שמואל קאופמן
משתמש רגיל
שלום רב
השבת - כמו כל שבת - שמעתי דרשה של רב בבית הכנסת בה התחדש לי דבר שלא ידעתי ולפי תגובות המתפללים - רובם אף הם לא ידעו. אני מניח אפוא שגם כאן יש רבים שלא יודעים ולכן באתי לזכותם.
הדרשה הייתה בנושא של אמירת תחנון. שצריך לעמוד בתחנון. המשנה ברורה לא פוסק, כי מי שאינו עומד הוא "פורץ גדר" (הבית יוסף אם זיכרוני אינו מטעני) - אבל בכל זאת אומר שטוב לעמוד. הסיבה היא שאומרים גם וידוי ובוידוי צריך לעמוד.
וכאן בא מה שהיה עבורי חידוש. מתי צריך לשבת בנפילת אפים. כל השנים אני נוהג כמו שראיתי את כולם נוהגים: מתיישב כאשר מתחילים "רחום וחנון חטאתי לפניך...".
מתברר שזו טעות, שהונצחה ברוב הסידורים, בהם אין הפסקה בין "רחום וחנון" עד לסיום "ישבו יבשו רגע". למעשה צריכה להיות הפסקה לאחר "...וקבל תחנוני" ובין "ה', אל באפך תוכיחני..."
זאת מכיוון שהמלים הראשונות מ"רחום וחנון עד "וקבל תחנוני" ועד בכלל - הם בעצם אמירת וידוי. ואז אדרבה, צריך לעמוד. רק כאשר אומרים "ה', אל באפך תוכיחני" צריך להתיישב. כי שם מתחילה נפילת אפים.
בסידורים נוסח ספרד, לפחות בחלקם, זה אמנם מודפס עם ההפסקה הנדרשת.
עוד דבר חשוב שלמדנו השבת בדרשה זו, הוא שאחרי החצי קדיש שלאחר התחנון - אי אפשר כבר להמשיך באמירת התחנון. מה לעשות ובבתי כנסת רבים אי אפשר להספיק עם הציבור את אמירת התחנון עד הקדיש, הם כנראה ממהרים לעבודה או לארוחת הבוקר.
אין טעם למהר ולבלוע מלים כדי להספיק עם הציבור. עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל לפני הקב"ה כעילג בולע מילים. אז צריך להמשיך בניחותא עד היכן שמספיקים כאשר הציבור אומר את הקדיש. עדיף מעט בכוונה מאשר הרבה לא רק שללא כוונה אלא גם ללא מלים רהוטות וברורות.
השבת - כמו כל שבת - שמעתי דרשה של רב בבית הכנסת בה התחדש לי דבר שלא ידעתי ולפי תגובות המתפללים - רובם אף הם לא ידעו. אני מניח אפוא שגם כאן יש רבים שלא יודעים ולכן באתי לזכותם.
הדרשה הייתה בנושא של אמירת תחנון. שצריך לעמוד בתחנון. המשנה ברורה לא פוסק, כי מי שאינו עומד הוא "פורץ גדר" (הבית יוסף אם זיכרוני אינו מטעני) - אבל בכל זאת אומר שטוב לעמוד. הסיבה היא שאומרים גם וידוי ובוידוי צריך לעמוד.
וכאן בא מה שהיה עבורי חידוש. מתי צריך לשבת בנפילת אפים. כל השנים אני נוהג כמו שראיתי את כולם נוהגים: מתיישב כאשר מתחילים "רחום וחנון חטאתי לפניך...".
מתברר שזו טעות, שהונצחה ברוב הסידורים, בהם אין הפסקה בין "רחום וחנון" עד לסיום "ישבו יבשו רגע". למעשה צריכה להיות הפסקה לאחר "...וקבל תחנוני" ובין "ה', אל באפך תוכיחני..."
זאת מכיוון שהמלים הראשונות מ"רחום וחנון עד "וקבל תחנוני" ועד בכלל - הם בעצם אמירת וידוי. ואז אדרבה, צריך לעמוד. רק כאשר אומרים "ה', אל באפך תוכיחני" צריך להתיישב. כי שם מתחילה נפילת אפים.
בסידורים נוסח ספרד, לפחות בחלקם, זה אמנם מודפס עם ההפסקה הנדרשת.
עוד דבר חשוב שלמדנו השבת בדרשה זו, הוא שאחרי החצי קדיש שלאחר התחנון - אי אפשר כבר להמשיך באמירת התחנון. מה לעשות ובבתי כנסת רבים אי אפשר להספיק עם הציבור את אמירת התחנון עד הקדיש, הם כנראה ממהרים לעבודה או לארוחת הבוקר.
אין טעם למהר ולבלוע מלים כדי להספיק עם הציבור. עדיף לא להתפלל בכלל מאשר להתפלל לפני הקב"ה כעילג בולע מילים. אז צריך להמשיך בניחותא עד היכן שמספיקים כאשר הציבור אומר את הקדיש. עדיף מעט בכוונה מאשר הרבה לא רק שללא כוונה אלא גם ללא מלים רהוטות וברורות.