לחלוק על החזו"א?

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים

במחילה, למי כב' מתכוון ? ידוע שמרן ר' איסר זלמן התווכח עם החזו"א והחזו"א ענה לו, אני לא יודע אם הגרא"ז קיבל את דברי החזו"א.

מי לדעת כב' עוד נחשב חולק על החזו"א? הג"ר מיכל טוקצ'ינסקי ?

צריך להוסיף שמרן הגרי"ז למרות שסבר מעיקר הדין כהחזו"א, לכתחילה חשש לשיטה האחרת, כיון שברדב"ז הובא כמחלוקת.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אין ספק שהגרד"ל סובר שהגרשז"א והגריש"א לא ירדו לעומק דעת החזו"א, כמו כן אין אצלי ספק שדעתם מכרעת את דעת הגרד"ל עם כל גדלותו.
כב' מניח הנחות, אבל איך אפשר לכתוב דברים בשם הגרד"ל עפ"י הנחה ובפרט במקום דאיכא לברורי ?
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
הצג קובץ מצורף הגרדל ותלמידי החזוא.pdf גישת תלמידי החזו"א שסברת החזו"א עדיפא על הרבה אחרונים בשל כוחו בסברא,ומהגר"א לא קם כהחזו"א וכ"ש על פוסקי זמנינו שדרכם בשיחות סגורות לזלזל בהם.
אגב חביב עליהם לדון בכוחם ועניינם של האחרונים וכדברי החזו"א באיגרת ידיעת החכמים וכו'
מצ"ב קובץ על תלמידי החזו"א והגרד"ל ובאריכות בסברתם בכח החזו"א בפסק(מאוצה"ח)
מעניין מאוד שווה קריאה!
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שלמה זינגר אמר:
לבד מזאת אין ספק כלל שפסקי הגרש"ז התקבלו הרבה יותר מאשר פסקי החזו"א.
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.





אל תזלזל כ"כ בכלל ישראל.

מ"מ נראה שהחומרות של הגרש"ז פחות התקבלו [אין לי כרגע דוגמא אך זכורני שמצאתי כך].
 

nls

משתמש ותיק
לרב תלמיד נאמן, ציטטת כמה תגובות אני אכתוב תגובה חדשה שלא יהיה בלאגן בעיניים.
מה הגרשז"א הורה מעיקר הדין אינני יודע בודאות ולכן לא אגיד, אני אישית תלמיד של יהודי ששאל את הגר"ש בנו זצוק"ל אלפי שאלות וכך הורה לי בשמו לא פעם ולא פעמיים- אין שום צד להתייחס לחשמל בשבת לא כדאו' ממש כל"ט מלאכות- בשם אביו הגרשז"א. מה כתוב בספריו של הגרשז"א בנושא זה לצערי הרב עם הארץ כמוני לא יודע...
נושא המוות לחיים לדעתי שווה למה שכתבת בעצמך שהוא נותן "משמעות" לחיבור בין 2 חתיכות המתכת, לא נראה לי שיש הפרש בין המכתב לגרשז"א לבין מה שכתוב בספר חזו"א שכמו ב"תקע" חייב אע"פ שאינו מחובר לקרקע וכו' כיוון שזה חיבור חשוב ה"נ בחיבור חשמלי.

בנושא המעמיד שכתבו פה לפני, רק בשתי מילים, בשו"ע עצמו יש לכאו' סתירה אם מותר להעמיד סכך על מקבל טומאה או לא, והמשנ"ב כמדומני כתב שדעתו של המחבר לפסוק שמעיקר הדין מותר כמו הרמב"ם רק לכתחילה יש לחוש לדברי הרא"ש להעמיד את הסכך על אינו מקבל טומאה, ובודאי שלולא דברי החזו"א אין צורך להעמיד את המעמיד על דבר שאינו מקבל טומאה אלא די שהסכך יעמוד על אינו מקבל ודי בזה אפילו הוא עומד על ברזל וכדו' כך כמדומני הבינו בדברי המחבר המשנ"ב והמג"א וכל המדברים בזה, רק שהחזו"א למד מדברי הרמב"ן כמדומני את דבריו וכן מסברא חזק כמו שהוא אמר לר' חיים קניבסקי כמובא בארחות רבינו שהוא אמר לו "אין מעמיד דמעמיד, הכל מעמיד" ונראה שמסברא הוא טען זאת.
וגם החזו"א עצמו בספר פוסק מעיקר הדין כמו הרמב"ם שאפשר להעמיד סכך על ברזלים אלא שלמי שרוצה לקיים את מנהג ישראל להעמיד על אינו מקבל טומאה שיקפיד שיהיה אינו מקבל עד למטה. אבל בהחלט לא זכור לי אף פוסק שלמד כן לבד החזו"א לפניו.

הארכתי במקום שצריך לקצר...
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
דברי החזו"א פשוטים כביעתא דכותחא, החזו"א אמר שכל מה שנכנס למשנ"ב זה בהסכמתו של הח"ח, זה דבר פשוט שכל תינוק מבין שכשאתה מוציא ספר ובפרט ספר הלכה, אתה לא מכניס דברים סתם בלי לעבור עליהם.
כל מי שבקיא קצת במשנ"ב רואה כמה לשונו מדוקדק וכמה דבריו מכוונים, וכמה יגיעות יגע עשרות שנים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ברבבות של מחלוקות, מבין שזה מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד,
המשנ"ב הוא לא ליקוט לבע"ב, הח"ח הקדיש עשרות שנים מחייו לתת הלכה ברורה בשו"ע או"ח, ומשמיא קא זכו ליה שנתפשטו הוראותיו בישראל, ואין ספק שספר זה שהוא אחד משרשרת הדורות של הפוסקים, נכתב ברצינות הראויה, ובליווי סיעתא דשמיא שאין כמותה.
מי שלא מבין את זה, לא דרך על מפתנו של הספר הקדוש הזה משנה ברורה.
מה שכן יכול להיות שהח"ח נתן לו לאסוף חומר, ואם תעיין היטב בכל מה שבנו כותב שם, תראה שלח"ח הייתה כוונה אחרת במה שהוא בקש ממנו לכתוב, ודי בזה
במחילה, הרי הבן של הח"ח היה גאון גדול, ולמה לומר שלא כדבריו זה בבחינת ביעתא בכותחא (ועוד להוסיף ביטויים מיותרים "כל תינוק מבין" "מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד"). החזו"א סה"כ אמר שבכ"ז אנו סומכים על החזקה שהח"ח עבר ע"ז (למרות שאפי' על הראשונים אומרים לפעמים אישתמיטתיה).
אף אחד לא אמר שהמשנ"ב הוא "ליקוט" לבעלי-בתים, כן אמרו וזה נכון שהוא נכתב באופן שבע"ב יוכל להשתמש בו.
בנו של הח"ח אומר במפורש שמלבד שהח"ח למד עמו בחברותא ויחד עמו בירר את הסוגיות ודברי הפוסקים, הוא נתן לו לערוך ולכתוב סימנים מסויימים. ואיך יכול כב' להכחיש את דבריו של גאון וצדיק בלי אסמכתא כלל ?
ומה זה שכב' כותב ברמזים ואם תעיין היטב וכו' ? מה היתה הכוונה האחרת של הח"ח? ומנא ליה למר הא מילתא ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
נושא המוות לחיים לדעתי שווה למה שכתבת בעצמך שהוא נותן "משמעות" לחיבור בין 2 חתיכות המתכת, לא נראה לי שיש הפרש בין המכתב לגרשז"א לבין מה שכתוב בספר חזו"א שכמו ב"תקע" חייב אע"פ שאינו מחובר לקרקע וכו' כיוון שזה חיבור חשוב ה"נ בחיבור חשמלי.
במחילה, נושא ממוות לחיים הוא במפורש סברא נוספת שהחזו"א כתב באופן חד פעמי במכתב, בתורת "ועוד" ובדרך אפשר.
הענין של "תקע" כתב החזו"א רק כדי לומר שגם בתלוש אסור אע"פ שאין בנין בכלים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
בנושא המעמיד שכתבו פה לפני, רק בשתי מילים, בשו"ע עצמו יש לכאו' סתירה אם מותר להעמיד סכך על מקבל טומאה או לא, והמשנ"ב כמדומני כתב שדעתו של המחבר לפסוק שמעיקר הדין מותר כמו הרמב"ם רק לכתחילה יש לחוש לדברי הרא"ש להעמיד את הסכך על אינו מקבל טומאה, ובודאי שלולא דברי החזו"א אין צורך להעמיד את המעמיד על דבר שאינו מקבל טומאה אלא די שהסכך יעמוד על אינו מקבל ודי בזה אפילו הוא עומד על ברזל וכדו' כך כמדומני הבינו בדברי המחבר המשנ"ב והמג"א וכל המדברים בזה, רק שהחזו"א למד מדברי הרמב"ן כמדומני את דבריו וכן מסברא חזק כמו שהוא אמר לר' חיים קניבסקי כמובא בארחות רבינו שהוא אמר לו "אין מעמיד דמעמיד, הכל מעמיד" ונראה שמסברא הוא טען זאת.
וגם החזו"א עצמו בספר פוסק מעיקר הדין כמו הרמב"ם שאפשר להעמיד סכך על ברזלים אלא שלמי שרוצה לקיים את מנהג ישראל להעמיד על אינו מקבל טומאה שיקפיד שיהיה אינו מקבל עד למטה. אבל בהחלט לא זכור לי אף פוסק שלמד כן לבד החזו"א לפניו.

כל מה שכתב מר נכון, חוץ מהמלים האחרונות, כי בתרוה"ד מפורש כדברי החזו"א שאין הבדל בעיקרון בין מעמיד למעדמ"ע
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
ונחנו מה אמר:
דברי החזו"א פשוטים כביעתא דכותחא, החזו"א אמר שכל מה שנכנס למשנ"ב זה בהסכמתו של הח"ח, זה דבר פשוט שכל תינוק מבין שכשאתה מוציא ספר ובפרט ספר הלכה, אתה לא מכניס דברים סתם בלי לעבור עליהם.
כל מי שבקיא קצת במשנ"ב רואה כמה לשונו מדוקדק וכמה דבריו מכוונים, וכמה יגיעות יגע עשרות שנים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ברבבות של מחלוקות, מבין שזה מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד,
המשנ"ב הוא לא ליקוט לבע"ב, הח"ח הקדיש עשרות שנים מחייו לתת הלכה ברורה בשו"ע או"ח, ומשמיא קא זכו ליה שנתפשטו הוראותיו בישראל, ואין ספק שספר זה שהוא אחד משרשרת הדורות של הפוסקים, נכתב ברצינות הראויה, ובליווי סיעתא דשמיא שאין כמותה.
מי שלא מבין את זה, לא דרך על מפתנו של הספר הקדוש הזה משנה ברורה.
מה שכן יכול להיות שהח"ח נתן לו לאסוף חומר, ואם תעיין היטב בכל מה שבנו כותב שם, תראה שלח"ח הייתה כוונה אחרת במה שהוא בקש ממנו לכתוב, ודי בזה
במחילה, הרי הבן של הח"ח היה גאון גדול, ולמה לומר שלא כדבריו זה בבחינת ביעתא בכותחא (ועוד להוסיף ביטויים מיותרים "כל תינוק מבין" "מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד"). החזו"א סה"כ אמר שבכ"ז אנו סומכים על החזקה שהח"ח עבר ע"ז (למרות שאפי' על הראשונים אומרים לפעמים אישתמיטתיה).
אף אחד לא אמר שהמשנ"ב הוא "ליקוט" לבעלי-בתים, כן אמרו וזה נכון שהוא נכתב באופן שבע"ב יוכל להשתמש בו.
בנו של הח"ח אומר במפורש שמלבד שהח"ח למד עמו בחברותא ויחד עמו בירר את הסוגיות ודברי הפוסקים, הוא נתן לו לערוך ולכתוב סימנים מסויימים. ואיך יכול כב' להכחיש את דבריו של גאון וצדיק בלי אסמכתא כלל ?
ומה זה שכב' כותב ברמזים ואם תעיין היטב וכו' ? מה היתה הכוונה האחרת של הח"ח? ומנא ליה למר הא מילתא ?
לא הכחשתי את דבריו, שהמשנ"ב נתן לו לערוך דברים, השאלה מה הסיבה שהוא נתן לו, והאם עבר על דבריו
את הרמזים כתבתי מפני הכבוד, ואם תעיין שם היטב בכל דבריו תבין, ר' לייב היה גאון גדול, אבל הוא לא בהכרח יצג את אביו, תיווכח בכך כשתקרא את כתביו, וכך אני גם יודע במסורת
לא הייתי נכנס לזה, אבל כבודו של המשנ"ב מונח על כף המאזניים, ובכגון דא נאמר אין חולקין וכו' ואתם והוא חייבים בכבודי ודו"ק.
 

nls

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
nls אמר:
נושא המוות לחיים לדעתי שווה למה שכתבת בעצמך שהוא נותן "משמעות" לחיבור בין 2 חתיכות המתכת, לא נראה לי שיש הפרש בין המכתב לגרשז"א לבין מה שכתוב בספר חזו"א שכמו ב"תקע" חייב אע"פ שאינו מחובר לקרקע וכו' כיוון שזה חיבור חשוב ה"נ בחיבור חשמלי.
במחילה, נושא ממוות לחיים הוא במפורש סברא נוספת שהחזו"א כתב באופן חד פעמי במכתב, בתורת "ועוד" ובדרך אפשר.
הענין של "תקע" כתב החזו"א רק כדי לומר שגם בתלוש אסור אע"פ שאין בנין בכלים.
אעיין שוב בעת הפנאי בלי נדר, יישר כח.
תלמיד נאמן אמר:
nls אמר:
בנושא המעמיד שכתבו פה לפני, רק בשתי מילים, בשו"ע עצמו יש לכאו' סתירה אם מותר להעמיד סכך על מקבל טומאה או לא, והמשנ"ב כמדומני כתב שדעתו של המחבר לפסוק שמעיקר הדין מותר כמו הרמב"ם רק לכתחילה יש לחוש לדברי הרא"ש להעמיד את הסכך על אינו מקבל טומאה, ובודאי שלולא דברי החזו"א אין צורך להעמיד את המעמיד על דבר שאינו מקבל טומאה אלא די שהסכך יעמוד על אינו מקבל ודי בזה אפילו הוא עומד על ברזל וכדו' כך כמדומני הבינו בדברי המחבר המשנ"ב והמג"א וכל המדברים בזה, רק שהחזו"א למד מדברי הרמב"ן כמדומני את דבריו וכן מסברא חזק כמו שהוא אמר לר' חיים קניבסקי כמובא בארחות רבינו שהוא אמר לו "אין מעמיד דמעמיד, הכל מעמיד" ונראה שמסברא הוא טען זאת.
וגם החזו"א עצמו בספר פוסק מעיקר הדין כמו הרמב"ם שאפשר להעמיד סכך על ברזלים אלא שלמי שרוצה לקיים את מנהג ישראל להעמיד על אינו מקבל טומאה שיקפיד שיהיה אינו מקבל עד למטה. אבל בהחלט לא זכור לי אף פוסק שלמד כן לבד החזו"א לפניו.

כל מה שכתב מר נכון, חוץ מהמלים האחרונות, כי בתרוה"ד מפורש כדברי החזו"א שאין הבדל בעיקרון בין מעמיד למעדמ"ע

אודה ולא אבוש שלא ידעתי על כזה תרוה"ד, יש לרב מראה מקום? מעניין אותי מאוד דווקא
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, לא זאת עיקר סברתו של החזו"א, אלא שחיבור המגעים הוא בונה כיון שלחיבור זה יש משמעות מיוחדת, וסברת ממוות לחיים הוא כתב רק באופן חד פעמי במכתב תשובה להגרשז"א בתור סברא נוספת ובדרך אפשר.
נחלקו בזה גדולחי תלמידי החזו"א ולהגר"י ברטלר זצ"ל שיטה יחודית בנושא.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, לא זאת עיקר סברתו של החזו"א, אלא שחיבור המגעים הוא בונה כיון שלחיבור זה יש משמעות מיוחדת, וסברת ממוות לחיים הוא כתב רק באופן חד פעמי במכתב תשובה להגרשז"א בתור סברא נוספת ובדרך אפשר.
נחלקו בזה גדולחי תלמידי החזו"א ולהגר"י ברטלר זצ"ל שיטה יחודית בנושא.
הייתי מעדיף שכב' יתווכח ענינית. (ובאמת אין מה להתווכח).
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
תלמיד נאמן אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כל מה שכתב מר נכון, חוץ מהמלים האחרונות, כי בתרוה"ד מפורש כדברי החזו"א שאין הבדל בעיקרון בין מעמיד למעדמ"ע

אודה ולא אבוש שלא ידעתי על כזה תרוה"ד, יש לרב מראה מקום? מעניין אותי מאוד דווקא
סי' צ"א, בתשו' אודות מעמיד.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
תלמיד נאמן אמר:
ונחנו מה אמר:
דברי החזו"א פשוטים כביעתא דכותחא, החזו"א אמר שכל מה שנכנס למשנ"ב זה בהסכמתו של הח"ח, זה דבר פשוט שכל תינוק מבין שכשאתה מוציא ספר ובפרט ספר הלכה, אתה לא מכניס דברים סתם בלי לעבור עליהם.
כל מי שבקיא קצת במשנ"ב רואה כמה לשונו מדוקדק וכמה דבריו מכוונים, וכמה יגיעות יגע עשרות שנים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ברבבות של מחלוקות, מבין שזה מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד,
המשנ"ב הוא לא ליקוט לבע"ב, הח"ח הקדיש עשרות שנים מחייו לתת הלכה ברורה בשו"ע או"ח, ומשמיא קא זכו ליה שנתפשטו הוראותיו בישראל, ואין ספק שספר זה שהוא אחד משרשרת הדורות של הפוסקים, נכתב ברצינות הראויה, ובליווי סיעתא דשמיא שאין כמותה.
מי שלא מבין את זה, לא דרך על מפתנו של הספר הקדוש הזה משנה ברורה.
מה שכן יכול להיות שהח"ח נתן לו לאסוף חומר, ואם תעיין היטב בכל מה שבנו כותב שם, תראה שלח"ח הייתה כוונה אחרת במה שהוא בקש ממנו לכתוב, ודי בזה
במחילה, הרי הבן של הח"ח היה גאון גדול, ולמה לומר שלא כדבריו זה בבחינת ביעתא בכותחא (ועוד להוסיף ביטויים מיותרים "כל תינוק מבין" "מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד"). החזו"א סה"כ אמר שבכ"ז אנו סומכים על החזקה שהח"ח עבר ע"ז (למרות שאפי' על הראשונים אומרים לפעמים אישתמיטתיה).
אף אחד לא אמר שהמשנ"ב הוא "ליקוט" לבעלי-בתים, כן אמרו וזה נכון שהוא נכתב באופן שבע"ב יוכל להשתמש בו.
בנו של הח"ח אומר במפורש שמלבד שהח"ח למד עמו בחברותא ויחד עמו בירר את הסוגיות ודברי הפוסקים, הוא נתן לו לערוך ולכתוב סימנים מסויימים. ואיך יכול כב' להכחיש את דבריו של גאון וצדיק בלי אסמכתא כלל ?
ומה זה שכב' כותב ברמזים ואם תעיין היטב וכו' ? מה היתה הכוונה האחרת של הח"ח? ומנא ליה למר הא מילתא ?
לא הכחשתי את דבריו, שהמשנ"ב נתן לו לערוך דברים, השאלה מה הסיבה שהוא נתן לו, והאם עבר על דבריו
את הרמזים כתבתי מפני הכבוד, ואם תעיין שם היטב בכל דבריו תבין, ר' לייב היה גאון גדול, אבל הוא לא בהכרח יצג את אביו, תיווכח בכך כשתקרא את כתביו, וכך אני גם יודע במסורת
לא הייתי נכנס לזה, אבל כבודו של המשנ"ב מונח על כף המאזניים, ובכגון דא נאמר אין חולקין וכו' ואתם והוא חייבים בכבודי ודו"ק.

מה אעשה ולענ"ד זה לא מוסיף כבוד לח"ח. ואת מה שנלענ"ד כבר כתבתי.
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
למאי נפק"מ?
כי אני רוצה להבין מה שכתב מר, שבהכל גם לקולא, ואני רואה עצמי מתלמדיו, ואף על פי כן איני מוציא אוכל מהקדרה על הפלטה.

אם הינך רואה עצמך כאחד מתלמידיו למה אינך מוציא מהפלטה?

אני חושב שאנחנו קצת סוטים פה מהדיון, על כן אפשר לעבור לדון בזה בהודעות פרטיות.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
ונחנו מה אמר:
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, הרי הבן של הח"ח היה גאון גדול, ולמה לומר שלא כדבריו זה בבחינת ביעתא בכותחא (ועוד להוסיף ביטויים מיותרים "כל תינוק מבין" "מופרך לחשוב שהח"ח הכניס לשם דברים מכל הבא ליד"). החזו"א סה"כ אמר שבכ"ז אנו סומכים על החזקה שהח"ח עבר ע"ז (למרות שאפי' על הראשונים אומרים לפעמים אישתמיטתיה).
אף אחד לא אמר שהמשנ"ב הוא "ליקוט" לבעלי-בתים, כן אמרו וזה נכון שהוא נכתב באופן שבע"ב יוכל להשתמש בו.
בנו של הח"ח אומר במפורש שמלבד שהח"ח למד עמו בחברותא ויחד עמו בירר את הסוגיות ודברי הפוסקים, הוא נתן לו לערוך ולכתוב סימנים מסויימים. ואיך יכול כב' להכחיש את דבריו של גאון וצדיק בלי אסמכתא כלל ?
ומה זה שכב' כותב ברמזים ואם תעיין היטב וכו' ? מה היתה הכוונה האחרת של הח"ח? ומנא ליה למר הא מילתא ?
לא הכחשתי את דבריו, שהמשנ"ב נתן לו לערוך דברים, השאלה מה הסיבה שהוא נתן לו, והאם עבר על דבריו
את הרמזים כתבתי מפני הכבוד, ואם תעיין שם היטב בכל דבריו תבין, ר' לייב היה גאון גדול, אבל הוא לא בהכרח יצג את אביו, תיווכח בכך כשתקרא את כתביו, וכך אני גם יודע במסורת
לא הייתי נכנס לזה, אבל כבודו של המשנ"ב מונח על כף המאזניים, ובכגון דא נאמר אין חולקין וכו' ואתם והוא חייבים בכבודי ודו"ק.

מה אעשה ולענ"ד זה לא מוסיף כבוד לח"ח. ואת מה שנלענ"ד כבר כתבתי. עיינתי שוב בספר של ר' לייב ואין שום דבר לדייק, ובמפורש כתוב שהוא לא רק אסף. ומה שכתבת שיש לך במסורת, איך יתכן לכתוב בסגנון כזה ? ובלי לפרט מקור ברור, ר' לייב היה הרבה יותר גבוה מהמושגים שלנו.

עי
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אחד הלויים אמר:
והנה בקו התאריך
מי שחושב שקו התאריך זה הדבר היחיד שהחזון איש דיבר בו, אכן יחשוב שלא כל הפוסקים סמכו ידיהם עליו רק רובא דרובא.

אבל ספר חזון איש הוא רחב ידים, ופסקיו ממלאים את ההיכל, באו"ח יו"ד אבהע"ז וחו"מ, וכל הפוסקים הולכים לאורו, והבקי בחו"מ יודע שכמעט בכל מקום פוסקים כמותו אפילו להוציא, וכגון בענין המזיק חפץ שאין כמותו נמכר שלדעת הנתה"מ דנים כמה היה יפה, והחזו"א חלק עליו וסובר שדנים כמה יעלה לקנות כמותו בשוק, ונפסק כהחזו"א גם להוציא, וזו דוגמא אחת מיני רבים (אני זוכר הרגע עוד דוגמא, בתשלום על בניה אם עלה המחיר)
מה הכוונה "נפסק כהחזו"א"? באיזה בית דין?
 
 

rk1234

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.
בענין טלטול ברה"ר כל אלה שלא מכירים את החזו"א בשום מקום כאן יודעים לצעוק חזו"א שמקל נגד משנ"ב שכותב שראוי להחמיר בענין של סקילה אבל לגבי שצריך מחיצה ולא מועיל צורת הפתח בזה טוענים שהחזו"א מחמיר ואם שואלים איך מקילים בפרצה יותר מי' בזה הם יודעים שהחזו"א מיקל ועפ"ז הם  מטלטלים בשבת ובענין בגד הסמוך לגוף לגבי כתמים כולם מכירים חזו"א נגד חת"ס שפוסק להחמיר
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
nls אמר:
שלמה זינגר אמר:
לבד מזאת אין ספק כלל שפסקי הגרש"ז התקבלו הרבה יותר מאשר פסקי החזו"א.

מה שנכון נכון, אבל בחוג הלא גדול כל כך של הבני תורה הבני ברקיים החזו"א יותר התקבל. נהרא נהרא ופשטיה
אמת ויציב. דא עקא שיש נהרות מסויימים שאינם מסכימים לכלל זה וחשוב להם מאד להדגיש שרק ה"פשטיה" שלהם הולך בכיוון הנכון. אשאיר לפסיכולוגים את העבודה להסביר מנין זה נובע.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
rk1234 אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.
בענין טלטול ברה"ר כל אלה שלא מכירים את החזו"א בשום מקום כאן יודעים לצעוק חזו"א שמקל נגד משנ"ב שכותב שראוי להחמיר בענין של סקילה אבל לגבי שצריך מחיצה ולא מועיל צורת הפתח בזה טוענים שהחזו"א מחמיר ואם שואלים איך מקילים בפרצה יותר מי' בזה הם יודעים שהחזו"א מיקל ועפ"ז הם  מטלטלים בשבת ובענין בגד הסמוך לגוף לגבי כתמים כולם מכירים חזו"א נגד חת"ס שפוסק להחמיר
אלו שנוהגים כך בדרך כלל לא צועקים שום דבר, לא חזו"א ולא אף אחד אחר. הם או מהסוג שפשוט מחפשים קולות מכל הבא ליד, או שכך הורום רבותיהם.

(ואגב יש עוד צירופי סיבות להקל בטלטול חוץ מהחזו"א, כגון שישים ריבוא ומבוי שאינו מפולש ושאין רק כניסה אחת לעיר, ועוד סברות מבוססות יותר ופחות, ועליהם סמכו המקילים).
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים

במחילה, למי כב' מתכוון ? ידוע שמרן ר' איסר זלמן התווכח עם החזו"א והחזו"א ענה לו, אני לא יודע אם הגרא"ז קיבל את דברי החזו"א.

מי לדעת כב' עוד נחשב חולק על החזו"א? הג"ר מיכל טוקצ'ינסקי ?

צריך להוסיף שמרן הגרי"ז למרות שסבר מעיקר הדין כהחזו"א, לכתחילה חשש לשיטה האחרת, כיון שברדב"ז הובא כמחלוקת.
היעב"ץ נקט דלא כהחזו"א (אלא שהולכים אחרי המקום ממנו הגיעו, עי' מור וקציעה סי' שמד), וכן הרבה פוסקים אחרים נקטו לעיקר הדין דלא כוותיה, ואמנה את הזכורים לי: הגרצ"פ פרנק, הגר"מ פיינשטיין, הגרי"א הענקין, הגרי"ז גוסטמאן, הגר"א קוטלר, הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, הגר"ב שטרן, הגר"י מרצבך (שהיה בקי גדול בתחום זה). כמו כן יש תשובה מהגרש"ז ריגר המו"צ בבריסק שנוקט שלעיקר הדין יש להמשיך את המנהג המקומי ורק לעניני דאורייתא יש להחמיר כבעל המאור. כמו כן כמדומני שהאמרי אמת סבר שיש לנהוג למעשה כדעה זו. עיין בכל זה בספר "תאריך ישראל" שמביא את השיטות הנ"ל ועוד מקורות בזה.

ואגב יש לציין שמבחינת המציאות דברי בעל המאור קשים מאד ואינם מסתדרים עם המציאות הידועה לנו כיום, והחזו"א נדחק מאד בדחוקים גדולים כדי ליישב את שיטתו, ומשם דס"ל שלא תתכן טעות מציאותית בדברי הראשונים. אך מאחר והמעיין בדברי בעל המאור יראה בבירור שמצייר מפה שאינה תואמת את המציאות, יל"ע עד כמה שיטתו בזה קובעת להלכה, וצע"ג בזה.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ויותר מסתבר, ששמע השומע וטעה.


(דרך אגב, במקום אחר כתב רבי @אמונת אומן שיבלחט"א, שאותו גדול נוחו עדן)

השומע היה דייקן גדול ומפורסם ושמע היטב, ואותו גדול נחשב בר סמכא מאד. 
אני לא חושב שכתבתי נוחו עדן, אולי על השואל... ואם כתבתי זה היה כדי לטשטש זהותו מפני הכבוד,
ואין כוונתי להוכיח שהם מצומצמים דווקא, אלא שכך דרכם של חסידים לגבי רבם... 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אבי חי אמר:
ויותר מסתבר, ששמע השומע וטעה.


(דרך אגב, במקום אחר כתב רבי @אמונת אומן שיבלחט"א, שאותו גדול נוחו עדן)

השומע היה דייקן גדול ומפורסם ושמע היטב, ואותו גדול נחשב בר סמכא מאד. 
אני לא חושב שכתבתי נוחו עדן, אולי על השואל... ואם כתבתי זה היה כדי לטשטש זהותו מפני הכבוד,
ואין כוונתי להוכיח שהם מצומצמים דווקא, אלא שכך דרכם של חסידים לגבי רבם... 
כאחד שלמד בעבר בכולל סלבודקאי חזונשאי, ולכן מכיר [ומוקיר] היטיב את הציבור הזה, אני חושב שהסיפור הזה רחוק מהמציאות וגם אם הוא קרה הרי שהוא חריג,
וכן אני חושב שחשוב לומר שגם בהודעות נוספות בפורום זה, החוג הזה מוצג בצורה מעוותת כציבור שלא מבין שגם בעוד בתי מדרשות יש תורה, והאמת זה ממש עוול להציגם ככה כי מדובר בציבור מפוכח ומכבד מאוד גם את מי שלא כמהו,
כמובן שטבעי הדבר שכל אחד מעריך את רבותיו ואת הדרך שהם הנחילו ,ולכן גם הם רוחשים כבוד רב מאוד לרבותיהם ולדרכם בלימוד התורה ובהנהגות החיים, יותר ממה שהם רוחשים כבוד לבית מדרשות אחרים, אבל זלזול בבתי מדרשות אחרים זה משהו שקיים שם ממש בשולים, וגם בציבור שם בפנים מבקרים את אותם שולים,
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, לא זאת עיקר סברתו של החזו"א, אלא שחיבור המגעים הוא בונה כיון שלחיבור זה יש משמעות מיוחדת, וסברת ממוות לחיים הוא כתב רק באופן חד פעמי במכתב תשובה להגרשז"א בתור סברא נוספת ובדרך אפשר.
נחלקו בזה גדולחי תלמידי החזו"א ולהגר"י ברטלר זצ"ל שיטה יחודית בנושא.
הייתי מעדיף שכב' יתווכח ענינית. (ובאמת אין מה להתווכח).
נחמד לשמוע שלדעתך אין מה להתווכח, במה שהגר"י ברטלר ושאר תלמידי החזו"א חלקו ביניהם כל ימיהם. והמעיין במכתבי החזו"א לגרשז"א יראה שהסברות שם שונות ויש בזה משנה ראשונה ומשנה אחרונה. ואם רוצים לדון בזה צריך הרבה זמן ושרשור נפרד, אך מה שברור שלמרות שכולם יודעים לצטט שלחזו"א חשמל זה בונה, כלל לא ברור מה הוא אותו הבונה, ונפק"מ רבים הם, והעיקריים שבהם, האם אסור לחבר מעגל חשמלי (מדאורייתא) במכשיר שאינו פועל, והאם שינוי בעצמת זרם אסור. דעת הגר"י ברטלר זצ"ל שחיבור מעגל במכשיר שאינו פועל הוא איסור גמור מדאורייתא, ואידך זיל גמור.
 
 
  • תודה
Reactions: nls

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
תלמיד נאמן אמר:
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים

במחילה, למי כב' מתכוון ? ידוע שמרן ר' איסר זלמן התווכח עם החזו"א והחזו"א ענה לו, אני לא יודע אם הגרא"ז קיבל את דברי החזו"א.

מי לדעת כב' עוד נחשב חולק על החזו"א? הג"ר מיכל טוקצ'ינסקי ?

צריך להוסיף שמרן הגרי"ז למרות שסבר מעיקר הדין כהחזו"א, לכתחילה חשש לשיטה האחרת, כיון שברדב"ז הובא כמחלוקת.
היעב"ץ נקט דלא כהחזו"א (אלא שהולכים אחרי המקום ממנו הגיעו, עי' מור וקציעה סי' שמד), וכן הרבה פוסקים אחרים נקטו לעיקר הדין דלא כוותיה, ואמנה את הזכורים לי: הגרצ"פ פרנק, הגר"מ פיינשטיין, הגרי"א הענקין, הגרי"ז גוסטמאן, הגר"א קוטלר, הגרש"ז אויערבאך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר, הגר"ב שטרן, הגר"י מרצבך (שהיה בקי גדול בתחום זה). כמו כן יש תשובה מהגרש"ז ריגר המו"צ בבריסק שנוקט שלעיקר הדין יש להמשיך את המנהג המקומי ורק לעניני דאורייתא יש להחמיר כבעל המאור. כמו כן כמדומני שהאמרי אמת סבר שיש לנהוג למעשה כדעה זו. עיין בכל זה בספר "תאריך ישראל" שמביא את השיטות הנ"ל ועוד מקורות בזה.

ואגב יש לציין שמבחינת המציאות דברי בעל המאור קשים מאד ואינם מסתדרים עם המציאות הידועה לנו כיום, והחזו"א נדחק מאד בדחוקים גדולים כדי ליישב את שיטתו, ומשם דס"ל שלא תתכן טעות מציאותית בדברי הראשונים. אך מאחר והמעיין בדברי בעל המאור יראה בבירור שמצייר מפה שאינה תואמת את המציאות, יל"ע עד כמה שיטתו בזה קובעת להלכה, וצע"ג בזה.
 

תודה רבה על כל המידע החשוב, האם הכל נבדק במקור ? כי הרב וואזנר בפירוש כותב אחרת.
שנית, בעיקר מה שמעניין אם חלקו עליו בני-דורו, כמו הגרצפ"פ הגרא"ק הגרי"א הנקין והגרש"ז ריגר, וכן מה היתה דעת הגרמ"פ ? אבל צריך מקורות ברורים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
במה שהגר"י ברטלר ושאר תלמידי החזו"א
ראשית כבר היה בינינו דיון בענין זה באשכול אחר.
אשמח מאוד לדעת מי הם שאר תלמידי החזו"א ומה שמותיהם. ומה אמרו בדיוק.
שנית כתבתי כבר שם שהגרח"ג והגריח"ב היו תמימי דעים כל השנים שלא צריך לחשוש לממוות לחיים, אלא שהגרח"ג בשנותיו האחרונות החליט לחשוש לזה.
וכל זה לא נוגע לביאור דברי החזו"א בספרו. דפשיטא שלא נתכוון לממוות לחיים.

מנין לכב' שהגריח"ב סבר שגם במכשיר הוי בונה הרי כשאין זרם בפועל חסר ה"תקיעה" ואין בנין בכלים.
אבל במחובר אה"נ שזה פשטות דברי החזו"א דהוי בונה גם בלי זרם. ואין זה חידוש כלל מבחינת לשונו, אלא שמכיון שכל שיטתו היא חידוש יש שרוצים לומר דדוקא באיכא זרם הוי בונה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
שמעתי רבות בעניין דעת הגר"י ברטלר זצ"ל מת"ח מופלג שברר אצלו רבות את דעתו, הוא אחז בדעתו שגם בכלי אך אינני זוכר אם העיד ששמע ממנו במפורש או שלמד על פי דרכו.
אגב אותו ת"ח אמר לי פעם כמסיח לפי תומו, שהיה אצל כמה מגדולי תלמידי החזו"א, והגר"י ברטלר גדול מכולם, ומי שמכיר את אותו ת"ח יודע כמה הוא רחוק מחישובי כבוד וכד', ופשוט אמר את שהרגיש, כמובן שאני אומר את דעתו ולא מביע שום עמדה אישית בנושא.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
שמעתי רבות בעניין דעת הגר"י ברטלר זצ"ל מת"ח מופלג שברר אצלו רבות את דעתו, הוא אחז בדעתו שגם בכלי אך אינני זוכר אם העיד ששמע ממנו במפורש או שלמד על פי דרכו.
אגב אותו ת"ח אמר לי פעם כמסיח לפי תומו, שהיה אצל כמה מגדולי תלמידי החזו"א, והגר"י ברטלר גדול מכולם, ומי שמכיר את אותו ת"ח יודע כמה הוא רחוק מחישובי כבוד וכד', ופשוט אמר את שהרגיש, כמובן שאני אומר את דעתו ולא מביע שום עמדה אישית בנושא.

תודה רבה על המידע.
כב' עדיין לא ענה איך זה יתכן, הרי אין תקיעה.
 
חלק עליון תַחתִית