"אנחנו לא נהגנו ליסוע למירון" - שיחת מרן ראש הישיבה שליט"א

[קדמא ואזלא]

עליית התפילה ישר לקב"ה זו מדרגה גבוהה

 

ואיך ה' יקבל את התפלה הזו עצמה ?

מה אתה מנסה לטעון - שאין מעלה ויתרון שכך שצדיק יתפלל עליך?
לך תלמד גמרא. "ילך אצל חכם". מעשיות מרבי חנינא בן דוסא ועוד.

ומותר לבקש את זה ממנו, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת, אין שום צד בעולם שזה יהיה ע"ז. וכן יש את דברי הפוסקים שאין בזה גם דורש אל המתים.

וזה עדיין לא אומר שבגלל זה א"א להתפלל ישירות...

לא דיברתי על זה כלל, דיברתי על הבקשה מה' שיפעל אצל הצדיק שיבקש מה'.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

ואיך ה' יקבל את התפלה הזו עצמה ?

מה אתה מנסה לטעון - שאין מעלה ויתרון שכך שצדיק יתפלל עליך?
לך תלמד גמרא. "ילך אצל חכם". מעשיות מרבי חנינא בן דוסא ועוד.

ומותר לבקש את זה ממנו, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת, אין שום צד בעולם שזה יהיה ע"ז. וכן יש את דברי הפוסקים שאין בזה גם דורש אל המתים.

וזה עדיין לא אומר שבגלל זה א"א להתפלל ישירות...

לא דיברתי על זה כלל, דיברתי על הבקשה מה' שיבקש מהצדיק שיבקש מה'.

זה לא מה שהוא אומר

[קדמא ואזלא]

מה אתה מנסה לטעון - שאין מעלה ויתרון שכך שצדיק יתפלל עליך?
לך תלמד גמרא. "ילך אצל חכם". מעשיות מרבי חנינא בן דוסא ועוד.

ומותר לבקש את זה ממנו, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת, אין שום צד בעולם שזה יהיה ע"ז. וכן יש את דברי הפוסקים שאין בזה גם דורש אל המתים.

וזה עדיין לא אומר שבגלל זה א"א להתפלל ישירות...

לא דיברתי על זה כלל, דיברתי על הבקשה מה' שיבקש מהצדיק שיבקש מה'.

זה לא מה שהוא אומר

אוקיי, שיתן בלב הצדיק וכו'.

[נבהל להשיב]

ואיך ה' יקבל את התפלה הזו עצמה ?

כנ''ל בתפילת א''מ קבל ברחמים וברצון את תפילתנו

[משמרת למשמרתי]

ואיך ה' יקבל את התפלה הזו עצמה ?

מה אתה מנסה לטעון - שאין מעלה ויתרון שכך שצדיק יתפלל עליך?
לך תלמד גמרא. "ילך אצל חכם". מעשיות מרבי חנינא בן דוסא ועוד.

ומותר לבקש את זה ממנו, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת, אין שום צד בעולם שזה יהיה ע"ז. וכן יש את דברי הפוסקים שאין בזה גם דורש אל המתים.

וזה עדיין לא אומר שבגלל זה א"א להתפלל ישירות...

לא דיברתי על זה כלל, דיברתי על הבקשה מה' שיפעל אצל הצדיק שיבקש מה'.

אני מבקש מהצדיקים דפה שיקחו אותי למירון,  וזה נראה לי שכו"ע לא פליגי שמותר לבקש מהצדיק

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

כן. כמו לפני פגישה עם איזה מנהל בשר ודם, שאני מבקש מה' למצוא חן בעיניו ושה' יתן בליבו לפעול עבורי, למרות שיכולות להיות לו סיבות רבות לא לעשות כך.

זה קצת כמו "ממך אליך אברח" (אבן גבירול)

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

מה אתה מנסה לטעון - שאין מעלה ויתרון שכך שצדיק יתפלל עליך?
לך תלמד גמרא. "ילך אצל חכם". מעשיות מרבי חנינא בן דוסא ועוד.

ומותר לבקש את זה ממנו, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת, אין שום צד בעולם שזה יהיה ע"ז. וכן יש את דברי הפוסקים שאין בזה גם דורש אל המתים.

וזה עדיין לא אומר שבגלל זה א"א להתפלל ישירות...

לא דיברתי על זה כלל, דיברתי על הבקשה מה' שיפעל אצל הצדיק שיבקש מה'.

אני מבקש מהצדיקים דפה שיקחו אותי למירון,  וזה נראה לי שכו"ע לא פליגי שמותר לבקש מהצדיק

אם הייתי יכול הייתי לוקח אותך

[קדמא ואזלא]

ואיך ה' יקבל את התפלה הזו עצמה ?

כנ''ל בתפילת א''מ קבל ברחמים וברצון את תפילתנו

אכן, זוהי תפלה עצמה, שמע קולנו, וכך ראוי להתפלל.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

הסיבה לדבר הזה - כי רבי נחמן לימד את רבי נתן להתפלל על כל דבר לה'. ממש על כל דבר ודבר.
רבי נתן חש שאין לו יכולת בלי ה' לכלום! גם לא היכולת לתת בלב רבי שמעון להתפלל עליו. כן גם בשביל זה הוא צריך את ה'

[נחפשה דרכינו]

אני חושב שניתן לציין, שהאבסורד הגדול בכל הנסיעה למירון, היא האשליה על מטרת הנסיעה. ציבור גדול מהנוסעים בטוחים שמטרת הנסיעה היא לפעול תיקונים עצומים, למשוך על עצמם אור רשב"י, להמשיך את תורת הנסתר על כל הדור, לקרב ביאת המשיח, וכן הלאה. בעוד שהסיבה האמיתית לנסיעה היא, ההשתתפות במעמד אקשן אדיר שאין כדוגמתו בכל השנה ובכל העולם

הפוסל במומו פוסל, חדל מלהוציא לעז על עם ישראל. 

זה לא 'פסול' בכלל. לפרוק מרץ בצורה חיובית הוא דבר נפלא מאין כמוהו. רק בזמנים הנכונים. ואני מבקש מחילה מכל מי שנפגע ממה שכתבתי.
 

[למה זה תשאל לשמי]

אכפת לכם אם אכתוב דעה מקורית?

מסרבים נחרצות? לא נורא. בכל זאת.

ובכן: כל הנידון כאן הוא מפוזיציה. ולכן לענ''ד הוא דיון עקר. משום שליטאי שהולך למירון אכן מבזבז את זמנו, ואילו חסיד שאינו הולך למירון - איבד טובה הרבה.

וכל כך למה?

ניקח דוגמה מחיי המעשה. ניקח נא קופסא של חילבה עסיסי, וניתנה לאריה לייב זונדל קנעפפעלמאכער. אין לי מושג אם אני צודק, אך אני מניח בזהירות שהנ''ל פחות יחבב את המאכל הזה, שכבר הוזכר במשנה.

וכעת ניקח אותי עצמי, ניסוי אמיתי שהיה. סבי וסבתי לא היו בתחום השיפוט של ועד ארבע ארצות, בלשון המעטה. טעמתי בישיה''ק געפליטע משובח שכל חבריי גמרו עליו את ההלל. איני רוצה להעליב את הקמח והלחם שהיו בו, אך, די ריחמתי על הגזר האומלל...

וכעת לנדון שלנו. בשביל חסיד שנותן דגש על תפילה בהתלהבות הנפש והשתוקקות ועל התקדשות והיטהרות, ומכיר היטב את עולם הניגון ונבין עד עמקי נשמתו את היות היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה. הרי שהנסיעה אצלו היא מוקד כח לשנה כולה, והוא חוזר מלא וגדוש בעלייה רוחנית. הוא אמנם טעם קצת מיץ ענבים ואולי רח''ל צלוחית טשולנט מהבילה, אך זה כחלק מן מכלול האירוע, ואם אעז - בלי הקוגל הוא יעלה פחות (הרעב יציק וכו', וגם הנפש מתמלאת כשהגוף מסופק)...

לעומת זאת, ליטאי ששם דגש על לימוד התורה וההתמדה, והוא אינו חש או מרגיש התעלות מיוחדת בטבילת שחרית (זה לא נכון, אבל נניח לצורך העניין) אם כן בנסיעה למירון אין לו לימוד תורה, רק קוגל, ומדוע שאכן ייסע.

לכן לענ''ד לבוא ולשכנע זה את זה, זו שיחת חרשים, כי כל אחד מדבר על משהו אחר. ברור שליסוע שעתיים עבור קוגל זה ביטול תורה, וברור שליסוע כדי למלא מצברים לכל השנה - זו זכות עצומה. ודברי מרן רה''י שליט''א ברורים ונכונים בטעמם בישיה''ק, הממשיכה את מסורת ישיבות ליטא. אבל בחור חסידי כי יבוא אליו - אם אינו לומר בישיבה עכ''פ, שאז גלי אנפשיה שקיבל על עצמו את סדרי הישיבה מטרותיה וחינוכה) יקבל אישור ואולי אף ברכה.

[נחפשה דרכינו]

מה לפגרא זו באמצע החיים

את ה'' פגרא'' הם הנהיגו קדמונים להאר''י, ובני הישיבות לא למדו בעבר בל"ג בעומר, והיו יוצאים לשדות לשחק בחץ וקשת.
סתם כך יום שלא אומרים בו תחנון, הוא פגרא!

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה. איני יודע איזה בני ישיבות היו יורים בחץ וקשת. 
 

[נחפשה דרכינו]

יש עליה לציון הרשב"י במירון, החסידים נוהגים לעלות בהמוניהם מתוך קדושה והתרוממות,
הליטאים נשארים בישיבות ולא עושים עסק כלל מיום זה,

במחיכ"ת באמת נראה לך שיש מעט מאוד ליטאים מבני הישיבות במירון בל"ג בעומר??
בבקשה אל תהיה כזה תמים.
חכה עד לעיתונים של השבת ותראה כל התמונות של הרבנים הליטאיים שנסעו למירון.
אולי תגיד שהגרי"ג דיבר על ליטאים של דורות עברו, אבל היום השתנו הדברים, והמון ליטאים כולל ת"ח חשובים נוסעים בל"ג בעומר למירון.
(נ.ב. אני בעצמי לא חסיד, אבל היתממות מלאכותית מפריע לי מאוד)

כמות הת''ח הליטאים במירון מגיעה לאלפים רבים. במידה רבה הם מוסיפים רצינות למעמד שם, יען הם אינם מצווים ועושים, ולא באים מכח מנהג מחייב אלא מתוך רצון להתעלות נטו. 

נשמח לשמוע דוגמאות לת"ח מוכרים, בנוסף להגר"מ גרוס שכבר נזכר כאן [שנוהג בעוד הרבה הנהגות שלא מקובלים בקרב הרבנים הליטאים]
 

[אמונת אומן]

מה לפגרא זו באמצע החיים

את ה'' פגרא'' הם הנהיגו קדמונים להאר''י, ובני הישיבות לא למדו בעבר בל"ג בעומר, והיו יוצאים לשדות לשחק בחץ וקשת.
סתם כך יום שלא אומרים בו תחנון, הוא פגרא!

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה. איני יודע איזה בני ישיבות היו יורים בחץ וקשת. 

כב' בדק לפני כתיבת ההודעה? חוששני שלא. 
 

[נחפשה דרכינו]

כאן קודם קופת העיר כאן לאחריה.

צריך לעשות סקר 
על מי עניני קופת העיר עובדת יותר 
מן הסתם על חוגים שאינם לטאים 
ועל נשים וחלושי השכל מהחוג הלטאי 
בסביבה הלטאית שאני מכיר 
אין משמעות לכל הענינים המוזכרים 
בקיצור מי שעולה למירון סיכוי גדול יותר שמושפע גם מקופת העיר 

עד שנרגענו.. די.

הקופה היא ליטאית, בהנהלה ליטאית ופונה בעיקר לליטאים, עם רבנים מתפללים ליטאים וקברי צדיקים ליטאים.

בתוך עמי אנוכי יושבת, ורוב הציבור הליטאי בני הישיבות שאני מכיר, מלגלגים מלוא פיהם על שלל הסגולות של קופת העיר, על הבאבא הגדול שעושים מהגר"ח קניבסקי, וכל שאר הקמיעות והסגולות. וגם מי שלא מלגלג, עכ"פ לא מתייחס לזה ברצינות. כבר מזמן תמהתי 'על מי זה עובד'. כנראה באמת בעיקר על חוגים אחרים, נשים, בעלי תשובה, וכדו'.
 

[נחפשה דרכינו]

את ה'' פגרא'' הם הנהיגו קדמונים להאר''י, ובני הישיבות לא למדו בעבר בל"ג בעומר, והיו יוצאים לשדות לשחק בחץ וקשת.
סתם כך יום שלא אומרים בו תחנון, הוא פגרא!

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה. איני יודע איזה בני ישיבות היו יורים בחץ וקשת. 

כב' בדק לפני כתיבת ההודעה? חוששני שלא. 

מה יש לבדוק? יש עוד מאות הנהגות חשובות מהאר"י שאף אחד לא חולם לנהוג בהם, ומי שמתחיל בזה מוחים בו נמרצות מכל הטעמים
 

[מאמין באמת]

חידה:
למי מפריע שהצ'ונטיות בב''ב ריקות הלילה ?

[אמונת אומן]

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה. איני יודע איזה בני ישיבות היו יורים בחץ וקשת. 

כב' בדק לפני כתיבת ההודעה? חוששני שלא. 

מה יש לבדוק? יש עוד מאות הנהגות חשובות מהאר"י שאף אחד לא חולם לנהוג בהם, ומי שמתחיל בזה מוחים בו נמרצות מכל הטעמים

שוב, כב' כותב מחוסר ידיעה. 
מנהג חץ וקשת היה נהוג אצל ציבור רחב בלי קשר להארי הק'.
אין לי אפשרות כרגע לבדוק מקורות מדויקים אבל זהו מנהג קדמונים שהובא בפוסקים והיה יומא דפגרא כללי. 
 

[אמונת אומן]

במחיכ"ת באמת נראה לך שיש מעט מאוד ליטאים מבני הישיבות במירון בל"ג בעומר??
בבקשה אל תהיה כזה תמים.
חכה עד לעיתונים של השבת ותראה כל התמונות של הרבנים הליטאיים שנסעו למירון.
אולי תגיד שהגרי"ג דיבר על ליטאים של דורות עברו, אבל היום השתנו הדברים, והמון ליטאים כולל ת"ח חשובים נוסעים בל"ג בעומר למירון.
(נ.ב. אני בעצמי לא חסיד, אבל היתממות מלאכותית מפריע לי מאוד)

כמות הת''ח הליטאים במירון מגיעה לאלפים רבים. במידה רבה הם מוסיפים רצינות למעמד שם, יען הם אינם מצווים ועושים, ולא באים מכח מנהג מחייב אלא מתוך רצון להתעלות נטו. 

נשמח לשמוע דוגמאות לת"ח מוכרים, בנוסף להגר"מ גרוס שכבר נזכר כאן [שנוהג בעוד הרבה הנהגות שלא מקובלים בקרב הרבנים הליטאים]

את רובם איני מכיר בשמותיהם, ואלו שאני מכיר אני חושב שאין זה נכון לפרסמם פה כדי לתיתם ללעג בפי הכותבים. 

אני מדבר על חלק ניכר מאד מחוגגי מירון, שהכרת פניהם ושיחת חולין שלהם ענתה בהם שהם מעידית שבכוללים הליטאים. 
לא צריך להיות מומחה גדול בשביל זה. 
 

[אמונת אומן]

צריך לעשות סקר 
על מי עניני קופת העיר עובדת יותר 
מן הסתם על חוגים שאינם לטאים 
ועל נשים וחלושי השכל מהחוג הלטאי 
בסביבה הלטאית שאני מכיר 
אין משמעות לכל הענינים המוזכרים 
בקיצור מי שעולה למירון סיכוי גדול יותר שמושפע גם מקופת העיר 

עד שנרגענו.. די.

הקופה היא ליטאית, בהנהלה ליטאית ופונה בעיקר לליטאים, עם רבנים מתפללים ליטאים וקברי צדיקים ליטאים.

בתוך עמי אנוכי יושבת, ורוב הציבור הליטאי בני הישיבות שאני מכיר, מלגלגים מלוא פיהם על שלל הסגולות של קופת העיר, על הבאבא הגדול שעושים מהגר"ח קניבסקי, וכל שאר הקמיעות והסגולות. וגם מי שלא מלגלגל, עכ"פ לא מתייחס לזה ברצינות. כבר מזמן תמהתי 'על מי זה עובד'. כנראה באמת בעיקר על חוגים אחרים, נשים, בעלי תשובה, וכדו'.

כנראה חוג מכריך מצומצם מאוד...
אבל אם יש להם בעיה קטנה הם רצים לתרום למעמד של רינה של תורה בקבר יונתן בן עוזיאל. 
העובדה היא שיתד נאמן הוא מקום הפרסום העיקרי לכל כיו"ב. 
 

[אמונת אומן]

אכפת לכם אם אכתוב דעה מקורית?

מסרבים נחרצות? לא נורא. בכל זאת.

ובכן: כל הנידון כאן הוא מפוזיציה. ולכן לענ''ד הוא דיון עקר. משום שליטאי שהולך למירון אכן מבזבז את זמנו, ואילו חסיד שאינו הולך למירון - איבד טובה הרבה.

וכל כך למה?

ניקח דוגמה מחיי המעשה. ניקח נא קופסא של חילבה עסיסי, וניתנה לאריה לייב זונדל קנעפפעלמאכער. אין לי מושג אם אני צודק, אך אני מניח בזהירות שהנ''ל פחות יחבב את המאכל הזה, שכבר הוזכר במשנה.

וכעת ניקח אותי עצמי, ניסוי אמיתי שהיה. סבי וסבתי לא היו בתחום השיפוט של ועד ארבע ארצות, בלשון המעטה. טעמתי בישיה''ק געפליטע משובח שכל חבריי גמרו עליו את ההלל. איני רוצה להעליב את הקמח והלחם שהיו בו, אך, די ריחמתי על הגזר האומלל...

וכעת לנדון שלנו. בשביל חסיד שנותן דגש על תפילה בהתלהבות הנפש והשתוקקות ועל התקדשות והיטהרות, ומכיר היטב את עולם הניגון ונבין עד עמקי נשמתו את היות היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה. הרי שהנסיעה אצלו היא מוקד כח לשנה כולה, והוא חוזר מלא וגדוש בעלייה רוחנית. הוא אמנם טעם קצת מיץ ענבים ואולי רח''ל צלוחית טשולנט מהבילה, אך זה כחלק מן מכלול האירוע, ואם אעז - בלי הקוגל הוא יעלה פחות (הרעב יציק וכו', וגם הנפש מתמלאת כשהגוף מסופק)...

לעומת זאת, ליטאי ששם דגש על לימוד התורה וההתמדה, והוא אינו חש או מרגיש התעלות מיוחדת בטבילת שחרית (זה לא נכון, אבל נניח לצורך העניין) אם כן בנסיעה למירון אין לו לימוד תורה, רק קוגל, ומדוע שאכן ייסע.

לכן לענ''ד לבוא ולשכנע זה את זה, זו שיחת חרשים, כי כל אחד מדבר על משהו אחר. ברור שליסוע שעתיים עבור קוגל זה ביטול תורה, וברור שליסוע כדי למלא מצברים לכל השנה - זו זכות עצומה. ודברי מרן רה''י שליט''א ברורים ונכונים בטעמם בישיה''ק, הממשיכה את מסורת ישיבות ליטא. אבל בחור חסידי כי יבוא אליו - אם אינו לומר בישיבה עכ''פ, שאז גלי אנפשיה שקיבל על עצמו את סדרי הישיבה מטרותיה וחינוכה) יקבל אישור ואולי אף ברכה.

כב' הוצק חן בשפתותיו, 
אבל המציאות כיום השתנתה. 
זה כבר מזמן לא שחור ולבן, 
וכבר הטיחו בי באשכול סמוך שהמהלך של'נאר תיירע' כבר בגדר הסטוריה כיום,. וממילא יש חתך רחב מאד ב2 הציבורים שקונים את המעלות והרגשים מ2 צדדים, ועבור אלו דברי הגרי''ג פחות רלוונטיים. 
 

[לבי במערב]

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה.

על מהרי"ל סג"ל, אבי מנהגי אשכנז, שמע מר מימיו?
מנהגו הי' לבטל בני הישיבה ביום זה, והיו עורכים סעודת־מצוה ומשחקים(!).

[למה זה תשאל לשמי]

לעיל

כב' הוצק חן בשפתותיו, 
אבל המציאות כיום השתנתה. 
זה כבר מזמן לא שחור ולבן, 
וכבר הטיחו בי באשכול סמוך שהמהלך של'נאר תיירע' כבר בגדר הסטוריה כיום,. וממילא יש חתך רחב מאד ב2 הציבורים שקונים את המעלות והרגשים מ2 צדדים, ועבור אלו דברי הגרי''ג פחות רלוונטיים. 

אכן ואמנם. אם כי, האידאולוגיה נשארה בעינה לענ''ד.
 

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

כתבתי את זה כבר באשכול שלי (גודל המעלה) אבל זה בעיקר תשובה על מה שמדברים כאן, אז אעתיק לכאן:

אחד הטיעונים שחוזרים על עצמם כאן, זה שאין לל"ג בעומר חיזוקים מהעבר, אלא רק מהשנים האחרונות, וגם זה לא מגדולי ליטא שדרכם לשמר את העבר ולא לקבל חידושים.
העניין הוא - שבפנימיות התורה - הדברים עובדים אחרת.
עצם הגילוי של נסתרות התורה היה רק אחרי חורבן בית המקדש השני, כשהחלה הגלות, החושך והאפילה.
ובזוהר עצמו כתוב (לא זוכר כרגע את המקור המדויק אבל כתוב) שעיקר הגילוי שלו יהיה יותר ויותר דווקא לקראת הסוף!!
ודווקא ככל שעם ישראל יורד לדרגה יותר נמוכה והגלות עוד יותר החשיכה והסתרת הפנים גוברת - אז דווקא כנגד זה מאיר לנו הקב"ה עוד יותר סודות נסתרים בתורה הקדושה, שלא נודעו קודם לכן, ודווקא זו השעה לגלותם. (וכמבואר בספה"ק)
ולכן בדברים שמקורם בסודות התורה - דווקא המאוחר גדול יותר!
ואין מקום להקשות על מנהגים שנוצרו בדורות האחרונים "לא נהגו כן רבותינו מימי קדם" כי זה כל העניין בפנימיות: מתגלים דברים חדשים על ידי הצדיקים המיוחדים לכך!
ודווקא בדור האחרון עם ישראל יזכה לגלות את האור של פנימיות התורה הקדושה, ועל ידי זה דווקא לא תשכח התורה, ועל ידי זה יצאו מהגלות ברחמים.

[ונחנו מה]

ואגב אני למדתי עץ חיים ממי שהבין אותו באותו עומק שמבין חידושי רח"ה. (אם אתה בכלל יודע מה זה)

מקובל אצלנו, שבכגון דא, מי שיודע לא אומר ומי שאומר לא יודע! 
בפנימיות התורה אין היתר של לא לשמה. 

מכיון שלא אמרתי מי אני אין בזה בעיה, דבר שני לא אמרתי אני יודע, אמרתי שלמדתי,
ובעיקר זו הייתה תגובה למישהו שהתרברב והתנשא מול הציבור הליטאי על פנימיות התורה ועל אורו של הרשב"י, וזה גופא מה שבאתי להעמיד לו, שפנימיות התורה אינה נמצאת אצל המנפנפים בה בראש כל חוצות, אלא אצל היגעים בתורה, ולא תדע ע"ז שום דבר מהם, וחשפתי לו שאני ליטוואק בין ליטוואק, למדתי מר"י גדול ליטוואק בן ליטוואק ואף אחד לא יודע מזה.

[ב. זעירא]

בתוך עמי אנוכי יושבת, ורוב הציבור הליטאי בני הישיבות שאני מכיר, מלגלגים מלוא פיהם על שלל הסגולות של קופת העיר, על הבאבא הגדול שעושים מהגר"ח קניבסקי, וכל שאר הקמיעות והסגולות. וגם מי שלא מלגלגל, עכ"פ לא מתייחס לזה ברצינות. כבר מזמן תמהתי 'על מי זה עובד'. כנראה באמת בעיקר על חוגים אחרים, נשים, בעלי תשובה, וכדו'.

צריך לעשות סקר 
על מי עניני קופת העיר עובדת יותר 
מן הסתם בעיקר על חוגים שאינם לטאים 
ועל נשים וכיו"ב מהחוג הלטאי 
בסביבה הלטאית שאני מכיר 
אין משמעות לכל הענינים המוזכרים 
בקיצור מי שעולה למירון סיכוי גדול יותר שמושפע גם מקופת העיר 

יוצא אם כך שישנן נשים הכותבות כאן בפורום...

[נחפשה דרכינו]

בתוך עמי אנוכי יושבת, ורוב הציבור הליטאי בני הישיבות שאני מכיר, מלגלגים מלוא פיהם על שלל הסגולות של קופת העיר, על הבאבא הגדול שעושים מהגר"ח קניבסקי, וכל שאר הקמיעות והסגולות. וגם מי שלא מלגלגל, עכ"פ לא מתייחס לזה ברצינות. כבר מזמן תמהתי 'על מי זה עובד'. כנראה באמת בעיקר על חוגים אחרים, נשים, בעלי תשובה, וכדו'.

צריך לעשות סקר 
על מי עניני קופת העיר עובדת יותר 
מן הסתם בעיקר על חוגים שאינם לטאים 
ועל נשים וכיו"ב מהחוג הלטאי 
בסביבה הלטאית שאני מכיר 
אין משמעות לכל הענינים המוזכרים 
בקיצור מי שעולה למירון סיכוי גדול יותר שמושפע גם מקופת העיר 

יוצא אם כך שישנן נשים הכותבות כאן בפורום...

לא אמרתי רק נשים. יש הרבה גברים שאינם משתייכים לציבור בני הישיבות הליטאים.
 

[נחפשה דרכינו]

הקדמונים לא הנהיגו כן לכלל הציבור אלא ליחידי סגולה.

על מהרי"ל סג"ל, אבי מנהגי אשכנז, שמע מר מימיו?
מנהגו הי' לבטל בני הישיבה ביום זה, והיו עורכים סעודת־מצוה ומשחקים(!).

מנין?
 

[רוצה להתעלות]

השאלה היא מה המקור הראשון. אני לא יודע אם להגן על המנהג או להצטרף אליך בביקורת

מבטיח לך שאם תשאל את החסידים שלהם יהיה להם מקורות מכאן עד אפריקה.

וברור כביעתא בכותחא שלאט לאט זה יתפוס עד שעוד כמה שנים בנך [דוגמא] יהיה מהמשכנעים ומהפועלים לתפוס "אורות פסח שני"

כדאי להיות קצת יותר ריאלי. 
 

איני חושב שזה יגיע לאותו מעמד כמו ל"ג בעומר, מ"מ העיקרון שווה.

כלל בסיסי - בשביל להביא דוגמא הולכים לקיצוניות להבהרת הענין, ופשוט.

[ב. זעירא]

יוצא אם כך שישנן נשים הכותבות כאן בפורום...

לא אמרתי רק נשים. יש הרבה גברים שאינם משתייכים לציבור בני הישיבות הליטאים.

אלא לאיזה ציבור? (החסידים כאן הרי לא כתבו על המופתים של ר"ח ור"ש)