huo yuc יום טוב אמר:ביאור הגר"א תיקוני זוהר תיקון יט
ושוב בדגש ואינון תליין במחשבה כגוונא דתגין שבע זיינין אינון כגוונא דא ה' ה' י"ו איהו ז' הנין תליין במהשבה כו' - כצ"ל. ור"ל דדגש חזק ורפה בט"ס שק"ץ נוזלי"ם אינן ניכרים כלל ואף בבג"ד כפ"ת כפי קריאת הספרדים שהיא הנכונה כמ"ש עשב בשדך הכנף פתיל ועוד ראיות הרבה
לאיזה חלק בהגיה הגר"א מתיחס שהיא הנכונה?
חסום לי אולי תוכל לצטט, תודהלבי במערב אמר:יעו"ע כאן.
אוצר החכמה אמר:לעומת זאת נודע לשון הגר"א בביאור תיקוני זהר
כהברת הספרדים שהיא הנכונה -השאלה היא אם מתכוון שם לכל או רק לנושא שמדבר עליו שהוא אי ההבחנה בין רפה לדגוש (אגב יש מעט ספרדים שעושים כן)
ככל הזכור לי, ההפך הוא הנכון: כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע הי' מורגל מקטנותו בחולם האוקראיני, הקרוב יותר לזה הפולני, ואחרי שהגיע לבית כ"ק חמיו אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע - הרגיל עצמו יותר ויותר בהגי' הליטאית (שמורשה היא בבית־הרב, עוד מימי כ"ק אדה"ז נ"ע).חייל של הרבי אמר:אני לא בטוח בזה במאה אחוז, אבל כמדומה (ע"פ שמועות שעוברות בחב"ד), החולם החב"די (הדומה לצירי) הוא לא מאוד קדום, אלא השתרש רק בדור השביעי לחסידות, בעקבות המבטא של הרבי, שגדל באוקראינה והיה לו מלמד מליטא אאל"ט.
אצל הגוים דוברי הארמית יש כיום כמה הגיות שונות זו מזו, כך שאין הכרעה על הגיית הארמית יותר מעל הגיית העברית.HaimL אמר:אני לא יודע אם דנו כאן, אבל לכאורה, גם מי שהוגים את לשון הקודש בהגיות שונות, היו צריכים להגות את הארמית בהגייה הארמית.
למשל, מורה שלי ללשון טען שאין הגייה של קמץ קטן בארמית ולכן צריך לומר בקדיש "לעלם ולעלמי עלמיא", בהגיית הפתח. מהיכן הוא לקח את זה, אינני יודע. אבל במידה וזה נכון, נראה שכך צריכים כולם להגות. ושאר מיני הגייה, כגון יתגדל ויתקדש שהוגים האשכנזים בדומה לסמך, ג"כ יש להגות כלשון ארמית.
אני לא מכיר היום הגיה של אברהם בב' דגושה אצל שום עדה.עמנואל אמר:גם אצל רבים מהאשכנזים המקוריים לא הבדילו בין ב רפה לדגושה.
למשל, השם אברהם נכתב אצלם בלועזית ב-B ולא ב-V.
אולם עיינו בדברי בעל העיטור המובאים בטור אבן העזר סימן לד, שם כנראה משתקפת שיטת יהודי פרובנס.
יעויין כאן באריכותHaimL אמר:מורה שלי ללשון טען שאין הגייה של קמץ קטן בארמית. מהיכן הוא לקח את זה, אינני יודע.
אולי כוונתו לקמץ במילה 'כל' ("לעילא מן כָּל ברכתא")דבש לפי אמר:לגבי לעלם ולעלמי עלמיא צדק המורה שאין זה קמץ קטן, ויש להגותו כשאר קמץ רחב [כל אחד כמנהגו], אבל המילה כָּל בארמית בדניאל ועזרא היא קמץ קטן בדיוק כמו בלשה"ק וראיה לדבר שהיא קמוצה רק כשהיא מוקפת ובלאו הכי היא חלומה).HaimL אמר:מורה שלי ללשון טען שאין הגייה של קמץ קטן בארמית ולכן צריך לומר בקדיש "לעלם ולעלמי עלמיא", בהגיית הפתח.
בארמית שאינה בבלית ייתכן שהמילה כל היתה תמיד בקמץ רחב או בפתח כפי שהאריך במאמר שבקובץ הנ"ל (ומה שכתב שודאי שזה קמץ ולא פתח אינו מוכרח כלל, כי הוא אמר זאת על סמך זה שבמקרא זה קמוץ בחלק מהמקרים, אך כיון שבמקרא ודאי שזה קמץ קטן אז אין מזה ראיה שגם בארמיות שקראו זאת אחרת זה קמץ ולא פתח). בארמית בבלית המילה כל היא בחולם, ובארמית שבמקרא כשמילה זו מוקפת החולם משתנה לקמץ קטן (למסורת דידן שהיא מסורת טבריא אבל במסורת בבל זה תמיד בחולם) - ואין צד בעולם לקרוא זאת במקרא בקמץ רחב.אבר כיונה אמר:אולי כוונתו לקמץ במילה 'כל' ("לעילא מן כָּל ברכתא")דבש לפי אמר:לגבי לעלם ולעלמי עלמיא צדק המורה שאין זה קמץ קטן, ויש להגותו כשאר קמץ רחב [כל אחד כמנהגו], אבל המילה כָּל בארמית בדניאל ועזרא היא קמץ קטן בדיוק כמו בלשה"ק וראיה לדבר שהיא קמוצה רק כשהיא מוקפת ובלאו הכי היא חלומה).HaimL אמר:מורה שלי ללשון טען שאין הגייה של קמץ קטן בארמית ולכן צריך לומר בקדיש "לעלם ולעלמי עלמיא", בהגיית הפתח.
(וראה בקובץ שהבאתי לעיל שדנו בזה)
איכא מאן דאמר אמר:למיטב ידיעתיכבוד שמים אמר:אציין עוד - הרמ"א אמר בוריך אתו. הבעש"ט אמר ברוך אתה.
מעז'יבוז' שייכת לאוקראיינה שם הנוסח היה כהברה החסידית, למעט הציירה (וכנהוג היום בחצרות רוז'ין טשרנוביל ועוד)
לבי במערב אמר:האזור עבר הרבה חלופי־ידים ותמורות־שלטון,
ועכ"פ - כ"ק הבעש"ט נ"ע דיבר, כנראה, בהברה המכוּנָה 'חסידית' (דהיינו זו הפולנית).
עוד בעניין הארמית בקישור הבאדבש לפי אמר:אצל הגוים דוברי הארמית יש כיום כמה הגיות שונות זו מזו, כך שאין הכרעה על הגיית הארמית יותר מעל הגיית העברית.HaimL אמר:אני לא יודע אם דנו כאן, אבל לכאורה, גם מי שהוגים את לשון הקודש בהגיות שונות, היו צריכים להגות את הארמית בהגייה הארמית.
למשל, מורה שלי ללשון טען שאין הגייה של קמץ קטן בארמית ולכן צריך לומר בקדיש "לעלם ולעלמי עלמיא", בהגיית הפתח. מהיכן הוא לקח את זה, אינני יודע. אבל במידה וזה נכון, נראה שכך צריכים כולם להגות. ושאר מיני הגייה, כגון יתגדל ויתקדש שהוגים האשכנזים בדומה לסמך, ג"כ יש להגות כלשון ארמית.
(לגבי לעלם ולעלמי עלמיא צדק המורה שאין זה קמץ קטן, ויש להגותו כשאר קמץ רחב [כל אחד כמנהגו], אבל המילה כָּל בארמית בדניאל ועזרא היא קמץ קטן בדיוק כמו בלשה"ק וראיה לדבר שהיא קמוצה רק כשהיא מוקפת ובלאו הכי היא חלומה).