פסוק המתחיל ומסיים באות משמו לאמרו בסוף שמונה עשרה

קמיע מומחה

משתמש ותיק
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.
סידור עטרת ירושלים
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.


האמת שצריך טעם כיצד מנהג זה מותר מדין הפסק קודם עושה שלום, דהא אינו תחנונים אלא סגולה.
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
קונטרס 'משנת יוסף' בסוף סידור עוד יוסף חי (בחלק מהמהדורות)
ויש גם ספר של איזו אשה אחת (שאינני זוכר את שמה) על זה, והיא חושבת שהמקור הוא מרש"י, אך כידוע הסוגריים ברש"י על הנ"ך הם לא מרש"י
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חזיתי בעצמי עובדא אצל מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א שנכנס א' וביקש ברכה לרפואת בנו החולה ששמו "פז".
שאלו לו הגרח"ק "למה קראת לו "פז"? אין כזה פסוק"!
ענה האב "יש פסוק הנחמדים מזהב ומפז רב".
אמר לו הגרח"ק בפסוק זה - פז זה לא שם - אין כזה פסוק!"
שאל האב:  "גם השם של הרב (ר' חיים) לא מוזכר בתנ"ך בתור שם"
ענה ר' חיים "יש פסוק בתהילים חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם: (תהלים לד, ח)" שמתחיל ב-ח' ומסתיים ב-מ', אבל לשם "פז" אין כזה פסוק שמתחיל בפ' ומסתיים ב-ז'.
אחרי זה שאלוהו הגרח"ק לאב "איך אתם קוראים לו בבית?"
אמר האב "פזי"
אתה כהן??" שאל הגרח"ק.
אמר האב "כן"
אמר הגרח"ק "אז תמשיכו לקרוא לו "פזי" - בירושלמי כתוב שר' יהודה בן פזי היה כהן, אז "פזי" זה שם של כהן.
והגרח"ק לקח עט והוסיף את האות יו"ד בסוף השם, ובירך את הילד בשם פזי בן...
ושאל האב האם השם "פזי" כן כתוב בתנ"ך?
חשב הגרח"ק כמה שניות ואמר: בתהילים יש פסוק: "פדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. (תהלים נה, יט) שמתחיל ב-פ' ומסתיים ב-י':
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.


האמת שצריך טעם כיצד מנהג זה מותר מדין הפסק קודם עושה שלום, דהא אינו תחנונים אלא סגולה.
איך שייך הפסק בא-להי נצור, הלא אינו מעיקר התפילה, והא ראיה - שאינו מועיל לחזור שם למקום שטעה בו, רק להתפלל שוב.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דעת הגרח"ק, שמי שיש לו 2 שמות, צריך לומר גם פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמו הראשון ומסתיים באות האחרונה של שמו האחרון. וכך הוא נוהג בעצמו.
 

אברך

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.
בבקשה מצורף 2 קישורים לאתרים שמביאים את זה בדיוק
אתר ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA

אתר תורת אמת אונליין
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_00720_all.html
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דעת הגרח"ק, שמי שיש לו 2 שמות, צריך לומר גם פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמו הראשון ומסתיים באות האחרונה של שמו האחרון. וכך הוא נוהג בעצמו.

בנוסף לפסוק שמתחיל ומסתיים באות ראשון ואחרון של כל שם בנפרד.
(הגרח"ק שיש לו 3 שמות, "שמריהו יוסף חיים", אומר 4 פסוקים:
1.ש-ו
2. י-ף
3. ח-ם
4. ש-ם
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
דעת הגרח"ק, שמי שיש לו 2 שמות, צריך לומר גם פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמו הראשון ומסתיים באות האחרונה של שמו האחרון. וכך הוא נוהג בעצמו.

בנוסף לפסוק שמתחיל ומסתיים באות ראשון ואחרון של כל שם בנפרד.
(הגרח"ק שיש לו 3 שמות, "שמריהו יוסף חיים", אומר 4 פסוקים:
1.ש-ו
2. י-ף
3. ח-ם
4. ש-ם
אכן. לכן כתבתי 'גם'.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
כידוע שלשם זליג אין פסוק.
גם לעמוס.

פסוקי שמות - שלחן מנחם.pdf
יש את הפסוק בישעיהו יג,ז
עַל־כֵּ֖ן כָּל־יָדַ֣יִם תִּרְפֶּ֑ינָה וְכָל־לְבַ֥ב אֱנ֖וֹשׁ יִמָּֽס:

אך כנראה בגלל שהוא פסוק לא טוב. ומ"מ מכאן מקום הערה על הערה יז בקובץ שהבאת.

ועי' גם יחזקאל ז,כג.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.


האמת שצריך טעם כיצד מנהג זה מותר מדין הפסק קודם עושה שלום, דהא אינו תחנונים אלא סגולה.
איך שייך הפסק בא-להי נצור, הלא אינו מעיקר התפילה, והא ראיה - שאינו מועיל לחזור שם למקום שטעה בו, רק להתפלל שוב.
 
כמדומני שכל עוד שלא סיים "וגואלי" שבסוף "אלוקי נצור", חשיב "לא עקר רגליו" וחוזר למקום שטעה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
קמיע מומחה אמר:
מובא משמי' של השל''ה הק' לומר בכל שמו''ע פסוק המתחיל באות כשמו ומסתיים באות של סוף שמו
אבקש מחו''ר הפורום שליט''א עזר למצוא ספר שליקט כל ההיכי תמצא של כל הפסוקים מתנ''ך
מכל השמות המתחילים ומסיימים באות א' וכדומה.


האמת שצריך טעם כיצד מנהג זה מותר מדין הפסק קודם עושה שלום, דהא אינו תחנונים אלא סגולה.
איך שייך הפסק בא-להי נצור, הלא אינו מעיקר התפילה, והא ראיה - שאינו מועיל לחזור שם למקום שטעה בו, רק להתפלל שוב.
ראשית לפי דעתך האם מותר לשוחח עם חבר באמצע?, וחוץ מזה איני מבין דבריך הא ודאי מהני שלא צריך לחזור לראש כמבואר בפוסקים, עד שיאמר יהיו לרצון האחרון.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
האמת שצריך טעם כיצד מנהג זה מותר מדין הפסק קודם עושה שלום, דהא אינו תחנונים אלא סגולה.
איך שייך הפסק בא-להי נצור, הלא אינו מעיקר התפילה, והא ראיה - שאינו מועיל לחזור שם למקום שטעה בו, רק להתפלל שוב.
ראשית לפי דעתך האם מותר לשוחח עם חבר באמצע?, וחוץ מזה איני מבין דבריך הא ודאי מהני שלא צריך לחזור לראש כמבואר בפוסקים, עד שיאמר יהיו לרצון האחרון.
ברור שאסור לשוחח עם חבר באמצע (ואולי לצורך גדול מותר? אינני יודע). אבל זה לא אומר שאסור להפסיק בו גם לאמירת פסוק (ומכ"ש לכ"ד שבקדושה).

אני זוכר יהיו לרצון הראשון (ואולי זה תלוי במנהגא, שכן, כמדומני ישנם האומרים יהיו לרצון רק לפני עושה שלום ולא לפני א-להי נצור). 
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
סתם הערה, ב''תורת אמת'' בשונות יש אופציה שנקראת חיפוש אותיות קצה ושם מכניסים שם ומוצאים את כל הפסוקים.
תורת אמת.PNG
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חזיתי בעצמי עובדא אצל מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א שנכנס א' וביקש ברכה לרפואת בנו החולה ששמו "פז".
שאלו לו הגרח"ק "למה קראת לו "פז"? אין כזה פסוק"!
ענה האב "יש פסוק הנחמדים מזהב ומפז רב".
אמר לו הגרח"ק בפסוק זה - פז זה לא שם - אין כזה פסוק!"
שאל האב:  "גם השם של הרב (ר' חיים) לא מוזכר בתנ"ך בתור שם"
ענה ר' חיים "יש פסוק בתהילים חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם: (תהלים לד, ח)" שמתחיל ב-ח' ומסתיים ב-מ', אבל לשם "פז" אין כזה פסוק שמתחיל בפ' ומסתיים ב-ז'.
אחרי זה שאלוהו הגרח"ק לאב "איך אתם קוראים לו בבית?"
אמר האב "פזי"
אתה כהן??" שאל הגרח"ק.
אמר האב "כן"
אמר הגרח"ק "אז תמשיכו לקרוא לו "פזי" - בירושלמי כתוב שר' יהודה בן פזי היה כהן, אז "פזי" זה שם של כהן.
והגרח"ק לקח עט והוסיף את האות יו"ד בסוף השם, ובירך את הילד בשם פזי בן...
ושאל האב האם השם "פזי" כן כתוב בתנ"ך?
חשב הגרח"ק כמה שניות ואמר: בתהילים יש פסוק: "פדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. (תהלים נה, יט) שמתחיל ב-פ' ומסתיים ב-י':
תמיד נסיתי להבין את המהלך של הגרח"ק בשמות,
ולפי הסיפור הזה (שמעיד על גאונות עצומה)
הכל תלוי אם יש פסוק המתחיל ומסתיים באותו שם (שהרי השם חיים אינו מופיע בתנ"ך אלא שיש את הפס' חנה מלאך ה' וגו'),
וא"כ למה את השם שירה פסל הגרח"ק הרי יש הרבה פסוקים המתחילים בש' ומסתיימים בה',
או שיש עוד תנאים בנתינת שם לדבריו?

נ.ב. פעם ראיתי בטור של הרב"ש גנוט (הבאתי אותו במקום אחר בפורום) שהגרח"ק הביא ממדרשי תימן שהיו שנקראו בשם חיים,
וגם בתוס' מצאנו רבי חיים כ"ץ.
 
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
נ.ב. פעם ראיתי בטור של הרב"ש גנוט (הבאתי אותו במקום אחר בפורום) שהגרח"ק הביא ממדרשי תימן שהיו שנקראו בשם חיים,
וגם בתוס' מצאנו רבי חיים כ"ץ.
וראה גם אוה"ח הק' דברים טו ז, "משיח ה' שמו חיים".
 
חלק עליון תַחתִית