מה הפשט בהוראה זו?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כנראה איירי בבחורצ'יק צעיר שאין לו כ"כ ידע, ולא יכול לומר לאביו כתוב כך וכך כי לא יודע מה כתוב בדיוק, ורק יכול למחות בו שזה "לא בסדר", או "אסור", וזה א"א כי אסור לומר לאב עברת על דברי תורה.
וכידוע אין דרכו של הגרח"ק להאריך, ולכן גם לא אמר כאן אם הוא יכול לומר וכו', אלא אם השאלה היא על בחור, אז זה התשובה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
כנראה איירי בבחורצ'יק צעיר שאין לו כ"כ ידע, ולא יכול לומר לאביו כתוב כך וכך כי לא יודע מה כתוב בדיוק, ורק יכול למחות בו שזה "לא בסדר", או "אסור", וזה א"א כי אסור לומר לאב עברת על דברי תורה.
וכידוע אין דרכו של הגרח"ק להאריך, ולכן גם לא אמר כאן אם הוא יכול לומר וכו', אלא אם השאלה היא על בחור, אז זה התשובה.
יישר כחכם.
אבל לכאו' עדיין צ"ב שהרי רואים מהגמ' שאין הבן פטור מלמחות, אלא שחייב למחות אבל בצורה יפה.
וא"כ כיון שחייב למחות, לכאורה אם אינו יודע באיזה פסוק בתורה כתוב שאסור לדבר לשון הרע, יהיה חייב לשאול ת"ח שכן יודע, כדי שיוכל לקיים חיוב תוכחה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG​

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:
הש''ס בכלל לא איירי בחובת מחאה אלא באיסור להוכיח כדרך המוכיחים אבל אם יש חיוב להוכיחו אין ראיה מהש''ס, ויש לך לשאול מדין הוכח תוכיח.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וא"כ כיון שחייב למחות, לכאורה אם אינו יודע באיזה פסוק בתורה כתוב שאסור לדבר לשון הרע, יהיה חייב לשאול ת"ח שכן יודע, כדי שיוכל לקיים חיוב תוכחה.
אה"נ, אלא שכנראה הבין שהשאלה מה יעשה כעת כששומע את אביו. כי נראה לי שאם ישאל ת"ח, ואחרי יום יבוא לאבא שלו ויגיד לו על מה שעשה אתמול, אבא שלו ירגיש כאילו הבן "מחפש אותו". ואיה"נ, אם עושה את זה בצורה מכובדת ובדרך אגב שלאביו לא יהיה את ההרגשה הזו, אתם צודקים. אלא שזה לא כ"כ מצוי בבחורים צעירים. שגם ירצה להעיר לאביו, וגם יזכור לשאול ת"ח היכן כתוב המקרה הזה בדיוק בלי לספר לו (כי אם יספר לו על אביו ה"ז לשוה"ר, ויש לדון אם הוא לתועלת, כי הרי את התועלת יכול להשיג גם בלי לומר שהוא אביו) שהמדובר הוא אביו, ואח"כ שיגיד את זה לאביו בצורה מכובדת ולא כאילו הוא מחפש אותו. הלוואי והיה לי ילד כזה.
רק שבמובן הגרח"ק לא יגיד את כל זה... אלא בגדול, זה לא העסק שלו. אם הוא חכם ומבין איך לומר, יכול לומר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG​

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:
אולי כוונתו שבהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
יושב אוהלים אמר:
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG​

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:
אולי כוונתו שבהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
וחז"ל (בגמ') לא חשבו על זה ח"ו?
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נתנאל_ב אמר:
אלא בגדול, זה לא העסק שלו
לענ"ד הלשון "זה לא עסק שלו" ממש ממש לא משמע ככל זה, אלא שאין לו ענין כלל להוכיחו בזה.
כי דרכו של הגרח"ק לחזור על החלק של שאילת השואל (למשל - צריכים או לא צריכים - צריכים. חייבים או לא חייבים - חייבים, וכן הלאה). באים אליו אנשים (או מכתבים) כמו סרט נע, והוא חייב לקצר. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
יושב אוהלים אמר:
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG​

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:
אולי כוונתו שבהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
וחז"ל (בגמ') לא חשבו על זה ח"ו?
באמת אתה חושב שבזמן חז''ל היה נוער נושר כמו בזמנינו?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אולי כוונתו שבהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
וחז"ל (בגמ') לא חשבו על זה ח"ו?

באמת אתה חושב שבזמן חז''ל היה נוער נושר כמו בזמנינו?
הגזמת! "קצרה הדרך"..."נוער נושר"? - באממממת... וכי נראה לך שכשיקיים הבן את מצוותו כנאמר בגמ' קצרה הדרך להיותו נער נושר??
 

ר' יונה

משתמש ותיק
ישנם שני סיפורים שונים:
יש סיפור על אבא ובן, שניהם הולכים בדרך הישר, מדקדקים בקלה כבחמורה, והבן שם לב, שהאבא בטעות אומר איזה סרך לשה"ר קטן, ואם יעיר לו-יודה לו ויפשפש במעשיו, ובכה"ג אומרת הגמ' שלא יאמר לו שנכשל, אלא כך מקרא כתוב וכו'.
ויש סיפור בן זמנינו, על אבא ששייך לצד מסוים, ומשוכנע שמצוה גדולה ללכלך על הצד השני, ואינם בכלל רעיך בכלל, והבן מצא לו בקעה להתגדר בו, ולהתנקם באבא שלא נתן לו לנסוע עם הטיול של האיגוד השכונתי, בטענה כי יש שם לשה"ר ומחלוקת, ואולי הרכז אין דעתו שלמה בצד שלו ה"י, ולכן רוצה להעיר לאביו שמדבר לשה"ר, ואפשר לנחש את תגובת האבא והמשך הסיפור, ולזה ר' חיים אומר: זה לא העסק שלו.
וכנראה שבזמן חז"ל לא היו סיטואציות כמו הסיפור השני.
(ומסופקני, אם היום ישנם סיטואציות כמו הסיפור הראשון)
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שאלה שנשאלה למרן שה"ת הגרח"ק שליט"א ומה שהשיב עליה:
מחאה לאב - הוראת מרן הגרחק שליטא.JPG​

וצ"ב מגמ' קידושין לב. הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה ... אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך:

זה בדיוק הדוגמא ל"דבר שאינו נשמע"
 

ר' יונה

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
אמונת אומן אמר:
תמהני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח

תרחיב בבקשה.
סוגיית הגמ' (לא זוכר מקור מדויק), תמיהני אם יש בדור מי שיכול להוכיח, אומר לו טול קיסם מבין שינך, משיב לו טול קורה מבין עיניך, ובמהרש"א שם
 
 

שלום23

משתמש ותיק
ר' יונה אמר:
ר' יונה אמר:
סוגיית הגמ' (לא זוכר מקור מדויק), תמיהני אם יש בדור מי שיכול להוכיח, אומר לו טול קיסם מבין שינך, משיב לו טול קורה מבין עיניך, ובמהרש"א שם
תמהני אם יש בדור הזה מי שראוי להוכיח (ערכין טז א)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
איך קיום מצוה יביא לזה, הלא אמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין.
ואם בגשמיות אינן ניזוקים כ"ש ברוחניות.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
איך קיום מצוה יביא לזה, הלא אמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין.
ואם בגשמיות אינן ניזוקים כ"ש ברוחניות.
זו שאלה טובה לפורום, לעיון ופלפול. 
במציאות החוש מוכיח שלא ניתן להסתמך על זה בכגון דא. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בהרבה מקרים זה עלול לערער את היחסים בין האב לבן ואז קצרה הדרך לקלקול הבן.
איך קיום מצוה יביא לזה, הלא אמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין.
ואם בגשמיות אינן ניזוקים כ"ש ברוחניות.
זו שאלה טובה לפורום, לעיון ופלפול. 
במציאות החוש מוכיח שלא ניתן להסתמך על זה בכגון דא. 
וכי דברי חכמים נאמרו לעיון ולפלפול בלבד, ולא לסמוך עליהם למעשה?
 

אשרי העם

משתמש ותיק
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.




אכן תשובתו של מרן צ"ב, אבל גם תשובתך אלי צ"ב. מה כוונתך כשכתבת אלי "זה חפץ חיים מפורש"?
אם כוונתך שכתוב בח"ח שצריך להוכיחו, ולהביא לי סייעתא, ולכאורה דלא כדברי מרן שה"ת שליט"א (בתשובה שהבאתי), זה כבר כתוב בגמ', ומה רצית להוסיף בדברי הח"ח?
ואם כוונתך למשהו אחר, אנא הסבר.
 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אשרי העם אמר:
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.




אכן תשובתו של מרן צ"ב, אבל גם תשובתך אלי צ"ב. מה כוונתך כשכתבת אלי "זה חפץ חיים מפורש"?
אם כוונתך שכתוב בח"ח שצריך להוכיחו, ולהביא לי סייעתא, ולכאורה דלא כדברי מרן שה"ת שליט"א (בתשובה שהבאתי), זה כבר כתוב בגמ', ומה רצית להוסיף בדברי הח"ח?
ואם כוונתך למשהו אחר, אנא הסבר.

צודק. התכוונתי בעיקר שהח"ח מתייחס לסיטואציה זו של אב שמדבר לה"ר באופן נקודתי. זה הכל.
תמיד טוב לפסוק הלכה לא מתוך גמ' אלא מתוך משנ"ב (או ח"ח, בנד"ד).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
יושב אוהלים אמר:
אשרי העם אמר:
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.




אכן תשובתו של מרן צ"ב, אבל גם תשובתך אלי צ"ב. מה כוונתך כשכתבת אלי "זה חפץ חיים מפורש"?
אם כוונתך שכתוב בח"ח שצריך להוכיחו, ולהביא לי סייעתא, ולכאורה דלא כדברי מרן שה"ת שליט"א (בתשובה שהבאתי), זה כבר כתוב בגמ', ומה רצית להוסיף בדברי הח"ח?
ואם כוונתך למשהו אחר, אנא הסבר.

צודק. התכוונתי בעיקר שהח"ח מתייחס לסיטואציה זו של אב שמדבר לה"ר באופן נקודתי. זה הכל.
תמיד טוב לפסוק הלכה לא מתוך גמ' אלא מתוך משנ"ב (או ח"ח, בנד"ד).
ייש"כ
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.
אחר העיון עלה בדעתי בס"ד שאני מבין כוונת מרן שה"ת שליט"א, בתשובתו לשאלתכם. וכדלהלן:
כתבת למרן שליט"א שכתוב בגמ' ובשו"ע ש"מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה".

ומזה הקשית על מש"כ הח"ח שיאמר לאביו "אפילו אם הוא אמת כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני".
וענה לך מרן שליט"א, "אם ירגיש", והיינו שכמו שאמרת שמה שנאמר בגמ' שרק יאמר הפסוק, היינו אם על ידי זה ירגיש האב שטעה, אבל אם הוא לא יבין מה הוא רוצה אם רק יצטט לשון הפסוק, אז לא קיים בזה מצוות תוכחה, שהרי האב לא הבינו כלל.
ובכה"ג צריך שיאמר לו יותר ברור. ואולי בגלל שכמו שאם אמר לו אביו לעבור על דברי תורה אסור לו לשמוע לו, כמו כן אם כיבוד אביו ימנע ממנו לגמרי מלקיים מצוות הוכיח תוכיח, אז צריך להוכיחו, ולא לחוש לכבוד אביו. ובכה"ג דיבר הח"ח.
כן נ"ל בס"ד לבאר דברי מרן שה"ת בתשובתו לשאלתך.
אבל לכאורה אי-הבנתי בתשובת מרן, בשאלה שאני הבאתי, עדיין במקומו עומדת.



 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אשרי העם אמר:
למעשה זה חפץ חיים מפורש.
ואצרף כאן שאלה ששלחתי פעם למרן הגר"ח שליט"א על דברי הח"ח הנ"ל, ותשובתו (שצריכה ביאור):
 
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

וצע"ג דהמעיין בגמרא קידושין שם- ואשר כן נפסק להלכה בטושו"ע מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה, כמבואר ברש"י בקידושין שם. ולא הותר לומר לו בהדיא שכתוב בתורה שאסור לספר לשה"ר, וצע"ג.

 

תשובה:  אם ירגיש.
אחר העיון עלה בדעתי בס"ד שאני מבין כוונת מרן שה"ת שליט"א, בתשובתו לשאלתכם. וכדלהלן:
כתבת למרן שליט"א שכתוב בגמ' ובשו"ע ש"מותר רק לומר הפסוק לבד והוא עצמו יבין שטעה".

ומזה הקשית על מש"כ הח"ח שיאמר לאביו "אפילו אם הוא אמת כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני".
וענה לך מרן שליט"א, "אם ירגיש", והיינו שכמו שאמרת שמה שנאמר בגמ' שרק יאמר הפסוק, היינו אם על ידי זה ירגיש האב שטעה, אבל אם הוא לא יבין מה הוא רוצה אם רק יצטט לשון הפסוק, אז לא קיים בזה מצוות תוכחה, שהרי האב לא הבינו כלל.
ובכה"ג צריך שיאמר לו יותר ברור. ואולי בגלל שכמו שאם אמר לו אביו לעבור על דברי תורה אסור לו לשמוע לו, כמו כן אם כיבוד אביו ימנע ממנו לגמרי מלקיים מצוות הוכיח תוכיח, אז צריך להוכיחו, ולא לחוש לכבוד אביו. ובכה"ג דיבר הח"ח.
כן נ"ל בס"ד לבאר דברי מרן שה"ת בתשובתו לשאלתך.
אבל לכאורה אי-הבנתי בתשובת מרן, בשאלה שאני הבאתי, עדיין במקומו עומדת.

פלאי פלאים. יישר כחך שהארת את עיני!
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
איך קיום מצוה יביא לזה, הלא אמרו שלוחי מצוה אינן ניזוקין.
ואם בגשמיות אינן ניזוקים כ"ש ברוחניות.
זו שאלה טובה לפורום, לעיון ופלפול. 
במציאות החוש מוכיח שלא ניתן להסתמך על זה בכגון דא. 
וכי דברי חכמים נאמרו לעיון ולפלפול בלבד, ולא לסמוך עליהם למעשה?
דברי חכמים נאמרו כדי שמהם נוכל להסיק הלכה למעשה, מי שכל דבריהם פרושים לפניו וגם המציאות, ולשקול בשכל הישר מה גובר על מה.

לא ניתן לכל אחד להסיק מסקנה הלכה למעשה מכל מאמר חז''ל, שהרבה מהן סותרים אחד לשני.


 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
לא ניתן לכל אחד להסיק מסקנה הלכה למעשה מכל מאמר חז''ל, שהרבה מהן סותרים אחד לשני.
א. לא אני הסקתי כך להלכה מהגמ', כך מבואר בהלכה, וכמו שצוטט לעיל ע"י הרב @אשרי עם נ"י.
אשרי העם אמר:
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

ב. איפה מצאת מאמר חז"ל אחר שסותר לזה שהבאתי?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
לא ניתן לכל אחד להסיק מסקנה הלכה למעשה מכל מאמר חז''ל, שהרבה מהן סותרים אחד לשני.
א. לא אני הסקתי כך להלכה מהגמ', כך מבואר בהלכה, וכמו שצוטט לעיל ע"י הרב @אשרי עם נ"י.
אשרי העם אמר:
בחפץ חיים כתב (כלל ח ס"ק כז) שאם רואה לאביו או אמו שמספרים לשון הרע- "אך יזהר שלא לומר להם שעברו על דברי תורה, וכמו דאיתא בקידושין דף ל"ב, אלא יאמר להם בלשון רכה ובדרך כבוד: אפילו אם הוא אמת, כתוב בתורה שאין לדבר דברי לה"ר על חבירו בכל גווני. וגם עוד שאר ענייני זכות על פלוני, עד שימנע אותם מזה".  עכ"ל.

ב. איפה מצאת מאמר חז"ל אחר שסותר לזה שהבאתי?
תהיה לי בריא!
הח''ח מדבר בהלכות תוכחה. הוא לא מתייחס למצב של חשש נשירה [ואינני נכנס לברר המציאות בזה, אלא עפ''י מש''כ לפני כאן], שאז זו לא שאלה בהלכות תוכחה אלא בהלכות פיקו''נ.

לגבי מאחז''ל, גם בלי למצוא מאמר סותר א''א לפסוק לבד עפ''י מאמר אחד. זה ענין לגדולים.

לגופה של שאלה, הלא אמרו במקום דשכיח הזיקא שאני!
 
 
חלק עליון תַחתִית