נדמה לי שבימים עצובים אלה כולם נבוכים בזה הענין
מו"נ ח"ג פי"ב
הרבה פעמים יעלה בלב ההמון שהרעות בעולם יהיו יותר מן הטובות, עד שבהרבה מחידות רוב האומות ובשיריהם יכללו זה הענין,
ויאמרו כי מן הפלא שימצא בזמן דבר טוב אמנם רעותיו רבות ומתמידות. ואין זה הטעות אצל ההמון לבד, רק עם מי שיחשוב שהוא חכם גם כן,
ולאלראזי ספר מפורסם קראהו ספר אלהות כלל בו משגעונותיו וסכלויותיו הרבה, ומכללם ענין בדאו והוא שהרע במציאות יותר מן הטוב,
שאתה כשתקיש בין מנוחת האדם ועונגו בעת מנוחתו, עם מה שיקראהו מן המכאובים והחבלים הקשים והמומים וביטול האברים והמהומות והדאגות והצרות,
תמצא שבמציאותו ר״ל מציאות האדם נקמה ממנו ורעה גדולה לו.
והתחיל לאמת זה הדעת במנותו אלה הרעות אחת אחת,
לחלוק על מה שיחשבו אנשי האמת מגמילות חסדי ה׳ למציאותו וטובתו המבוארת והיותו יתעלה הטוב הגמור בלא ספק. וכל מה שיבא מאתו טוב גמור.
...והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם מקצתם לקצתם, בהתגבר קצתם על קצתם.
ואלה הרעות יותר מרעות המין הראשון, וסבותם רבות וידועות,
והם גם כן ממנו אלא שאין לעשות בהן תחבולה.
ועם זה איזה מדינה שתמצא בעולם כולו לא ימצא בין אנשי המדינה ההיא זה המין מן הרע מתפשט מאוד כלל,
אבל מציאותו גם כן מעט, כאיש שיתנכל אל איש להרגו או לגנוב ממונו בלילה,
ואמנם יכלול זה המין מן הרע אנשים רבים במלחמות הגדולות, וזה גם כן אינו ברוב מה שבישוב: ע"כ
כלומר כוונת הר"מ שרעות בני אדם קצתם אל קצתם אינו מהבורא ית' כלל.
האם ידוע להחכמים דפה מי שחולק על זה הענין?
ייש"כ
מו"נ ח"ג פי"ב
הרבה פעמים יעלה בלב ההמון שהרעות בעולם יהיו יותר מן הטובות, עד שבהרבה מחידות רוב האומות ובשיריהם יכללו זה הענין,
ויאמרו כי מן הפלא שימצא בזמן דבר טוב אמנם רעותיו רבות ומתמידות. ואין זה הטעות אצל ההמון לבד, רק עם מי שיחשוב שהוא חכם גם כן,
ולאלראזי ספר מפורסם קראהו ספר אלהות כלל בו משגעונותיו וסכלויותיו הרבה, ומכללם ענין בדאו והוא שהרע במציאות יותר מן הטוב,
שאתה כשתקיש בין מנוחת האדם ועונגו בעת מנוחתו, עם מה שיקראהו מן המכאובים והחבלים הקשים והמומים וביטול האברים והמהומות והדאגות והצרות,
תמצא שבמציאותו ר״ל מציאות האדם נקמה ממנו ורעה גדולה לו.
והתחיל לאמת זה הדעת במנותו אלה הרעות אחת אחת,
לחלוק על מה שיחשבו אנשי האמת מגמילות חסדי ה׳ למציאותו וטובתו המבוארת והיותו יתעלה הטוב הגמור בלא ספק. וכל מה שיבא מאתו טוב גמור.
...והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם מקצתם לקצתם, בהתגבר קצתם על קצתם.
ואלה הרעות יותר מרעות המין הראשון, וסבותם רבות וידועות,
והם גם כן ממנו אלא שאין לעשות בהן תחבולה.
ועם זה איזה מדינה שתמצא בעולם כולו לא ימצא בין אנשי המדינה ההיא זה המין מן הרע מתפשט מאוד כלל,
אבל מציאותו גם כן מעט, כאיש שיתנכל אל איש להרגו או לגנוב ממונו בלילה,
ואמנם יכלול זה המין מן הרע אנשים רבים במלחמות הגדולות, וזה גם כן אינו ברוב מה שבישוב: ע"כ
כלומר כוונת הר"מ שרעות בני אדם קצתם אל קצתם אינו מהבורא ית' כלל.
האם ידוע להחכמים דפה מי שחולק על זה הענין?
ייש"כ