ברם בבגדי זהב.בן עמינדב אמר:ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול.
משה נפתלי אמר:ברם בבגדי זהב.בן עמינדב אמר:ישנה סמיכה על איל העולה של כהן גדול.
.בן עמינדב אמר:יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.
כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.
משה נפתלי אמר:כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות: כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם.
ראה יומא לו, א.משה נפתלי אמר:רחוק מן הדעת
אני טעיתי וחשבתי שאינו סומך על איל העולה, אבל מצאתי תוס' ביומא ג. ד"ה אלא למ"ד משל ציבור, מפורש דסומך על איל העולה, ויתכן שאכן כדבריך שאומר דברי שבח והודיהמשה נפתלי אמר:.בן עמינדב אמר:יש לעיין מה היה נוסח הוידוי שהיה אומר בעת הסמיכה.
כתב הרמב"ם בסוף פרק שלישי מהלכות מעשה הקרבנות:כֵּיצַד סוֹמֵךְ? מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.ואלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.כי רחוק מן הדעת, שלאחר כל עבודת היום ולאחר שכבר טהרו ישראל מכל חטאתיהם, שב ומתוודה על אילו שהן עוונות.
בן עמינדב אמר:על עולה, בין חובה בין נדבה, לכאורה מתוודה על עוון עשה שעליו באה העולה לכפר.
בן עמינדב אמר:י"ל דהוא הדין לאילו של אהרן, שאף שנתכפר כבר בפר החטאת (על טומאת מקדש וקדשיו) ובשעיר המשתלח (ככל ישראל על כל מצוות התורה), מ"מ עדיין יש עניין נעלה יותר של כפרה לפני ה', ויש להתוודות עליה כוידוי כל עולה.
א. י"ל שלא גרע מעוונות שהתוודה עליהם ביום כיפורים זה שחוזר ומתוודה עליהם ביום כיפורים אחר וכל שכן כאן שמדובר בסוג כפרה אחרת (של נכנסו דורונות) שלא הייתה לפני זה כלל.משה נפתלי אמר:ועדיין צריך תלמוד, שהרי כבר התוודה על עוונות אלו (עשה ול"ת הניתק לעשה) על ראש השעיר המשתלח בכלל שאר כל העוונות, ונתכפרו לו, ומה טעם ישוב ויתוודה עליהם שנית?
הערת אגב: לדעת ר"ש אין הכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח.
ובאופן ג' י"ל, שהיה אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.בן עמינדב אמר:א. י"ל...
ב. באופן אחר יש לומר...
ולכן אמרנו:בן עמינדב אמר:לא כתב הרמב"ם 'יראה לי שאומר דברי שבח' אלא על שלמים בלבד.
כי על כן לא צֻוינו במשנה תורה 'לֹא תֹסִפוּ' על האמור ב'משנה תורה'.אלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.
בתנאי שיש לכך ראיה ברורה מדברי חז"ל או עכ"פ מפשטות הכתובים ולע"ע לא מצאנו לכך כל ראיה ואדרבה משמע שעולה זו באה לכפרה ככל ויותר מכל עולות שבתורהמשה נפתלי אמר:ולכן אמרנו:בן עמינדב אמר:לא כתב הרמב"ם 'יראה לי שאומר דברי שבח' אלא על שלמים בלבד.
כי על כן לא צֻוינו במשנה תורה 'לֹא תֹסִפוּ' על האמור ב'משנה תורה'.אלמלי ניתנה הרשות, היינו מוסיפים ואומרים: יראה לנו, שאין הכהן הגדול מתודה על עולתו ביום הכפורים, אבל אומר דברי שבח והודיה על קבלת עבודתו ברצון.