לחלוק על החזו"א?

אחד הלויים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
על מי הוא חלק בחשמל? ובמעמיד חלק מתוך ראיות, ובחבר איני יודע.
יעוין במנחת שלמה שציין על מי החזו"א חולק בחשמל
ובמעמיד אין ראיות אלא הבנה בגדר הדבר שכן לראיות יש תשובות פשוטות יעוין הערות להגרי"ש מסכת סוכה
 

בר נש

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ונראה לי שהוא לא יחלוק על החזון איש בסברא בעלמא. ואפילו על ר' משה פיינשטיין הוא חשש מלחלוק בסברא בעלמא ללא ראיות.
אתה דן קל וחומר?!
(בשונה מתפו''א ת''ח לא נשקלים)
 

דרומאי

משתמש ותיק
בר נש אמר:
דרומאי אמר:
ונראה לי שהוא לא יחלוק על החזון איש בסברא בעלמא. ואפילו על ר' משה פיינשטיין הוא חשש מלחלוק בסברא בעלמא ללא ראיות.
אתה דן קל וחומר?!
(בשונה מתפו''א ת''ח לא נשקלים)
כן אני דן קל וחומר. וברור שהחזון איש חמור.
 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
כמעט שאין חולק בקרב פוסקי זמנינו (האמונים על דרך הפסק המקובלת אצל בני התורה) שמעמדו של החזו"א הוא גבוה הרבה מעל מעמד האחרונים האחרים שסביבו, כמו הגר"א והמ"ב, שפסקיהם נחשבים ליותר מוחלטים.
כמעט שאין חולק שמי שמושפע מתעמולה במקום לשמוע את דעת הפוסקים עצמם שחלקו עליו רבות והם הגרמ"פ הגרש"ז הגרי"ש הגריי"פ המנחת יצחק השבט הלוי יביע אומר ועוד
רק הם נתנו משקל גדול יותר לדעתו מלאחרים
והנה בקו התאריך דעת הגרי"ש והרב וואזנר והגרש"ז ועוד להמשיך במנהג המקום דלא כהחזו"א ובמקום שאין מנהג לנהוג כחזו"א הוו"א שכל אלו סבורים שהחולקים על החזו"א בנושא זה ידעו מה שהם מדברים
ולא ככל התעמולות בנושא זה
ועל פסקיהם אמונים כל בית ישראל
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אחד הלויים אמר:
וכן בסוגיית מעמיד בסוכה
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר.

גם השו''ע פוסק שמעמיד כשר
גם החזו"א נראה שסובר שמעיקר הדין מעמיד כשר, אלא שכתב שלפי מה שכתבו האחרונים להחמיר במעמיד אין לחלק בין מעמיד למעמיד דמעמיד,
 
 
אחד הלויים אמר:
והנה בקו התאריך
מי שחושב שקו התאריך זה הדבר היחיד שהחזון איש דיבר בו, אכן יחשוב שלא כל הפוסקים סמכו ידיהם עליו רק רובא דרובא.

אבל ספר חזון איש הוא רחב ידים, ופסקיו ממלאים את ההיכל, באו"ח יו"ד אבהע"ז וחו"מ, וכל הפוסקים הולכים לאורו, והבקי בחו"מ יודע שכמעט בכל מקום פוסקים כמותו אפילו להוציא, וכגון בענין המזיק חפץ שאין כמותו נמכר שלדעת הנתה"מ דנים כמה היה יפה, והחזו"א חלק עליו וסובר שדנים כמה יעלה לקנות כמותו בשוק, ונפסק כהחזו"א גם להוציא, וזו דוגמא אחת מיני רבים (אני זוכר הרגע עוד דוגמא, בתשלום על בניה אם עלה המחיר)
 

עץ הדעת

משתמש ותיק
זכורני שבאחד מקובצי ישורון היה ויכוח ע"ז עם הרב יהושע ענבל ובין אחד מחוג החזו"א

עתה נפטר האדמו"ר מספינקא כהנא שלאביו בשו"ת דעת כהן יש מכתב של הסטייפלר שלא יהין לחלוק על החזו"א בנושא המקוואות
והוא עונה לו ג"כ בתקיפות
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יראתי בפצותי אמר:
דרך פסיקת החזו"א מחודשת מאוד,
משפט זה להרגשתי נובע מבורות.
דרך הפסק שלו דומה לדרך הפסק של רוב הפוסקים שירדו לעומק הסוגיה ודלו משם מסקנה להלכה, וכמו שכתב הגר"ח שחביבה בעניו מציאת פסק אחד מהגמרא יותר מכל לימודו.
ואכן היו מהפוסקים שפחות נטו לדקדוק הסוגיה ויותר לדיקדוק הפוסקים שלפניהם, אבל רובא דרובא נטו אחר יסודות הסוגיה.
מה שמחודש בחזו"א זה סגנונו המקצר שנותן ללומד תחושה שיש כאן חידוש מוגזם,
שליטתו הרבה בכל מכמני התורה, שנותן ללומד הלא מנוסה תחושה של שטחיות,
כניסתו לכל פרטי הסוגיה באופן שמקשה על המעיין הקל לרדת לעומק חשיבתו,
וכן מה שלא נרתע לבחון כל צד והיכי תמצי שיכול להיות, מה שגורם לתפיסה עיונית מורכבת יותר מהקריאה המהירה.


דרך הלימוד של החזו"א מחודשת מאוד, ובעוד רוב האחרונים (לפחות) בונים את ראיותיהם מחשבון הסוגיות, הראשונים והאחרונים (כוונתי לגדולי הפוסקים), החזו"א מייסד יסודותיו על סברות שאינם בגוף הסוגיא, מכח זה מבין את הסוגיא ומעמיד את דברי הראשונים, ועפי"ז פוסק גם נגד האחרונים. כל המכיר את סגנון פסיקתו יודה בזה. ואמנם לא מצאנו גדול בסברא כחזו"א אחריו, אך דרכו מחודשת ופסקיו מחודשים, וודאי שניתן לחלוק עליו, אם כי משקלו בהלכה גדול מרוב ככל האחרונים שמתקופתו והלאה, ובעיקר כשהמחלוקת בסברא.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
ובמעמיד אין ראיות אלא הבנה בגדר הדבר שכן לראיות יש תשובות פשוטות יעוין הערות להגרי"ש מסכת סוכה
במעמיד חלק על כל האחרונים, וראיותיו בדברי הרמב"ן בהחלט ניתן להתווכח עליהם, ומכח דקדוק וסברא קשה לחלוק על כל האחרונים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
כבר כתבו כאן, אך אולי לא מספיק ברור.

אין שום ספק שאין אף מניעה לחלוק על החזו"א [אלא אם במקום שקיבלו עליהם הוראה פלונית, וכדו']
הנושא הוא האם החולק יכול להיות בטוח בעצמו עד כדי לחלוק על החזו"א

אותו דבר לגבי לחלוק על הגר"א, על הפמ"ג, על הערוה"ש, על הגרמ"פ על האדמו"ר מספינקא או על הגרמ"ש קליין
על כולם אפשר תיאורטית לחלוק. אבל מעשית, הכל לפי הענין.

ואם הסטייפלר לדוג' אוחז שאין לפלוני זכות לחלוק על דברי החזו"א, ר"ל שודאי אינו יכול להיות בטוח בעצמו עד כדי כך, ואם סבור שכן - זה גופא מוכיח שחסר לו בשיקול הדעת.


נ.ב. כמה מהכותבים כאן התנסחו באופן שמלמד על בורותם, וזה נסיון לימוד זכות.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יראתי בפצותי אמר:
דרך פסיקת החזו"א מחודשת מאוד,
משפט זה להרגשתי נובע מבורות.
דרך הפסק שלו דומה לדרך הפסק של רוב הפוסקים שירדו לעומק הסוגיה ודלו משם מסקנה להלכה, וכמו שכתב הגר"ח שחביבה בעניו מציאת פסק אחד מהגמרא יותר מכל לימודו.
ואכן היו מהפוסקים שפחות נטו לדקדוק הסוגיה ויותר לדיקדוק הפוסקים שלפניהם, אבל רובא דרובא נטו אחר יסודות הסוגיה.
מה שמחודש בחזו"א זה סגנונו המקצר שנותן ללומד תחושה שיש כאן חידוש מוגזם,
שליטתו הרבה בכל מכמני התורה, שנותן ללומד הלא מנוסה תחושה של שטחיות,
כניסתו לכל פרטי הסוגיה באופן שמקשה על המעיין הקל לרדת לעומק חשיבתו,
וכן מה שלא נרתע לבחון כל צד והיכי תמצי שיכול להיות, מה שגורם לתפיסה עיונית מורכבת יותר מהקריאה המהירה.


דרך הלימוד של החזו"א מחודשת מאוד, ובעוד רוב האחרונים (לפחות) בונים את ראיותיהם מחשבון הסוגיות, הראשונים והאחרונים (כוונתי לגדולי הפוסקים), החזו"א מייסד יסודותיו על סברות שאינם בגוף הסוגיא, מכח זה מבין את הסוגיא ומעמיד את דברי הראשונים, ועפי"ז פוסק גם נגד האחרונים. כל המכיר את סגנון פסיקתו יודה בזה. ואמנם לא מצאנו גדול בסברא כחזו"א אחריו, אך דרכו מחודשת ופסקיו מחודשים, וודאי שניתן לחלוק עליו, אם כי משקלו בהלכה גדול מרוב ככל האחרונים שמתקופתו והלאה, ובעיקר כשהמחלוקת בסברא.
אתה טועה בגדול, כנראה מחוסר היכרות מספקת עם ספר חזו"א.

אך מסתמא דיון עניני בנושא הוא מן הנמנע - קצת קשה למצוא שפה משותפת בנושאים כגון דא.
יתכן גם שאני לא הבנתי נכון את דבריך, מטעם הנ"ל, ואעפ"כ הגבתי, כי מסתמא יש שהבינו כמוני.

 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
יש מקומות שהפכו את דעת החזוא למעין 'טאבו' על התורה ומי שחושב אחרת או חלילה חולק על דבריו אינו ת"ח.

וזו אינה דרכה של תורה ושל הלכה.

הוא עצמו הורה לחלוק על אחרונים חשובים כשיוצא לא כמותם בסוגיא, ואף הוא עצמו חלק על גדולי האחרונים.

אין כאן ספק בגדלותו העצומה ביותר של החזוא ושלא יחשוב מי שקורא הודעה זו שכוונתי חלילה חלילה לפקפק בזה, כי מלאך ה' צבאות הוא.


אבל יש מקומות שדבריו נהיו ממש חסידות ולא הלכה.
מעשה היה באחד שעלה לבקר אצל א' מגדולי דורנו מלתמידי החזו''א, ונתגלגלה שיחתם על גדלותו, ואז אמר אותו גדול, שרואים שמן השמים הכריעו כמותו, כיון שנתקבלה דעתו בענין מעמיד דמעמיד אצל רוב ישראל...
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אתה טועה בגדול, כנראה מחוסר היכרות מספקת עם ספר חזו"א.
מכיר לא רע את ספר החזו"א (היו ספרים שערכתי ובהרבה סוגיות למדתי היטב היטב את שיטת החזו"א, מלבד הלימוד בו בסוגיות להלכה), ואני עומד מאחרי דברי ששיטת לימודו שונה מכל האחרונים (וכבר יצא לי להתווכח באריכות עם דומה לדרך לימודו של המג"א, לדעתי ממש לא, ובכל מקרה לא דומה כלל לרוב האחרונים). אם תרצה לדון בזה נצטרך אשכול נפרד ויום שיש לי בו מצב רוח לדיון מסוג זה.
ואכתוב שוב, כתבתי דברי מהיכרות עם דברי החזו"א במקומות רבים בספריו, ודנתי בדבר עם כאלה שלמדו בבתי מדרש ששם שיטת החזו"א היא הכל.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
יש מקומות שהפכו את דעת החזוא למעין 'טאבו' על התורה ומי שחושב אחרת או חלילה חולק על דבריו אינו ת"ח.

וזו אינה דרכה של תורה ושל הלכה.

הוא עצמו הורה לחלוק על אחרונים חשובים כשיוצא לא כמותם בסוגיא, ואף הוא עצמו חלק על גדולי האחרונים.

אין כאן ספק בגדלותו העצומה ביותר של החזוא ושלא יחשוב מי שקורא הודעה זו שכוונתי חלילה חלילה לפקפק בזה, כי מלאך ה' צבאות הוא.


אבל יש מקומות שדבריו נהיו ממש חסידות ולא הלכה.
מעשה היה באחד שעלה לבקר אצל א' מגדולי דורנו מלתמידי החזו''א, ונתגלגלה שיחתם על גדלותו, ואז אמר אותו גדול, שרואים שמן השמים הכריעו כמותו, כיון שנתקבלה דעתו בענין מעמיד דמעמיד אצל רוב ישראל...
מה אומר הסיפור
שיש אחד מתלמידי החזו"א שיש לו חיסרון שהוא אינו מכיר את המציאות ולפי טעותו הוא גם קובע שמשמים הכריעו כהחזו"א,

וכיוון שיש שיסיקו מכך שתלמידי החזו"א אנשים מצומצמים שאינם יודעים מה קורה בכלל ישראל,
ע"כ אני סבור שחשוב לכתוב שמפורסם וידוע שרוב תלמדי החזו"א הם אנשים שמחוברים היטב למציאות ולא חיים בדמיונות, וגם אם הסיפור נכון הרי שהוא חריג,
 
 

nls

משתמש ותיק
לא שאני חלילה מחלק ציונים, אבל באופן יחסי לנושא המעמיד דמעמיד של החזו"א (וגם באופן שהחזו"א בעצמו התייחס אליו), יחסית הדין הזה תפס חבל על הזמן, אלפי משפחות שמחמירות בזה...
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
החיי אדם חלק על הגר"א (והציקו לו בגלל זה כפי שכתב הקדמה). הגר"ח כתב שהגר"א אמר לו שיכול לחלוק על ראשונים מכח סוגיא.
מובן שאיני משווה יחסיות זו לחזו"א והגרש"ז ואיני דן אלא קל וחומר.
לבד מזאת אין ספק כלל שפסקי הגרש"ז התקבלו הרבה יותר מאשר פסקי החזו"א.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
לא שאני חלילה מחלק ציונים, אבל באופן יחסי לנושא המעמיד דמעמיד של החזו"א (וגם באופן שהחזו"א בעצמו התייחס אליו), יחסית הדין הזה תפס חבל על הזמן, אלפי משפחות שמחמירות בזה...
צריך לקחת בחשבון את הכח של "חביבה מצוה בשעתה".
 

nls

משתמש ותיק
שלמה זינגר אמר:
לבד מזאת אין ספק כלל שפסקי הגרש"ז התקבלו הרבה יותר מאשר פסקי החזו"א.

מה שנכון נכון, אבל בחוג הלא גדול כל כך של הבני תורה הבני ברקיים החזו"א יותר התקבל. נהרא נהרא ופשטיה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
וכן הגרשז"א עם כל מה שלא הסכים עם החזו"א גבי הבונה של החשמל למעשה שמעתי מתלמיד מובהק שלו שלהלכה למעשה התייחס לזה והורה לרבים כדברי החזו"א
האם גם מעיקר הדין ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
וכן הגרשז"א עם כל מה שלא הסכים עם החזו"א גבי הבונה של החשמל למעשה שמעתי מתלמיד מובהק שלו שלהלכה למעשה התייחס לזה והורה לרבים כדברי החזו"א
האם גם מעיקר הדין ?
מבקש אמת אמר:
ההגדרה של בונה לחשמל משום ש"מעמידו ממוות לחיים"
במחילה, לא זאת עיקר סברתו של החזו"א, אלא שחיבור המגעים הוא בונה כיון שלחיבור זה יש משמעות מיוחדת, וסברת ממוות לחיים הוא כתב רק באופן חד פעמי במכתב תשובה להגרשז"א בתור סברא נוספת ובדרך אפשר.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
nls אמר:
וכן הגרשז"א עם כל מה שלא הסכים עם החזו"א גבי הבונה של החשמל למעשה שמעתי מתלמיד מובהק שלו שלהלכה למעשה התייחס לזה והורה לרבים כדברי החזו"א
האם גם מעיקר הדין ?
מבקש אמת אמר:
ההגדרה של בונה לחשמל משום ש"מעמידו ממוות לחיים"
במחילה, לא זאת עיקר סברתו של החזו"א, אלא שחיבור המגעים הוא בונה כיון שלחיבור זה יש משמעות מיוחדת, וסברת ממוות לחיים הוא כתב רק באופן חד פעמי במכתב תשובה להגרשז"א בתור סברא נוספת ובדרך אפשר.
דרומאי אמר:
על מי הוא חלק בחשמל?
מה השאלה ? הבית-יצחק והערוה"ש והאחיעזר ושאר גדולים שדנו אודות חשמל, לא חששו לבונה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אחד הלויים אמר:
וכן בסוגיית מעמיד בסוכה
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר.

גם השו''ע פוסק שמעמיד כשר
גם לכתחילה ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
אמונת אומן אמר:
תלמיד נאמן אמר:
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר.

גם השו''ע פוסק שמעמיד כשר
גם החזו"א נראה שסובר שמעיקר הדין מעמיד כשר, אלא שכתב שלפי מה שכתבו האחרונים להחמיר במעמיד אין לחלק בין מעמיד למעמיד דמעמיד,
 
לפי התרוה"ד אפי' לכתחילה לא צריך לחוש.
 
חלק עליון תַחתִית