שלו' אמר:
הייתי נוכח בשיחה של אברכים, והיה שם גם ת"ח ראש כולל יקר שליט"א, והתעוררו שאם אברכים יקבעו לימוד מוסר קבוע - אפשר לומר לקב"ה שמענו מה שאתה מדבר אלינו כבר זמן רב [קורונה/ערבים/מירון], ועשינו משהו שיכול בחסדך להביא לשינוי אמיתי במשך הזמן.
ובתוך הדברים עלה הנושא של קביעת סדר מוסר רשמי בכוללים,
ואח"כ טען לי מישהו, שאף אמנם שהרב שך זצ"ל כתב מכתב לראשי כוללים לקבוע סדר מוסר, אך בדור הבא - הרב שטינמן זצ"ל התנגד לזה.
האם זה נכון? והאם ידוע מה טעמו?
והאם ר' גרשון שליט"א שמדבר כל הזמן על חשיבות לימוד המוסר - סובר אחרת בקשר לקביעות?
[השערה בעלמא בדעתי הפעוטה - שהמצב לצערנו הוא שכבר מימי הבחרות נוצרת ריאקציה מלימוד מוסר, בגלל שלא קיבלו הכוונה נכונה איך ללמוד, וחושבים שזה רק מעציב ומראה לי כמה אני שפל וכד' - וממילא סבר שלקבוע סדר לכלל האברכים לא יחזיק בפועל, ונמצא סתם ביטול תורה וכו', ואותם אברכים שזכו לטעום טעמו המתוק של אור המוסר - מסתמא ימשיכו בזה גם בלי סדר קבוע.
אך כמובן - מי אני לתת טעמים בדברי קדשו, בפרט שעדיין לא ברור לי אם אכן אמר כך, ומה בדיוק אמר].
עכ"פ - הבו עצות להחיות לימוד המוסר שהוא הכלי להתרומם בכל השטחים, ובו עיקר מלחמת היצר כמו שכתב ר' ישראל זצ"ל!
הרי שכל אחד יקבע לעצמו - בזה ודאי כו"ע מודו שנכון ואף חיוב [ע' משנ"ב סי' א']!
לענ"ד יש בלבול גדול בציבור מהו לימוד המוסר, משום שכולם יודעים את מה שרבי ישראל סלנטר חידש שילמדו מוסר בשפתיים דולקות, וזה כמובן גורם להרבה בחורים רתיעה ממוסר כי זה במנגינה עצובה (ומאוד מזכיר מנגיה של הספד), ולכן בחורים מתרחקים מזה.
והאמת היא שזה נכון מה שרבי ישראל אמר, אבל זה רק בתור קומה שניה. כי זה ברור שעיקר לימוד המוסר הוא ידיעת הספרים, ולדוגמא בספר מסילת ישרים ישנה דרך ברורה ומסודרת לאדם לעלות ולהתעלות שלב אחרי שלב, והאדם צריך דבר ראשון לדעת את זה. ורק בשלב שני אחר שיודע המוסר כעת הוא חוזר על הדברים אשר צריכים חזרה ושינון, כמו שכתב המס"י בהקדמה, שרק חזרה אחר חזרה היא המחדירה באדם את הידיעות, בא רבי ישראל וחידש ללמוד את המוסר בשפתיים דולקות. אבל כאמור כל זה רק אחר שיודע את הידיעות הכתובות בספר.
ולענ"ד היה מן הראוי להורות לבחורים להפסיק ללמוד מוסר בשפתיים דולקות, רק כלימוד הידיעות אשר כתבם המס"י (או כל ספר מוסר אחר), ואחר שהם יודעים ושולטים בספר, אז בא הלימוד עם השפתיים דולקות, לעורר את הלומד לחיות את המוסר.
יש עוד מה להאריך, אולם זה הנלענ"ד.