האם יש חיוב הלכתי או מוסרי שחנות ימכור לכולם?

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בעצם
דרומאי אמר:
א. אני לא מבין מצד מה אפשר לחייב אותו,
בעצם שאלתי יכול להישאל בצורה הרבה יותר רחבה:
האם יש מושג / מחייב של חוסר שוויון זכויות על פי התורה -(ללא סיבה תורנית כמובן, אלא 'סתם שבא לו כך')?
לדוגמא מי שמציע שרות לציבור, האם צריך לתת לכולם אותם תנאים? מי שפותח "פורום" באינטרנט, האם יכול להחליט בעצמו למי הוא ירשה להגיב תמיד, ולמי רק בהרשאה מיוחדת, ולמי כך ולמי כך, או שבגדול הוא אמור לתת לכולם אותם הרשאות, וכן אפשר לשאול בהמון סוגי דברים.
האם יש טענה כנגד מי שלא נוהג בשוויון אחיד לכולם??
צריך לדון כל דבר לגופו.
בענין פורום באינטרנט, ודאי שאם הפורום הוא פרטי- זכותו של בעליו לעשות בו כטוב בעיניו, וזכותו לחסום את מי שלא מוצא חן בעיניו, בין אם משום צבע עורו, או נטייתו הפוליטית, או סתם כי כתב מידי הרבה הודעות.
עם זאת, לענ"ד יש גניבת דעת בהצגת פורום כפתוח לכולם, בעוד שאם מישהו מביע דעה שאינה לרוחו של בעל הפורום, או שמעליבה מישהו שבעל הפורום חפץ ביקרו- הוא נחסם מיד. כמו כן, אם בעל הפורום מונע תחרות מפורומים אחרים- עליו להיות פתוח לכולם.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יש גניבת דעת בהצגת פורום כפתוח לכולם, בעוד שאם מישהו מביע דעה שאינה לרוחו של בעל הפורום, או שמעליבה מישהו שבעל הפורום חפץ ביקרו- הוא נחסם מיד. כמו כן, אם בעל הפורום מונע תחרות מפורומים אחרים- עליו להיות פתוח לכולם
לא הבנתי, הרי כולם יודעים שלכל פורום יש מישהו שפתח אותו ומנהל אותו, ולשיטתך יש לו זכות להחליט כל מה שבא לו לגבי ניהול הפורום, א"כ מהו הגניבת דעת?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יש גניבת דעת בהצגת פורום כפתוח לכולם, בעוד שאם מישהו מביע דעה שאינה לרוחו של בעל הפורום, או שמעליבה מישהו שבעל הפורום חפץ ביקרו- הוא נחסם מיד. כמו כן, אם בעל הפורום מונע תחרות מפורומים אחרים- עליו להיות פתוח לכולם
לא הבנתי, הרי כולם יודעים שלכל פורום יש מישהו שפתח אותו ומנהל אותו, ולשיטתך יש לו זכות להחליט כל מה שבא לו לגבי ניהול הפורום, א"כ מהו הגניבת דעת?
שהוא מציג זאת כפורום שפתוח לכל הציבור החרדי, בעוד שאינו כן, אלא הפורום תלוי באינטרסיו הפרטיים או בדעותיו הפרטיות של בעליו.
וזה ממש כמו מי שיפתח חנות, ויתלה שם שלט 'מכולת' כדי לגרום לכולם להכנס, בעוד שאין בחנות אלא פרסומות שהוא מרויח מכך שאנשים רואים אותם.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
חשוקי חמד סנהדרין דף ח עמוד א
הגיע לחנות ראשון, והשני רוצה לקנות דבר גדול האם מותר למוכר להקדימו
שאלה. הגיע לחנות למוצרי חשמל, וביקש לקנות דבר פעוט, שהמוכר מרויח עליו כסף קטן, לאחר מכן נכנס אדם וביקש לקנות מוצר גדול, שהמוכר מרויח עליו הרבה, ומראה סימני קוצר רוח, שהזמן שלו קצר, האם מותר למוכר לעזוב את הלוקח הרוצה לקנות מוצר קטן, ולעבור לשרת את הלוקח הרוצה לקנות מוצר רווחי יותר, או שמא אין זה מן היושר?
תשובה. נאמר בסנהדרין דף ח ע"א 'כקטן כגדל תשמעון' אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה, למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה, פשיטא, אלא לאקדומיה. והקשה המהרש"א וקשה דאכתי מהיכא תיסק אדעתין להקדים דין של ק', כיון שבא לפניו קודם דין של פרוטה, דפרוטה של העני ודאי שהיא שקולה כמו ק' מנה של העשירכ. ויש להשיב בזה לפי שהותר לדיין ליטול שכר בטלתו דמוכח, והשתא מדין של ק' מנה יוכל ליטול שפיר שכר בטלתו, אבל מדין של פרוטה לא יוכל ליטול שכר בטלתו, דא"כ לא יהיה הדין בפרוטה, ואין נזקקין לפחות משוה פרוטה, גם אפשר שהפרוטה כולה לא תספיק לשכר בטלתו, ושמא יאמר הדיין אקדים הדין של ק' מנה שאוכל ליטול ממנו שכר בטלתי, וע"כ הזהיר עליו הכתוב כקטן כגדול תשמעון, שאם בא קודם לפניך הדין של פרוטה הקדימהו אף שלא תטול עליו שכר, עכ"ד.
והקשה הערך שי (חו"מ סימן י) על דברי המהרש"א, וכי זה עדיף מהשבת אבידה, דאם יש לו מלאכה, שלו קודם, וילפינן לה מ'אפס כי לא יהיה בך אביון'. ולפי זה נראה דבזמן הזה שנוטלים שכר לדון, יש לומר שאף אם קדם בעל הפרוטה לשטוח טענותיו, יכול הדיין לדחות ולשמוע את בעל המנה אם יש בזה לדיין הפסד דמוכח, כגון שלא ימתין בעל המנה, וכהאי גוונא חייו קודמים כמבואר בשו"ע (סימן רסד ס"א).
מבואר בדברי הערך שי, שהלכה זו, שאסור להקדים את הגדול המאוחר אם כבר התחיל לשמוע את טענותיו של הקטן המוקדם, נאמרה רק אם אין הדבר נוגע להבטחת שכרו של הדיין, אבל אם קיים חשש שהגדול המאוחר יילך, וישאר הדיין ללא שכרו, מותר לו לעזוב את הדיון של הסכום הקטן באמצעו, ולדון בסכום הגדול כדי להבטיח את שכרו, משום שחייו קודמים.
ויתכן שהמהרש"א יסבור שאפס כי לא יהיה בך אביון, נאמרה במצות שבין אדם לחבירו, כגון השבת אבידה, אבל לדון דין תורה, היא גם מצוה שבין אדם למקום, ומצוה לדון גם אם יפסיד עבור מצוה זו.
ובעניננו נראה שלכו"ע יכול המוכר לעזוב את הלוקח הקטן, משום שאין מצוה למכור מוצרים לחבירו, וחייך קודמים, ולכן יכול לעזוב את הלוקח הקטן, ולמכור מוצר ללוקח הגדול שבו הוא מרויח יותר.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
חשוקי חמד סנהדרין דף ח עמוד א
הגיע לחנות ראשון, והשני רוצה לקנות דבר גדול האם מותר למוכר להקדימו
שאלה. הגיע לחנות למוצרי חשמל, וביקש לקנות דבר פעוט, שהמוכר מרויח עליו כסף קטן, לאחר מכן נכנס אדם וביקש לקנות מוצר גדול, שהמוכר מרויח עליו הרבה, ומראה סימני קוצר רוח, שהזמן שלו קצר, האם מותר למוכר לעזוב את הלוקח הרוצה לקנות מוצר קטן, ולעבור לשרת את הלוקח הרוצה לקנות מוצר רווחי יותר, או שמא אין זה מן היושר?
תשובה. נאמר בסנהדרין דף ח ע"א 'כקטן כגדל תשמעון' אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה, למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה, פשיטא, אלא לאקדומיה. והקשה המהרש"א וקשה דאכתי מהיכא תיסק אדעתין להקדים דין של ק', כיון שבא לפניו קודם דין של פרוטה, דפרוטה של העני ודאי שהיא שקולה כמו ק' מנה של העשירכ. ויש להשיב בזה לפי שהותר לדיין ליטול שכר בטלתו דמוכח, והשתא מדין של ק' מנה יוכל ליטול שפיר שכר בטלתו, אבל מדין של פרוטה לא יוכל ליטול שכר בטלתו, דא"כ לא יהיה הדין בפרוטה, ואין נזקקין לפחות משוה פרוטה, גם אפשר שהפרוטה כולה לא תספיק לשכר בטלתו, ושמא יאמר הדיין אקדים הדין של ק' מנה שאוכל ליטול ממנו שכר בטלתי, וע"כ הזהיר עליו הכתוב כקטן כגדול תשמעון, שאם בא קודם לפניך הדין של פרוטה הקדימהו אף שלא תטול עליו שכר, עכ"ד.
והקשה הערך שי (חו"מ סימן י) על דברי המהרש"א, וכי זה עדיף מהשבת אבידה, דאם יש לו מלאכה, שלו קודם, וילפינן לה מ'אפס כי לא יהיה בך אביון'. ולפי זה נראה דבזמן הזה שנוטלים שכר לדון, יש לומר שאף אם קדם בעל הפרוטה לשטוח טענותיו, יכול הדיין לדחות ולשמוע את בעל המנה אם יש בזה לדיין הפסד דמוכח, כגון שלא ימתין בעל המנה, וכהאי גוונא חייו קודמים כמבואר בשו"ע (סימן רסד ס"א).
מבואר בדברי הערך שי, שהלכה זו, שאסור להקדים את הגדול המאוחר אם כבר התחיל לשמוע את טענותיו של הקטן המוקדם, נאמרה רק אם אין הדבר נוגע להבטחת שכרו של הדיין, אבל אם קיים חשש שהגדול המאוחר יילך, וישאר הדיין ללא שכרו, מותר לו לעזוב את הדיון של הסכום הקטן באמצעו, ולדון בסכום הגדול כדי להבטיח את שכרו, משום שחייו קודמים.
ויתכן שהמהרש"א יסבור שאפס כי לא יהיה בך אביון, נאמרה במצות שבין אדם לחבירו, כגון השבת אבידה, אבל לדון דין תורה, היא גם מצוה שבין אדם למקום, ומצוה לדון גם אם יפסיד עבור מצוה זו.
ובעניננו נראה שלכו"ע יכול המוכר לעזוב את הלוקח הקטן, משום שאין מצוה למכור מוצרים לחבירו, וחייך קודמים, ולכן יכול לעזוב את הלוקח הקטן, ולמכור מוצר ללוקח הגדול שבו הוא מרויח יותר.
אך צ"ע אם יעשה כן בקביעות, האם יוכל מישהו אחר לרדת לאומנותו ולפתוח חנות שתהיה נוחה וזמינה ללקוחות קטנים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יש גניבת דעת בהצגת פורום כפתוח לכולם, בעוד שאם מישהו מביע דעה שאינה לרוחו של בעל הפורום, או שמעליבה מישהו שבעל הפורום חפץ ביקרו- הוא נחסם מיד. כמו כן, אם בעל הפורום מונע תחרות מפורומים אחרים- עליו להיות פתוח לכולם
לא הבנתי, הרי כולם יודעים שלכל פורום יש מישהו שפתח אותו ומנהל אותו, ולשיטתך יש לו זכות להחליט כל מה שבא לו לגבי ניהול הפורום, א"כ מהו הגניבת דעת?
שהוא מציג זאת כפורום שפתוח לכל הציבור החרדי, בעוד שאינו כן, אלא הפורום תלוי באינטרסיו הפרטיים או בדעותיו הפרטיות של בעליו.
וזה ממש כמו מי שיפתח חנות, ויתלה שם שלט 'מכולת' כדי לגרום לכולם להכנס, בעוד שאין בחנות אלא פרסומות שהוא מרויח מכך שאנשים רואים אותם.


כל פורום תלוי בדעת המנהל, וכך מתהל פורום, ואם בחנות זה לא כך אז אין להשוות חנות לפורום.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי, הרי כולם יודעים שלכל פורום יש מישהו שפתח אותו ומנהל אותו, ולשיטתך יש לו זכות להחליט כל מה שבא לו לגבי ניהול הפורום, א"כ מהו הגניבת דעת?
שהוא מציג זאת כפורום שפתוח לכל הציבור החרדי, בעוד שאינו כן, אלא הפורום תלוי באינטרסיו הפרטיים או בדעותיו הפרטיות של בעליו.
וזה ממש כמו מי שיפתח חנות, ויתלה שם שלט 'מכולת' כדי לגרום לכולם להכנס, בעוד שאין בחנות אלא פרסומות שהוא מרויח מכך שאנשים רואים אותם.


כל פורום תלוי בדעת המנהל, וכך מתהל פורום, ואם בחנות זה לא כך אז אין להשוות חנות לפורום.
אכן פורום תלוי בדעת המנהל, אך צריך שקיפות.
וכל שהשיקולים אינם שקופים, יש בכך לענ"ד גניבת דעת.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אך צ"ע אם יעשה כן בקביעות, האם יוכל מישהו אחר לרדת לאומנותו ולפתוח חנות שתהיה נוחה וזמינה ללקוחות קטנים.
במחיכ"ת כבר סיימנו כאן לדון בסוגיית יורד לאומנות חברו, וחזרנו לדון בשאלה המקורית של האשכול.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
שהוא מציג זאת כפורום שפתוח לכל הציבור החרדי, בעוד שאינו כן, אלא הפורום תלוי באינטרסיו הפרטיים או בדעותיו הפרטיות של בעליו.
וזה ממש כמו מי שיפתח חנות, ויתלה שם שלט 'מכולת' כדי לגרום לכולם להכנס, בעוד שאין בחנות אלא פרסומות שהוא מרויח מכך שאנשים רואים אותם.


כל פורום תלוי בדעת המנהל, וכך מתהל פורום, ואם בחנות זה לא כך אז אין להשוות חנות לפורום.
אכן פורום תלוי בדעת המנהל, אך צריך שקיפות.
וכל שהשיקולים אינם שקופים, יש בכך לענ"ד גניבת דעת.

לכאורה הסתמא הוא שהכל על דעת מנהל הפורום.
ואינו חייב להודיע הכל מראש.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
אך צ"ע אם יעשה כן בקביעות, האם יוכל מישהו אחר לרדת לאומנותו ולפתוח חנות שתהיה נוחה וזמינה ללקוחות קטנים.
במחיכ"ת כבר סיימנו כאן לדון בסוגיית יורד לאומנות חברו, וחזרנו לדון בשאלה המקורית של האשכול.


אך עדיין צ"ע בזה, כי שמא כיון שאינו מסרב למכור ללקוחות הקטנים אלא מקדים את הגדולים- האי נוחות הזאת אינה מצדקה ירידה לאומנות חברו.
ושמא יכול השני לטעון- כל עוד אני מוכר רק לקטנים אין לך טענה עלי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
כל פורום תלוי בדעת המנהל, וכך מתהל פורום, ואם בחנות זה לא כך אז אין להשוות חנות לפורום.
אכן פורום תלוי בדעת המנהל, אך צריך שקיפות.
וכל שהשיקולים אינם שקופים, יש בכך לענ"ד גניבת דעת.

לכאורה הסתמא הוא שהכל על דעת מנהל הפורום.
ואינו חייב להודיע הכל מראש.
ודאי הכל על דעתו, כמו שכל בית הכנסת הוא על דעת הגבאים.
אך אם הגבאי יעשה לטובת עצמו או לטובת קרוביו- לא על דעת כן מינוהו. וכן בפורום, כל עוד השיקולים הם עניניים, ורק יש ויכוח על שיקול דעתו של המנהל, בזה ברור שהכל על דעת המנהל. אך מהרגע שהשיקולים הם אישיים או מפלגתיים- עליהם להיות שקופים, שכן אין בזה את הסתמא שהכל על דעת טובתו האישית של המנהל. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אך אם הגבאי יעשה לטובת עצמו או לטובת קרוביו- לא על דעת כן מינוהו. וכן בפורום
וכי מישהו מנינוהו למנהל הפורום, שנאמר "לא על דעת כן מינוהו?? הוא פתח את זה לבד ומינה את עצמו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
אך אם הגבאי יעשה לטובת עצמו או לטובת קרוביו- לא על דעת כן מינוהו. וכן בפורום
וכי מישהו מנינוהו למנהל הפורום, שנאמר "לא על דעת כן מינוהו?? הוא פתח את זה לבד ומינה את עצמו.
אך כתבת שהסתמא היא שהכל על דעת המנהל. וע"ז כתבתי שאינו כן אלא אם אינו שוקל שיקולים אישיים או מפלגתיים.
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
אך אם הגבאי יעשה לטובת עצמו או לטובת קרוביו- לא על דעת כן מינוהו. וכן בפורום
וכי מישהו מנינוהו למנהל הפורום, שנאמר "לא על דעת כן מינוהו?? הוא פתח את זה לבד ומינה את עצמו.
אך כתבת שהסתמא היא שהכל על דעת המנהל. וע"ז כתבתי שאינו כן אלא אם אינו שוקל שיקולים אישיים או מפלגתיים.
הסתמא שלי שבעל פורום יכול לעשות ככל העולה על דעתו כולל שיקולים מפלגתיים, אישיים, עדתיים וכו'. הוא לא חייב כלום לאף אחד. אפשר לפתוח סקר על הנ"ל.

 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
האיסור ביורד לאמנותו של חבירו אינו דומה לרוב דיני מומונות שהדיון הוא מה הוא הרכוש שלי ומה הוא הרכוש שלך,
וביורד לאמונותו של חבירו בעיקרון היה צריך להיות מותר שהרי הוא עושה בשלו, ואין כאן לא מזיק ולא גזל, אלא שתקנו חכמים מחמת תקנת השוק להתחשב בפרנסת השני,
אבל במקרה שיש צורך ציבורי לחנות נוספות מחמת שהחנות הראשונה מסרבת למכור לחלק מהציבור, מהכי"ת לדאוג למוכר ולא לציבור שזקוק לחנות,
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
ההנהגה שנהוגה בה היום האומות הנאורות לא להפלות בין בני אדם, היא בודאי הנהגה ישרה וראויה, ואמנם מדין תורה אין כופים על כך,
אבל אעפ"כ ודאי שגם ע"פ תורה אפליה היא עבירה חמורה של בין אדם לחבירו,
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
שוב אומר זה לא סברא זה כתוב מפורש בפוסקים וז"ל הרמ"א סי' קנו (בטעות כתבתי סי' קמו)
י"א הא דבני העיר יכולין למחות בבני עיר אחרת היינו דוקא בדליכא פסיד' ללקוחות שמוכרין כשאר בני העיר וגם סחורתם אינה טובה יותר משל בני העיר אבל אם נותנין יותר בזול או שהוא יותר טובה שאז נהנין הלוקחין מהן אין מוכרי סחורות יכולין למחות (הרא"ש וטור בשם הר"י הלוי) ובלבד שיהיו הלוקחים ישראלים
(ודרך אגב עיין פתחי חושן להר"י בלויא בל' גניבה והונאה פ"א הערה י"א דכמעט ל"ש בזמנינו)
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
דיון משונה לא בדיוק ברור במה הסתפק פותח האשכול?!
ברור שכ"א בעלים בממונו לעשות ככל שיחפוץ.
יש ענין של בן אדם לחבירו ,ויש דרכי שלום כלפי עכו"ם ותל"מ
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כי הם חיינו אמר:
אבל אעפ"כ ודאי שגם ע"פ תורה אפליה היא עבירה חמורה של בין אדם לחבירו,
איזה סוג אפליה אתה מדבר, עדתית? או סתם בגלל שכך הוא רוצה?
ומצד איזה דין נראה לך שזה "עברה גדולה??
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כי הם חיינו אמר:
אבל אעפ"כ ודאי שגם ע"פ תורה אפליה היא עבירה חמורה של בין אדם לחבירו,
איזה סוג אפליה אתה מדבר, עדתית? או סתם בגלל שכך הוא רוצה?
ומצד איזה דין נראה לך שזה "עברה גדולה??
אכן אם  ימכור רק למי ששמו מתחיל מאתיות א' עד כ', או למי שמספר נעליו הוא בין 38 ל40 אין בכך בעיה,
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כי הם חיינו אמר:
אכן אם  ימכור רק למי ששמו מתחיל מאתיות א' עד כ', או למי שמספר נעליו הוא בין 38 ל40 אין בכך בעיה,
ואם יעשה את זה ללא שום סדר והסבר, אלא לחלק מאלה ששמותיהם מתחילים באות א-כ ולחלק לא, ולחלק מאלה שמתחילים ב- מ-ת ולחלק לא, והכל לפי מה שבא לו באותו רגע, איזה עבירה גדולה יש בזה?
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כי הם חיינו אמר:
אכן אם  ימכור רק למי ששמו מתחיל מאתיות א' עד כ', או למי שמספר נעליו הוא בין 38 ל40 אין בכך בעיה,
ואם יעשה את זה ללא שום סדר והסבר, אלא לחלק מאלה ששמותיהם מתחילים באות א-כ ולחלק לא, ולחלק מאלה שמתחילים ב- מ-ת ולחלק לא, והכל לפי מה שבא לו באותו רגע, איזה עבירה גדולה יש בזה?
גם בזה אין עבירה,
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כי הם חיינו אמר:
יושב אוהלים אמר:
כי הם חיינו אמר:
אכן אם  ימכור רק למי ששמו מתחיל מאתיות א' עד כ', או למי שמספר נעליו הוא בין 38 ל40 אין בכך בעיה,
ואם יעשה את זה ללא שום סדר והסבר, אלא לחלק מאלה ששמותיהם מתחילים באות א-כ ולחלק לא, ולחלק מאלה שמתחילים ב- מ-ת ולחלק לא, והכל לפי מה שבא לו באותו רגע, איזה עבירה גדולה יש בזה?
גם בזה אין עבירה,
ואם אינו מוכר לעדה מסויימת לא בגלל שיש משהו נגדם כלל, ואינו שונא אותם, אלא עשה אנ-דנ-דינו והחליט  שהוא לא מוכר לעדה זו, האם זב נכלל בעבירה הגדולה?
אם כן, איזה עבירה זה?
ואם לא, אז העבירה הוא רק אם שונא אותם, אז בעצם אתה אומר שיש עבירה לשנוא אנשים, וזה לא קשור לשאלה אם חייב למכור להם או לא, כי גם אם כן ימכור להם זה לא יעשה שהוא לא ישנא אותם.
 
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
כשאדם שונא אחרים הוא עושה עוול,
ואם השנאה לא נשארת רק בלב אלא גורמת לו לפעולות הוא עושה עוול נוסף,
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
איני זוכר כעת את המקורות, אך הייתי פעם בבית דין בדין תורה כנ"ל, שאדם סירב למכור לעצניקים ופתח אחד חנות על ידו, והתירו לו מטעם הנ"ל.


יתכן שזה מצב אחר, כיון שכאשר יש ציבור גדול שהוא אינו רוצה למכור לו, והמצב שיש מספיק פרנסה לשניהם, ואם יש מספיק לשניהם אינו נקרא יורד לאומנתו, אבל מנ"ל שכאשר אין מספיק לשניהם, ורק א' סירב למכור למישהו, אז אוטומטית מותר לפתוח חנות לידו.


וגם אם פסקו כך באמת, צריכים לדעת מצד מה ההיתר שלהם, הרי כל שאין הוא חייב למכור לכולם, למה התירו לשני לירד לאומנת חבירו? (שיתירו לו למכור רק לאלה שהראשון אינו מוכר להם.
זה בדיוק הנקודה. ברגע שהחנות לא פונה לכל הציבור, הרי חנות אחרת הוא צורך הציבור. ולמה שבעל החנות השניה יצטך להפסיד ולא למכור למי שאינו עצניק.
ולהוסיף, שאם הראשון נוהג שלא כדין, (שהרי מתירים לפתוח לו חנות ליד) מדוע נכריח את השני לנהוג שלא לפי הדין?
 
 

ישמעאלכהן

משתמש רגיל
יש תשובה במשנה הלכות חלק ט סימן שעז בענין חנוני שאומר לך איני רוצה למכור ולחברך אני רוצה
 

אבי חי

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יתכן שזה מצב אחר, כיון שכאשר יש ציבור גדול שהוא אינו רוצה למכור לו, והמצב שיש מספיק פרנסה לשניהם, ואם יש מספיק לשניהם אינו נקרא יורד לאומנתו, אבל מנ"ל שכאשר אין מספיק לשניהם, ורק א' סירב למכור למישהו, אז אוטומטית מותר לפתוח חנות לידו.


וגם אם פסקו כך באמת, צריכים לדעת מצד מה ההיתר שלהם, הרי כל שאין הוא חייב למכור לכולם, למה התירו לשני לירד לאומנת חבירו? (שיתירו לו למכור רק לאלה שהראשון אינו מוכר להם.
זה בדיוק הנקודה. ברגע שהחנות לא פונה לכל הציבור, הרי חנות אחרת הוא צורך הציבור. ולמה שבעל החנות השניה יצטך להפסיד ולא למכור למי שאינו עצניק.
ולהוסיף, שאם הראשון נוהג שלא כדין, (שהרי מתירים לפתוח לו חנות ליד) מדוע נכריח את השני לנהוג שלא לפי הדין?
כי עבור הלא-היספאנים יש כבר חנות סמוכה. משא"כ כשהיתה רק חנות אחת.

(לגוף הענין, דברי רבי @דרומאי מסתברים)
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
מוחל וסולח אמר:
דרומאי אמר:
זה בדיוק הנקודה. ברגע שהחנות לא פונה לכל הציבור, הרי חנות אחרת הוא צורך הציבור. ולמה שבעל החנות השניה יצטך להפסיד ולא למכור למי שאינו עצניק.
ולהוסיף, שאם הראשון נוהג שלא כדין, (שהרי מתירים לפתוח לו חנות ליד) מדוע נכריח את השני לנהוג שלא לפי הדין?
כי עבור הלא-היספאנים יש כבר חנות סמוכה. משא"כ כשהיתה רק חנות אחת.

(לגוף הענין, דברי רבי @דרומאי מסתברים)
הטיעון שלך, סליחה שאני שואל, זהו סוג של טיעון הלכתי?


 
 

אבי חי

משתמש ותיק
אני @מוחל וסולח.

אם הדיון ההלכתי הוא האם החנות משמשת את הציבור כהוגן, יש חילוק מהותי בין חנות יחידה שמשמשת רק חלק מהציבור, לבין שתי חנויות סמוכות שמחלקות ביניהם את הציבור.
[גם מבחינה מוסרית העוול פחות בהרבה, אך לא זה הנושא]
 
חלק עליון תַחתִית