לחלוק על החזו"א?

דרומאי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
דרומאי אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
הרב אלישיב יכול לחלוק על החזון איש?
אתה לא שם לב למה שאני כותב. השאלה היא אם הוא רוצה, לא אם הוא יכול.

אם הוא רוצה או לא זה תלוי בו, ואין מה לדון בזה כלל.
אני כן דיברתי האם יכול.

אני רק מבין שלענות על השאלה מי יכול לחלוק על החזוא זה תלוי לאיזה קהילה הנשאל משתייך.


ובזה פרשתי.

גילוי נאות: אני נוהג כדברי החזוא בכל, לקולא ולחומרא.
מה זאת אומרת לא יכול? אם הוא חולק הוא חולק.
אלא, שהוא מבטל דעתו בפני סברת החזון איש משום שהוא מכיר בגדלותו. וזה כמובן תלוי ברצונו.
אך שים לב, שמי שחולק על החזון איש 'חפשי'- אינו מעיד אלא על עצמו, שלא השיג את גדלותו של החזון איש.

ואין זה שייך לשום קהילה, בודאי שייך לחלוק על החזון איש בראיות, אך מסברא בעלמא אין זה אלא שטות.

גילוי נאות: אני איני נוהג כהחזון איש בכל.
 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
מדברי האגר''מ בעניין...
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן פח
בדבר שיש לך איזה חשש לקבוע מקומך בבני ברק מצד שבתוך דברי תורה איכא פעמים שאתה אומר שלא כדברי החזון איש זצ"ל, לא מובן שום חשש בזה ואדרבה זהו כבודו אשר מזכירים שיטתו בד"ת ומעיינים בדבריו אף שהמסקנא דחכם המעיין הוא שלא כדבריו, ולא עלה כלל על דעת החזון איש זצ"ל שלא ימצאו ת"ח שיפלגו עליו ולא שייך שיקפיד ע"ז דאדרבה האמת והשלום אהבו כדאיתא ביבמות י"ד ע"ב על פלוגתא דב"ש וב"ה, וענין שפתותיו דובבות הוא אף כשמזכירין דברי החכם וחולקין עליו, אבל ודאי צריך להזכיר בדרך ארץ, ור' יהושע (חגיגה כ"ח ע"ב) שהושחרו שיניו מפני תעניותיו לא היה משום שהקשה על דברי ב"ש אלא מפני שאמר בבטול בושני מדבריכם ב"ש אבל בלשון דרך ארץ ודאי שליכא שום קפידא לא על מה שמקשין על דברי החכם ואף לא על מי שחולקין עליו, ואדרבה מפורש בב"ב סוף דף ק"ל שאמר רבא לתלמידיו ר"פ ור"ה בדר"י דאם יהיו להם קושיות על פסקא שלו אסור להו לדון כדבריו דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וה"ה באיסורים, ורק אמר שלא יקרעו פסקא שלו לבטל דבריו דאי הואי בחיים דלמא אמינא לכו טעמא ופי' רשב"ם ושמא גם אתם תמצאו תירוץ לקושיתכם, אבל כל זמן שלא מוצאין תירוץ אסור להם להורות כרבא אף שהיה רבם, וא"כ כ"ש וכ"ש שאין לחוש מלהקשות ומלחלוק על גדולי דורותינו אף הגדולים ביותר אבל באופן דרך ארץ, שלכן ליכא שום חשש ושום קפידא להשאר בבני ברק ולומר שיעורים ואדרבה יהיה מליץ יושר בעדך על שאתה מעיין בספריו. והנני מוקירך, משה פיינשטיין.
 

דרומאי

משתמש ותיק
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים
הענין הוא שכמעט אף אחד מחולקי החזון איש בענין ההוא לא ירד לעומק הענין, והם הודו בכך בעצמם.
 
 

רימון

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים
הענין הוא שכמעט אף אחד מחולקי החזון איש בענין ההוא לא ירד לעומק הענין, והם הודו בכך בעצמם.
אל תתלה את זה בענין ההוא, הגרד"ל אוחז אותו דבר בכל ענין.
יהיה איך שיהיה, גם אם לדעתך הרב אלישיב והגרש"ז "לא ירדו לעומק הענין", עדיין זה לא מנע אותם מלפסוק הלכה למעשה נגד החזו"א.
 

דרומאי

משתמש ותיק
רימון אמר:
דרומאי אמר:
רימון אמר:
יש מכתב ידוע מהרד"ל שצועק שבענין קו התאריך אף אחד לא יכול לחלוק על החזו"א, מאידך, מי שעובר על הרשימה של הפוסקים שבפועל חלקו על החזו"א יראה שלא סברו ככה... והדברים ידועים
הענין הוא שכמעט אף אחד מחולקי החזון איש בענין ההוא לא ירד לעומק הענין, והם הודו בכך בעצמם.
אל תתלה את זה בענין ההוא, הגרד"ל אוחז אותו דבר בכל ענין.
יהיה איך שיהיה, גם אם לדעתך הרב אלישיב והגרש"ז "לא ירדו לעומק הענין", עדיין זה לא מנע אותם מלפסוק הלכה למעשה נגד החזו"א.
לא עלה כן על דעתי מעולם.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אין ספק שהגרד"ל סובר שהגרשז"א והגריש"א לא ירדו לעומק דעת החזו"א, כמו כן אין אצלי ספק שדעתם מכרעת את דעת הגרד"ל עם כל גדלותו. פשוט שאפשר לחלוק על החזו"א מראיה ומסברא, ובכלל מי שמעט מכיר את דרך לימוד החזו"א יודע שרוב ראיותיו בנויות על הכרחים סברתיים בראשונים ומשם הראיה, וכמעט לא מעצם לשונות הראשונים.
יתירה מזו, פשיטא אצלי, ואצל רוב חכמי ישראל (חוץ מבית מדרש מסויים מאוד), שיותר קשה לחלוק על המשנה ברורה מהחזו"א, וגם על המ"ב אפשר לחלוק. אמנם דעת הגר"ח קנייבסקי שהלכה כחזו"א משום שהלכה כבתראי (אגב, גם לדעתו לא כי החזו"א גדול יותר, ודלא כ...), אך רובא דרובא דעלמא, גם מהת"ח הגדולים לא ס"ל כן, והרבה הרבה תעמולה ורעש מקיימים כדי לחזק ההלכה כחזו"א ושאין כח לחלוק וד"ל.
דרך פסיקת החזו"א מחודשת מאוד, ואמנם רב גובריה, וכנראה שלא קם אחריו כמותו בעוצם כוחו בסברא ובחישוב הסוגיות לאור הסברות, אך נטה רבות מדברי האחרונים, ודחק הרבה בפוסקים ואף בראשונים כדי להעמיד סברתו. ואף שאין מי שיהיה בסברא כמותו, הרי פשטות דרך האחרונים מחזקת את החולקים עליו, אף אם קטנים ממנו, וגם הוא עצמו הרי לא היה גדלותו כאלו שחלק עליהם ואעפ"כ חלק (אף על גדולי האחרונים הקדומים), ומנא תימא שהיכולת לחלוק על הגדול ממנו נעצרה בו.
ככלל, יותר קל לחלוק על מחדש, יהיה גדלותו איך שתהיה, שאתה חולק רק עליו, מלחלוק על פסקים מקובלים שאתה חולק על כל הפוסקים שכתבו כך ושהלך בדרכם.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
רבים מתלמדי החזו"א חלקו רבם, ולא נראה שס"ל שאסור לחלוק על החזו"א,
הדיון בקו התאריך הוא נושא שונה, ואינו קשור לנושא האם ניתן לחלוק על החזו"א
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אין ספק שהגרד"ל סובר שהגרשז"א והגריש"א לא ירדו לעומק דעת החזו"א
לדידי אין ספק שהגרד"ל ס"ל שמותר לגרשז"א והגריש"א לחלוק על החזו"א,
 

חימקו

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אמרו לי ת"ח גדולים מאוד (כלשונם) "ר' שלימה זלמן לא יכל לחלוק על החזו"א". ולי זה מאוד חרה המשפט הנ"ל. ודעתי היא להיפך ממש.
אבקש לדעת מה דעת הת"ח דכאן בנושא זה. וכמובן בכל המסתעף. ובצורה מכובדת

אני לא מבין על מה הדיון,
אין בזה כללים, גם אתה יכול לחלוק על החזון איש, רק אף אחד לא ישמע לך, וגם אתה עצמך מבין שאתה לא ראוי לחלוק עליו,
ומי שחושב שהרב שלמה זלמן יכול לחלוק על החזון איש בודאי צודק, ומי שאומר שלא יכול, כך מרגיש בסברא, אבל אין בזה כללים.
ראה גם ההקדמה של ים של שלמה שהתייחס לפוסקים לפניו ואמר שהוא פוסק רק מהגמ' ולא מתחשב ברובבתא.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
החזון איש חלק בסברא בעלמא על גדולי האחרונים?! אני לא זוכר כעת כזה מקום.
וגם אם כן, משום שהוא היה בעצמו 'אחרון'.
איני ידע כוונת מר
בחשמל בשבת חלק על כל מי שעסק בסוגיא זו לפניו
וכן בסוגיית מעמיד בסוכה
וכן בגדרי חבר במעשרות
זה המקומות שנזכרתי מיד
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
דבר שהחזון איש נקט מסברא פשוטה אין בכח לחלוק עליו, כך שמעתי מר' עזריאל אויערבך בשם אביו.
כנראה כוונתו לדבר שנחלקו בו הגרש"ז מול החזו"א לבדם אז הגרש"ז ביטל דעתו אל מול החזו"א
אבל בדבר שנחלקו עוד פוסקים הרי ודאי הכריע גם שלא כחזו"א
לדוג' בענין חשמל בשבת חשש לשיטת החזו"א אך לענין חולה מבו' בשש"כ להקל וכן בפתיחת אריזות בשבת ועוד
ובאמת ההגדרה הנכונה שחשש לחלוק על החזו"א כי רב גובריה דהחזו"א ולכן לא סמך על סברת עצמו לבד בזה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
וכן בסוגיית מעמיד בסוכה
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר. (גם החזו"א סובר שמעיקר הדין מעמיד, וכן מעמיד-דמעמיד, כשר, אלא שנהגו לכתחילה להחמיר).
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אבל גם מרן האג"מ נקט דהוי ספק מלאכה (בונה או מכב"פ).
אבל האג"מ לא בירר מאיזה מלאכה רק מחוסר ברירות
ומאידך כל האחרונים שעסקו בסוגיא זו לפני כמו שמביאם הגרש"ז לא חששו לצד כזה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
החזו"א חידש קולא בזה. וכמדומני שכל העולם נוהג כך ?
החזו"א חידש שהיום אין לנו חבר למעשרות כי איננו חברים
אבל למעשה הוא חידש להקל, שגם מי שאינו חבר נאמן על המעשרות.

וזה שאין היום חבר, זהו חידוש ? מי כב' מכיר שהוא בגדר חבר ? ידוע שמרן ר"י מיר הג"ר אליעזר יודל עישר הכל בעצמו מטעם זה.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר.
אינני בסוגיא שם כעת אך ודאי שזה נגד שו"ע ושאר הנו"כ שלא חלקו על השו"ע בזה
ובפרט שהחזו"א לומד ככה בדעת הרמב"ן שודאי שהני פוסקים שלפניו לא למדו כן
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
התרומת-הדשן סובר כהחזו"א (החזו"א כתרוה"ד) שאין הבדל בין מעמיד ל"מעמיד דמעמיד", אלא שהתרוה"ד פוסק שמעמיד כשר.
אינני בסוגיא שם כעת אך ודאי שזה נגד שו"ע ושאר הנו"כ שלא חלקו על השו"ע בזה
ובפרט שהחזו"א לומד ככה בדעת הרמב"ן שודאי שהני פוסקים שלפניו לא למדו כן

לא זכיתי להבין, החזו"א נוקט כתרוה"ד ודלא כשו"ע ומג"א.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
באיזו נקודה נחלקו ?
בפתיחת אריזות שלא מרוקן מיד את תכולתן אלא משתמש עד תומו וזורק

אודה לכב' אם יציין מ"מ, כי עבר הרבה זמן מאז שלמדתי את הנושא.
אני יודע שיש ויכוח אודות קופסאות סרדינים, אבל בדרך כלל טוענים שהיום אנשים לא משתמשים כמעט בקופסאות שימורים ריקות.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
תלמיד נאמן אמר:
א זכיתי להבין, החזו"א נוקט כתרוה"ד ודלא כשו"ע ומג"א.
החזו"א לומד כך פשט ברמב"ן ועוד וזה נגד הפוסקים

עדיין אינני מבין, החזו"א נוקט כתרוה"ד ודלא כשו"ע ומג"א. (כמדומני שגם הגר"א כדעת המג"א).
 
חלק עליון תַחתִית