"אנחנו לא נהגנו ליסוע למירון" - שיחת מרן ראש הישיבה שליט"א

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
אמונת אומן אמר:
כב' בדק לפני כתיבת ההודעה? חוששני שלא. 
מה יש לבדוק? יש עוד מאות הנהגות חשובות מהאר"י שאף אחד לא חולם לנהוג בהם, ומי שמתחיל בזה מוחים בו נמרצות מכל הטעמים


שוב, כב' כותב מחוסר ידיעה. 
מנהג חץ וקשת היה נהוג אצל ציבור רחב בלי קשר להארי הק'.
אין לי אפשרות כרגע לבדוק מקורות מדויקים אבל זהו מנהג קדמונים שהובא בפוסקים והיה יומא דפגרא כללי. 


פלא גדול. בשונה מהעליה למירון, מעולם לא שמעתי על מקור קדום למנהג חץ וקשת. ובענין יומא דפגרא, אדרבא שמעתי להיפך, שברוב המקומות באירופה כמעט לא הכירו את המושג ל"ג בעומר כיום שמחה והילולא וכו', וזה הגיע בעיקר מהישוב הקדום בארה"ק.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
מעולם לא שמעתי על מקור קדום למנהג חץ וקשת.
שאל נא ליוצאי ארצות אשכנז. מנהג מקובל הוא מדורי־דורות, בכל רחבי יבשת אירופא.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
ב. זעירא אמר:
יוצא אם כך שישנן נשים הכותבות כאן בפורום...
לא אמרתי רק נשים. יש הרבה גברים שאינם משתייכים לציבור בני הישיבות הליטאים.
אלא לאיזה ציבור? (החסידים כאן הרי לא כתבו על המופתים של ר"ח ור"ש)


ליטאים שאינם ישיבישערס גמורים, ספרדים, בעלי תשובה. זה בהחלט קיים גם אצל בני הישיבות, אך כמדומני רק אצל המיעוט [כל זה התפיסה שלי. יתכן שאני טועה]
בנוסף, יש קצת הבדל בין לספר סיפורי מופת על הגר"ח [שגם אני פעם נכשלתי בזה במה שבדידי הוה עובדא], עד לקנות את הסגולות של סכינים מבורכים, כסף מקודש, תפילות היסטוריות, וכן הלאה.
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
מעולם לא שמעתי על מקור קדום למנהג חץ וקשת.
שאל נא ליוצאי ארצות אשכנז. מנהג מקובל הוא מדורי־דורות, בכל רחבי יבשת אירופא.
יוצאי ארצות אשכנז לדאבונינו הולכים ונכחדים. מנהג מדורי דורות בכל אירופה, בודאי צריך להיות לו תיעוד.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
ב. זעירא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
לא אמרתי רק נשים. יש הרבה גברים שאינם משתייכים לציבור בני הישיבות הליטאים.
אלא לאיזה ציבור? (החסידים כאן הרי לא כתבו על המופתים של ר"ח ור"ש)
ליטאים שאינם ישיבישערס גמורים, ספרדים, בעלי תשובה. זה בהחלט קיים גם אצל בני הישיבות, אך כמדומני רק אצל המיעוט [כל זה התפיסה שלי. יתכן שאני טועה]
בנוסף, יש קצת הבדל בין לספר סיפורי מופת על הגר"ח [שגם אני פעם נכשלתי בזה במה שבדידי הוה עובדא], עד לקנות את הסגולות של סכינים מבורכים, כסף מקודש, תפילות היסטוריות, וכן הלאה.
רח"ל, אני מקווה שכבר עשית תשובה...
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
ב. זעירא אמר:
אלא לאיזה ציבור? (החסידים כאן הרי לא כתבו על המופתים של ר"ח ור"ש)
ליטאים שאינם ישיבישערס גמורים, ספרדים, בעלי תשובה. זה בהחלט קיים גם אצל בני הישיבות, אך כמדומני רק אצל המיעוט [כל זה התפיסה שלי. יתכן שאני טועה]
בנוסף, יש קצת הבדל בין לספר סיפורי מופת על הגר"ח [שגם אני פעם נכשלתי בזה במה שבדידי הוה עובדא], עד לקנות את הסגולות של סכינים מבורכים, כסף מקודש, תפילות היסטוריות, וכן הלאה.
רח"ל, אני מקווה שכבר עשית תשובה...

כמובן [או שלא] לא היתה הכוונה ברצינות
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
אור זרוע אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
ברור שהטענה ביטול תורה, או סתם מה לפגרא זו באמצע החיים, קיימת גם קיימת
העתק מספר מנהגי ק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש:

יומא דפגרא.png

נראה שהמדובר שם על מלמדים לילדים

יומא
 דמפגרי ביה רבנן, זה לא מספיק ברור?

איך כתבתם למעלה? יומא דפגרא באמצע החיים! 

כנראה בוורמיישא לא כ"כ ידעו על העיקרון של תת כנגד כולם, 
תמשיכו לעשות מזה הנהגת האר"י ליחידי סגולה
​​​​​​, תמשיכו לטעון לבעלות על היהדות... 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
במחילת מכב' המשתתפים בדיון החשוב.
לענ"ד אין כ"כ מקום שליטאי יסביר מדוע החסידים והספרדים וחלק מן הירושלמים נוסעים. הם בעצמם מוסמכים לכך.
ובאמת בחוגים הנ"ל גם מי שאינו בקי בפרטים של לימוד קבלה והנהגה על פיה, מ"מ הוא מרגיש מאוד מחובר לקבלה ולמקובלים ובראשם רשב"י. פוק חזי שהם שרים (כמעט) בכל שבת "בר יוחאי", וכן בהרבה ענינים זאת ההתייחסות שלהם שהעיסוק בלימודה וההנהגה על פיה, המה חלק חשוב ביהדות ומחזק אותם ביראת-שמים.
זה לא תלוי בהשקפה של ליטאי. זאת מציאות קיימת.
לכן לכתוב שנוסעים בשביל אקשן זה מאוד לא מדוייק (לא נכנסים עכשיו למקרים או אישים מסויימים). הם נוסעים כי זה מלהיב אותם בתור חלק מהאידישקייט.
יחשוב נא כל אחד מן הכותבים הליטאים, אם הוא היה (בס"ד) ראש ישיבה ויש לו תלמידים חסידיים או ספרדים, איך הוא היה מלהיב את ליבם ליר"ש ? הרי ברור שהוא היה צריך להתחשב במושגים שלהם. וכו' וכו' ואכמ"ל.

כל זה לא נוגע למי שהולך בדרך הליטאית. ואקצר כאן.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
בתוך עמי אנוכי יושבת, ורוב הציבור הליטאי בני הישיבות שאני מכיר, מלגלגים מלוא פיהם על שלל הסגולות של קופת העיר, על הבאבא הגדול שעושים מהגר"ח קניבסקי, וכל שאר הקמיעות והסגולות. וגם מי שלא מלגלגל, עכ"פ לא מתייחס לזה ברצינות. כבר מזמן תמהתי 'על מי זה עובד'. כנראה באמת בעיקר על חוגים אחרים, נשים, בעלי תשובה, וכדו'.
איש ווילנא אמר:
צריך לעשות סקר 
על מי עניני קופת העיר עובדת יותר 
מן הסתם בעיקר על חוגים שאינם לטאים 
ועל נשים וכיו"ב מהחוג הלטאי 
בסביבה הלטאית שאני מכיר 
אין משמעות לכל הענינים המוזכרים 
בקיצור מי שעולה למירון סיכוי גדול יותר שמושפע גם מקופת העיר 
יוצא אם כך שישנן נשים הכותבות כאן בפורום...
ודאי שיש, ראה כאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=21&t=2750&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D&start=60#p176287
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
אור זרוע אמר:
העתק מספר מנהגי ק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש:

יומא דפגרא.png

נראה שהמדובר שם על מלמדים לילדים

יומא
 דמפגרי ביה רבנן, זה לא מספיק ברור?

איך כתבתם למעלה? יומא דפגרא באמצע החיים! 

כנראה בוורמיישא לא כ"כ ידעו על העיקרון של תת כנגד כולם, 
תמשיכו לעשות מזה הנהגת האר"י ליחידי סגולה
​​​​​​, תמשיכו לטעון לבעלות על היהדות... 

המונח "יומא דמפגרא ביה רבנן" בהקשר שהוא מביאו, שונה לחלוטין מההקשר שאני הבאתי. כוונתי היתה, כמובן, מה לחגיגה זו באמצע החיים. ואילו הוא לא מדבר על שום דבר שקשור למונח של חגיגה, אלא למה שהיה המנהג שם שהמלמדים לא מלמדים בו תינוקות של בית רבן. הוא מונה גם את פורים, על פורים צריך לומר שהוא 'יומא דפגרא באמצע החיים' בהקשר שלנו?..
יצוין שמי שהזכיר את המושג ת"ת כנגד כולם בהקשר שלנו, הוא א' מגדולי הדור, שהם אכן בעלי-בתים על תורה שבע"פ, ואולי שורש כל הויכוח כאן נעוץ בנקודה זו.
אגב חיפשתי ולא מצאתי את מיקום הציטוט בספר המנהגים הנ"ל. אשמח אם תוכל לכוונני.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
במחילת מכב' המשתתפים בדיון החשוב.
לענ"ד אין כ"כ מקום שליטאי יסביר מדוע החסידים והספרדים וחלק מן הירושלמים נוסעים. הם בעצמם מוסמכים לכך.
ובאמת בחוגים הנ"ל גם מי שאינו בקי בפרטים של לימוד קבלה והנהגה על פיה, מ"מ הוא מרגיש מאוד מחובר לקבלה ולמקובלים ובראשם רשב"י. פוק חזי שהם שרים (כמעט) בכל שבת "בר יוחאי", וכן בהרבה ענינים זאת ההתייחסות שלהם שהעיסוק בלימודה וההנהגה על פיה, המה חלק חשוב ביהדות ומחזק אותם ביראת-שמים.
זה לא תלוי בהשקפה של ליטאי. זאת מציאות קיימת.
לכן לכתוב שנוסעים בשביל אקשן זה מאוד לא מדוייק (לא נכנסים עכשיו למקרים או אישים מסויימים). הם נוסעים כי זה מלהיב אותם בתור חלק מהאידישקייט.
יחשוב נא כל אחד מן הכותבים הליטאים, אם הוא היה (בס"ד) ראש ישיבה ויש לו תלמידים חסידיים או ספרדים, איך הוא היה מלהיב את ליבם ליר"ש ? הרי ברור שהוא היה צריך להתחשב במושגים שלהם. וכו' וכו' ואכמ"ל.

כל זה לא נוגע למי שהולך בדרך הליטאית. ואקצר כאן.
אני חולק על הסיפא של דבריך. 

גם על הליטאים הנוסעים אין בשום אופן מקום להכליל שנוסעים בשביל אקשן
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
המונח "יומא דמפגרא ביה רבנן" בהקשר שהוא מביאו, שונה לחלוטין מההקשר שאני הבאתי. כוונתי היתה, כמובן, מה לחגיגה זו באמצע החיים. ואילו הוא לא מדבר על שום דבר שקשור למונח של חגיגה, אלא למה שהיה המנהג שם שהמלמדים לא מלמדים בו תינוקות של בית רבן.
יום שלא מלמדים את התינוקות הוא יומא דפגרא, וכתוב שם שנותנים עוגות ויין, ואם מבטלין תשבר עאכו"כ מבטלין לגדולים, ומפורט שם היטב ב' דברים, גם שהוא יומא דמפגרא ביה רבנן, שזה אומר תלמידי ישיבות, וגם שהמלמדים והתלמידים בטלים, ומותר להודות על האמת! 
ואדרבא אולי תבאר לנו דבריך, מה יש בל"ג בעומר שצריך לבטל בו תשבר ולתת עוגות, מה לחגיגה זו באמצע החיים...
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
מציע לעילוי נשמת רשב"י וביום שיש בו מיעוט לימוד תורה ,להרבות בדיונים של תורה ולא "סתם" . (ואם ירצו המנהלים הנכבדים יעבירו את האשכול לאקטואליה)
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יש לעיין באדיר במרום להרמח"ל, (ויש ליקוטים ממנו בהליקוט "ילקוט ידיעות האמת" שיותר נוח למצוא הענין) מבואר באורך ורוחב ענין רשב"י, ספר הזוהר, ואיך זה קשור להגאולה.
מתאים גם לליטאים...(שמעתי שהאלטע מיר'רס היו אדוקים בהילקוט ידיעות האמת)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יש טעם לכל החגיגה אף לפי הליטאים, כי ידוע שבזמנינו הרבה מאוד אנשים אף ממחנינו צריכים פסיכולוגים וכו' בגלל דיכאון וכו', וככל שיש יותר כאלה חגיגות זה גורם לחולים שיתרפאו ולבריאים שלא יחלו, ובזה לבד דיינו, זה דבר שמתאים לדורינו.
אגב ראוי לדעת שבזמן הש''ס והגאונים המדורות הגדולות היו בפורים, זה מפורש בש''ס משוורתא דפוריא, והיו קופצים מעל המדורות, כך מבואר בהרבה גאונים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יש טעם לכל החגיגה אף לפי הליטאים, כי ידוע שבזמנינו הרבה מאוד אנשים אף ממחנינו צריכים פסיכולוגים וכו' בגלל דיכאון וכו', וככל שיש יותר כאלה חגיגות זה גורם לחולים שיתרפאו ולבריאים שלא יחלו, ובזה לבד דיינו, זה דבר שמתאים לדורינו.
אגב ראוי לדעת שבזמן הש''ס והגאונים המדורות הגדולות היו בפורים, זה מפורש בש''ס משוורתא דפוריא, והיו קופצים מעל המדורות, כך מבואר בהרבה גאונים.
וכבר דרשו ע"פ הרמז פל"ג להשוות את פורים ול"ג בעומר ואכמ"ל
 
 
חלק עליון תַחתִית