סמיכות הכהן גדול ביום הכיפורים

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעני"ד ארבע פעמים כי בנוסף לכל אלה ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול שהוא קרבן יחיד וטעון סמיכה
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
בן עמינדב אמר:
ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול.
ברם בבגדי זהב.

נכון
ויש לעיין מה היה נוסח הוידוי (שהרי על עולה בכלל מתוודה על עוון עשה ול"ת הניתק לעשה, אלא שזה שמענו בעולת נדבה וכאן איירי בעולת חובה ומ"מ גם בה נאמר מפור בתורה לשון כפרה "וכפר בעדו ובעד העם) שהיה אומר בעת הסמיכה ובפשטות לא היה בו כלל הזכרת שם המפורש.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עמינדב אמר:
יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.
.
כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות:​
כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.
כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.
ואלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.
כי רחוק מן הדעת, שלאחר כל עבודת היום ולאחר שכבר טהרו ישראל מכל חטאתיהם, שב ומתוודה על אילו שהן עוונות.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות: כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם.
יש לעיין, מה היה אומר המצורע בעת הסמיכה על אשמו וחטאתו, שאינם באים על החטא?
 

זכרונות

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בן עמינדב אמר:
יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.
.
כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות:​
כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.
כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.
ואלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.
כי רחוק מן הדעת, שלאחר כל עבודת היום ולאחר שכבר טהרו ישראל מכל חטאתיהם, שב ומתוודה על אילו שהן עוונות.
אני טעיתי וחשבתי שאינו סומך על איל העולה, אבל מצאתי תוס' ביומא ג. ד"ה אלא למ"ד משל ציבור, מפורש דסומך על איל העולה, ויתכן שאכן כדבריך שאומר דברי שבח והודיה  
 
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
בדברי הרמב"ם במעשה הקרבנות שם לא נזכרו דברי שבח אלא גבי שלמים אבל על עולה בין עולת חובה בין עולת נדבה לכאורה עדיין מתוודה עוון עשה שעליו באה העולה לכפר ואין לך אדם מישראל שאינו מחויב עשה כדאיתא בזבחים דף ז וברמב"ם פסוה"מ כמדומני פט"ו
וגם תמיד של שחר ושל בין הערביים בא לכפר על עשה וכיו"ב וכדאיתא במדרש על פסוק צדק ילין בה
וא"כ מעתה אל תתמה על אילו של אהרן שבא לכפר על עשה ומקרא מלא דבר הכתוב "וכפר בעדו ובעד העם" שמע מינה שבא לכפרה ובפשטות על אותם דברים שכל העולות באים עליהם .
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עמינדב אמר:
על עולה, בין חובה בין נדבה, לכאורה מתוודה על עוון עשה שעליו באה העולה לכפר.
בר מיניה דאיל אהרן, שבן־זוגו של פר החטאת הוא, ונמשל לדורון שנכנס אחרי ריצוי הפרקליט.​
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עיין בתניא אגרת התשובה פ"ב שכל העניין שעולה מכפרת על מ"ע (ולא רק עולת העוף שבאה אחר חטאת)היא כדורון שבא אחר הפרקליט (שבמ"ע התשובה עצמה היא הכפרה שהרי אינו זז משם עד שמוחלין לו) ועניינה היא להיות חביב ומרוצה לפניו יתברך כלפני החטא ע"ש בארוכה
ואעפ"כ מתוודים עליה על עוון עשה כיוון שסוכ"ס יש כאן כפרה שייך וידוי על חטא. (ועיין שם שכתב וזלה"ק "ולשון מכפרת וכן מ"ש בתורה ונרצה לו לכפר עליואין זו כפרת נפשו אלא לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו ")
וא"כ י"ל דהוא הדין לאילו של אהרןשאף שנתכפר כבר בפר החטאת (על טומאת מקדש וקדשיו) ובשעיר המשתלח (ככל ישראל על כל מצוות התורה) מ"מ עדיין יש עניין נעלה יותר של כפרה לפני ה' ויש להתוודות עליה כוידוי כל עולה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עמינדב אמר:
י"ל דהוא הדין לאילו של אהרן, שאף שנתכפר כבר בפר החטאת (על טומאת מקדש וקדשיו) ובשעיר המשתלח (ככל ישראל על כל מצוות התורה), מ"מ עדיין יש עניין נעלה יותר של כפרה לפני ה', ויש להתוודות עליה כוידוי כל עולה.
ועדיין צריך תלמוד, שהרי כבר התוודה על עוונות אלו (עשה ול"ת הניתק לעשה) על ראש השעיר המשתלח בכלל שאר כל העוונות, ונתכפרו לו, ומה טעם ישוב ויתוודה עליהם שנית?
הערת אגב: לדעת ר"ש אין הכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח.
 
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
ועדיין צריך תלמוד, שהרי כבר התוודה על עוונות אלו (עשה ול"ת הניתק לעשה) על ראש השעיר המשתלח בכלל שאר כל העוונות, ונתכפרו לו, ומה טעם ישוב ויתוודה עליהם שנית?
הערת אגב: לדעת ר"ש אין הכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח.
א. י"ל שלא גרע מעוונות שהתוודה עליהם ביום כיפורים זה שחוזר ומתוודה עליהם ביום כיפורים אחר וכל שכן כאן שמדובר בסוג כפרה אחרת (של נכנסו דורונות) שלא הייתה לפני זה כלל.
ב. באופן אחר יש לומר דלא עדיפא מטומאת מקדש וקדשיו שלא הייתה לה ידיעה כלל שעליה מכפרים שעירי ר"ח ושל מועדות ואיתא בגמרא שבועות גבי ב' שעירי עצרת על מה הם באים על טומאה שאירעה בין זה לזה מכאן היה רבי שמעון אומר היו ראויים ישראל להביא קרבנותיהם בכל שעה אלא שחסך הכתוב. וכמו"כ י"ל בנדו"ד דכיוון שאין אדם מישראל שאינו מחוייב עשה כי אין אדם צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא ובפרט שהכה"ג מדקדקין עמו לגודל מעלתו הנה תמיד יש איזה שהוא עניין לכפר עליו גם בין עבודה לעבודה.
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
רק שזה חידוש גדול להמציא נוסח חדש של ווידוי על עולה שלא נזכר ברמב"ם ובש"ס
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולא כתב הרמב"ם יראה לי שאומר דברי שבח אלא על שלמים בלבד.
ומדי דברי יש לעיין מה נוסח הווידוי על עולת ראיה ולפי הנ"ל גם כאן יהיה וידוי על עוון עשה וכיו"ב
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עמינדב אמר:
לא כתב הרמב"ם 'יראה לי שאומר דברי שבח' אלא על שלמים בלבד.
ולכן אמרנו:
אלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.
כי על כן לא צֻוינו במשנה תורה 'לֹא תֹסִפוּ' על האמור ב'משנה תורה'.
 

בן עמינדב

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
בן עמינדב אמר:
לא כתב הרמב"ם 'יראה לי שאומר דברי שבח' אלא על שלמים בלבד.
ולכן אמרנו:
אלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.
כי על כן לא צֻוינו במשנה תורה 'לֹא תֹסִפוּ' על האמור ב'משנה תורה'.
בתנאי שיש לכך ראיה ברורה מדברי חז"ל או עכ"פ מפשטות הכתובים ולע"ע לא מצאנו לכך כל ראיה ואדרבה משמע שעולה זו באה לכפרה ככל ויותר מכל עולות שבתורה
 
 
חלק עליון תַחתִית