כמה זמן צריכה לדלוק המדורה או הנר

משמרת למשמרתי

משתמש רגיל
א.המדורה זה 24 שעות באיכות אבל בכמות ובזה סגי
ב. שנה שעברה דיברתי בענין זה וביארנו שהמדורות הם על ענין וכל הרשעה כולה בעשן תכלה ולא כנר נשמה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כידוע אדם שמדליק נר נשמה לעילוי נשמת מדליק  24 שעות ולמה רשב''י גרע 

כיון שיש מדורה לע''נ מה הרעיון שאחרי שעה מכבים 

האם אדם שמדליק נר נשמה מכבה אותו לאחר חצי שעה?
כשאבל מתפלל לפני העמוד בשנת האבל לע"נ אביו או אמו הוא מדליק נרות רק לזמן התפילה בלבד.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. עילוי הנשמה היינו "מישיבה לישיבה וממדרש למדרש"...
ב. ראה 'לקוטי דבורים' ח"א מ, א ואילך.
על כן הבאתי את זה, אבל זה אינו נפעל ע"י מעשי החיים והדלקת נרות, אלא כך היא דרכה של תורה ומעלתם של תלמידי חכמים.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
משמרת למשמרתי אמר:
ב. שנה שעברה דיברתי בענין זה וביארנו שהמדורות הם על ענין וכל הרשעה כולה בעשן תכלה ולא כנר נשמה
וגם העיניים כלות (מהעשן). אני מקווה שזה בסדר לנצל את הבמה ולהודות לקב"ה על כך שהשנה, המדורות זה רק ברוחניות...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בבית הכנסת הגדול בלבוב הדליק השמש הרבה נרות ביום ל"ג בעומר לכבוד התנא הקדוש ר' שמעון בן יוחאי ככל אשר אנחנו עושים היום בכל תפוצות ישראל, פעם אחת כשבא הגבאי של בית הכנסת וראה את השמש מרבה בהדלקת הנרות, קצף עליו מאוד, ויאמר למה תרבה בהוצאות יתירות, הלא הוא ככל המון התנאים הקדושים ואין אנו מדליקים מאומה ביומא דהילולא שלהם, ונתן צו לכבות הנרות, וכן עשו מיראתם אותו, ולא עברו ימים והנה הגבאי הלזה נחלה ולא הוציא שנתו ר"ל, ומיום ההוא מנהג הבית הכנסת שם להרבות בנרות יותר לכבוד התנא הקדוש רשב"י זי"ע:
 

עמנואל

משתמש ותיק
פשיטא שכל צדיק צריך עילוי לנשמה ואין לכך סוף.

די משעשע לחשוב שהאש מעלה את נשמתו של רשב"י. כנראה הנוהג (שבמקורו נהג בקברות הלל ושמאי בי"ד אייר במירון) מוסבר כזכר לאש בהילולא דרשב"י, לשמח את הלבבות בהילולא דיליה.

מוזכר בהלכה נדבת נרות בבית הכנסת לעילוי נשמה, ורמזו על כך בכתוב נר ה' נשמת אדם. העניין להאיר את המקום ותו לא מידי.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
כשאבל מתפלל לפני העמוד בשנת האבל לע"נ אביו או אמו הוא מדליק נרות רק לזמן התפילה בלבד.
מה שידוע שיש נר יא''צ וזה רק ביום השנה מה שאתם מזכירים כאן זה אולי יותר לכבוד התפילה אבל גם אם זה לע''נ זה תוספת והידור מסוים כי מה שהובא בספרים זה נר נשמה ביום השנה
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
HaimL אמר:
דלא אשתמיט הגמרא למימר 
לפענ"ד אינו מסתבר להוכיח בכה"ג דרך שלילה.
אז בוא נוכיח בדרך חיוב. כתוב בגמרא ת"ח א"ל מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. מה עוה"ז אין זוכים אלא על ידי עמלם בתורה, אף עוה"ב אין זוכים אלא ע"י עמל התורה
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הבנתי שאסור השנה להדליק מדורות בגלל הקורונה (?)
לא באה"ק ת"ו (שם יושבים רוב חו"ר אתרא הדין). צמצמו והגבילו, אך בתנאים מסוימים ניתן להבעיר.
אכן יש לחשוש ש'הצלחתם' בשנה העברה עודדה אותם והגדילה את תאבונם, וחבל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
מוזכר בהלכה נדבת נרות בבית הכנסת לעילוי נשמה, ורמזו על כך בכתוב נר ה' נשמת אדם. העניין להאיר את המקום ותו לא מידי.
לדעתך אפשר לכבות נר נשמה שמדליקים ביאהרצייט מיד כשיאיר היום? כיון שאין העניין אלא להאיר את המקום ותו לא מידי??
ומי שלא הדליק בליל יארצייט של אביו ואמו, אין שום ענין שידליק ביום כי המקום מואר כבר באור השמש?
וכי אלו שנוהגים לכבות את אור החשמל בחדר לפני הדלקת נר שבת אמורים לעשות כך גם בנר נשמה?
...אתמהה..​
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
עוה"ב אין זוכים אלא ע"י עמל התורה
וקיום המצוות, ובכללן הארת בית־הכנסת (או סעודת־מצוה) בריבוי אור כראוי.

כבר כתבתי לעיל, שלפענ"ד עיקר ההדלקה היא כנחת־רוח לנשמה (כמבואר בשציינתי שם).
עכ"פ, ודאי יש עילוי־נשמה בהדלקת נר בביהכנ"ס וביהמ"ד (שם בד"כ מדליקים אותם), או לסעודת־מצוה וכה"ג.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וכי אלו שנוהגים לכבות את האור בחדר לפני הדלקת נר שבת אמורים לעשות כך גם בנר נשמה?
ספציפית לגבי שורה זו - יתכן בהחלט...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. וצ"ע.
ב. זאת יש לשאול את הטוען כך. לפענ"ד אין נכון לבאר כן, וכמו שכתבתי כבר.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
HaimL אמר:
עוה"ב אין זוכים אלא ע"י עמל התורה
וקיום המצוות, ובכללן הארת בית־הכנסת (או סעודת־מצוה) בריבוי אור כראוי.

כבר כתבתי לעיל, שלפענ"ד עיקר ההדלקה היא כנחת־רוח לנשמה (כמבואר בשציינתי שם).
עכ"פ, ודאי יש עילוי־נשמה בהדלקת נר בביהכנ"ס וביהמ"ד (שם בד"כ מדליקים אותם), או לסעודת־מצוה וכה"ג.
אבל כאן אנחנו מדברים על מה שאחרים מדליקים נרות בשביל הצדיק. ועל כך התמיהה, וכי הצדיק צריך את זה, הלא זכות תורתו עומדת לו גם לעולם הבא כמבואר שם בגמרא.

ומה פירוש נח"ר לנשמה, מ"ט נשמת הצדיק נחה דווקא בהדלקת הנרות?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הלא זכות תורתו עומדת לו גם לעולם הבא כמבואר שם בגמרא.
פשוט שכל זכות מוסיפה עילוי אחר עילוי.
 
HaimL אמר:
ומה פירוש נח"ר לנשמה, מ"ט נשמת הצדיק נחה דווקא בהדלקת הנרות?
ראה ברבנו בחיי ו'בני יששכר'... (האחרון ציינתי לעיל. הראשון איני זוכר עתה מקומו בדיוק).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. וצ"ע.
ב. זאת יש לשאול את הטוען כך. לפענ"ד אין נכון לבאר כן, וכמו שכתבתי כבר.
א. על סמך מה כתבת שצריך לכבות?
ב. אם משום שרגא בטיהרא, ה"נ בשאר הנקודות שכתבתי, והשאלה אליך למה חילקת?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. כתבתי שיתכן בהחלט לומר כן, היינו: אם חוששים ל'תוספת אורה' - הרי (בפשטות) אף זה בכלל, ולמה יצא.
ב. כי נחת־הרוח אינה שייכת לשמש או הירח... אלא בעצם הדלקת הנר.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
HaimL אמר:
הלא זכות תורתו עומדת לו גם לעולם הבא כמבואר שם בגמרא.
פשוט שכל זכות מוסיפה עילוי אחר עילוי.
אבל כל זה בזכות שאדם מקיים בעצמו. או תאמר בברא דמזכי אבא. היכן מצינו (ואולי מצינו, אני כרגע רק שואל) שידליק פלוני נר, או יקיים מצווה, ויזכה בזה לנפטר פלוני
?
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וכי אלו שנוהגים לכבות את אור החשמל בחדר לפני הדלקת נר שבת אמורים לעשות כך גם בנר נשמה?
אמורים לשלם על חשמל על מנת להדליק את נר החשמל עבור הלומדים והמתפללים
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. כתבתי שיתכן בהחלט לומר כן, היינו: אם חוששים ל'תוספת אורה' - הרי (בפשטות) אף זה בכלל, ולמה יצא.
ב. כי נחת־הרוח אינה שייכת לשמש או הירח... אלא בעצם הדלקת הנר.
 ממה נפשך אם חוששים שלא מהני שרגא בטיהרא, אז ה"נ בשאר הדברים.
ואם אומרים שכי נחת־הרוח אינה שייכת לשמש או הירח... אלא בעצם הדלקת הנר, למה לכבות את אור החשמל, כל שהדליק נר יש נח"ר. (וזה האמת).

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
למה לכבות את אור החשמל, כל שהדליק נר יש נח"ר. (וזה האמת).
כעת הבנתי הכוונה, ועמו הסליחה.
סברתי מתחילה כי השאלה היתה גבי הדלקת נרות ש"ק, אם יש לכבות אז נר־הנשמה.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
תלמידו חשוב כבנו, וכל ישראל תלמידי רשב"י הם.
תלמידי רשב"י, ולא, למשל, תלמידי רבי יהודה בר אלעאי
?
 
 
חלק עליון תַחתִית