השתלשלות נוסחי ידיד נפש

אברהם לוי

משתמש ותיק
כידוע החרדים הדפיס בספרו [ויניציה שנז] פיוט ידיד נפש.
דא עקא שבאו בו שינויים במהלך השנים, וכבר נדפס מתוקן בכמה דוכתי.
ובספר שערי ציון [פראג תנב] הובא כבר בשיבוש רב.
אך רצוני לדעת באיזה ספרים קדומים לשנה הנ"ל הובא הפיוט הלז.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
השיבוש בכוונה. מכיון שבאו כת ש"ץ ותלמידיו ושיבשו בקבלה, ראו לנכון לומר בנוסח אחר.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין קשר (כל עוד לא הוכח אחרת).
השינויים נעשו בכמה שלבים, כמו שתוכל להווכח בסידורים השונים.
 

כי מציון

משתמש רגיל
בסידור קורן מודפס כנוסחו המקורי
והיתה לך שמחת עולם תחת שפחת עולם
אנא א-לי מחמד ליבי תחת אלה חמדה ליבי
וכמובן בסוף מהר אהוב כתואר בקובוץ, ולא אהוב כציווי
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
כי מציון אמר:
וכמובן בסוף מהר אהוב כתואר בקובוץ, ולא אהוב כציווי
הארת את עיני מדוע חסידי סקולען שרים בלשון ציווי - "מהר אהוב" בחולם.
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
התכוונת אהוב בשורו"ק.

יש עוד שינוי:
שאומרים בבית של "ותיק יהמו נא" בסופו "וחושה נא על בן אהובך" ולא "וחוסה".
 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
5555 אמר:
התכוונת אהוב בשורו"ק.
סקולען שרים בחולם.
5555 אמר:
"וחושה נא על בן אהובך" ולא "וחוסה".
לפי מה ששלחו לי בפרטי מתוך ספר חרדים ישן שינוי עיקרי היה בין לשון נקבה ללשון זכר אזי בנוסח שלפניך כתוב - "בן אהובך" או שזה משתנה ל-"בת אהובך"?
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
כידוע החרדים הדפיס בספרו [ויניציה שנז] פיוט ידיד נפש.
דא עקא שבאו בו שינויים במהלך השנים, וכבר נדפס מתוקן בכמה דוכתי.
ובספר שערי ציון [פראג תנב] הובא כבר בשיבוש רב.
אך רצוני לדעת באיזה ספרים קדומים לשנה הנ"ל הובא הפיוט הלז.
לא ברור אם החרדים הוא מחבר הפיוט
אפשר שרק הביאו
וממילא יש לעיין אם ניתן ללמוד משם נוסחו המדוייק
 
 

בן זכאי

משתמש ותיק
כל הדיבורים מתייתרים מול כתב ידו של המחבר זצ"ל!!!
פורסם בכמה מקומות.
 
השורה 'מהר אהוב' בעייתית מבחינה דיקדוקית, כי בלה"ק נותנים את הזמן במשפט רק לנשוא (כלומר הפועל), ולכן צריך לומר 'מהר לאהוב'.
ואל תתמה מהפסוק 'מהר קח את הלבוש' כי המלה 'מהר' היא משפט בפני עצמו, כלומר: רוץ מהר, ואחר כך קח את הלבוש. בפיוט לא יתכן מהר אהוב כי שניהם מתייחסים לאותה פעולה, ולכן צריך להיות 'מהר לאהוב'.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מישהו יכול לעמוד על משקלו של השיר, אם ישנו.
ועדיין אני בשאלתי הראשונה, מי יודע היכן נדפס הפיוט אחר שנדפס בחרדים.
אנשי ספר כ@לבי במערב וכדומה היכן אתם ?
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
על השורה אלה חמדה ליבי יש להעיר שטעות לומר חמדה ליבי שהרי לב הוא בלשון זכר והיה צ"ל חמד ליבי,
והנוסח הנכון אנא אלי מחמד ליבי.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
אברהם לוי אמר:
מישהו יכול לעמוד על משקלו של השיר, אם ישנו.
נראה שאין לו משקל
חוזרני בי.
כתבתי כך כי ראיתי בסידור 'איש מצליח' ובזמירון 'אביעה רננות' שלא הביאו משקל כדרכם להביא משקל לכל שיר
אבל אח"כ ראיתי את זה (מתוך ספר חרדים צילום דפו"ר באוצר החכמה):
אוצר החכמה_53520.jpg


אוצר החכמה_53520 (1).jpg
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במחכ"ת זה אינו דפו"ר, מאיזה שנה זה ? ומצו"ב צילום דפו"ר ויניציה שס"א, ושם לא נמצא כלל.
גם עשו משקל לרוח, שאינו נכון לכי תיכול עלה כורא דמילחא, גם איני יודע אם יש כזה משקל אצל הפייטנים לחשוב גם שואים.
הצג קובץ מצורף חרדים דפו''ר שסא.pdf
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
גם עשו משקל לרוח, שאינו נכון לכי תיכול עלה כורא דמילחא
למה לא נכון?
להלן השיר מאותו "בעל מבוא": אוצר החכמה_53520 (2).jpg

אברהם לוי אמר:
איני יודע אם יש כזה משקל אצל הפייטנים לחשוב גם שואים.
הרב אדיר עמרוצי, אור תורה תשרי תשס"א:
אוצר החכמה_154222.jpg
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שהפריע לי שהוא כחומר ביד היוצר.
הרחמן בשוא נח, והוא חטף בסידורים, כירמיהו לא, יט.
יערב בשוא נח, והוא חטף בתהלים קד, לד.
יהמו בשוא נח, והוא חטף בישעיה טז, יא ועוד מקומות לרוב.
אמנם עתה הונח לי מדוע לא יבוא משקלו בסידור איש מצליח, לפי שהם בשיטת מהר"י בשן (לא זוכר את שם חיבורו) בענין נעריצך ונקדישך, בשוא ולא בקמץ.
לפיכך הם מנקדים רְצוֹנֶךָ הֲדָרֶךָ יְדִידוֹתֶךָ, וולדרך ניקודם לא יבוא המשקל על נכון.
וכן יובן מדוע לקה הפיוט הלז כל כך אצל האשכנזים, מחמת שלדרך הניקוד שדורכים בו, אין כל משקל לשיר, יען כל שיר שבו משקל נמנעו מלחבל בו, כענין אדון עולם שאף ששלחו בו יד, מכל מקום עשו זאת במידה, למען ישאר במשקלו.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
עתה הונח לי מדוע לא יבוא משקלו בסידור איש מצליח, לפי שהם בשיטת מהר"י בשן (לא זוכר את שם חיבורו) בענין נעריצך ונקדישך, בשוא ולא בקמץ.
לפיכך הם מנקדים רְצוֹנֶךָ הֲדָרֶךָ יְדִידוֹתֶךָ, וולדרך ניקודם לא יבוא המשקל על נכון.
אם אינני טועה פעם הרב מאזוז כתב בבית נאמן שדווקא בשיר הזה צ"ל ך' בשווא ולא בקמץ
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
אברהם לוי אמר:
עתה הונח לי מדוע לא יבוא משקלו בסידור איש מצליח, לפי שהם בשיטת מהר"י בשן (לא זוכר את שם חיבורו) בענין נעריצך ונקדישך, בשוא ולא בקמץ.
לפיכך הם מנקדים רְצוֹנֶךָ הֲדָרֶךָ יְדִידוֹתֶךָ, ולדרך ניקודם לא יבוא המשקל על נכון.
אם אינני טועה פעם הרב מאזוז כתב בבית נאמן שדווקא בשיר הזה צ"ל ך' בשווא ולא בקמץ
ואיך נדפס בסידור איש מצליח ?
אולי ר"ל שמחברו נתכוין כך, אך ראוי לאומרו כהלכות הדקדוק.
אמנם מסופקני שמא בעל החרדים אינו מבעלי השיר כלל, ולא עשאו בשקל הקודש.
וזכר לדבר שכן גם בשאר השירים המופיעים בחרדים, לא ישק"ל כסף מחירם.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
ואיך נדפס בסידור איש מצליח ?
בהתחלה בדקתי רק את המשקל וראיתי שלא הביאו שם משקל
עכשיו בדקתי את הניקוד ומנוקד שם 'רצונָךְ', '[ירוץ] עבדָךְ', 'הדרָךְ' וכו' וכן בכל המילים חוץ מ'[משוך] עבדֶךָ' ו'מכבודֶךָ'
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
מעניין שבסידור עולת ראיה המשפט "להראות לה נועם זיוך" מנוקד בשוא ואילו "עוזך "הוא בסגול וקמץ. וכך נהג לומר גם הגר"י הוטנר זצ"ל ואחריו יבלחט"א חתנו הגרי"ד.
האם מישהו יודע הסבר מדוע דוקא שם ניקדו בשווא?
 
חלק עליון תַחתִית