אידלש - חמות המהרש"א?

[4568734]

שמעתי שהמהרש"א הוסיף "אידלש" ע"ש חמותו (שהייתה קרויה אידל) שנתנה לו בית ודירה.
מישהו יודע המקור לזה? ומה הכוונה שהוסיף, שקרא לעצמו כך? לשם משפחתו?

[HaimL]

בזמנים עברו, לא תמיד היו שמות משפחה רשמיים, כמו בימינו

בשביל להוסיף אמצעי זיהוי, אנשים נקראו על שם אבותם, על שם מקומם, על שם עיסוקם וכדומה.

מן הסתם, הגאון המהרש"א ז"ל היה נוהג לחתום את עצמו בכינוי איידל'ס (כלומר, רבי שמואל אליעזר "של" איידלי), כדי לחלוק כבוד לחותנתו, שזכות תורתו היא שלה (וכמו שמעון אחי עזריה).

[כמעיין המתגבר]

שמעתי שהמהרש"א הוסיף "אידלש" ע"ש חמותו (שהייתה קרויה אידל) שנתנה לו בית ודירה.
מישהו יודע המקור לזה? ומה הכוונה שהוסיף, שקרא לעצמו כך? לשם משפחתו?

אגב בהקדמות שלו לחידושיו ואגדותיו לא הזכיר אידלש.
 

[בשלמא]

במגיני שלמה מזכירו בברכת החיים בשם מהר"ש אידלש

[כמעיין המתגבר]

במגיני שלמה מזכירו בברכת החיים בשם מהר"ש אידלש

השאלה כאן אם זה מחמת המהרש''א או מחמת אנשי דורו.
 

[הכהן]

אדאייתינן עלה, פעמים רבות משתמשים בשי"ן כשי"ן שמאלית, כך גם הרמ"א - רבי משה איסרלי"ש (איסרל'ס) וכך גם הבאר הגולה - רבי משה רבקש (רבקה'ס) ולא כאלו המנקדים שמו רַבְקַשׁ

[בשלמא]

אדאייתינן עלה, פעמים רבות משתמשים בשי"ן כשי"ן שמאלית, כך גם הרמ"א - רבי משה איסרלי"ש (איסרל'ס) וכך גם הבאר הגולה - רבי משה רבקש (רבקה'ס) ולא כאלו המנקדים שמו רַבְקַשׁ

באידיש כל הנסמכים הללו תמיד בסי"ן
יענקל'ס= של יענקל
חיימ'ס= של חיים
 

[נתתיו ללוי]

במגיני שלמה מזכירו בברכת החיים בשם מהר"ש אידלש

וכן גם בש"ך חו"מ ס' א' ס"ק ט'

[HaimL]

אדאייתינן עלה, פעמים רבות משתמשים בשי"ן כשי"ן שמאלית, כך גם הרמ"א - רבי משה איסרלי"ש (איסרל'ס) וכך גם הבאר הגולה - רבי משה רבקש (רבקה'ס) ולא כאלו המנקדים שמו רַבְקַשׁ

באידיש כל הנסמכים הללו תמיד בסי"ן
יענקל'ס= של יענקל
חיימ'ס= של חיים

לאו דווקא קשור לאידיש, בכלל בכתיבה של ימי הביניים.
רבנו תם מאורליינש = אורליינס.

וזה בגלל שבלשה"ק עצמה שי"ן וסמ"ך נוטות להתחלף.
 

[בן אבנר]

אדאייתינן עלה, פעמים רבות משתמשים בשי"ן כשי"ן שמאלית, כך גם הרמ"א - רבי משה איסרלי"ש (איסרל'ס) וכך גם הבאר הגולה - רבי משה רבקש (רבקה'ס) ולא כאלו המנקדים שמו רַבְקַשׁ

באידיש כל הנסמכים הללו תמיד בסי"ן
יענקל'ס= של יענקל
חיימ'ס= של חיים

לאו דווקא קשור לאידיש, בכלל בכתיבה של ימי הביניים.
רבנו תם מאורליינש = אורליינס.

וזה בגלל שבלשה"ק עצמה שי"ן וסמ"ך נוטות להתחלף.

אורליינ"ש אינה קשורה ל"כתיבת ימי הביניים", אלא לזה שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.
[אגב, המהרש"א והבאר הגולה היו אחרי ימי הביניים].
 

[אבי חי]

אורליינ"ש אינה קשורה ל"כתיבת ימי הביניים", אלא לזה שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.

דרך אגב, האות קו"ף בלעזי רש"י, לרוב נהגית בצרפתית דהיום כשי"ן ימנית, והיינו שנשתנה אופן קריאת הצירוף ch.

[HaimL]

 

אורליינ"ש אינה קשורה ל"כתיבת ימי הביניים", אלא לזה שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.
[אגב, המהרש"א והבאר הגולה היו אחרי ימי הביניים].

לא ידוע לי שלא ידעו להגות שי"ן שמאלית, אבל אולי. זה חדש לי.

עכ"פ, מוכח שהחליפו, שהרי טרוייש ומונטשפליר, שמות ערים בצרפת, שאין בכלל הוגים בהן את השי"ן, ועדיין, הואיל ושם העיר ב s, נהגו בימי הביניים לכתבה בשי"ן.


בדקתי עכשיו, בנוגע לטרוייש. דווקא מונטשפליר כתובה לפחות כיום montfleur. אולי בימה"ב היא נכתבה עם s

[בן אבנר]

 

אורליינ"ש אינה קשורה ל"כתיבת ימי הביניים", אלא לזה שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.
[אגב, המהרש"א והבאר הגולה היו אחרי ימי הביניים].

לא ידוע לי שלא ידעו להגות שי"ן שמאלית, אבל אולי. זה חדש לי.

עכ"פ, מוכח שהחליפו, שהרי טרוייש ומונטשפליר, שמות ערים בצרפת, שאין בכלל הוגים בהן את השי"ן, ועדיין, הואיל ושם העיר ב s, נהגו בימי הביניים לכתבה בשי"ן.

גם ערים אלו נכתבו בש' מאותה הסיבה.
 

[למה זה תשאל לשמי]

מונטשפליר

כיום היא מונפלייה?

[HaimL]

מונטשפליר

כיום היא מונפלייה?

האמת שזאת שאלה טובה. אני חשבתי שהיא המקום montfleur, אבל ממה שהבאת, אני רואה שיש מקום, כנראה שונה, ובכתיב שונה.
 

[HaimL]

אורליינ"ש אינה קשורה ל"כתיבת ימי הביניים", אלא לזה שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.
[אגב, המהרש"א והבאר הגולה היו אחרי ימי הביניים].

לא ידוע לי שלא ידעו להגות שי"ן שמאלית, אבל אולי. זה חדש לי.

עכ"פ, מוכח שהחליפו, שהרי טרוייש ומונטשפליר, שמות ערים בצרפת, שאין בכלל הוגים בהן את השי"ן, ועדיין, הואיל ושם העיר ב s, נהגו בימי הביניים לכתבה בשי"ן.

גם ערים אלו נכתבו בש' מאותה הסיבה.

לא הצלחתי להבין איך זאת אותה הסיבה, אם מעולם לא הגו כלל את ה s. אבל ייתכן שבימי הביניים כן הגו אותה. אשמח אם מישהו (אולי אתה) מבין בצרפתית של ימיהם.
 

[בן אבנר]

לא ידוע לי שלא ידעו להגות שי"ן שמאלית, אבל אולי. זה חדש לי.

עכ"פ, מוכח שהחליפו, שהרי טרוייש ומונטשפליר, שמות ערים בצרפת, שאין בכלל הוגים בהן את השי"ן, ועדיין, הואיל ושם העיר ב s, נהגו בימי הביניים לכתבה בשי"ן.

גם ערים אלו נכתבו בש' מאותה הסיבה.

לא הצלחתי להבין איך זאת אותה הסיבה, אם מעולם לא הגו כלל את ה s. אבל ייתכן שבימי הביניים כן הגו אותה. אשמח אם מישהו (אולי אתה) מבין בצרפתית של ימיהם.

צודק בהערתך, לא הבנתי אותך בקריאה הראשונה. ועיקר כוונתי עדיין נכון, שאף שבלועזית זה בS כתבו זאת בש' כיון שלא היה אצלם הבדל בהברה.

[4568734]

העיקר מקור לסיפור עם המהרש"א וחמותו - אף אחד לא הביא לי...

[תלמיד נאמן]

העיקר מקור לסיפור עם המהרש"א וחמותו - אף אחד לא הביא לי...

זה דבר מפורסם מאוד שהיא החזיקה לו את הישיבה מבחינה כלכלית. (בויקיפדיה מביאים לזה מקור מספר הכרמל שנדפס לפני כ-150 שנה).

[4568734]

העיקר מקור לסיפור עם המהרש"א וחמותו - אף אחד לא הביא לי...

זה דבר מפורסם מאוד שהיא החזיקה לו את הישיבה מבחינה כלכלית. (בויקיפדיה מביאים לזה מקור מספר הכרמל שנדפס לפני כ-150 שנה).

מה זה ספר הכרמל?

[תלמיד נאמן]

העיקר מקור לסיפור עם המהרש"א וחמותו - אף אחד לא הביא לי...

זה דבר מפורסם מאוד שהיא החזיקה לו את הישיבה מבחינה כלכלית. (בויקיפדיה מביאים לזה מקור מספר הכרמל שנדפס לפני כ-150 שנה).

מה זה ספר הכרמל?

אינני יודע, ומ"מ מה שמקובל בפי העם אין זה פחות ממה שנדפס באיזה ספר, מלבד אם הספר ידוע כמוסמך ממש.
יתכן גם שספר הכרמל מביא מקור לדבריו. אולי יש באוצר החכמה ?

[אבי חי]

פרטים נוספים על החזקת הישיבה ע"י חמותו של מהרש"א, עי' כאן בסוף העמוד ובעמ' הבא.

[כמו שחל]

יש על זה משהו מר' פינחס מקוריץ שאמר על הר"ת משהו שלא כמו שטועים העולם
יבואו היודעים ויעלו כאן

[HaimL]

יש על זה משהו מר' פינחס מקוריץ שאמר על הר"ת משהו שלא כמו שטועים העולם
יבואו היודעים ויעלו כאן

אני רק משער, שאולי הר"ת הם - מה"ר שמואל אליעזר (והעולם מפקי אליעזר ומעיילי איידל'ס)
 

[אבי חי]

יש על זה משהו מר' פינחס מקוריץ שאמר על הר"ת משהו שלא כמו שטועים העולם
יבואו היודעים ויעלו כאן

אני רק משער, שאולי הר"ת הם - מה"ר שמואל אליעזר (והעולם מפקי אליעזר ומעיילי איידל'ס)

ראיתי מציינים שבהסכמה על ספר ראב"ן חתום מהרש"א 'שמואל אליעזר'

[אבר כיונה]

בהסכמה על ספר ראב"ן חתום מהרש"א 'שמואל אליעזר'

אוצר החכמה_103911.jpg

[קדמא ואזלא]

דרך אגב,

מהרש"א חידושי הלכות מסכת סנהדרין דף מב עמוד ב
מכאן עד סוף הפרק לא רציתי להעלות על הספר מחידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין:
מהרש"א חידושי הלכות מסכת שבת דף עה עמוד ב
מכאן עד סוף הפרק לא ראיתי להעלות על ספר מחדושי הלכות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין:

נראה מלשונו, שהיו לו חידושים גם על דפים אלו, אלא שלא רצה להעלותם על ספר רק מכיון שלא נתלבנו הדברים בישיבה. והוא פלא.

[לבי במערב]

שבצרפת לא ידעו לומר ש' ימנית והגו אותה כש' ששמאלית, ולכן לא היה אצלם הבדל בכתיבה.

וכן בליטא (ועוד).
 

מה זה ספר הכרמל?

'הכרמל' הוא עיתון (שצביונו נטה למשכילות 'מתונה'), וניתן לראות את הקטע הרלוונטי באתר הספה"ל.

[לבי במערב]

יש על זה משהו מר' פינחס מקוריץ שאמר על הר"ת משהו שלא כמו שטועים העולם יבואו היודעים ויעלו כאן

נדפס הוא לו בס' 'מדרש פנחס', קונטרס ג אות יא (במהדו' אשדוד, תש"נ - ס"ע סז).
נד' גם ב'אמרי פנחס השלם' ח"א, שער התורה אות קלא (ע' רפ).

[כמו שחל]

נד' גם ב'אמרי פנחס השלם' ח"א, שער התורה אות קלא (ע' רפ).

וכתוב שם בדיוק כמו במדרש פנחס שהבאת? (כי זכור לי שהוא מזכיר גם את חמותו)