סדר מוסר לאברכים - מחלוקת גדולי ישראל? ואיך נחיה אצלנו לימוד זה בעקבות המצב?

לעצמו נברא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
במחיכ"ת אני מצטער לומר שמאוד לא ידועה דעת הגרי"ז להרבה אנשים.
הרבה טועים לחשוב שמכיון שבשונה מישיבות הרגילות, בבריסק אין סדר מיוחד ללימוד מוסר, שיטת בריסק הוא שלימוד מוסר הוא לא דבר נחוץ, או לכה"פ לא כל כך נחוץ, ולא נחוץ ללמוד ספרי מוסר וכו'.
בישיבה שמענו כמה וכמה פעמים ממו"ר הג"ר משולם דוד זצוק"ל בן מרן הגרי"ז זצוק"ל על חשיבות ונחיצות לימוד ספרי יראה, ושאי אפשר להיות בן תורה ו'ערליכער איד' מבלי לימוד מוסר, ושכל בחור ואברך חייב ללמוד בספרי מוסר, ועוד ועוד דברים כאלה.
לא כתבתי שאין ללמוד בספרי יראה פותח האשכול דיבר על קביעת זמן מסוים לציבור.
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
אדם צריך להכיר את חסרונותיו ואת מעלותיו
חסרונותיו כדי לדעת מה לתקן
מעלותיו כדי לדעת עם מה לתקן
את החסרונות לא מכירים מייד זה לוקח זמן וככל שאדם מתבונן יותר
כך הוא מגלה כמה הוא חסר יותר 
וכמה הוא צריך להשלים יותר
גם המעלות של האדם לא מכירים מיד, מה שהאדם חושב על עצמו בלי מחשבה ובלי עיון אמיתי שהוא גדול, זה לא "הכרת מעלתו" זה פשוט גאוה, כדי שהאדם באמת יכיר את מעלתו, (לעומת שפלותו, ולעומת חטאיו וכו') זה צריך עיון ומחשבה.
וכידוע כמה עבדו עבודה בקלם להכיר במעלות האדם.

נכון תגובתי נאמרה בקשר להודעה הקודמת שאותה ציטטתי
שלימוד מוסר זה בגדר יוסף דעת יוסף מכאוב 
דיברתי על הכאב והעצב שבלימוד המוסר שאדם מגלה את עצמו
וזה עצוב וכואב שאדם מגלה בעצמו חסרונות 
במקביל גם יש שמחה לגלות את המעלות
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
וידועה דעת החזו"א והגרי"ז כלפי שיטת המוסר.
אין להשוות כלל, החזו"א לא התנגד כלל לקביעות של לימוד המוסר (שמעתי מאחד מתלמידיו ששמע ממנו).
בבריסק התנגדו, למרות שאחזו שצריך ללמוד ספרי מוסר. אבל לא בקביעות לכל הציבור ובקביעות מבחינת הזמן.
אמנם הח"ח כותב שגדולי ראשי הישיבות אמרו לו שהמצב השתנה וצריך ללמוד מוסר, ויש הוכחות שכוונתו (לשני גדולי תלמידי הגר"ח) להגרא"ז ולהגרב"ב.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
דעת החזו"א היתה שבעצם כל המידות הרעות הם מידה אחת, והיא מה שאדם אינו מכופף את תאוותיו למה שהקב"ה רוצה, ואם מקבל על עצמו לקיים כל מה שהקב"ה רוצה, אז ממילא מתקן הוא את מידותיו, כיון שלא ייכשל בכעס ובגאוה כי כך ה' רוצה

לא מדויק כלל. החזו"א לא סבר שהפתרון הוא "לקבל על עצמו לקיים כל מה שהקב"ה רוצה" בבחינת אוקוס-פוקוס, אלא סבר שעיקר העבודה היא בעמל התורה ודקדוק ההלכה, ועבודת המידות היא רק מישנית
תסתכל באמונה ובטחון פרק ד' כמדומה, ושם החזו"א כותב בבירור כמו שכתבתי
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
דעת החזו"א היתה שבעצם כל המידות הרעות הם מידה אחת, והיא מה שאדם אינו מכופף את תאוותיו למה שהקב"ה רוצה, ואם מקבל על עצמו לקיים כל מה שהקב"ה רוצה, אז ממילא מתקן הוא את מידותיו, כיון שלא ייכשל בכעס ובגאוה כי כך ה' רוצה. וכמדומה שכך היתה גם דעת הגרי"ז שאי"צ להשקיע במוסר, משום שסגי שהאדם יודע שהקב"ה אינו רוצה בכך. אולם ברור שלא התכוונו שהאדם לא יתקן עצמו.
יש שתי בעיות בטיעון הזה:

א. הרבה פעמים קשה מאד לכופף את התאוות לרצון ה', ולכן העבודה להרגיל את הטבע לפעול כרצון ה' - שזו עבודת המוסר - מקילה על כיפוף התאוות לרצון ה'. זה דומה לרעיון שאדם צריך להרחיק את עצמו מנסיון כדי לא לעבור על רצון ה', ולא להכנס לנסיון ולסמוך על הקבלה שלו לציית לרצון ה', כי אולי יצרו לא יעמוד במשימה.

ב. הרבה פעמים הנגיעות גורמות לאדם להיות בטוח שהוא יודע מה רצון ה', והוא עלול ע"י כך להגיע לידי עבירות חמורות. עבודת המוסר מעוררת את האדם לפשפש בעצמו לראות האם באמת אין לו נגיעות המטות את שכלו מהזיהוי הנכון של רצון ה'.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
בבריסק התנגדו,
ממש לא נכון!
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד בן הגרי"ז זצוק"ל.

אולי יכול כב' לצטט במדוייק מה אמר הגרמ"ד ? האם אמר שהגרי"ז היה בעד קביעות לימוד מוסר לציבור ? וכן מה שאמר הח"ח שגדולי ראשי הישיבות אמרו לו שנשתנה המצב, ומה היה קודם בשיטת בריסק ?
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
דעת החזו"א היתה שבעצם כל המידות הרעות הם מידה אחת, והיא מה שאדם אינו מכופף את תאוותיו למה שהקב"ה רוצה, ואם מקבל על עצמו לקיים כל מה שהקב"ה רוצה, אז ממילא מתקן הוא את מידותיו, כיון שלא ייכשל בכעס ובגאוה כי כך ה' רוצה. וכמדומה שכך היתה גם דעת הגרי"ז שאי"צ להשקיע במוסר, משום שסגי שהאדם יודע שהקב"ה אינו רוצה בכך. אולם ברור שלא התכוונו שהאדם לא יתקן עצמו.
יש שתי בעיות בטיעון הזה:

א. הרבה פעמים קשה מאד לכופף את התאוות לרצון ה', ולכן העבודה להרגיל את הטבע לפעול כרצון ה' - שזו עבודת המוסר - מקילה על כיפוף התאוות לרצון ה'. זה דומה לרעיון שאדם צריך להרחיק את עצמו מנסיון כדי לא לעבור על רצון ה', ולא להכנס לנסיון ולסמוך על הקבלה שלו לציית לרצון ה', כי אולי יצרו לא יעמוד במשימה.

ב. הרבה פעמים הנגיעות גורמות לאדם להיות בטוח שהוא יודע מה רצון ה', והוא עלול ע"י כך להגיע לידי עבירות חמורות. עבודת המוסר מעוררת את האדם לפשפש בעצמו לראות האם באמת אין לו נגיעות המטות את שכלו מהזיהוי הנכון של רצון ה'.
אני הבאתי את דברי החזו"א כמעט ככתבם, אם יש לך טענות על הדברים, זה לא אומר שהחזו"א לא אמר את זה.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
מבקש אמת אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
דעת החזו"א היתה שבעצם כל המידות הרעות הם מידה אחת, והיא מה שאדם אינו מכופף את תאוותיו למה שהקב"ה רוצה, ואם מקבל על עצמו לקיים כל מה שהקב"ה רוצה, אז ממילא מתקן הוא את מידותיו, כיון שלא ייכשל בכעס ובגאוה כי כך ה' רוצה. וכמדומה שכך היתה גם דעת הגרי"ז שאי"צ להשקיע במוסר, משום שסגי שהאדם יודע שהקב"ה אינו רוצה בכך. אולם ברור שלא התכוונו שהאדם לא יתקן עצמו.
יש שתי בעיות בטיעון הזה:

א. הרבה פעמים קשה מאד לכופף את התאוות לרצון ה', ולכן העבודה להרגיל את הטבע לפעול כרצון ה' - שזו עבודת המוסר - מקילה על כיפוף התאוות לרצון ה'. זה דומה לרעיון שאדם צריך להרחיק את עצמו מנסיון כדי לא לעבור על רצון ה', ולא להכנס לנסיון ולסמוך על הקבלה שלו לציית לרצון ה', כי אולי יצרו לא יעמוד במשימה.

ב. הרבה פעמים הנגיעות גורמות לאדם להיות בטוח שהוא יודע מה רצון ה', והוא עלול ע"י כך להגיע לידי עבירות חמורות. עבודת המוסר מעוררת את האדם לפשפש בעצמו לראות האם באמת אין לו נגיעות המטות את שכלו מהזיהוי הנכון של רצון ה'.
אני הבאתי את דברי החזו"א כמעט ככתבם, אם יש לך טענות על הדברים, זה לא אומר שהחזו"א לא אמר את זה.
נכון. רק הערתי לגופם של דברים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
האם אמר שהגרי"ז היה בעד קביעות לימוד מוסר לציבור ?
מו"ר זצ"ל לא אמר שחייבים ללמוד מוסר בציבור.
אמר שכל בחור וכל אברך צריכים ללמוד ספרי מוסר, ואי אפשר להיות 'עהליכער איד" (כבר ידוע לא מהיום שביטוי זה אין לו תירגום בשפות אחרות) בלי ללמוד ספרי מוסר כסדר.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
האם אמר שהגרי"ז היה בעד קביעות לימוד מוסר לציבור ?
מו"ר זצ"ל לא אמר שחייבים ללמוד מוסר בציבור.
אמר שכל בחור וכל אברך צריכים ללמוד ספרי מוסר, ואי אפשר להיות 'עהליכער איד" (כבר ידוע לא מהיום שביטוי זה אין לו תירגום בשפות אחרות) בלי ללמוד ספרי מוסר כסדר.

במחילה, איך זה סותר את מה שאמרתי ?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יושב אוהלים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
האם אמר שהגרי"ז היה בעד קביעות לימוד מוסר לציבור ?
מו"ר זצ"ל לא אמר שחייבים ללמוד מוסר בציבור.
אמר שכל בחור וכל אברך צריכים ללמוד ספרי מוסר, ואי אפשר להיות 'עהליכער איד" (כבר ידוע לא מהיום שביטוי זה אין לו תירגום בשפות אחרות) בלי ללמוד ספרי מוסר כסדר.

במחילה, איך זה סותר את מה שאמרתי ?
וכי אמרתי שזה סותר? נענתי לבקשה לאמר מה ששמעתי ממו"ר הגרמ"ד זצוק"ל. ותו לא מידי.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
בבריסק התנגדו,
ממש לא נכון!
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד בן הגרי"ז זצוק"ל.
אני הבנתי שכב' מתכוון למה שכתבתי אתמול וזה לשוני:

אין להשוות כלל, החזו"א לא התנגד כלל לקביעות של לימוד המוסר (שמעתי מאחד מתלמידיו ששמע ממנו).
בבריסק התנגדו, למרות שאחזו שצריך ללמוד ספרי מוסר. אבל לא בקביעות לכל הציבור ובקביעות מבחינת הזמן.
אמנם הח"ח כותב שגדולי ראשי הישיבות אמרו לו שהמצב השתנה וצריך ללמוד מוסר, ויש הוכחות שכוונתו (לשני גדולי תלמידי הגר"ח) להגרא"ז ולהגרב"ב.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
בבריסק התנגדו, למרות שאחזו שצריך ללמוד ספרי מוסר. אבל לא בקביעות לכל הציבור
הרי כתבתי שמו"ר אמר שכל בחור וכל אברך צריך ללמוד מוסר, ואי אפשר בלי זה, וכי זה לא נקרא "לכל הציבור"??
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
שלו' אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
שיטתו הגדולה של הגרי"ס במוסר אינה השיטה היחידה, והבאתי לעיל מדברי מרן הגרמ"ה הירש שליט"א
ראוי לציין, שמשום מה בעולם ידוע מהגרי"ס ז"ל את ענין ה'שפתיים דולקות', אך מי שלומד את היקף דבריו באגרותיו באור ישראל רואה שדיבר להדיא על לימוד מוסר בעיון כמו שלומדים סוגיא בגמ', ואדרבה זכורני שיש בדבריו שזה עיקר הרפואה ליצר - ללמוד הלכות אותו הנושא שנכשל בו בעיון [והחזו"א מצטטו באמו"ב פ"ג], אלא שהגרי"ס אומר שזה לא רק בהל' חושן משפט או שבת שיש בהם שו"ע, אלא גם בגאוה למשל - ללמוד את הסוגיא בעיון [כגון הגמ' בסוטה] - וזה פועל פעולה חזקה בנפש להרחיק האדם ממידה רעה ולקרבו לטובה, וקיצרתי.
התרופה לגאוה ללמוד הסוגיה בעיון, זה צורת לימוד המוסר, או שזה בנוסף ללימוד המוסר?
 
 

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
דברי הרב @יצחק ב טובים מאוד,
מוסר זה רוממות של הכל, של האמונה של השלום בית של מועדים של כל הסובב אותנו,

הבעיה של המוסר זה שיש סדרים וגם איזה ספרים ללמוד (בישיבות), ברוב הישיבות ספר שהוא מחוץ למסגרת {מס"י ש"ת וכו'} זה לא מתאים לבחור רציני...,
ומאוד קשה לבחור כל היום לשמוע שהוא צריך כל היום עוד ועוד,
{במאמר המוסגר - שמעתי פעם מר' דן סגל שליט"א שאמר שבחורים מפחדים מתשובה שי הם לומדים שערי תשובה ונבהלים ולכן עוזבים לגמרי... ללא קשר הוא אמר אני אומר לכם תשובה בדור הזה, זה להחליט מה שהיה היה אני מתחיל דף חדש.}

לימוד המוסר חייב להגיע מזה שהאדם מבין שהוא צריך ללמוד מוסר,
אמנם זה גם יכול לבוא ע"י שהוא ילמד מוסר בלי שהוא יבין,
אך אם מכריחים אותו בכולל או שהוא לומד בספר שהוא לא מתחבר אין סיכוי שהוא יגדל מזה.

לדעתי המצב באופן כללי אבוד!!
אין איך לחזק את הדור עם, כל אחד שיתפוס את עצמו, ואולי זה הרגע האחרון...
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
כתוספת לדין ודברים שבכאן, שמעתי לאחרונה הבחנה יפה מאוד בענין, כמדומה מהגה"צ רבי דן סגל שליט"א. הרבה אומרים מוסר עושה את האדם עצוב, כי הוא עוסק כל הזמן בחסרונות שלו. והאמת היא, שכאשר האדם נוח לו עם המצב שלו כמו שהוא, אז ודאי שכאשר הוא מתחיל לעסוק בחסרונות שלו זה מעציב אותו, אולם אם ברור לו כי הנמצב כמו שהוא עכשיו זה הכי גרוע שיש, ממילא כל עסק בתיקון המעשים זה משמח, כי זה מוציא אותו מהמצב הנורא שהוא עכשיו.
והדברים אמורים כלפי שאלת פותח האשכול, איך נחיה את לימוד המוסר אצלנו? והתשובה היא, שקודם אנו צריכים לדעת ולהבין בצורה ברורה כי המצב כמו שהוא לא יכול להמשיך, ואח"כ בע"ה המוסר יהיה ערב בפינו.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
בענין לימוד המוסר, אביא כאן דבר יקר שקיבלתי מידידי הבה"ח י.פ. ני"ו:
 

הגאון הצדיק רבי עוזר שוורץ זצ"ל
משגיח ישיבת "אור יוסף" - נובהרדוק בצרפת
 ​
כאשר פגשתי את הגה"צ זצ"ל (י"ז כסלו, תש"פ) ביקשתי ממנו ברכה להתחזק בלימוד המוסר. שאלני: האם אתה לומד מוסר כל יום? השבתי: אני משתדל... שאלני: אתה משתדל לאכול? אמרתי: הבטן מקרקרת... השיבני הגה"צ: הנשמה מקרקרת!!!
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
שלו' אמר:
הייתי נוכח בשיחה של אברכים, והיה שם גם ת"ח ראש כולל יקר שליט"א, והתעוררו שאם אברכים יקבעו לימוד מוסר קבוע - אפשר לומר לקב"ה שמענו מה שאתה מדבר אלינו כבר זמן רב [קורונה/ערבים/מירון], ועשינו משהו שיכול בחסדך להביא לשינוי אמיתי במשך הזמן.


ובתוך הדברים עלה הנושא של קביעת סדר מוסר רשמי בכוללים,

ואח"כ טען לי מישהו, שאף אמנם שהרב שך זצ"ל כתב מכתב לראשי כוללים לקבוע סדר מוסר, אך בדור הבא - הרב שטינמן זצ"ל התנגד לזה.
האם זה נכון? והאם ידוע מה טעמו?
והאם ר' גרשון שליט"א שמדבר כל הזמן על חשיבות לימוד המוסר - סובר אחרת בקשר לקביעות?


[השערה בעלמא בדעתי הפעוטה - שהמצב לצערנו הוא שכבר מימי הבחרות נוצרת ריאקציה מלימוד מוסר, בגלל שלא קיבלו הכוונה נכונה איך ללמוד, וחושבים שזה רק מעציב ומראה לי כמה אני שפל וכד' - וממילא סבר שלקבוע סדר לכלל האברכים לא יחזיק בפועל, ונמצא סתם ביטול תורה וכו', ואותם אברכים שזכו לטעום טעמו המתוק של אור המוסר - מסתמא ימשיכו בזה גם בלי סדר קבוע.
אך כמובן - מי אני לתת טעמים בדברי קדשו, בפרט שעדיין לא ברור לי אם אכן אמר כך, ומה בדיוק אמר].

עכ"פ - הבו עצות להחיות לימוד המוסר שהוא הכלי להתרומם בכל השטחים, ובו עיקר מלחמת היצר כמו שכתב ר' ישראל זצ"ל! 

הרי שכל אחד יקבע לעצמו - בזה ודאי כו"ע מודו שנכון ואף חיוב [ע' משנ"ב סי' א']!
בפורום זה באשכול תמונות נדירות וסרטונים מגו"י, הובא סרט של הגראי"ל בשעת מעשה שמציעים לו את ההצעה, ואת התנגדותו.
[הוא אומר שם: תעשו מה שאתם רוצים, אבל אל תגידו שאני אמרתי, אני חושב שזה לא נכון]
 
 

חיים חכם

משתמש חדש
לילה כיום יאיר אמר:
שלו' אמר:
הייתי נוכח בשיחה של אברכים, והיה שם גם ת"ח ראש כולל יקר שליט"א, והתעוררו שאם אברכים יקבעו לימוד מוסר קבוע - אפשר לומר לקב"ה שמענו מה שאתה מדבר אלינו כבר זמן רב [קורונה/ערבים/מירון], ועשינו משהו שיכול בחסדך להביא לשינוי אמיתי במשך הזמן.


ובתוך הדברים עלה הנושא של קביעת סדר מוסר רשמי בכוללים,

ואח"כ טען לי מישהו, שאף אמנם שהרב שך זצ"ל כתב מכתב לראשי כוללים לקבוע סדר מוסר, אך בדור הבא - הרב שטינמן זצ"ל התנגד לזה.
האם זה נכון? והאם ידוע מה טעמו?
והאם ר' גרשון שליט"א שמדבר כל הזמן על חשיבות לימוד המוסר - סובר אחרת בקשר לקביעות?


[השערה בעלמא בדעתי הפעוטה - שהמצב לצערנו הוא שכבר מימי הבחרות נוצרת ריאקציה מלימוד מוסר, בגלל שלא קיבלו הכוונה נכונה איך ללמוד, וחושבים שזה רק מעציב ומראה לי כמה אני שפל וכד' - וממילא סבר שלקבוע סדר לכלל האברכים לא יחזיק בפועל, ונמצא סתם ביטול תורה וכו', ואותם אברכים שזכו לטעום טעמו המתוק של אור המוסר - מסתמא ימשיכו בזה גם בלי סדר קבוע.
אך כמובן - מי אני לתת טעמים בדברי קדשו, בפרט שעדיין לא ברור לי אם אכן אמר כך, ומה בדיוק אמר].

עכ"פ - הבו עצות להחיות לימוד המוסר שהוא הכלי להתרומם בכל השטחים, ובו עיקר מלחמת היצר כמו שכתב ר' ישראל זצ"ל! 

הרי שכל אחד יקבע לעצמו - בזה ודאי כו"ע מודו שנכון ואף חיוב [ע' משנ"ב סי' א']!
לענ"ד יש בלבול גדול בציבור מהו לימוד המוסר, משום שכולם יודעים את מה שרבי ישראל סלנטר חידש שילמדו מוסר בשפתיים דולקות, וזה כמובן גורם להרבה בחורים רתיעה ממוסר כי זה במנגינה עצובה (ומאוד מזכיר מנגיה של הספד), ולכן בחורים מתרחקים מזה.
והאמת היא שזה נכון מה שרבי ישראל אמר, אבל זה רק בתור קומה שניה. כי זה ברור שעיקר לימוד המוסר הוא ידיעת הספרים, ולדוגמא בספר מסילת ישרים ישנה דרך ברורה ומסודרת לאדם לעלות ולהתעלות שלב אחרי שלב, והאדם צריך דבר ראשון לדעת את זה. ורק בשלב שני אחר שיודע המוסר כעת הוא חוזר על הדברים אשר צריכים חזרה ושינון, כמו שכתב המס"י בהקדמה, שרק חזרה אחר חזרה היא המחדירה באדם את הידיעות, בא רבי ישראל וחידש ללמוד את המוסר בשפתיים דולקות. אבל כאמור כל זה רק אחר שיודע את הידיעות הכתובות בספר.
ולענ"ד היה מן הראוי להורות לבחורים להפסיק ללמוד מוסר בשפתיים דולקות, רק כלימוד הידיעות אשר כתבם המס"י (או כל ספר מוסר אחר), ואחר שהם יודעים ושולטים בספר, אז בא הלימוד עם השפתיים דולקות, לעורר את הלומד לחיות את המוסר.
יש עוד מה להאריך, אולם זה הנלענ"ד.
כעי"ז כתב הרב וולבה זצ"ל בעלי שור אולם בשינוי - ללמוד בהבנה וכשמגיע לקטע או משפט שמדבר אל ליבו שישנן אותו בהתעוררות כל עוד יש לו טעם בזה (כתבתי מזיכרון ישן אני לא בטוח בדיוק הדברים)
 
 

אליבא דאמת

משתמש חדש
כי הם חיינו אמר:
דעת הגראי"ל שטינמן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=258918#p258977

הגראי"ל מדבר לגבי להכניס משגיח בכוללים ואילו הרב שך דיבר לגבי סדר מוסר.
פשוט שגם להגראי"ל אברכים צריכים ללמוד מוסר. איפה הוא אמר הפוך?
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
מבקש אמת אמר:
יש שתי בעיות בטיעון הזה:

א. הרבה פעמים קשה מאד לכופף את התאוות לרצון ה', ולכן העבודה להרגיל את הטבע לפעול כרצון ה' - שזו עבודת המוסר - מקילה על כיפוף התאוות לרצון ה'. זה דומה לרעיון שאדם צריך להרחיק את עצמו מנסיון כדי לא לעבור על רצון ה', ולא להכנס לנסיון ולסמוך על הקבלה שלו לציית לרצון ה', כי אולי יצרו לא יעמוד במשימה.

ב. הרבה פעמים הנגיעות גורמות לאדם להיות בטוח שהוא יודע מה רצון ה', והוא עלול ע"י כך להגיע לידי עבירות חמורות. עבודת המוסר מעוררת את האדם לפשפש בעצמו לראות האם באמת אין לו נגיעות המטות את שכלו מהזיהוי הנכון של רצון ה'.
אני הבאתי את דברי החזו"א כמעט ככתבם, אם יש לך טענות על הדברים, זה לא אומר שהחזו"א לא אמר את זה.
נכון. רק הערתי לגופם של דברים.
לכאורה החזו"א לא התנגד לעצם לימוד מוסר 
הרי ספרי מוסר יש כבר מהראשונים ולא ע"ז בא לחלוק 
אלא הויכוח הוא אם אפשר שזה יהיה דרך לרבים (עיון קצר בסדרי הישיבה בסדר מוסר תוכיח)
לימוד מוסר תלוי כ"א לפי דרגתו ועבודתו הפנימית וא"א לקבוע בזה כללים בשו"א,
באופן כללי עבודה פנימית אינה עניין של דרך שאפשר לתקוע מסמרות כל עצמותה של חינוך הוא להביא את האדם לעבודה פנימית, אמנם בתוך הפנימיות א"א לשום אדם להתערב אצל השני, כל מציאותה של פנימי הוא שהוא פנימי ואם אחד העמיד כללים בזה לשני אין זה פנימי,

 
 
חלק עליון תַחתִית