איתא בכוכבי אור (סוף חלק 'חכמה ובינה'):
דמיינו לעצמכם שבעה עיגולים אחד בתוך השני, שכל אחד הוא ספירה (חסד, גבורה וכו'), ובכל עיגול יש 7 ספירות מחסד עד מלכות, כך שבעיגול החיצוני שהוא חסד יש חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו', ובעיגול היותר פנימי שהוא גבורה יש חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה וכו', עד שהעיגול הכי פנימי הוא המלכות, אז הנצח הוא העיגול הרביעי, שמסביבו שלושה עיגולים ובתוכו שלושה עיגולים, אבל הוא לא המרכז אלא המלכות היא המרכז! אז א"כ למה זה נקרא "נקודת המרכז"?
[ולחיזוק הקושיה אוסיף, שמובא בספרים (ראשית חכמה שער הקדושה פ"ב, של"ה חולין תורה אור, ועוד) שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, ושבת זה כנגד ספירת המלכות כידוע].
וְכָעֵת הִנְנִי לְהַעְתִּיק דָּבָר נִפְלָא מִכְּתַב הַיָּד הָרַב וְכוּ' מוֹרֵנוּ רַבִּי נַחְמָן זַ"ל אַב בֵּית דִּין קֹדֶשׁ דִּקְּהִלַּת קֹדֶשׁ טְשֶׁעהְרִין הַשַּׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנַּ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עִנְיַן סְפִירַת הָעֹמֶר בִּבְחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁכָּל סְפִירָה וּסְפִירָה מְשֻׁלֶּבֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ וּמְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ, וְחוֹזְרִין חֲלִילָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ עִנְיַן הָעִגּוּלִים, שֶׁכָּל הָעִגּוּלִים מְסַבְּבִין וּמְעַגְּלִין סְבִיב נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, וְהַמֶּרְכָּז שֶׁבִּסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא הַסְּפִירָה נֶצַח שֶׁבְּנֶצַח שֶׁהִיא מְאִירָה בְּיוֹם כ"ה לַסְּפִירָה...
ולכאורה צ"ע, דבשלמא אם היה כתוב שזה כמו טבלה מרובעת אז הנצח שבנצח זה באמצע, אבל איך בעיגולים זה באמצע?
דמיינו לעצמכם שבעה עיגולים אחד בתוך השני, שכל אחד הוא ספירה (חסד, גבורה וכו'), ובכל עיגול יש 7 ספירות מחסד עד מלכות, כך שבעיגול החיצוני שהוא חסד יש חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו', ובעיגול היותר פנימי שהוא גבורה יש חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה וכו', עד שהעיגול הכי פנימי הוא המלכות, אז הנצח הוא העיגול הרביעי, שמסביבו שלושה עיגולים ובתוכו שלושה עיגולים, אבל הוא לא המרכז אלא המלכות היא המרכז! אז א"כ למה זה נקרא "נקודת המרכז"?
[ולחיזוק הקושיה אוסיף, שמובא בספרים (ראשית חכמה שער הקדושה פ"ב, של"ה חולין תורה אור, ועוד) שיום השבת הוא נקודת המרכז שעליה תסוב עגולת הששת ימים, ושבת זה כנגד ספירת המלכות כידוע].