|
|
|---|
|
גם אתה לומד דף היומי? אתה לא לבד! הצטרף לקהילת לומדי דף היומי בפורום לתורה, רכוש ידיעות מחבריך, הענק להם מידיעותיך, ותעשיר את לימוד הדף שלך ושל עוד מאות חברי הפורום. מחכים לך,
היכנס עכשיו >>>
|
הנידון כאן היה אם נכון לומר שהחמרה בערוב היא שיטת חזו"א, ועז כתבתי שנכון לומר כן, ודבריך מאמתים את דברי.
רמת הטענות כאן מרקיעה שחקים...
אבי חי כתב: ↑23 אפריל 2021, 10:18@אמונת אומן, טעות בידך.
גם ציבור תלמידי החזו"א סומכים על עירוב, כשהוא מהודר. אלא שיש שמחמירים לעצמם, אבל ודאי לא אוחזים שמי שמטלטל שם הוא בעייתי.
אבל עירובין המצויים הם בעיתיים. מי פחות ומי יותר.
דוג' שזכור לי שסומכים על העירוב (כמובן א"א לסמוך על זכרוני הבלתי נאמן) - קרית ספר ותפרח, עכ"פ חלקים מהם.
גם ברח' חידושי הרי"ם בבני ברק וחלק מהסביבה יש עירוב מהודר, ושמעתי שרבות מנשות הציבור מטלטלות שם (למי שמכיר על איזה ציבור אני מדבר..), וע"י קטן הרבה מאד מקילים.
(אני הוא המצוטט)אמונת אומן כתב: ↑23 אפריל 2021, 15:03הנידון כאן היה אם נכון לומר שהחמרה בערוב היא שיטת חזו"א, ועז כתבתי שנכון לומר כן, ודבריך מאמתים את דברי.
אין כאן ויכוח על הנקודה מה מצב רוב העירובין, אך אינני משוכנע שפדעת כל הפוסקים כ החזו"א לגבי התוצאה הנגזרת, שיהיה אסור לסמוך על עירוב.
זה מזכיר את הנידון של ס"ת שלא עבר הגהה במחשב, שלמרות שרוב ס''ת הנבדקים נמצאו פסולים, רוב הפוסקים לא הסכימו שיהיה אסור לברך על ס"ת שלא נבדק במחשב.
וערבת את הנידון המציאותי בעיקרו על העירובין המצויים - שרובם בעיתיים ומטה [איני מדבר כעת על השכונתיים אברכיים, שגם בהם יש הרבה רמות], והמטלטל בהם עלול מאד להיות מחלל שבת רח"ל - עם נידון כללי האם לסמוך על העירוב בהנחה שהוא מהודר.אמונת אומן כתב: ↑23 אפריל 2021, 09:59ההתייחסות למי שמסתמך על עירוב כמעט אל 'מחלל שבת' בפרהסיא, היא חידוש עצום לחומרא מבית מדרשו של החזו"א, לא היה כן לפניו כלל,( יש מקור שהארי הק' היה מסתמך על כל עירוב) וחומרה זו שקולה כנגד כו"כ קולות.
והמסתעף מזה בחוש, שמחמירים גם כשיש עירוב שכונתי עם כל ההדורים, וזאת הכוונה בביטוי 'לחשוש לשיטת החזו"א'.
ערבוב שני. מה הקשר בין חומרא הלכתית-מציאותית, שחוששים לתקלות בעירוב או שלא רוצים להסתמך על קולות, לבין חומרא רעיונית-השקפתית שלא להערים?אמונת אומן כתב: ↑23 אפריל 2021, 14:59פרוזבול הוא סוג של הערמה, תקנה שתוקנה כאשר נמנעו מלקיים את אזהרת התורה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא,
וכתב הבן איש חי שראוי להשאיר חוב שאינו כלול בפרוזבול כדי לקיים מצוות שמיטת כספים כתיקונה.
בעירוב יש איסור של אינו מודה בערוב.
אודה ולא אבוש שכבר עבר זמן רב מאד מאז שעסקתי בפעם האחרונה בהלכות ערובין.
לא צריך 60 בכל יום אלא גם בכמה ימים.ודעת החזו"א שדי במשאיות שמובילות סחורה של 60 ריבוא.תלמיד נאמן כתב: ↑23 אפריל 2021, 15:56(ראיתי למעלה שכתבו שמתחילתו עד סופו של ז'בוטינסקי (ולא לכל אורכו) עוברים בו ששים ריבוא מדי יום (בסך הכל מכל הקטעים), ולכאו' המציאות איננה כן
אפי' זה נראה לי רחוק במציאות.
יש צדק בדבריך
אות תכה:אמונת אומן כתב: ↑23 אפריל 2021, 16:30החשש של אין מודה בעירוב, הוא ציטוט שזכור לי מילדותי מספר דרכי חיים ושלום בשם המנחת אלעזר ממונקאטש, ואינו לפני כעת.
המשנ"ב החמיר רק לבעל-נפש, החזו"א אסר (בתורת קרוב לודאי?) לטלטל בגלל שלדעתו רמת הביצוע-ההתקנה לא עונה על הדרישות.הצבי כתב: ↑24 אפריל 2021, 22:14ר' @אמונת אומן ור' @אבי חי
כמדומני דעיקר הדבר להחמיר שלא להסתמך על עירוב הרגיל שאין בו דלתות רק צוה''פ כתב כבר רבינו המשנ''ב בסי' שס''ד סק''ח וז''ל שם
ובעיירות שלנו שמנהג העולם לתקן ע"י צורת הפתח אף שרחובותיה רחבין הרבה ומפולשין משער לשער וגם פעמים רבות הולך דרך המלך תוך העיר ומדינא הוי ר"ה גמור עי"ז וכדלעיל בסימן שמ"ה וע"כ דסומכין על הי"א שבסימן שמ"ה דר"ה לא הוי אא"כ ששים רבוא בוקעין בו וזה אין מצוי [פמ"ג] אמנם באמת הרבה ראשונים חולקין על הי"א הנ"ל כמו שכתבנו שם בסימן שמ"ה וע"כ אף דאין למחות לאחרים הנוהגין להקל ע"י צורת הפתח שכן נהגו מעולם ע"פ דעת הפוסקים המקילין בזה מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל ע"י צורת הפתח לבד ועיין בביאור הלכה
וכמדומני שבחינם טפלו ד''ז לחזו''א
מדוע לא כל רחובות ב"ב ? הרי שיטתו בנויה על דין עומ"ר ?
בהוראת רבי נסים קרליץ הוציאו כל העירובים הכשרים והמהודרים את רחוב הרב כהנמן (השומר) מכלל עירובם משום שלדעתו זה רה"ר דאורייתא.
מתאהב על ידך כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:14בהוראת רבי נסים קרליץ הוציאו כל העירובים הכשרים והמהודרים את רחוב הרב כהנמן (השומר) מכלל עירובם משום שלדעתו זה רה"ר דאורייתא.
כמדומה שהנימוק שלו הוא בגלל שהרחוב מחובר לז'בוטינסקי/לכביש השחור/לא זוכר.
האם יש עוד רחובות כהאי גוונא? לא יודע.
רוה"ק מנצנצת בדבריך.תלמיד נאמן כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:17מתאהב על ידך כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:14בהוראת רבי נסים קרליץ הוציאו כל העירובים הכשרים והמהודרים את רחוב הרב כהנמן (השומר) מכלל עירובם משום שלדעתו זה רה"ר דאורייתא.
כמדומה שהנימוק שלו הוא בגלל שהרחוב מחובר לז'בוטינסקי/לכביש השחור/לא זוכר.
האם יש עוד רחובות כהאי גוונא? לא יודע.
ה"נימוק" הוא בגדר סברא, או ספק, או חשש, או חשש כל שהוא ?
בלי קשר לדברי כב', אני רוצה לציין שיש כאן באשכול אצל חלק מהכותבים הסתמכות על איזשהו חשש כדי לכתוב בלשון כמעט ודאית.
לפני שמכתירים דברים כ'שטות מוחלטת' (עפ"ל. איך לא יראת מלדבר בקדושי ה' וגאוני עמו!?), כדאי לשים לב ללשון המצוטטת: "וגם הי' מוליכו . . מחוץ לעיר צפת ת"ו".מתאהב על ידך כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:00צר לי אך זוהי שטות מוחלטת וחלוטה להוכיח מהאר"י לגבי ערים אחרות שיש בהם רה"ר דאורייתא.
קצת צניעות לא מזיקה לאף אחד...
אדרבה! משם ראיה.לבי במערב כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:26לפני שמכתירים דברים כ'שטות מוחלטת' (עפ"ל. איך לא יראת מלדבר בקדושי ה' וגאוני עמו!?), כדאי לשים לב ללשון המצוטטת: "וגם הי' מוליכו . . מחוץ לעיר צפת ת"ו".מתאהב על ידך כתב: ↑25 אפריל 2021, 01:00צר לי אך זוהי שטות מוחלטת וחלוטה להוכיח מהאר"י לגבי ערים אחרות שיש בהם רה"ר דאורייתא.
עוד:לבי במערב כתב: ↑25 אפריל 2021, 00:08אות תכה:מודה בעירוב.JPGאמונת אומן כתב: ↑23 אפריל 2021, 16:30החשש של אין מודה בעירוב, הוא ציטוט שזכור לי מילדותי מספר דרכי חיים ושלום בשם המנחת אלעזר ממונקאטש, ואינו לפני כעת.
משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח