"אנחנו לא נהגנו ליסוע למירון" - שיחת מרן ראש הישיבה שליט"א

[אמונת אומן]

לא כתבתי שהמקורות קלושים, אלא שמקורותיהם קלושים בהרבה יחסית למנהג הנסיעה למירון בל''ג בעומר שקביעא וקיימא מאות שנים, ואין שום צד לדון בזה מצד ביטול תורה וטיעונים כיו''ב.

יתכן שאין צד לדון משום ביטול תורה, למי שנהגו בזה אבותיו [שזה אחוז קטן מכלל שומרי המצוות]. לכלל הציבור, יש עוד הרבה מנהגים מבוססים, ואם יבטלו הלימוד כדי לקיים כל מנהג שנהגו קהילה חשובה פלונית, כמעט לא יישאר זמן ללמוד

זה לא ענין של לקיים כל מנהג של מישהו. 
נוסעים בשביל ההתחזקות והתעלות שכל אחד מרגיש בעצמו, והלב יודע מה מועיל לו ומה מיותר. 
 

[תלמיד נאמן]

מנהגי עולם הישיבות ............... מקורות קלושים בהרבה...

באמת נר' לכב' שמסתבר לומר, על מה שהנהיגו גדולי הדורות בתוככי עולם הישיבות, מכח גודל חכמתם וקדושת יראתם, מתוך חרדת הדין שהם אחראים על תוצאות מעשיהם, וגם אחראים לתוצאות שתתרחשנה אם לא יקבעו הנהגות, "מקורות קלושים" ?

הישיבות אינן בתי-כנסת לצעירים, אלא מוסדות חינוכיים.

יש ממנהגי הישיבות שכבר בטל טעמם מזמן ומ"מ יש שממשיכים להחזיק בהם בקנאות, ומנהגים אחרים שכלל לא הנהיגום גדולי הדורות אלא הונהגו מחמת כל מיני אילוצים
 

כב' צודק בעיקרון שעלול לקרות דבר כזה, אבל צריך להיות בר הכי כדי להכריע בזה.


ולפני הכל לדעת את עומק השיקולים של הענקים שהחליטו כך בעבר. (נכון שכמה מההחלטות שלהם נראות כגורמות הפסדים, אבל הם חישבו שיצא הפסדם בשכרם, וסתירת זקנים בנין).

ומה שכתב כב' "ומנהגים אחרים שכלל לא הנהיגום גדולי הדורות אלא הונהגו מחמת כל מיני אילוצים", מדוע זה ידבר אדוני כדברים האלה ? הישיבות לא התנהלו בדרכי הפקר ואין מנהגים שהונהגו מחמת אילוצים אלא הכל ע"י גדולי הדורות.
אולי כוונת כב' לתופעות מסויימות שגדולי הדורות חישבו שכר נגד הפסד, והחליטו להעלים מהן עין ?

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

מתי כן נסעו גדולי ליטא למירון ?
@זך הרעיון כתב באשכול אחר:
הגר"מ גרוס שליט"א נסע בשנת תשמ"ט בהושענא רבא למירון בשליחות האבי עזרי זי"ע להעתיר בתפילה שיתרבה כבוד שמים במערכה הכבירה דאז, בהקמת דגל התורה.


הגרי"ז מבריסק ביקש מכמה אנשים גדולים מאוד שילכו להתפלל עליו בדוקא במירון אצל ציון הרשב"י.
בחודש אלול תשי"ט, כשמרן הגרי"ז זצ"ל היה חולה מאוד, שאלו מרן הגרא"מ שך זצ"ל האם לארגן תפילות לרפואתו, ענה לו 'אולי
מירון', כי מקובל בידיו מאביו מרן הגר"ח שקבר רבי שמעון במירון הוא מקום תפילה גדול.

ובאותו יום חזר הגרא"מ לב"ב ושוחח עם רבי יוסף ליס ורבי דוד פרנקל על כך, ואירגנו עוד באותו לילה שתי מוניות שנסעו מב"ב
למירון, שבהם היו: מרן הסטייפלער, מרן הגרא"מ שך, הגר"ג נדל, הגרא"צ טורצין, הגר"ב רוזנברג, הגר"ח ברים, הגר"י ליס, הגר"ד
ווינטרוב ורבי דוד פרנקל. הרב שטיינמן זצ"ל והגר"ח גריינמן זצ"ל. אצל קברו של רשב"י סיימו אנשי המנין את כל
ספר תהלים והעתירו תפילה להחלמתו של הגרי"ז.

לאחר כן כשחזר מרן הגרא"מ להגרי"ז, שאלו מרן הגרי"ז האם כבר הייתם
במירון, וכאשר השיב שאמנם כן אורגנה הנסיעה נתן לו מרן ברכת יש"כ על כך ולא הסתיר את הקורת רוח, בהביעו התענינות מי ומי
היו בהולכים למירון.

מלבד נסיעה זו היו עוד ב' נסיעות של ת"ח מבני ברק למירון להתפלל לרפואתו, בפעם הב' השתתפו בנסיעה: הגר"ש ברמן, הגר"י
שפירא, הגר"י ליס, הגר"ד וינטרוב, ורבי דוד פרנקל, הרב שטיינמן, והגר"ח גריינמן, רבי רפאל ברלין ורבי נחמיה
ציטרון. [שהוא הסיע את הת"ח ברכבו למירון].

הפעם השלישית היתה בליל ערב ר"ה, טנדר של חבר הפעילים הביא את הבאים למירון שביניהם היו כמה מראשי ארגון הפעילים,
בשעת ליל מאוחרת החל הטנדר עושה את דרכו הארוכה למירון, וכאשר הגיעו אל מחוז חפצם בשעה של לפנות בוקר פנו תיכף
לאמירת סליחות כשהרב שטיינמן משמש כש"ץ, שלאחריהן נאמרו פרקי תהלים לרפואת מרן הגרי"ז.
(ס' הרב מבריסק ח"ד עמ' -597 410)

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

ואספר מה ששמעתי מידידי תלמידו של הגר"י ארנבג מישיבת חדרה שפעם נסעו במונית ואמר שם אחד הנוסעים על א' שהוא הרעק"א של הדור הגיב לעומתו הגר"י ואתה הרעק"א של המונית...

אני שמעתי שבהלווית הרב מפוניבז' הספידו הגר''ח שמואלביץ במילם אלושהוא היה רעק''א של הדור והגרי''ד סולוביציק שלא היהת דעתו נוחה ממשפט זה, כשעלה למונית לחזור מהלויה אמר אני הרעק''א של המונית [שמעתי מאחיינו]

כוותיה דידך מסתברא.
כי אני שמעתי סיפור זה בקלטת שרבי שאול אלתר סיפר זאת לפני כ25 שנה.
הגר"ש ביאר את הדברים, שאין 'רעק"א' במהדורת כיס, ואם זה במושגי הדור הזה אז זה לא רעק"א.
 

[נחפשה דרכינו]

ומה שכתב כב' "ומנהגים אחרים שכלל לא הנהיגום גדולי הדורות אלא הונהגו מחמת כל מיני אילוצים", מדוע זה ידבר אדוני כדברים האלה ? הישיבות לא התנהלו בדרכי הפקר ואין מנהגים שהונהגו מחמת אילוצים אלא הכל ע"י גדולי הדורות.
אולי כוונת כב' לתופעות מסויימות שגדולי הדורות חישבו שכר נגד הפסד, והחליטו להעלים מהן עין ?

זו מציאות, ואין כאן המקום להיכנס לפרטים. ואולי ההגדרה הנכונה היא כדבריכם בשורה האחרונה.

[נחפשה דרכינו]

לא כתבתי שהמקורות קלושים, אלא שמקורותיהם קלושים בהרבה יחסית למנהג הנסיעה למירון בל''ג בעומר שקביעא וקיימא מאות שנים, ואין שום צד לדון בזה מצד ביטול תורה וטיעונים כיו''ב.

יתכן שאין צד לדון משום ביטול תורה, למי שנהגו בזה אבותיו [שזה אחוז קטן מכלל שומרי המצוות]. לכלל הציבור, יש עוד הרבה מנהגים מבוססים, ואם יבטלו הלימוד כדי לקיים כל מנהג שנהגו קהילה חשובה פלונית, כמעט לא יישאר זמן ללמוד

זה לא ענין של לקיים כל מנהג של מישהו. 
נוסעים בשביל ההתחזקות והתעלות שכל אחד מרגיש בעצמו, והלב יודע מה מועיל לו ומה מיותר. 
 

וכאן מגיע דעתם של גדולי ישראל, שלמי שלא נהגו בזה אבותיו, זה מיותר, גם אם הוא מרגיש אחרת. וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

[מקדש שביעי כל שביעי]

ושמא האי יומא טבא לרבנן, שנהגו לעשות בל"ג בעומר, גם שקול לת"ת?

למה אתה חושב כך?

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

יתכן שאין צד לדון משום ביטול תורה, למי שנהגו בזה אבותיו [שזה אחוז קטן מכלל שומרי המצוות]. לכלל הציבור, יש עוד הרבה מנהגים מבוססים, ואם יבטלו הלימוד כדי לקיים כל מנהג שנהגו קהילה חשובה פלונית, כמעט לא יישאר זמן ללמוד

זה לא ענין של לקיים כל מנהג של מישהו. 
נוסעים בשביל ההתחזקות והתעלות שכל אחד מרגיש בעצמו, והלב יודע מה מועיל לו ומה מיותר. 
 

וכאן מגיע דעתם של גדולי ישראל, שלמי שלא נהגו בזה אבותיו, זה מיותר, גם אם הוא מרגיש אחרת. וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

עוד פעם גדולי ישראל.
זו דעתו של הרה"ג ראש ישיבת פוניבז' שליט"א, לגבי הישיבה שלו ושאר שומעי לקחו. (ונוגעת אך ורק למי זה ביטול תורה אצלו.)

מבחינתי ומבחינת רבים אחרים דעת "גדולי ישראל" (גם צדיקים האמיתיים שבדורינו וגם קדושים אשר בארץ המה) היא שזה מצווה רבה, דבר גדול וקדוש ואשרי הזוכה לזה, ואין לך קיום התורה גדול מזה.
וראוי וכדאי לנסוע לצדיק גם אם לא מרגישים כלום, כעצת צדיקי הדורות, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו.

[פרדס יוסף]

זכורני כי באחת השנים הגיע בל''ג בעומר למרן הגראי''ל זיע''א אברך ת''ח שהיתה צרה בביתו וביקש את ברכתו, ואמר לו מרן ליסוע להתפלל במירון.
אותו ת''ח שהיה ממקורביו ביקש מרבינו זיע''א ביאור לדבר וענהו מרן כי יש בדבר משום תפילת רבים כי כל כך הרבה יהודים באים להתפלל.
[שמעתי הדבר מאבי שליט''א ששמע כן מאותו ת''ח- הדברים נתפרסמו בשעתו בגליון 'פרי חיים' להגרמ''י שניידר].

ויש לפלפל בזה א- האם רק מעלת תפילת רבים יש כאן, אטו יתקבצו המונים לתפילה על שפת הים אי ג''כ היה מורה רבינו כן.
ב- למדנו מדבריו חידוש שגם שכל אחד מתפלל על עצמו ומעוקותיו חשיב הדבר כתפילת רבים.

[HaimL]

ושמא האי יומא טבא לרבנן, שנהגו לעשות בל"ג בעומר, גם שקול לת"ת?

למה אתה חושב כך?

בוא נדייק, אני לא חושב, אני שואל. והסיבה שאני שואל היא, שאם מצינו שני תנאים שסוברים שיש דין של זמן תורה ודין של זמן אכו"ש (רק שתנא אחד סובר גם וגם, ותנא אחד סובר או זה או זה), ולא אמרו שצריך ללמוד תורה בכל רגע מן היום, כמו בכל יום, ורק צריך להפסיק לסעודת יו"ט - משמע קצת מזה שהעיקרון של ללמוד תורה בכל רגע נתון ,כברירת מחדל, אולי יש לו יוצאים מן הכלל. ועל כך אני בא לדון.
 

[ונחנו מה]

אני עובר על האשכול המשונה הזה, ומשל למה הדבר דומה, שעוד כמה שנים יהיה כאן אשכול, שמישהו יביא סיפור שפעם הלך בחור להתוועדות י"ט כסליו, והמשגיח צעק עליו שזה ביטול תורה, ויביא מישהו וידייק מזה, שמזה שלא אמר לו דברים נגד הי"ט, ש"מ שכל החיסרון הוא ביטול תורה, וממילא שמי שלא לומד ביום הזה המשגיח מורה לו להשתתף, חד גדיא חד גדיא. (כמובן שלא באתי להביע זלזול בחג החגים החבד"י, רק רציתי להביא דוגמא למשהו מופרך).
כנכד של גדולי ליטא, ותלמידם, אני יודע שהיום הזה לא קיים בלוח השנה הליטאי, עוד פחות מט"ו בשבט, ופסח שני, כל מי שהכיר אותם יודע שהדברים פשוטים ואין מה להתווכח בזה, זה מזכיר לי סיפור שפעם שאל מישהו את אחד מתלמידי הרב שך מה הייתה הנהגתו בט"ו בשבט, אז הוא ענה לו ההנהגה שלו הייתה להתחיל להגיד תחנון, ואז היו דופקים עליו ואומרים לו שזה ט"ו בשבט.
מה שהחסידים עושים ביום זה, לא נחשב בליטא לשום מקור (ולהפך וד"ל), והספרדים המקובלים? מבחינתינו זה כמו שהם מניחים תפילין דשימושא רבה, ומריחים בשמים בליל שבת וכיוצ"ב הנהגות חסידות, שנהגו בהם, שבליטא לא תפסו שם מקום.
מה שדברו על זה ונגד זה, היה אך ורק משום שבחורים תמיד רצו אקשן, והיו גם שחיפשו "עבודה", ובכלל רוב בני הישיבות אז היו יוצאי הונגריה רומניה ופולניה, שבביתם עשו עסק מלג בעומר, והיה להם בלבול בנושא
עובדא ידענא מאחר מזקני גדולי רה"י הליטאיים, שגם היה בעל מקובל גדול, שנדיב הציע לו לקחתו למירון במסוק הלוך ושוב בלג בעומר ומיאן.
והאמת שהייתה להם התנגדות לכל ענין מירון, והוא משום שתהום פעורה בין עולם התורה הליטאי לבין תרבות העניינים והעבודה החסידיים בדיוק בענין הזה, שגדולי ליטא ראו בעין לא יפה את ההיסחפות המובנת ל"עניינים", וזה אחד מההבדלים המהותיים בין הליטאים לחסידים, עולם התורה הליטאי מבוסס יש לו שיטה שיסודה במצוקי ארץ, ואיננו צריכים לקבל השפעות ממאן דהוא.
יסעו להם החסידים למירון ולאומן כאוות נפשם, יעשו ליל הסדר בפסח שני וכיוצ"ב, זו שיטתם, ואין לנו טענות עליהם, אבל יניחו לנו לנהוג כדרכינו, ולא ינסו לצבוע אותנו בצבעי חסידות שאינם נכונים

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

ומי אומר שכך זה צריך להישאר?

פעם בכלל לא היו חסידים. עד שקמה תנועת החסידות ועוד ועוד הצטרפו והושפעו והפיצו.
מי אומר שזה צריך להיפסק?
נכון, היום הזה שייך לפנימיות התורה, ומי שאין לו חלק ושייכות לזה ואינו מאמין שיש לתורה סודות ושדווקא על ידם אפשר להתקרב להשי"ת - הרי שהוא היפך כל עניינו של רשב"י בעולם ואך טבעי שלא ימצא כל עניין בו.
אבל התפקיד שלנו זה לפעול כרצונו של רשב"י וכן להאיר את העולם באור פנימיות התורה, ורק כך לקרב את הגאולה ברחמים, כמאמר הזוהר.

אתה רוצה להישאר בחושך, להתעלם ולכפור, בסדר. לא מכריחים. לא כופים. נראה לאן תגיע עם הנסיונות של הדור, או הילדים שלך. עיין ערך תקופת ההשכלה והקומוניזם, מי נשאר יהודי ומי לא. ובזה יתקיים "עתידה תורה שתשתכח מישראל" ח"ו.

אבל אנחנו החסידים נמשיך להשתדל להאיר את האור של הצדיקים ואין לנו שום כוונה להשאיר אותו רק לעצמנו...
וכן, אכשר דרא ברוך השם. עוד ועוד ליטאים וספרדים מתקרבים ברמות שונות לאור פנימיות התורה, נוסעים למירון ,הולכים למקוה כל יום ועוד ועוד.
תורתם של רשב"י וצדיקי הדורות פה ותישאר, וכמה שתנסה להילחם בהקב"ה ולמנוע את זה לא יעזור לך, שהרי כבר הובטחנו "כי לא תשכח מפי זרעו", וכפי שמבואר שזה רק ע"י רשב"י.

[ונחנו מה]

צר לי אבל אני מעדיף להשאר בחברתם של החזו"א והגרי"ז, ולמעלה בקודש.
ואגב אני למדתי עץ חיים ממי שהבין אותו באותו עומק שמבין חידושי רח"ה. (אם אתה בכלל יודע מה זה)

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

צר לי אבל אני מעדיף להשאר בחברתם של החזו"א והגרי"ז, ולמעלה בקודש.

מישהו הכריח אותך? מצדי תסתובב כל היום מבסוט על שזכית לא לנסוע למירון.
אבל העולם משתנה. אם הקב"ה מוריד לעולם תורה ומגלה סודות ע"י צדיקים שלא נודעו עד עתה - זה כי צריך אותם. וזה לעומת זה גם הצד האחר גובר והנסיונות גוברים, וכשיש מחלות חדשות צריך תרופות חדשות. (כמבואר בליקוטי מוהר"ן על ספרי האבות, וביתר פירוט בכוכבי אור)
אז אני בל"נ אמשיך לכתוב פה מדברי תורתם של הצדיקים, בשביל מי שכן מעניין אותו.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

ואגב אני למדתי עץ חיים ממי שהבין אותו באותו עומק שמבין חידושי רח"ה. (אם אתה בכלל יודע מה זה)

מי זה רח"ה?
אם כוונתך לרבינו חיים הלוי, אז תירגע. למדתי בישיבות ליטאיות, ובכלל סבא שלי למד אצלו בישיבה, בריסק זה המוצא שלי.
או שכוונתך לרב חיים הירשנזון מהוגי הציונות הדתית? (יש לו ספר חידושי הרח"ה)

ואינני לומד קבלה, כמובן. יש גדרים לזה, מי ומתי ראוי שיעסוק בזה, גם ע"פ תורת ברסלב.
אבל אני כן משתדל ללכת עם העצות הטובות הנובעות ממנה, להידבק לצדיקים ולהנות מאורם.

[E. W]

הרב @ונחנו מה, יישר כח, שפתיים יישק!

[nls]

סליחה על הקרירות הליטאית הנוראה שאני משרה כאן, אבל נראה לי שרוב הבחורים והאברכים שנוסעים למירון זה בגלל שהם פשוט נהנים מחוויה של שמחה ריקודים ואנרגיות טובות בקנה מידה גדול מאוד, ואשרינו שאלה ההנאות שלנו ולא דברים אסורים חלילה, כל הדיבורים על להתקשר לצדיק ולהתעלות מחמת ציווי הצדיק וכדו' הם דברים גדולים מאוד אבל אם נהיה לרגע אמיתיים עם עצמנו, כמה מעולי מירון באמת חושבים על המטרה הזאת? אני לא אומר שזה לא בסדר אבל בואו נהיה רציניים לרגע ולא נרמה את עצמינו.
אני מימיי לא הייתי במירון בל"ג בעומר כי רק המחשבה ששלשת מאות אלף בני אדם הולכים למרוח עליי את הזיעה שלהם יכולה לגרום לי להיות חולה שבוע, אבל אילולי שהייתי איסטניס ושונא המולות בודאי שהייתי נוסע כמו שאני נוסע כמעט תמיד לשמחת בית השואבה של תולדות אהרן וקרלין וכו', כי בינינו ליטאים לא יודעים לעשות שמח.
ביטול תורה? ברור לי שבאמצע הסדר לא הייתי נוסע, אבל יש לבטלן כמוני יש הרבה תקופות בשנה שהוא מרגיש שהוא ממש צריך לנפשו איזה נופש טוב למלא מצברים, וזה דווקא יכול היה להיות משהו מאוד מיוחד בשבילי.
סתם מהבטן

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

סליחה על הקרירות הליטאית הנוראה שאני משרה כאן, אבל נראה לי שרוב הבחורים והאברכים שנוסעים למירון זה בגלל שהם פשוט נהנים מחוויה של שמחה ריקודים ואנרגיות טובות בקנה מידה גדול מאוד, ואשרינו שאלה ההנאות שלנו ולא דברים אסורים חלילה, כל הדיבורים על להתקשר לצדיק ולהתעלות מחמת ציווי הצדיק וכדו' הם דברים גדולים מאוד אבל אם נהיה לרגע אמיתיים עם עצמנו, כמה מעולי מירון באמת חושבים על המטרה הזאת? אני לא אומר שזה לא בסדר אבל בואו נהיה רציניים לרגע ולא נרמה את עצמינו.
אני מימיי לא הייתי במירון בל"ג בעומר כי רק המחשבה ששלשת מאות אלף בני אדם הולכים למרוח עליי את הזיעה שלהם יכולה לגרום לי להיות חולה שבוע, אבל אילולי שהייתי איסטניס ושונא המולות בודאי שהייתי נוסע כמו שאני נוסע כמעט תמיד לשמחת בית השואבה של תולדות אהרן וקרלין וכו', כי בינינו ליטאים לא יודעים לעשות שמח.
ביטול תורה? ברור לי שבאמצע הסדר לא הייתי נוסע, אבל יש לבטלן כמוני יש הרבה תקופות בשנה שהוא מרגיש שהוא ממש צריך לנפשו איזה נופש טוב למלא מצברים, וזה דווקא יכול היה להיות משהו מאוד מיוחד בשבילי.
סתם מהבטן

אחת הטעויות שחוזרות על עצמן בויכוח הזה - הוא הטענה שכביכול שייכות העניין הזה היא רק למי ש"מרגיש" את זה.
יש ביסוד ההנחה השגויה הזאת - כאילו ח"ו מדובר במשהו שאינו אמיתי בפני עצמו, אלא תלוי בחווית האדם.

וכבר כתבתי כאן באחד האשכולות כמה דברים לאפוקי מסברא לא נכונה זו, ואוסיף כאן בקצרה:

רשב"י נמצא במירון! אורו וקדושתו חופפים על המקום!
כל מי שבא מושפע! כל מי שמתפלל על ציונו תפילתו מתקבלת ביותר כפי שאמורה להיות תפילה על קברי צדיקים.
וכל מי שחוגג את ההילולא, משתתף, רוקד, אוכל, מסתכל וכו' וכו' זוכה להשפעות הטובות בין הוא מרגיש ובין אם הוא לא!

אז נכון, מי שיש לו נשמה יותר גבוהה - יותר נמשך לדברים קדושים כאלה.
מי שיותר נקי מעוונות - יותר מרגיש את הקדושה.

אבל הקדושה קיימת ומשפיעה, בין כך ובין כך!
הצדיק עושה טובות לכל הבאים, וכמאמר הרבי מקרלין מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל.

(אגב טעות זו נפוצה לפעמים אצל חילונים. שלא רוצים לשמור שבת כי הם עדיין לא "מחוברים" לזה, ולא מרגישים שזה בא "ממקום אמיתי" וכד'. וכי מי שאינו זוכה לחוש קדושת שבת יכול לחלל אותה? הרי השבת פה, בין אם תרגיש אותה ובין אם לא. ואמנם כאן לא מדובר ב"חיוב" כמו שבת, אבל עדיין הדבר דומה. רשב"י במירון והוא משפיע ופועל, ואין הדבר תלוי בהרגשת האדם.)

[נחפשה דרכינו]

זה לא ענין של לקיים כל מנהג של מישהו. 
נוסעים בשביל ההתחזקות והתעלות שכל אחד מרגיש בעצמו, והלב יודע מה מועיל לו ומה מיותר. 
 

וכאן מגיע דעתם של גדולי ישראל, שלמי שלא נהגו בזה אבותיו, זה מיותר, גם אם הוא מרגיש אחרת. וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

עוד פעם גדולי ישראל.
זו דעתו של הרה"ג ראש ישיבת פוניבז' שליט"א, לגבי הישיבה שלו ושאר שומעי לקחו. (ונוגעת אך ורק למי זה ביטול תורה אצלו.)

מבחינתי ומבחינת רבים אחרים דעת "גדולי ישראל" (גם צדיקים האמיתיים שבדורינו וגם קדושים אשר בארץ המה) היא שזה מצווה רבה, דבר גדול וקדוש ואשרי הזוכה לזה, ואין לך קיום התורה גדול מזה.
וראוי וכדאי לנסוע לצדיק גם אם לא מרגישים כלום, כעצת צדיקי הדורות, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו.

עיין לעיל שהבאתי כמנין מגדולי ישראל שהדריכו שלא לנסוע למירון
ועיין לעיל שביארתי שלא חילקו בין מי שלומד בזמן זה למי שלא לומד
ועיין עוד לעיל שמניתי כמה מגדולי החסידות שמקובלים כגדולי ישראל בכל החוגים, ושאלתי האם יש מי מהם שהורה לרבים לעלות למירון, ובינתיים לא זכיתי לקבל תשובה
[ובאמת, למי כוונתך שדעת 'גדולי ישראל' שזו מצוה רבה וכו'? לאדמו"ר מתולדות אהרן והאדמו"ר מבויאן שליט"א?]

[נחפשה דרכינו]

נכון, היום הזה שייך לפנימיות התורה, ומי שאין לו חלק ושייכות לזה ואינו מאמין שיש לתורה סודות ושדווקא על ידם אפשר להתקרב להשי"ת - הרי שהוא היפך כל עניינו של רשב"י בעולם ואך טבעי שלא ימצא כל עניין בו.

הסיבה המעשית לעליה למירון אינה קשורה כלל לפנימיות התורה, שכן לפי פנימיות התורה צריך לעשות עוד הרבה דברים, שרוב המוחלט של העולים למירון כלל לא חולמים לעשותם. אצל רוב המוחלט מהאנשים הסיבה היא שלא רוצים לפספס כזה מעמד אדיר של 'אקשן' [ובזה לא דיברתי על מי שנהגו בזה אבותיו]

[יראתי בפצותי]

הצדיק עושה טובות לכל הבאים, וכמאמר הרבי מקרלין מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל.

זה אחת הסיבות שלא רוצים שייסעו, הופכים את "הצדיק" לקב"ה להבדיל אא"ה. הצדיק לא נותן כלום, ואין יכולת בידו להשפיע, הקב"ה הוא לבדו משפיע בזכות הצדיק, ולו לבדו ראוי להתפלל.

[נחפשה דרכינו]

זכורני כי באחת השנים הגיע בל''ג בעומר למרן הגראי''ל זיע''א אברך ת''ח שהיתה צרה בביתו וביקש את ברכתו, ואמר לו מרן ליסוע להתפלל במירון.
אותו ת''ח שהיה ממקורביו ביקש מרבינו זיע''א ביאור לדבר וענהו מרן כי יש בדבר משום תפילת רבים כי כל כך הרבה יהודים באים להתפלל.
[שמעתי הדבר מאבי שליט''א ששמע כן מאותו ת''ח- הדברים נתפרסמו בשעתו בגליון 'פרי חיים' להגרמ''י שניידר].

ויש לפלפל בזה א- האם רק מעלת תפילת רבים יש כאן, אטו יתקבצו המונים לתפילה על שפת הים אי ג''כ היה מורה רבינו כן.
ב- למדנו מדבריו חידוש שגם שכל אחד מתפלל על עצמו ומעוקותיו חשיב הדבר כתפילת רבים.

בנוגע לדעת הגראי"ל, אמנם היו יחידים שהורה להם ליסוע מחמת סיבות מיוחדות, אך כהוראה לרבים מוסר תלמידו הגרח"י מישקובסקי שליט"א שהיתה הוראתו נחרצת שלא לנסוע

[יראתי בפצותי]

אני עובר על האשכול המשונה הזה, ומשל למה הדבר דומה, שעוד כמה שנים יהיה כאן אשכול, שמישהו יביא סיפור שפעם הלך בחור להתוועדות י"ט כסליו, והמשגיח צעק עליו שזה ביטול תורה, ויביא מישהו וידייק מזה, שמזה שלא אמר לו דברים נגד הי"ט, ש"מ שכל החיסרון הוא ביטול תורה, וממילא שמי שלא לומד ביום הזה המשגיח מורה לו להשתתף, חד גדיא חד גדיא. (כמובן שלא באתי להביע זלזול בחג החגים החבד"י, רק רציתי להביא דוגמא למשהו מופרך).
כנכד של גדולי ליטא, ותלמידם, אני יודע שהיום הזה לא קיים בלוח השנה הליטאי, עוד פחות מט"ו בשבט, ופסח שני, כח מי שהכיר אותם הדברים פשוטים ואין מה להתווכח בזה, זה מזכיר לי סיפור שפעם שאל מישהו את אחד מתלמידי הרב שך מה הייתה הנהגתו בט"ו בשבט, אז הוא ענה לו ההנהגה שלו הייתה להתחיל להגיד תחנון, ואז היו דופקים עליו ואומרים לו שזה ט"ו בשבט.
מה שהחסידים עושים ביום זה, לא נחשב בליטא לשום מקור (ןלהפך וד"ל), והספרדים המקובלים? מבחינתינו זה כמו שהם מניחים שימושא רבה, ומריחים בשמים בליל שבת וכיוצ"ב הנהגות חסידות, שנהגו בהם, שבליטא לא תפסו שם מקום.
מה שדברו על זה ונגד זה, היה אך ורק משום שבחורים תמיד רצו אקשן, והיו גם שחיפשו "עבודה", ובכלל רוב בני הישיבות אז היו יוצאי הונגריה רומניה ופולניה, שבביתם עשו עסק מלג בעומר, והיה להם בלבול בנושא
עובדא ידענא מאחר מזקני מגדולי רה"י הליטאיים, שגם היה בעל מקובל גדול, שנדיב הציע לו לקחתו למירון בלג בעומר ומיאן.
והאמת שהייתה להם התנגדות לכל ענין מירון, והוא משום שתהום פעורה בין עולם התורה הליטאי לבין תרבות העניינים והעבודה החסידיים בדיוק בענין הזה, שגדולי ליטא ראו בעין לא יפה את היהסחפות המובנת ל"עניינים", וזה אחד מההבדלים המהותיים בין הליטאים לחסידים, עולם התורה הליטאי מבוסס יש לו שיטה שיסודה במצוקי ארץ, ואיננו צריכים לקבל השפעות ממאן דהוא.
יסעו להם החסידים למירון ולאומן כאוות נפשם, יעשו ליל הסדר בפסח שני וכיוצ"ב, זו שיטתם, ואין לנו טענות עליהם, אבל יניחו לנו לנהוג כדרכינו, ולא ינסו לצבוע אותנו בצבעי חסידות שאינם נכונים

כל דבריך נכונים, אבל לא ברור לי שאין דברים שנכון לקחת ממקומות אחרים. די לי שבצד השני נמצא האר"י כדי שלפחות לא אדבר נגד נסיעה למירון ולא אצעק ביטול תורה.
 

[nls]

סליחה על הקרירות הליטאית הנוראה שאני משרה כאן, אבל נראה לי שרוב הבחורים והאברכים שנוסעים למירון זה בגלל שהם פשוט נהנים מחוויה של שמחה ריקודים ואנרגיות טובות בקנה מידה גדול מאוד, ואשרינו שאלה ההנאות שלנו ולא דברים אסורים חלילה, כל הדיבורים על להתקשר לצדיק ולהתעלות מחמת ציווי הצדיק וכדו' הם דברים גדולים מאוד אבל אם נהיה לרגע אמיתיים עם עצמנו, כמה מעולי מירון באמת חושבים על המטרה הזאת? אני לא אומר שזה לא בסדר אבל בואו נהיה רציניים לרגע ולא נרמה את עצמינו.
אני מימיי לא הייתי במירון בל"ג בעומר כי רק המחשבה ששלשת מאות אלף בני אדם הולכים למרוח עליי את הזיעה שלהם יכולה לגרום לי להיות חולה שבוע, אבל אילולי שהייתי איסטניס ושונא המולות בודאי שהייתי נוסע כמו שאני נוסע כמעט תמיד לשמחת בית השואבה של תולדות אהרן וקרלין וכו', כי בינינו ליטאים לא יודעים לעשות שמח.
ביטול תורה? ברור לי שבאמצע הסדר לא הייתי נוסע, אבל יש לבטלן כמוני יש הרבה תקופות בשנה שהוא מרגיש שהוא ממש צריך לנפשו איזה נופש טוב למלא מצברים, וזה דווקא יכול היה להיות משהו מאוד מיוחד בשבילי.
סתם מהבטן

אחת הטעויות שחוזרות על עצמן בויכוח הזה - הוא הטענה שכביכול שייכות העניין הזה היא רק למי ש"מרגיש" את זה.
יש ביסוד ההנחה השגויה הזאת - כאילו ח"ו מדובר במשהו שאינו אמיתי בפני עצמו, אלא תלוי בחווית האדם.

וכבר כתבתי כאן באחד האשכולות כמה דברים לאפוקי מסברא לא נכונה זו, ואוסיף כאן בקצרה:

רשב"י נמצא במירון! אורו וקדושתו חופפים על המקום!
כל מי שבא מושפע! כל מי שמתפלל על ציונו תפילתו מתקבלת ביותר כפי שאמורה להיות תפילה על קברי צדיקים.
וכל מי שחוגג את ההילולא, משתתף, רוקד, אוכל, מסתכל וכו' וכו' זוכה להשפעות הטובות בין הוא מרגיש ובין אם הוא לא!

אז נכון, מי שיש לו נשמה יותר גבוהה - יותר נמשך לדברים קדושים כאלה.
מי שיותר נקי מעוונות - יותר מרגיש את הקדושה.

אבל הקדושה קיימת ומשפיעה, בין כך ובין כך!
הצדיק עושה טובות לכל הבאים, וכמאמר הרבי מקרלין מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל.

(אגב טעות זו נפוצה לפעמים אצל חילונים. שלא רוצים לשמור שבת כי הם עדיין לא "מחוברים" לזה, ולא מרגישים שזה בא "ממקום אמיתי" וכד'. וכי מי שאינו זוכה לחוש קדושת שבת יכול לחלל אותה? הרי השבת פה, בין אם תרגיש אותה ובין אם לא. ואמנם כאן לא מדובר ב"חיוב" כמו שבת, אבל עדיין הדבר דומה. רשב"י במירון והוא משפיע ופועל, ואין הדבר תלוי בהרגשת האדם.)

אשריך שאתה מאמין בזה וחי את זה ומקיים את זה, אבל בבקשה בוא לא נהפוך עובדות ללא נכונות, נסיעה למירון בל"ג בעומר בתור ערך רוחני לא קיימת בעולם המושגים הליטאי בשום צורה (הערך היחיד הוא שמי שנוסע למירון בל"ג בעומר עף מהישיבה, אם תסע בכל תאריך אחר לא יעשו לך כלום... לפחות ככה היה שאני הייתי בחור), לא היה בעבר לא נמצא בהווה וייתכן שיהיה בעתיד אבל כרגע לא נראה כל כך. בציבור החסידי והספרדי והירושלמי זה ערך גבוה מחמת הדברים שכתבת, אבל בבקשה תהיה איש אמת ואל תשכנע את עצמך שהחצי מיליון ישיב'עבוחרים שנוסעים למירון הם נוסעים בשביל מטרה זו, הם נוסעים כדי לשמוח וליהנות ולהתבשם מחוויה נדירה של מאות אלפי יהודים חרדים שמחים עד אין קץ, ומגיע להם כל העולם כולו מגיע ללומדי התורה, ואם אני הייתי ראש ישיבה (עם כל היומרנות העלובה שלי) גם אני הייתי אומר לא להפסיד את סדרי הלימוד כי לא קיבלנו מרבותינו כזה ערך, ולהפסיק לימוד רציף זה הדבר הכי חמור שיש כך ראינו את כל רבותינו זי"ע ולהבדיל שליט"א, אבל בתור אדם פרטי ייתכן שהייתי מאוד נהנה ביום כזה ולא הייתי מוותר עליו בעד שום הון שבעולם כמו שאני רואה את חבריי חוזרים משם

[נחפשה דרכינו]

וכן, אכשר דרא ברוך השם. עוד ועוד ליטאים וספרדים מתקרבים ברמות שונות לאור פנימיות התורה, נוסעים למירון ,הולכים למקוה כל יום ועוד ועוד.

לעיל הוכיחו היטב שלפני 50 שנה רוב המוחלט של העוסקים בתורת נסתר לא היו עולים למירון. כנראה שהמנהג לעלות למירון הוא שלב מאוחר מאוד מבין המנהגים שעפ"י פנימיות התורה. מה שמלמד שרוב המוחלט של העליה למירון כיום אין לה קשר כלל לפנימיות התורה, אלא לפנימיות האקשן [שגם זה דבר חשוב, אבל בזמנים הנכונים]

[נחפשה דרכינו]

די לי שבצד השני נמצא האר"י כדי שלפחות לא אדבר נגד נסיעה למירון ולא אצעק ביטול תורה.

לאר"י יש עוד עשרות הנהגות, והוא לא הנהיג אותם אלא ליחידי סגולה ולא לכלל הציבור. כל זמן שרוב המוחלט של העולים למירון לא חולמים לעשות הנהגות פשוטות אחרות עפ"י האר"י, ברור שהטענה ביטול תורה, או סתם מה לפגרא זו באמצע החיים, קיימת גם קיימת

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

וכאן מגיע דעתם של גדולי ישראל, שלמי שלא נהגו בזה אבותיו, זה מיותר, גם אם הוא מרגיש אחרת. וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

עוד פעם גדולי ישראל.
זו דעתו של הרה"ג ראש ישיבת פוניבז' שליט"א, לגבי הישיבה שלו ושאר שומעי לקחו. (ונוגעת אך ורק למי זה ביטול תורה אצלו.)

מבחינתי ומבחינת רבים אחרים דעת "גדולי ישראל" (גם צדיקים האמיתיים שבדורינו וגם קדושים אשר בארץ המה) היא שזה מצווה רבה, דבר גדול וקדוש ואשרי הזוכה לזה, ואין לך קיום התורה גדול מזה.
וראוי וכדאי לנסוע לצדיק גם אם לא מרגישים כלום, כעצת צדיקי הדורות, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו.

[ובאמת, למי כוונתך שדעת 'גדולי ישראל' שזו מצוה רבה וכו'? לאדמו"ר מתולדות אהרן והאדמו"ר מבויאן שליט"א?]

לא אוכל למנותם כי רבים הם. בפרט כולל אלה שנפטרו.
הבאתי הרבה באשכול שלי - על גודל מעלת וכו'.

אני יכול לזרוק לך קצת שמות, אבל זה כלום לעומת כמה שיש באמת.
על הצדיק רבי שמואל שפירא זצוק"ל שמעת? על בנו רבי שמעון שליט"א?
רבי לוי יצחק בנדר, רבי ישראל קרדונר, רבי אברהם ב"ר נחמן, רבי שמואל הורביץ, רבי גדליה קעניג?
רבי משה קרמר, רבי יעקב מאיר שכטר?

הם לא פחות "גדולי ישראל". גם אם זה לא מתבטא ב"יתד נאמן".

[יראתי בפצותי]

די לי שבצד השני נמצא האר"י כדי שלפחות לא אדבר נגד נסיעה למירון ולא אצעק ביטול תורה.

לאר"י יש עוד עשרות הנהגות, והוא לא הנהיג אותם אלא ליחידי סגולה ולא לכלל הציבור. כל זמן שרוב המוחלט של העולים למירון לא חולמים לעשות הנהגות פשוטות אחרות עפ"י האר"י, ברור שהטענה ביטול תורה, או סתם מה לפגרא זו באמצע החיים, קיימת גם קיימת

מצויין בדברי רבי חיים ויטל שנסע כמנהג, וא"כ ודאי שבפשוטו זה הסכמה על המנהג.
גם אם לא נהגינן ע"פ האר"י, ודאי שאינו ביטול תורה חלילה.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

הצדיק עושה טובות לכל הבאים, וכמאמר הרבי מקרלין מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל.

זה אחת הסיבות שלא רוצים שייסעו, הופכים את "הצדיק" לקב"ה להבדיל אא"ה. הצדיק לא נותן כלום, ואין יכולת בידו להשפיע, הקב"ה הוא לבדו משפיע בזכות הצדיק, ולו לבדו ראוי להתפלל.

כבר ענינו על זה מספיק פעמים. בוא לא נגרור כל אשכול לוויכוח הזה. כבר קשה לשים לב איפה נאמר מה, מרוב אשכולות.
הצדיק כן "עושה טובות" בכך שהוא פועל בכוחו וזכותו ותפילתו עבור מישהו, זה לשון שרבי נחמן זי"ע עצמו השתמש בה.

[יראתי בפצותי]

הצדיק עושה טובות לכל הבאים, וכמאמר הרבי מקרלין מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל.

זה אחת הסיבות שלא רוצים שייסעו, הופכים את "הצדיק" לקב"ה להבדיל אא"ה. הצדיק לא נותן כלום, ואין יכולת בידו להשפיע, הקב"ה הוא לבדו משפיע בזכות הצדיק, ולו לבדו ראוי להתפלל.

כבר ענינו על זה מספיק פעמים. בוא לא נגרור כל אשכול לוויכוח הזה. כבר קשה לשים לב איפה נאמר מה, מרוב אשכולות.
הצדיק כן "עושה טובות" בכך שהוא פועל בכוחו וזכותו ותפילתו עבור מישהו, זה לשון שרבי נחמן זי"ע עצמו השתמש בה.

ברור לך שהמתנגדים לעליה למירון, חושבים בנושא זה בדיוק כמו שכתבתי.