אברהם העברי
משתמש ותיק
דובר ע"ז גם שנה שעברה ובפשטות כתה"י מזויףאבר כיונה אמר:
קברי צדיקים: עד איזה מרחק?
- Thread starter ברסלבר (ליטאי לשעבר)
- תאריך התחלה
הכוונה לאשכול (מבולבל) זה.
ככלל, הנוהג הנפסד 'לזייף' את כל מה שאינו מוצא חן - יש הרבה לענות בו, ואכ"מ.
כיון שלא נאים הדברים בעיני מר, יצא לומר ולטעון כי מזויף הוא; אך לבי לא כן ידמה, ובפרט שנזכר כעי"ז גם בספר 'זכר דוד'.אברהם העברי אמר:
ככלל, הנוהג הנפסד 'לזייף' את כל מה שאינו מוצא חן - יש הרבה לענות בו, ואכ"מ.
אברהם העברי
משתמש ותיק
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
אני שואל שאלת תם, הרי לחסידים ורוב הספרדים אין שום מקום לשאלה, הם הרי שרים (כל) שבת "בר יוחאי".
ולליטאים הרי קבעו גדולי הדורות שלהם, שלא זו הדרך ובודאי למי שלומד תורה, ואין כאן המקום לפרט השיקולים אבל הרי ברור לכולם שכך היא הכרעתם, אז מאי נפ"מ בכל זה ?
ולליטאים הרי קבעו גדולי הדורות שלהם, שלא זו הדרך ובודאי למי שלומד תורה, ואין כאן המקום לפרט השיקולים אבל הרי ברור לכולם שכך היא הכרעתם, אז מאי נפ"מ בכל זה ?
אברהם העברי
משתמש ותיק
אכתוב לך את דעתי בעניין אך מודיע אני מראש שאני עושה זאת בלב כבד כיון שחוששני מאוד שיהיו כאלו שיבינו זאת לא נכוןלבי במערב אמר:
יש אמרה ידועה של הגר"ה זקס זצ"ל - "יש מעשה שהיה ויש מעשה שלא היה, אך יש מעשה שלא היה והיה יכול להיות ויש מעשה שלא היה וגם לא היה יכול להיות".... (תקרא זאת בהברה ליטאית כבדה ומלעילית עם פיסוק חזק ואולי תבין את העוצמה של המשפט כמו שאני שמעתי ממנו.....)
אתה באמת חושב שרשב"י שמח בריקודים מעורבים ?
אז נכון שהוא בשבחי האר"י אבל זה מסוג הדברים שאני לא יכול להאמין להם ולא משנה מה מקורם לכן אני מעדיף לחשוב שזה זיוף מאשר ש....
וכך אמר לי פעם מו"ר על הזוהר של את פני האדון ה' - הרי גם אם זה היה כתוב בספר יהושע היינו צריכים לומר שזה טעות דפוס וכ"ש בספר הזוהר שחלו בו הרבה ידים (לאחמ"כ הוא הסביר לי זאת ע"פ דרכו בלי להזדקק לשנות את הנוסחא אך אמר לי שראה צורך להדגיש שההבנה הפשוטה ודאי שאינה נכונה ואם לא היה דרך לישב את הדברים הרי שהיינו נאלצים לומר שזה זיוף)
אני מקווה מאוד שלא יהיה פה דיון ע"ז כיון שהיה זה בדרך לימודנו והוא לא באמת התכוון ברצינות אלא רק להדגיש את חומרת ההבנה הפשוטה - לכן אני גם לא כותב את שמו (אמנם אלא שמכירים אותי יבינו מיד מה גם שנדמה לי שכבר כתבתי זאת פעם בשמו)
כוונת הדברים - אם יש אמרה שהיא נגד כל הידוע לנו ונגד כל כללי ההלכה שלנו אני מעדיף להשאיר אותה בצ"ע או לומר שזה זיוף\טעות מאשר לקיים אותה ולהכניס את כל מערך ההלכה לבעיות שאני לא אדע איך לצאת מהם....
נ"ב הבאתי בעבר את דברי בעל ליקוטי הלכות בעניין ד' הבחינות בהתקרבות לצדיק וה"ה כאן....
אברהם העברי
משתמש ותיק
זכור לי גם מובאה שמזכירה ריקודים מעורביםמ אלישע אמר:
ומ"מ אתה יכול להאמין שרשב"י מרוצה מזה ?.... ואין ערבות ביום זה ?
איני יודע מה רצונו. הגרסא בכתה"י 'מרוככת' הרבה יותר, ומדברת אודות מחולות בעלמא, ואם כבר - הי' לו לקיימה ולהניח רעותה.אברהם העברי אמר:
ואם בנכתב ב'שבחי האר"י' באנו לדון, הרי שם מיירי (כאמור) רק על הגעת נשים מקושטות (כדרכן לצאת בשווקים וארועים), וע"ז אמר האריז"ל בשם רשב"י שמרוצה בהגעתן ואין לסלקן (והרוצה להחמיר ישפיל עיניו). הא ותו לא. גם הנוסח שב'זכר דוד' יש להעמידו כן.
אברהם העברי
משתמש ותיק
ורשב"י מרוצה מזה ?
ואין ערבות ?
אם יש בזה בעיה עלינו לבטל את האירוע (או להשאירו משום הנח להם)
אולי אי"ז עוון כ"כ חמור ואולי גם בימינו חוטאים בו אבל לומר שרשב"י שמח בזה ושאין ערבות זה כבר לזעזע את כל הנורמות ההלכתיות שלנו
(אדם שעובר עבירה זה דבר אחד אבל להגיד שזו מצווה זה כבר חמור מאוד מאוד)
ואין ערבות ?
אם יש בזה בעיה עלינו לבטל את האירוע (או להשאירו משום הנח להם)
אולי אי"ז עוון כ"כ חמור ואולי גם בימינו חוטאים בו אבל לומר שרשב"י שמח בזה ושאין ערבות זה כבר לזעזע את כל הנורמות ההלכתיות שלנו
(אדם שעובר עבירה זה דבר אחד אבל להגיד שזו מצווה זה כבר חמור מאוד מאוד)
אברהם העברי
משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
למה לא ?
זה באמת קשור קשר הדוק....
אין כאן שום בעי', כמו שאין עלי' שום איסור להסתובב ברחובות ובשווקים, והרוצה לאבד נפשו - בו לבדו יתלה עוונו.אברהם העברי אמר:
לגרסת כתה"י ודאי ניחא, כיון שלא הי' המדובר אלא על חשש זלזול במחולות וסעודות; וגם ב'זכר דוד' מצוי נוסח שלא קשיא בי' מידי מעיקרא.
זה לא קשור, נקודה. להרחבה בנושא - יעוי' בכל האשכולות שבהם טרחתם להעלות את הענין בטרחנות יתרה, ובספרים שנסמנו שם.אברהם העברי אמר:
אברהם העברי
משתמש ותיק
יושב אוהלים
משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
לדעת הפרי מגדים(סו"ס תקפא), ושו"ת מהר"ם שיק (או"ח רצג), שו"ת מנחת אלעזר (ח"א סח), אפשר לבקש מנשמת הצדיק עצמו להמליץ טוב בעדינו לפני הקב"ה.
משיב כהלכה
משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
נתקלתי כמה וכמה פעמים ב"שיטה" זו: קודם כל להחליט על דבר מסויים שנראה לך ברוחב בינתך, לאחר מכן למצוא את כל המקורות שתואמים לזה, לאחר מכן לקחת את המקורות שלא תואמים ולהשתדל להתאים אותם ע"י דוחקים שונים ומשונים, ומה שאי אפשר לדחוק בו כלל - כגון שבחי האר"י - לטעון שהוא מזוייף, כי איך יעלה על הדעת שהוא אומר אחרת ממך?
ההשוואה למה שאמר מו"ר (שאיני יודע מיהו) אינה במקומה כלל, כי הוא דיבר על דברים מופרכים בעליל, שכולי עלמא מודים בהם (שרשב"י אינו הקב"ה. אם כי יש לציין שגם בזה יש הסברים).
וכאן מדובר ב"מחולות בקבר רשב"י" (אין לי מושג כיצד הגעת לריקודי תערובת, זה לא מובא בישורון שם) ובשבחי האר"י מדובר על הגעת נשים למירון, לא על ערבוביה ודוחק של מאות אלפי אנשים גברים ונשים יחד כפי שקורה היום שנוגעים זה בזה מבלי שירצו.
מותר לומר "טעיתי" וגם אני טעיתי בזה באשכול אחר, וכתבתי שעקב האסון צריך להתעורר ולאסור על נשים להגיע למירון עקב הפריצות הנוראה והדוחק (האשכול הנ"ל נמחק משום מה). וזאת טעות, לאור דברי האר"י המפורשים, וצריך רק להזהירם שיקפידו על דרכי הצניעות ויתרחקו מהגברים כמטחווי קשת.
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
גם אני לא כהן, אבל אני מתבייש בזה כי (כנראה בגלגול הקודם או משהו דומה לזה) עשיתי את העגל/שתקתי לאלו שעשו/התעלמתי מהקריאה מי לה' אלי.יעקב ר אמר:
זו הסיבה שהורחקתי מה' וקדושתו שאינה סובלת טומאה בשום אופן, וזו הסיבה שמותר לי להשתטח על קברים ולהיטמא בטומאת מת שהיא אבי אבות הטומאה.
אני באמת מקנא בכהנים שמיד כשנולדו הם כבר קרובים לה' בלא"ה מעל ומעבר לכל ההשגות שלי, ואינם זקוקים להיטמא בשום טומאה בכדי להתקרב אליו ח"ו.
בקיצור, וקידשתו.
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
https://taamu.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%90/מתאהב על ידך אמר:
הגאון רבי שמעון שוואב זצ״ל נסע בבחרותו מארצות הברית ללמד תורה בישיבת מיר שבפולניה. כשהגיע לפרקו קראוהו הוריו שישוב לארצות הברית ויבנה בה ביתו. החליט לחזיר דרך ראדין, ולקבל ברכת ה״חפץ חיים״ זצ״ל. הזמינו ה״חפץ חיים״, שיהיה אורחו לשבת, וכל חייו ספר מאותה שבת מרוממת בצלו של הכהן הגדול, צדיק הדור. כשנפרד להמשיך בדרכו, נשאל: ״אמור לי, אתה כהן?״
הפתע מהשאלה, וענה: ״לא״. ״ואני כהן״, אמר ה״חפץ חיים״. כידוע. ״ומדוע אינך כהן?״
הפתע עוד יותר, וענה: ״כי אבי אינו כהן״, כל כך פשוט. ״ואבי היה כהן״, אמר ה״חפץ חיים״, ורבי שמעון תהה לאן השיחה מובילה. ״ומדוע אביך אינו כהן?״ ״משום שאביו לא היה כהן״, כמה דורות מבקש הוא לטפס כך?
״ואביו של אבי היה כהן״, אמר ה״חפץ חיים״. ״ואביו לפניו, עד אהרן הכהן. אמר לי, למה אהרן ובניו, בהם אותו סבא רבה שלי, היו כהנים, והסבא רבה שלך בדור המדבר לא היה כהן?״
שתק רבי שמעון, וה״חפץ חיים״ ענה: ״משום שכאשר ירד משה ממרום וראה את העגל והמחולות וקרא ׳מי לח׳ אלי׳, נאמר: ׳ויאספו אליו כל בני לוי׳ (שמות לב, כ). סבי רץ והתפקד, ועמד לימין משה, ופעל עבור הבורא, וסבך עמד מנגד, צפה במתרחש. אז סבי זכה לכהנת עולם וסבך לא, ומדוע אני מזכיר זאת, משום שאתה עומד לשוב לארצות הברית, ושם סוגדים לעגל הזהב, ובת קול מתדפקת על הלבבות וקוראת: ׳מי לה׳ אלי' ויש כה הרבה לפעול, ומי שיחלץ לפעלה מזכה לעצמו ולדורותיו!״
לומד לקנטר אמר:
אז באתם שניכם "להוכיח" את מוהרנ"ת זיע"א, של"דעתכם" התבטא (ח"ו) באופן לא ראוי.
ועוד מזכירים עניין מי לה' אלי, כשלא היה עוד אחד כמותו במעלה זאת, שכל ימיו פעל בכל כוחותיו למען כבוד שמיים, והפיץ תורת רבינו במסירות נפש, וסבל מחלוקת ורדיפות, וע"י פעלו זכה וזוכה עוד ועוד להשיב בתשובה אלפי רבבות יהודים לקרבם אל הקב"ה.
לעומת זה מי שבא להפריע ולהרוס לאותם אלה שפועלים בכל כוחם עבור כבוד שמים, בהערות קטנוניות כאלה, ודאי שכעת אינו מאלה שבאים לקראת הצדיקים שקוראים מי לה' אלי.
(והאמת שכל ה"הערה" הזאת מיותרת וטפשית. מותר לאדם לשמוח ולהודות לה' על איזשהו יתרון שמותיר לו מצב מסוים, גם אם הוא לא דבר שהיה בוחר בו לכתחילה. מוהרנ"ת, שהיה קשור להקב"ה ודבוק בו בכל נפשו ומאודו, שכמעט כל כל מחשבה שעולה במוחו זה בהקשר להקב"ה, והוא רגיל להודות לה' על דבר הכי קטן ולבקש ממנו כל דבר הכי קטן, ענה לשואל שב"ה אינו כהן וא"כ אינו צריך להתמודד עם הסוגייא של מרחק וכו'.
כי כזה היה ר' נתן, הזכיר שם שמיים על כל דבר בעולם.
וזו גם התשובה על התנפלות אחרת שהיתה פה לגביו, שהוא מתפלל להקב"ה שיתן בלב הצדיק וכו'. כי ככה זה ברסלברס, על כל דבר מתפללים. כך לימד אותנו רבינו הקדוש. מתפללים על כל דבר קטן, מודים על כל דבר קטן, וכל דבר תולים בהקב"ה, ומזכירים שם שמים כמעט בכל משפט שיוצא מהפה.)
נושאים דומים
