יושב אוהלים אמר:
חזיתי בעצמי עובדא אצל מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א שנכנס א' וביקש ברכה לרפואת בנו החולה ששמו "פז".
שאלו לו הגרח"ק "למה קראת לו "פז"? אין כזה פסוק"!
ענה האב "יש פסוק הנחמדים מזהב ומפז רב".
אמר לו הגרח"ק בפסוק זה - פז זה לא שם - אין כזה פסוק!"
שאל האב: "גם השם של הרב (ר' חיים) לא מוזכר בתנ"ך בתור שם"
ענה ר' חיים "יש פסוק בתהילים חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם: (תהלים לד, ח)" שמתחיל ב-ח' ומסתיים ב-מ', אבל לשם "פז" אין כזה פסוק שמתחיל בפ' ומסתיים ב-ז'.
אחרי זה שאלוהו הגרח"ק לאב "איך אתם קוראים לו בבית?"
אמר האב "פזי"
אתה כהן??" שאל הגרח"ק.
אמר האב "כן"
אמר הגרח"ק "אז תמשיכו לקרוא לו "פזי" - בירושלמי כתוב שר' יהודה בן פזי היה כהן, אז "פזי" זה שם של כהן.
והגרח"ק לקח עט והוסיף את האות יו"ד בסוף השם, ובירך את הילד בשם פזי בן...
ושאל האב האם השם "פזי" כן כתוב בתנ"ך?
חשב הגרח"ק כמה שניות ואמר: בתהילים יש פסוק: "פדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. (תהלים נה, יט) שמתחיל ב-פ' ומסתיים ב-י':
תמיד נסיתי להבין את המהלך של הגרח"ק בשמות,
ולפי הסיפור הזה (שמעיד על גאונות עצומה)
הכל תלוי אם יש פסוק המתחיל ומסתיים באותו שם (שהרי השם חיים אינו מופיע בתנ"ך אלא שיש את הפס' חנה מלאך ה' וגו'),
וא"כ למה את השם שירה פסל הגרח"ק הרי יש הרבה פסוקים המתחילים בש' ומסתיימים בה',
או שיש עוד תנאים בנתינת שם לדבריו?
נ.ב. פעם ראיתי בטור של הרב"ש גנוט (הבאתי אותו במקום אחר בפורום) שהגרח"ק הביא ממדרשי תימן שהיו שנקראו בשם חיים,
וגם בתוס' מצאנו רבי חיים כ"ץ.