים עוד בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי. בתחילה תיקון ליל שבועות היה נפוץ במיוחד בחוגים שלמדו זוהר, ולאורך ימי האחרונים המנהג נפוץ והתקבע בכל תפוצות ישראל.
 ע"פ סדר האריז"ל בפרי עץ חיים (יסודו בזוהר בראשית ח ע"א):
  • יהי רצון: אומרים יהי רצון, בו מבקשים שכל הכוונות שבתיקון שאין הקורא יודע יעלו לרצון, כאילו כיוון וכן מבקשים שהתיקון ישפיע על הקורא לתקן את מידותיו ולטהרו.
  • תנ"ך: מכל פרשה ג' פסוקים ראשונים ואחרונים (ואם יש פרשה פתוחה או פרשה סתומה באורך של כחמישה פסוקים, קוראים אותה שלא להפסיק מאמצע עניין). אם יש עניין מיוחד בעל קשר לחג השבועות, קוראים את כל העניין (בריאת העולםיציאת מצריםעשרת הדיברותקורבנות החג ועוד). לכל ספר וספר יש כוונה מיוחדת של סדר שונה של שם אדנות. יש לקרוא את התנ"ך על פי טעמי המקרא.
  • משנה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת. סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל (יש הנוהגים שלא ללמוד משנה בליל שבועות).
  • ספר יצירה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה.
  • זוהר: קוראים קטע מהזוהר בפרשת אמור המדבר על התכוננות הכלה (התורה) לחופתה (למתן תורה).
  • תרי"ג מצוות: קוראים תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך (בכל פרשה ופרשה קודם מונים את מצוות עשה ואז לא תעשה). לפי קריאת תרי"ג מצוות אומרים תפילה מיוחדת על המצוות שבזמן בניין בית המקדש ועל המצוות שבזמן הזה.
  • אדרא רבא קדישא: קוראים קטע מתחילת האדרא רבא, העוסק בהכנה לגילוי הסודות על ידי רבי שמעון וחבריו.
  • שיר השירים: קוראים את מגילת שיר השירים בסוף התיקון, לקראת הבוקר.
  • יהי רצון: אומרים יהי רצון נוסף בגמר התיקון, העוסק בלימוד התורה, צער הלומד ותיקון האדם.
  • שטר תנאיםשטר אירוסין וכתובה: יש הנוהגים לקרוא את הקטעים הנ"ל שכתב רבי ישראל נג'ארה על הברית שבין עם ישראל לה'.
  • לאחר כל חלק (תורה, נביאים, כתובים, כל אחד מסדרי המשנה, ספר יצירה, זוהר, תרי"ג מצוות ושיר השירים) אומרים קדיש - סה"כ 13 קדישים.
סדר לימוד זה מקורו בקהילות הספרדיות. יחד עם התפשטות הקבלה מבית מדרשו של האר"י הוא התפשט גם אל קהילות אשכנזיות, בעיקר החסידיות. כיום נהוג בקהילות אשכנזיות רבות (בעיקר ליטאיות או מחוגי הציונות הדתית) לימוד חופשי או שיעורים על ידי רבנים. בכמה קהילות ספרדיות נהוג שרבנים מוסרים שיעורים בנוסף לאמירת סדר תיקון ליל שבועות.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
ההבדלים מינוריים.
שינוי השם תלוי במדפיסי וילנא וסלויטא לעומת ליוורנו ו...
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
בבא בתרא י''ד ע''ב
ת"ר: סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר.
. מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל, ליקדמיה לישעיה ברישא? כיון דמלכים סופיה חורבנא, וירמיה כוליה חורבנא, ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא, וישעיה כוליה נחמתא, סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא
סידרן של כתובים: רות וספר תהלים, ואיוב ומשלי, קהלת, שיר השירים וקינות, דניאל ומגילת אסתר, עזרא ודברי הימים
הנה המדפיסים סידרו את הנ''ך בסדר שונה אך אי''ז מפריע לי יהי להם אשר להם, הבעיה מתחילה שגם בתל''ש סידרו ישעיה קודם ירמיה ודה''י קודם עזרא,והדעת נותנת ששם הסדר מאוד משמעותי ושמא אפי' מעכב כיון שעלינו לתקן כ''ד קישוטי כלה, ואיך נתקנם בסדר משובש
וראיה לדברי שבכוונות שנדפסו בסוף כל ספר נאמר בישעיה לכוון ''תיקון י''ב דאריך'' ולאחריו בירמיה לכוון ''תיקון י' דאריך'', דהיינו כפי סדר הגמ', וכן בכתובים אחר דה''י כתוב לכוון ''תיקון י''ב דזעיר'' בעוד שאחר עזרא (המודפס בתל''ש לאחר דה''י) כתוב לכוון ל''תיקון י''א דזעיר''
אם כנים דברי מצווה לפרסם כדי שנתקן קישוטי הכלה כסדר הראוי
 

שים-שלום

משתמש רגיל
נחלקו מסדרי סידורי הכוונות בסדר הכוונות, ולכן אי אפשר להביא מזה ראיה. ראה סידור היר"א ח"ב עמ' 730 וסידור כ"י הרב קוינקא.
אדרבה, יש לי ראיה קטנה מהאר"י שמפורש בדבריו במ"א להקדים ישעיה שעה"כ (ק ע"א).
ועיין באורך בסידור שים שלום לחג השבועות היוצא עתה מן הדפוס.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו הוצ' אהבת שלום (לא ראיתי בפנים, אבל ראיתי מצטטים ממנו) מובא הסדר: חמשה חומשי תורה; ה' מגילות: שה"ש, רות, איכה, קהלת, אסתר; נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי עשר; כתובים: תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא, נחמיה (ולא הבנתי, הרי זה ספר אחד - א"כ), דה"י.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שים-שלום אמר:
חלקו מסדרי סידורי הכוונות בסדר הכוונות, ולכן אי אפשר להביא מזה ראיה
יש''כ
אך לקרוא ולכוין לפי המסודר בתיקון המכונה ''ע''פ השל''ה'' לכאו' ה''ז כתרתי דסתרי
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו הוצ' אהבת שלום (לא ראיתי בפנים, אבל ראיתי מצטטים ממנו) מובא הסדר: חמשה חומשי תורה; ה' מגילות: שה"ש, רות, איכה, קהלת, אסתר; נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי עשר; כתובים: תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא, נחמיה (ולא הבנתי, הרי זה ספר אחד - א"כ), דה"י.
האם זה לגבי תל''ש? הרי הקדים מגילות דהיינו כתובים קודם לנביאים דלא כהזוהר בהקדמה ''מתורה לנביאים, מנביאים לכתובים''
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
אבר כיונה אמר:
בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו הוצ' אהבת שלום (לא ראיתי בפנים, אבל ראיתי מצטטים ממנו) מובא הסדר: חמשה חומשי תורה; ה' מגילות: שה"ש, רות, איכה, קהלת, אסתר; נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי עשר; כתובים: תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא, נחמיה (ולא הבנתי, הרי זה ספר אחד - א"כ), דה"י.
האם זה לגבי תל''ש?
כן!
עי' בקובץ המובא כאן: https://ramhal.net/product/תיקון-ליל-שבועות-השלם/
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
עוד יש לי להעיר שבתיקונים שלנו [אשכנזי קלאסי] אי''ז ממש ע''פ השל''ה שהוא כתב לומר גם פרשת ''קדש'' ואינו כך ברוב התיקונים וכן כתב לומר פרשת וזאת הברכה כולה ואינו כך בשום תיקון
וכן הוא ז''ל כתב לומר ג' פסוקים בתחילת וסוף כל פרשה ובתיקונים שלנו הוסיפו עוד אם הוא תוכ''ד ג' פסוקים מפרשה סתומה או פתוחה [ולפעמים הוסיפו עוד כגון בתחילת פ' שמות ומשפטים ועוד]
אשמח למידע מי תיקן בפועל את התיקונים המצויים אצלנו שכפי הנראה אינו בדיוק כשום נוסח קדום
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
עוד יש לי להעיר שבתיקונים שלנו [אשכנזי קלאסי] אי''ז ממש ע''פ השל''ה שהוא כתב לומר גם פרשת ''קדש'' ואינו כך ברוב התיקונים וכן כתב לומר פרשת וזאת הברכה כולה ואינו כך בשום תיקון
ראה בספר יוסף אומץ (לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן): https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14589#p=204&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
 

דבש לפי

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
וכן הוא ז''ל כתב לומר ג' פסוקים בתחילת וסוף כל פרשה ובתיקונים שלנו הוסיפו עוד אם הוא תוכ''ד ג' פסוקים מפרשה סתומה או פתוחה [ולפעמים הוסיפו עוד כגון בתחילת פ' שמות ומשפטים ועוד]
אשמח למידע מי תיקן בפועל את התיקונים המצויים אצלנו שכפי הנראה אינו בדיוק כשום נוסח קדום
ההשלמה עד לפתוחה או סתומה אם זה בתוך ג' פסקים - מפורשת להדיא באר"י, ומסתבר שהשמטת השל"ה לפרט זה אינה בדווקא, ובכל אופן אין תימה על המדפיסים שחששו בזה גם לדברי האר"י.
 

כותר

משתמש ותיק
סדר התיקון של ליל שבועות, המקובל בידינו ומודפס בכל התיקונים של האשכנזים (לא בדקתי את קריאי מועד של עדות המזרח)
הוא על פי הסדר שתיקן השל"ה.
אך האריז"ל כותב סדר הרבה יותר קצר, ולכן חשוב מאוד ליידע זאת למי שקשה לו לומר את כל התיקון.

וגם חשוב לראות את ההבטחה שמביא האריז"ל בשם הזוהר למי שער כל הלילה.

(יש לציין כי רבי שריה דבילצקי זצ"ל כאב על כך שבציבור הליטאי, לא אומרים את התיקון,
לכן דאג שידפיסו את התיקון הקצר של האריז"ל שהוא שווה לכל נפש ויישאר עוד הרבה זמן ללימודים אחרים)
 
וז"ל שער הכוונות – ענין חג השבועות:
"ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא. וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל "דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש".
ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה. כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות ואמנם הענין הוא זה כי ע"י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנז' בז"א שהוא בחי' דיקנא דא"א שז"א עולה עד שם כנז':
וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנז'.

  • תתחיל מפרשת בראשית ותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו'. ואח"כ תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית. ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה ופרשה משאר הפרשיות.
  • ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה.
  • וכשתגיע לפרשת יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל" עד סוף פרשת יתרו.
  • וכשתגיע לפרשת משפטים תקרא שלשה פסוקים הראשונים ותדלג, ותקרא מן: "ואל משה אמר עלה אל ה' כו' " עד תשלום הפרשה.
  • וכשתגיע לפרשת ואתחנן תקרא שלשה פסוקים הראשונים ותדלג, ותקרא עשרת הדברות השניות, שהם מן: "ויקרא משה אל כל ישראל" עד סיום פרשת שמע ישראל, שהוא עד "ובשעריך". ומשם תדלג ותקרא שלשה פסוקים האחרונים.
  • וכשתגיע לפרשת ראה תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפרשה.
  • וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים ע"ד הנזכר. ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' וא' מהם עד שתסיים כל הכ"ד ספרים.
  • והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י"ט.
  • ומגלת רות תקראנה כולה.
  • ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא מן "ויהי בשלשים שנה כו' " עד תשלומה. ותדלג אל פסוק "ותשאני רוח כו' " ומשם תדלג אל שלשה פסוקים האחרונים שבו.
  • ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פסוק "וה' בהיכל קדשו כו' " "תפלה לחבקוק כו' " עד סוף חבקוק. כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות. וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא.
  • ואח"כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך":
מצורף בקובץ להדפסה
הצג קובץ מצורף משער הכוונות תיקון ליל שבועות.docx
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
רבי שריה דבילצקי זצ"ל כאב על כך שבציבור הליטאי, לא אומרים את התיקון,
לכן דאג שידפיסו את התיקון הקצר של האריז"ל שהוא שווה לכל נפש ויישאר עוד הרבה זמן ללימודים אחרים
באשכול אחר הבאתי הסכמה שלו לתיקון כזה:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=290977#p290977 
 

בשלמא

משתמש ותיק
יש להשיג תיקון האריז"ל כמדומה בהוצאת נכדו של רבי שריה ה"ה הר"ר בצלאל דבליצקי
מהדורת כיס נחמדה מאוד ואני הקטן נהנה לומר מתוכו (בשארית הזמן אני ממשיך לסדר השל"ה מתושבע"פ מצוות וספר יצירה וזוהר וכו')
לי יש את המהדורה הראשונה ואינני יודע אם יצא עוד מהדורות משופרות יותר
לטעמי יש חסר גדול שם שלא מצויין שם הכ"ד קישוטין לתודעת המו"ל
 

כותר

משתמש ותיק
מי שמבקש לעשות רק את "הסדר המוכרח בענין המקרא" כלשון האריז"ל,
ויש לו 'תיקון' רגיל,
יכול לומר מהתיקון הרגיל את התנ"ך, שהוא דומה לסדר האריז"ל.
ויציין לעצמו מערב יום טוב את התוספות שהוסיף השל"ה, כדי לדעת שאינם מהסדר המוכרח.
ואלה הנקודות שצריך לציין לעצמו בתיקון:
א. האריז"ל כתב: "ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה".
ובתיקונים הוסיפו גם פרשיות גדולות יותר של ו' פסוקים וגם פרשיות הרבה יותר גדולות, למשל 'והיה אם שמוע'.

ב. כן הוסיפו בתיקונים על דברי האר"י בפרשיות דלהלן:
בפרשת        הוספה שאינה מהסדר המוכרח
בשלח           ענין קריעת ים סוף והשירה
אמור            וספרתם לכם
נשא            ברכת כהנים
פנחס         וביום הביכורים
עקב          ועתה ישראל
בספר תהילים כמה פרקים מאמצע הספר

בקובץ מצורף
הצג קובץ מצורף משער הכוונות תיקון ליל שבועות מקוצר.docx
 

הכהן

משתמש ותיק
אאל"ט בתיקונים כתבו בתרי עשר רק את תחילת הושע וסוף מלאכי (עם הפטרת יום ב' דשבועות ביניהם), ובתיקון האר"י כתבו ג' פסוקים מראש וסוף כל נביא.
 

הכהן

משתמש ותיק
בהסכמת הגרש"ד המודפסת בתיקון שברשותי כתב:
אמנם לפני כמה שנים התגלה חלק השני מסידור חמדת ישראל למה"ר שמואל ויטאל זצ"ל, ששם כתב להדיא שצריך לקרוא ג' פסוקים ראשונים ואחרונים מכל נביא ונביא מתרי עשר (ח"ב מסידור חמדת ישראל הנדפס במונאטש תרס"א אינו מקורי), ולכן סודרו כאן בתיקון זה כל ג' פסוקים ראשונים ואחרונים מכל נביא ונביא מתרי עשר.
 

כותר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בהסכמת הגרש"ד המודפסת בתיקון שברשותי כתב:
אמנם לפני כמה שנים התגלה חלק השני מסידור חמדת ישראל למה"ר שמואל ויטאל זצ"ל, ששם כתב להדיא שצריך לקרוא ג' פסוקים ראשונים ואחרונים מכל נביא ונביא מתרי עשר (ח"ב מסידור חמדת ישראל הנדפס במונאטש תרס"א אינו מקורי), ולכן סודרו כאן בתיקון זה כל ג' פסוקים ראשונים ואחרונים מכל נביא ונביא מתרי עשר.
וכן יש לדייק מלשון שער הכוונות:
ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו,
מדוייק שצריך לקרוא שלושה פסוקים ראשונים של חבקוק, ולא מספיק הג' ראשונים של תרי עשר.

 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
וכן יש לדייק מלשון שער הכוונות:
ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו,
מדוייק שצריך לקרוא שלושה פסוקים ראשונים של חבקוק, ולא מספיק הג' ראשונים של תרי עשר.
בשער התפילה הנדפס מכת"י אין את המילה "שבו"
 

פראנק

משתמש ותיק
זה התיקון של עדות המזרח. אבל חשוב לציין שהאריזל כותב לעסוק שאר הלילה בתורת הנסתר ובגלל זה הספרדים קוראים האדרא
 

שים-שלום

משתמש רגיל
ב"ה נדפס השנה מחזור שים שלום לחג השבועות הכולל בתוכו תיקון שבועות מדוייק ע"פ האר"י כולל כוונות כ"ד קישוטין.

בנוגע לתרי עשר, המחלוקת בזה ידועה. באדיבות הרב הלל שליט"א הדפסנו בסוף המחזור צילום מכ"י סידור חמדת ישראל ח"ב לרבי שמואל ויטאל שכותב במפורש לקרוא בתרי עשר ג' פסוקים מכל נביא ונביא.

ניתן לעיין בתוכן המחזור כאן
 
חלק עליון תַחתִית