מיהו ר"א בן יעקב?

אריך

משתמש ותיק
נשמח לפירוט הרקע לשאלתך, לכבוד התורה ולכבוד המשתתפים דפה.
 

אריך

משתמש ותיק
שאלתך כתובה בקצרנות יתירה. אנחנו הקטנים לא יודעים מה הנושא של תרי ראב"י, ולא יודעים מה כותב הסדר הדורות. וכן: בתור מה אתה שואל את הציבור את השאלה? נשמח לשמוע את מקום הספק אשר יעניין את הקהל.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יבמות מט: תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ראב״י קב ונקי כו׳ והקשו האחרונים (קרן אורה ושיח השדה ועוד) דלכאורה שני הדברים בהמגילה סותרים זה את זה דראב״י לא סובר כר״ש רק סבר שיכול להיות ממזר אפילו מאשת אח (עי׳ תוס׳ יבמות מט.) וראיתי בספר אמת ליעקב שתירץ ששני ראב״י היו ע״ש. ולכאורה תמוה דעי׳ רש״י לז: ד״ה הלכתא וז״ל דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל והיינו שראב״י בדף לז: הוא ראב״י שנאמר עליו קב ונקי בהמגילה (מט:) ולכן מה איכפ״ל אם היו שנים מ״מ ראב״י בדף לז הוא אותו ראב״י שכתוב עליו קב ונקי בדף מט וצ״ע. אולם אפשר שעל שניהם נאמר קב ונקי. וראיתי בספר אהבת ציון וירושלים במסכת שביעית שכתב דרק ראב״י הראשון קב ונקי וצ״ע כנ״ל. ושאלתי הגר״ח קניבסקי שליט״א וכתב לי לעיין בספר תולדות תנו״א (היימן). ועי״ש שכתב שמשנת שניהם קב ונקי ועל הראשון כתוב שהוא קב ונקי בהמגילת יוחסין (מט:) ועל השני בגיטין סז. איסי בן יהודה מונה שבחן כו׳ ודו״ק בזה. ולפי הנ״ל יש לפרש רש״י בדף לז: (הבאתי לעיל) דלכאורה תמוה למה ממרחק תביא לחמו הא גמרא מפורשת היא ביבמות מט: ולמה הביא מגיטין סז. (ועי׳ הגהות מהרש״ם והג׳ ר״ש מדסוי) אולם לפי מש״כ עלה כמין חומר, שראב״י בדף לז: הוא ראב״י השני שעליו נאמר קב ונקי במסכת גיטין ולא ביבמות ודו״ק היטב
 

שאול

משתמש רגיל
עפ"י מה שמצאתי ישנם שני ראב"י

הראשון תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו, ועל לשכה אחת אמר: "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).ו סיפר, שמצאו את אחי אמו (בביהמ"ק) ישן ושרפו את כסותו (שם פ"א מ"ב). והרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן. והוא כתב את מסכת מדות (יומא ט"ו ע"א).

רבי אליעזר בן יעקב השני היה תנא בדור הרביעי. מתלמידי ר"ע (ירו', חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מצינו שחלק עם ר"מ (ר"ה ד' ע"ב). ולפי פרש"י (יבמות צ"ג א' - ד"ה: ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.
מקווה שהועלתי.
 

haiosi

משתמש רגיל
עליו נכתב בגמרא בגיטין דף סז שמשנתו קב ונקי. האם שמו הוא ר' אלעזר, או שמא ר' אליעזר?
חיפשתי באוצר החכמה ולא מצאתי מי שמדבר על זה. לרוב הוא מוזכר כ-ר' אליעזר, אך לעיתים מופיע ר' אלעזר.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
דבר ברור הוא שהיה תנא ראשון שכן בגמ' יבמות כתוב וז"ל תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ולכאו' הוא עוד מתקופת הבית שכן במס' מידות נכתב פ"ב מ"ב אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת.
הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשנה קורה אותו ר' אלעזר וז"ל יש מהם מי שנכתבו בשמו הלכות רבות כמו ר"מ ורבי יהודה ויש מהם מי שנכתב בשמו הלכות מועטות כגון רבי אלעזר בן יעקב כאשר אמרו משנתו של רבי אלעזר בן יעקב קב ונקי ר"ל מעטים והלכה כמותם. אמנם במשנה מידות לכה"פ ג"פ שלכאו' הוא זה ( שהתנא ראב"י השני היה מאוחר הרבא יותר מתלמידי ר"ע ) כתוב ר' אליעזר ויש לבדוק בשם הגדולים או סדר הדורות שאינם תחת ידי כעת
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ודאי שר' אליעזר עם יו"ד, ואיפה שכתוב אלעזר זה ט"ס.
וראה מש"כ החיד"א (עין זוכר, מערכת א, אות צח) לגבי ר"א הגדול, ודון מינה וכו' וז"ל: "רבי אליעזר הגדול. הוא סתם רבי אליעזר... ומאד צריך לדקדק בין רבי אליעזר ביו"ד לרבי אלעזר בלי יו"ד, שכמה גדולים אגב שטפייהו כתבו דברים אשר לא כן כמו שתראה בספר הקטן פתח עינים בברכות דף א' ע"ג. וביבמות דף קי"ג ע"ד".

משבט הכהונא אמר:
הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשנה קורה אותו ר' אלעזר וז"ל
זה לא "וז"ל" אלא "וזה לשון המעתיקים" ששיבשו רבות את דברי הרמב"ם בפיהמ"ש, אז גם כאן השמיטו את היו"ד שהרמב"ם כתב, ראה במהדורת מוסד הרב קוק שמופיע עם יו"ד
 

נפתולי

משתמש ותיק
haiosi אמר:
עליו נכתב בגמרא בגיטין דף סז שמשנתו קב ונקי. האם שמו הוא ר' אלעזר, או שמא ר' אליעזר?
חיפשתי באוצר החכמה ולא מצאתי מי שמדבר על זה. לרוב הוא מוזכר כ-ר' אליעזר, אך לעיתים מופיע ר' אלעזר.
בספר עדן ציון בערכו מצאתי כתוב עליו:
"בדברי ימיו יש ערבוביא גדולה, כי היה בזמן הבית (מדות פ"א מ"ב) ובב"ר פ' ס"א מצינו שהיה תלמיד ר' עקיבא ע"ש ועיין בסדר הדורות הרבה מזה ויש רוצים לומר ששנים היו"
ואכן ערכו בסדר הדורות גדול ומפורט ויש שם כמה גרסאות ושיטות בתולדותיו עיי"ש היטב
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
תוספות יום טוב מסכת אבות פרק ג
רבי יעקב אומר - כן הגרסא בספר מד"ש ושמצא כתוב שזה ר' יעקב הוא אביו של ר"א בן יעקב שאמרו עליו שמשנתו קב ונקי.
 

אברך צעיר

משתמש רגיל
חבר שלי כתב מאמר בנושא זה

תעלומת רבי אליעזר בן יעקב

בין עשרות התנאים שדבריהם הובאו בששת סדרי המשנה התייחדה דמותו של התנא רבי אליעזר בן יעקב. אף כי מימרותיו של תנא זה ספורות היו, הוא היחיד שנפסקה הלכה כמותו בכל מקום בו אמר את דברו. בלשון חז"ל: "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (גיטין סז.).
כאשר ננסה לברר אימתי חי חכם מופלא זה, נמצא את עצמנו במבוכה גדולה. מחד נראה, כי הוא חי בתקופה קדומה, עוד טרם חורבן הבית השני. מאידך נמצא, כי הוא חי ופעל לקראת סוף תקופת התנאים, בסמוך לדורו של רבי יהודה הנשיא. האם ייתכן שאין המדובר באותו תנא? ואם אכן כך, על מי קבעו חז"ל שמשנתו קב ונקי? האם על הראשון או על השני? ושמא על שניהם? על כל זאת ועוד במאמר שלפנינו.

* * *
ראב"י חי בדור החורבן

ראשית נפנה להשוות את המקורות השונים, ולברר לעצמנו את מקחנו באשר לתקופת חייו של רבי אליעזר בן יעקב.
הגמרא מספרת שהתנא שעל פיו נסדרה מסכת מידות היה רבי אליעזר בן יעקב (יומא ט"ז.). משמעותה של קביעה זו היא רבת משמעות. במאמר אחר הוכחנו שאת יסודות המשנה הניחו אנשי כנסת הגדולה, אך מספר מסכתות לא סודרו אלא לאחר החורבן. היו אלו המסכתות המתארות את מבנה בית המקדש ואת סדר עבודת הקרבנות שהייתה בו. מסכתות תמיד ויומא, המתארות את סדר עבודת בית המקדש התמידית וביום הכיפורים, נשנו על ידי רבי שמעון איש המצפה (שם י"ד:). מסכת מידות נשנתה, כאמור, ע"י רבי אליעזר בן יעקב. רק שלוש מסכתות אלו, שסודרו אחר החורבן, נסדרו כל אחת ע"י חכם מסוים, ולכן דורשת הגמרא התאמה מוחלטת בין כל המשניות שבמסכת לפי שיטת החכם ששנאה, דבר שלא נמצא כן במקום אחר.

ידיעה זו תועיל לנו בהבנת עניין תמוה במסכת מידות. מצינו שרבי אליעזר בן יעקב מתבטא שם כמה פעמים אודות לשכה זאת או אחרת "שכחתי מה היתה משמשת". התבטאות נדירה זו, שאינה מופיע באף מסכת אחרת, תמוהה היא. אם איננו זוכר מה היה תפקידה של לשכה פלונית או אלמונית, אל נא יאמר מאומה! מה תוסיף לנו הידיעה שראב"י ידע בזמנו את תפקידה של הלשכה אך שכחה? בכלל, היכן מצינו לתנאים שיתבטאו באופן כזה על עניינים שנשמטו מזכרונם? הלא דרך החכם, כאשר אינו יודע דין זה או אחר, גוזר הוא על עצמו שתיקה ואלם, ומדוע זה טרח ראב"י לציין באזנינו כי שכח מה היתה משמשת?!

הסבר הדבר הוא כך: הסיבה שלא נכתבה מסכת מידות לפני החורבן היא משום שלא היה שום טעם וצורך לפרט ולסדר את מבנהו של הבית הקיים והניצב לעיני הרואה. הכל ידעו למה משמשים לשכותיו, חדריו, תאיו ומחילותיו. לאחר החורבן חשו חכמי הדור שלא תשתכח תורת הבית, והטילו על זקני שארית הפליטה את משימת שחזור מבנה הבית והליכותיו, ואריגת הדברים למסכת מסודרת ובהירה. בעצת חכמי הדור הוטלה משימת סידור הלכות עבודת המקדש על רבי שמעון איש המצפה, ואילו משימת השחזור של בית הבחירה, על כל חדריו, מבואיו ולשכותיו, הוטלה על שכמו של רבי אליעזר בן יעקב. הוא זה שסידר את מסכת מידות בשלמותה, ולכן כאשר איננו זוכר את תפקידה של אחת הלשכות במדוייק, מוכרח הוא לציין שהמנעותו מלבאר זאת איננה משום שחולק וסובר שלא היתה לשכה כזו במקדש, אלא שמחמת שכחה גרידא נמנע הוא מלפרט את תכליתה.

הרי לנו, שרבי אליעזר בן יעקב הוכר כאחד מגדולי התנאים בדור החורבן, דורם של רבן גמליאל דיבנה, רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי טרפון.

כך ניתן לראות גם בברייתא ביבמות (מט:): תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי". הבה נבדוק אימתי נכתבה מגילה ייחודית זו.
בעת חורבן הבית חרבה ירושלים כולה, ומאז ואילך שוב לא חיו בה יהודים בתקופת התנאים. א"כ, אם מספר בן עזאי על מגילה שמצא בירושלים, בהכרח שמגילה זו נכתבה עוד קודם החורבן. יתירה מכך, בן עזאי משתמש במגילה זו כדי להכריע מחלוקת תנאים חמורה, שנחלקו אילו פסולי חיתון גורמים ללידת ממזר. לדעת רבי עקיבא ממזר הוא הנולד מחייבי לאווין. לדעת שמעון התימני ממזר נולד מחייבי כריתות, ואילו לדעת רבי יהושע ממזר הוא הנולד מחייבי מיתת בית דין. על כך מביא בן עזאי את מגילת היוחסין האמורה להכריע את ההלכה כרבי יהושע, שהרי נכתב בה שפלוני ממזר מאשת איש, שיש בה חיוב מיתת בית דין.

אין להעלות על הדעת שממגילה שנכתבה על ידי אלמוני בירושלים שלאחר החורבן ניתן להכריע מחלוקת תנאים חמורה שכזו. בן עזאי המגייס לעזרתו נשק כזה, מסתמך בהכרח על מגילה שנכתבה בדורות קודמים, בזמן שעוד היו בירושלים גדולי התנאים וחכמי הסנהדרין, שעל פיהם נכתבה אותה מגילה. לכן ניתן להוכיח ממנה מהי ההלכה במחלוקת התנאים המאוחרת. ברור אפוא, שמגילת יוחסין זו נכתבה זמן מה לפני חורבן המקדש וירושלים, ולכן היא ברת סמכא להכריע במחלוקת התנאים.

כאמור, במגילה זו נאמר גם, ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". עולה מכאן, שכבר לפני החורבן הוכר רבי אליעזר כתנא מופלא בחכמתו, שהרי כבר אז העידו בו שמשנתו קב ונקי היא, ודבר זה לא היה מתרחש אלא בהיותו נמנה עם ראשוני חכמי דורו.
מצינו גם שרבי אילעי, אביו של רבי יהודה, היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבי אליעזר בן יעקב (פסחים לט.). מוכח אפוא, ששני תנאים אלו היו בני אותו דור.

לסיכום, ממקורות אלו עולה בבירור, שרבי אליעזר בן יעקב היה תנא קדמון, ומרבית חייו עברה עליו בירושלים טרם חורבן הבית.
* * *

ראב"י היה מתלמידי רבי עקיבא

מאידך, מצינו מקורות רבים אחרים, ולפיהם חי רבי אליעזר בן יעקב בדור מאוחר בהרבה.
כך למשל מצאנו במדרש רבה (בראשית, סא ג): "שנים עשר אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם צרה אלו באלו. ובסוף העמיד שבעה: רבי מאיר ורבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב". את רוב אותה סידרת שמות מצאנו גם בירושלמי (חגיגה פ"ג ה"א): "מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה בבקעת רימון. ומי היו? רבי מאיר ורבי יהודה, ורבי יוסי ורבי שמעון, רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר".

מבואר כאן, שרבי אליעזר בן יעקב היה מתלמידיו של רבי עקיבא, והוא השתתף באופן פעיל בפעולות חכמי הדור לאחר שנהרג רבי עקיבא במלחמת ביתר. החורבן הנורא שהמיטה המלחמה פגע קשות בלימוד התורה והנחלת המשנה, ולפיכך נתכנסו פליטי התנאים באושא הגלילית והתאמצו לחדש את בתי המדרש. חז"ל מספרים, כי "בְּשַׁלְפֵי השמד (=בסיומו) נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן, ר' יהודה ור' נחמיה, ר' מאיר ור' יוסי ורשב"י ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא לָמֵד יבא וִילַמֵּד, וכל מי שאינו למד יבא וילמוד, נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון" (שה"ש רבה ב' ה'). גם כאן נמנה רבי אליעזר בן יעקב עם תלמידי רבי עקיבא, ולא עם הראשונים שבהם.

זאת ועוד, מלבד רבי עקיבא, היה גם רבי פנחס בן יאיר, שהיה חתנו של רשב"י, מרבותיו של רבי אליעזר בן יעקב, והוא מביא מאמרים בשמו (כגון מדרש תהילים פרק ל"ב). גם רבי חנינא בן חכינאי, שהיה מתלמידי רבי עקיבא (חגיגה יד.) וחברו של רשב"י (כתובות סב:), היה מרבותיו של רבי אליעזר בן יעקב, המביא משמו הלכות רבות, כגון במשנה במסכת כלאיים (פ"ד מ"ח). בברייתא מצינו במפורש "ר' אלעזר בן יעקב אומר משם ר' חנניא בן כינאי שאמר משום ר' עקיבא" (תוספתא נגעים א').

ברור אפוא, שלא ייתכן שמדובר כאן באותו רבי אליעזר בן יעקב שהיה מזקני הדור בעת החורבן, למעלה מיובל שנים לפני נפילת ביתר. אף אם נניח שרבי אליעזר בן יעקב האריך ימים ביותר, וכך אכן סבורים ספר יוחסין וסדר הדורות, לא ייתכן שבזקנותו המופלגת חזר להיות מצעירי תלמידי רבי עקיבא וחכמי דורו. בהכרח עלינו להסיק, שהיו שני תנאים בשם רבי אליעזר בן יעקב. אחד חי בתקופה האחרונה של הבית השני, והשני חי בסמוך לסוף תקופת התנאים, עשרות רבות של שנים לאחר הראשון.
* * *

קב ונקי - הראשון או השני?

משהגענו למסקנה זו, עלינו לברר כלפי מי משני התנאים בעלי השם הזהה נאמרה הקביעה "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". לבירור זה משמעות הלכתית רבה ביותר, שהרי אם ההלכה רק כאחד מהם, יהיה איזה שיהיה, הרי שאין ההלכה נקבעת בהכרח כחברו בעל אותו שם. נפנה אפוא לעסוק בשאלה זו.

כאמור, מקור הקביעה שמשנת רבי אליעזר בן יעקב היא "קב ונקי", נמצאת באותה מגילה עתיקה שמצא בן עזאי בירושלים. ביארנו לעיל, שמגילה זו דנה בקורות העיר לפני החורבן, ומרכזת ידיעות חשובות למען לא יישכחו. לצד המידע על ממזרותו של פלוני, מופיעה הקביעה שמשנתו של ראב"י היא קב ונקי. ברור אפוא שמדובר כאן על רבי אליעזר בן יעקב הראשון, שחי את רוב חייו בירושלים קודם החורבן, וסידר את מסכת מידות על פי היכרותו האישית את בית המקדש.

אלא שאליה וקוץ בה. כאשר נתבונן בדברי הגמרא, נווכח לראות שהדברים אינם כה פשוטים. במסכת עירובין (פ"ו מ"א) מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לבין רבי אליעזר בן יעקב. כידוע, עירוב חצרות אינו מועיל כאשר גוי מתגורר בבית שפתחו פונה לאותה חצר שרוצים לערב. הפתרון לכך הוא לשכור מהגוי את רשותו. הלכה זו מוסכמת היא, אלא שלדעת רבי מאיר אפילו גוי אחד אוסר על בני החצר לטלטל בה, ואילו לדעת רבי אליעזר בן יעקב אין הטלטול נאסר אלא אם כן היו בה שני גויים המתגוררים בדירות נפרדות. הגמרא (סב:) פוסקת הלכה כדעה זו, משום שמשנת ראב"י קב ונקי.
כאמור, ראב"י שחי בדורו של רבי מאיר, הוא רבי אליעזר בן יעקב השני, שהיה מתלמידי רבי עקיבא. מסתבר א"כ, שראב"י השרוי כאן במחלוקת עם רבי מאיר הוא ראב"י השני. נראה אפוא, שראב"י השני הוא זה שהתלמוד פוסק כמותו בכל מקום משום שמשנתו קב ונקי. דא עקא, שמקור הקביעה הזו נמצא, כאמור, במגילה שנכתבה קודם החורבן, ובהכרח מתייחסת לראב"י הראשון! הרי לנו בעיה סבוכה מאין כמוה. כיצד נפתרנה?

אכן, שניים מחוקרי "חכמת ישראל", זכריה פרנקל ואייזיק הירש וייס, שכלפי חוץ היו יראים ושלמים אך תוכם היה רחוק מאוד מברם, העזו לטעון שחכמי התלמוד לא ידעו שהיו שני רבי אליעזר בן יעקב, ולכן פסקו כאן כראב"י השני, למרות שרק על הראשון נאמר "קב ונקי". מלבד האיוולת שבדבריהם, עפ"ל, כאילו הם אלו שיודעים דברים שלא ידעום האמוראים הסמוכים לדור ההוא, וכאילו לא יכלו האמוראים לחשב חשבון הדורות כפי שהובא לעיל, הרי שגם מדברי חז"ל עצמם ניתן להוכיח שהם הבחינו בין שני התנאים הללו. בסמוך נווכח, שגמרא תמוהה תתבאר לנו על פי ההנחה שחז"ל ידעו גם ידעו שהיו שני ראב"י, ואף כי לא הגדירום בסימני זיהוי, כגון "ראב"י הראשון", או "ראב"י הזקן", הרי שידיעה זו לא נעלמה מהם כלל ועיקר.

* * *
הגמרא מביאה מחלוקת תנאים אודות מיקומו המדויק של מזבח העולה בשטח העזרה (יומא טז, זבחים נח). לדעה אחת היה המזבח כולו בחלקה הצפוני של העזרה. לדעה אחרת היה המזבח כולו בחלקה הדרומי של העזרה. דעה שלישית קובעת שהמזבח היה במרכז העזרה - חציו הצפוני בחלקה הצפוני של העזרה, ואילו חציו הדרומי בדרום העזרה. דעה נוספת היא דעת רבי אליעזר בן יעקב, ששנה את מסכת מידות, ממנה מוכח שרוב שטח המזבח היה בדרום העזרה ומיעוטו נמשך לחצי העזרה הצפוני.

הראשונים מצביעים על סתירה בדברי רבי אליעזר בן יעקב. הגמרא קובעת במפורש שלדעתו היה רוב המזבח בדרום ומיעוטו בצפון, אך הוא עצמו אומר מפורשות, בברייתא המובאת אף היא במקום אחר בגמרא (יומא לז.), שכל כולו של המזבח היה בדרום, ואילו הצפון אמור להיות פנוי לחלוטין. הראשונים נדחקים ליישב קושיא זו, אך הרגיל בדברי חז"ל נשאר תמה: כיצד לא שאלה הגמרא בעצמה סתירה מפורשת זו? הלא כל אימת שישנה סתירה מפורשת בדברי תנא מסוים, אין הגמרא מניחה לסתירה עד שמוצאת לה יישוב מתקבל על הדעת, ואיכה התעלמה כאן הגמרא מסתירה בוטה זו?

לאור דברינו לעיל ניתן ליישב תמיהה זו. אין כאן כל סתירה, משום שמדובר בשני תנאים שונים לחלוטין. רבי אליעזר בן יעקב הראשון, הוא זה ששנה את מסכת מידות, ממנה עולה שרק רובו של המזבח בדרום אך מיעוטו בצפון. לעומת זאת התנא הסובר בברייתא שכל כולו של המזבח בדרום, ללא שיור וללא גלישה צפונה, הוא רבי אליעזר בן יעקב השני, בן דורם של תלמידי רבי עקיבא, שחי שנים רבות לאחר ראב"י הראשון.

ניתן להוכיח כן מכך שנימוקו של ראב"י השני להמצאותו של המזבח כולו בדרום, מתבסס על דרשת המקרא "צפונה - שיהיה הצפון כולו פנוי". אילו היה זה ראב"י הראשון, שראה בעיניו את עיר הקודש והמקדש, הרי יכול היה להעיד על מקומו של המזבח ממראה עיניו. מצינו פעמים רבות שבמחלוקות מעין אלו הוכיחו התנאים החולקים את צדקת דעתם מתוך עדותם האישית. כך התבטא רבי אלעזר ב"ר יוסי בשאלת מקום ההזאה המדויק של דמי הקרבנות על הפרוכת - "אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים". כך התבטא גם בשאלת צורת הכתיבה על ציץ הזהב - "אני ראיתיו ברומי, וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת". מדוע אפוא לא נהג כן גם רבי אליעזר בן יעקב, ולא העיד על מקומו המדויק של המזבח ממראה עיניו אשר ראה? הלא את כל מידות בית המקדש, לשכותיו וחפציו, שיחזר ראב"י על פי אותם עיניים?! אין זאת, אלא שמדובר כאן בראב"י השני, שחי שנים רבות לאחר החורבן, ועל כן הוא מתבסס על דרשת הכתובים, אך לא למראה עיניו יוכיח.

גם בברייתא עצמה משמע לכאורה כן, שהרי בר פלוגתתו שם הוא רבי יהודה, שהיה בן דורו של רבי אליעזר בן יעקב השני. נראה אפוא, שפתרון תמיהתנו על התעלמות חז"ל מהסתירה המפורשת בדעתו של רבי אליעזר בן יעקב, נעוץ בידיעתם הברורה שהיו שני רבי אליעזר בן יעקב, ולכן לא מצאו כאן חז"ל מקום לקושיה כל שהיא (ע"פ "שערי היכל" עמ"ס יומא).
* * *

קביעות בן עזאי ואיסי בן יהודה

משהגענו לכאן עלינו לחזור ולנסות לפתור את התעלומה בה פתחנו. אם אכן ידעו חז"ל על קיומם של שני ראב"י, והלא הקביעה שמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי נאמרה בהכרח על הראשון שבהם, אם כן כיצד השתמשו חז"ל בקביעה זו כדי לפסוק הלכה כראב"י השני במחלוקתו עם רבי מאיר בעירובין?

שתי תשובות בידינו לשאלה זו. האחת מאת רבי יצחק אייזיק הלוי, והשנית מאת תלמידו ר' אהרון היימן. תחילה נביא את דברי זה האחרון בספרו "תולדות תנאים ואמוראים".

תורף דבריו הוא, שהקביעה ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" היא, נאמרה בין על ראב"י הראשון ובין על ראב"י השני. המגילה אותה מצא בן עזאי בירושלים מתייחסת ודאי לראב"י הראשון. אלא שמלבד אותה מגילה, מצינו ברייתא נוספת האומרת כך: "איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים: ר"מ - חכם וסופר, ר' יהודה - חכם לכשירצה, ר' טרפון - גל של אגוזין, ר' ישמעאל - חנות מיוזנת, ר"ע - אוצר בלום, ר' יוחנן בן נורי - קופת הרוכלים, רבי אלעזר בן עזריה - קופה של בשמים, משנת ר' אליעזר בן יעקב - קב ונקי, ר' יוסי - נמוקו עמו, רבי שמעון - טוחן הרבה ומוציא קימעא" (גיטין סז.). הרי לנו, שאיסי בן יהודה מנה שבחו של רבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי.

על איזה ראב"י מבין השניים דיבר איסי בן יהודה? ברייתא זו מתייחסת לתנאים רבים, חלקם בני דורו של ראב"י השני, כגון ר' מאיר, ר' יוסי ור' שמעון. מסתבר שעליו מדובר כאן, שהרי על ראב"י הראשון כבר קבעו בירושלים מזה עידן ועידנים שמשנתו קב ונקי, ומה חידש איסי בן יהודה בקביעה זו? אם נניח שהוא מתייחס כאן לראב"י השני, ובחר להשתמש באותה מטבע לשון מפורסמת שנאמרה על הראשון - קב ונקי - יובנו הדברים היטב, שהרי יש חידוש משמעותי בדבריו אלו.

לפיכך, כאשר פוסקת הגמרא בעירובין כראב"י החולק על רבי מאיר, משום שמשנתו קב ונקי, אין בכך כל קושיה, שהרי גם על הראשון וגם על השני נאמרה קביעה זו, והלכה כדברי זה ואף כדברי זה.

יישוב זה של ר"א היימן מוקשה למדי, שהרי קביעה זו שמשנת פלוני היא קב ונקי, משמעותה שלעולם תיפסק הלכה כדבריו. בעוד שההגדרות שנתן איסי בן יהודה לתנאים האחרים הן הגדרות המלמדות אותנו על אופיו ומידותיו של התנא, אך אינן קובעות קביעה הלכתית כה משמעותית לגביו, הרי שעל ראב"י השני קבע איסי בן יהודה בדיוק את אותה קביעה שקבעו בירושלים על ראב"י הראשון. האם מסתבר שקביעה ייחודית כל כך, שהלכה כמותו בכל מקום, נזדמנה לאותם שני תנאים בעלי אותו שם?! הלא זהו צירוף מקרים מרחיק לכת! קשה מאוד להאמין שקביעה כה נדירה, שאין כמותה ברחבי התלמוד, מתייחסת הן לראב"י הראשון והן לראב"י השני.
* * *


על איזה ראב"י נחלק רבי מאיר?

הג"ר יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים" צועד בדרך שונה לחלוטין. לדעתו הקביעה ש"משנת ראב"י קב ונקי", מתייחסת אך ורק לראב"י הראשון, ועליו דיברו גם בן עזאי וגם איסי בן יהודה. א"כ כיצד פסקה הגמרא בעירובין הלכה כראב"י השני מתוקף נימוק זה עצמו?

הפתרון נמצא בבירור זהותו של ראב"י שחולק על רבי מאיר בעירובין. לכאורה זהו ראב"י השני, שהיה בן דורו של רבי מאיר, ולא ראב"י הראשון שקדם לרבי מאיר בהרבה. אלא שאין בכך שום הכרח. למרות שהמשנה מביאה את דעת רבי מאיר ואחריו את דעת ראב"י, אין כל סיבה להניח שמדובר בראב"י השני, ובהחלט ניתן לקבוע שמדובר בראב"י הראשון.
הכיצד זה חלקו רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב שלא ראו איש את רעהו? ומדוע הקדימה המשנה את דברי התנא המאוחר לדברי המוקדם?

ריא"ה מוכיח ממקומות רבים במשנה, שכאשר סידר רבי יהודה הנשיא את הסידור הסופי של ששת סדרי המשנה, הוא הביא בתחילה את דברי התנא ממנו נתקבלו הדברים, ואילו את הדעה החולקת עליו, אף אם יצאה מפי תנא מוקדם, הביא רבי לאחר מכן. נביא לכך דוגמאות ספורות מני רבות.

הנה למשל משנה במסכת אהלות (יא' ז'), שהסדר הפנימי בה שונה לחלוטין מהסדר הכרונולוגי של החכמים השנויים בה: "כלב שאכל בשר המת, ומת הכלב ומוטל על האסקופה - ר' מאיר אומר: אם יש בצוארו פותח טפח - מביא את הטומאה, ואם לאו - אינו מביא את הטומאה. ר' יוסי אומר: רואין את הטומאה, מכנגד המשקוף ולפנים - הבית טמא, מכנגד המשקוף ולחוץ - הבית טהור. ר' אליעזר אומר: פיו לפנים - הבית טהור, פיו לחוץ - הבית טמא, שהטומאה יוצאת דרך שוליו. רבי יהודה בן בתירה אומר: בין כך ובין כך - הבית טמא". שני התנאים הראשונים המובאים במשנה זו - רבי מאיר ורבי יוסי, חיו שני דורות אחרי רבי אליעזר ורבי יהודה בן בתירא, וברור שלא היה משא ומתן ביניהם. מדוע אפוא נשנו דברי הראשונים בסדר הדורות לאחר דברי המאוחרים להם?

כך גם במשנה במסכת פרה (ג' א'): ומזין עליו (=על הכהן הגדול) כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם (דברי רבי מאיר), רבי יוסי אומר: לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד, רבי חנינא סגן הכהנים אומר: על הכהן השורף את הפרה (=אדומה) מזין עליו כל שבעת הימים, ועל של יום הכיפורים לא היו מזין אלא שלישי ושביעי בלבד".
הקורא את המשנה בתשומת לב מתמלא תמיהה: הלא קדם רבי חנינא סגן הכהנים בכמעט שלושה דורות לרבי מאיר ולרבי יוסי. הכיצד זה נחלקו תנאים אלו יחדיו, ולא עוד, אלא שדברי רבי חנינא, הקשיש שבהם, הובאו אחר דבריהם של הצעירים ממנו בימים ובדורות?! אכן, כפי שנתבאר, אין בכך כל פלא, ומשניות רבות אחרות מראות כן אף הן.


* * *
מהי באמת הסיבה לתופעה זו?

במאמר מקיף שפרסמנו כאן בעבר אודות יצירתה של המשנה, עמדנו על כך שבניגוד למחשבה נפוצה, לא יצר רבינו הקדוש את המשנה יש מאין, אלא השתמש בבסיס קדום ומסודר של ששת סדרי המשנה. אנשי כנסת הגדולה החלו ליצור את הבסיס למשנה, ובכל דור ודור נוספו דיונים והרחבות על המשנה היסודית. לדורו של רבי הגיעה משנה הדומה למדי למשנה שבידינו. לכן יכול היה רבי יוסי, שקדם בדור אחד לרבי, להתבטא על מסכת כלים: "אשרייך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה", כפי שאכן מופיעה המסכת לנגדנו.

על בסיס המשנה שהגיע לידיו הוסיף רבי את ההוספות האחרונות מחכמי הדור שלפניו, ואת המחלוקות שהוכרעו כדעת תנא יחיד, סתם רבי ולא פירש את שם התנא שהלכה כמותו, למען תיפסק ההלכה כמשנה הסתמית. על פי רוב השתמש רבי בנוסחתו של רבי מאיר, כפי שקיבלה מרבי עקיבא רבו. מסיבה זו "סתם משנה רבי מאיר".

פעמים רבות התקבלה המשנה הבסיסית מפי תנאי הדור שלפני רבי, ואף נקראה על שמם. למרות זאת אין הם יוצרי המשנה, אלא הם אלו שמהם קיבל רבי את המשנה הבסיסית, כפי ששמעוה הם מרבם ורבם מרבם וכן הלאה. לכן מוצאים אנו תנא קדום החולק על תנא מאוחר, משום שלמעשה דעתו של התנא המאוחר מייצגת דעה של תנא קדום אחר, ששמו לא הועבר במסורת הדורות, לרוב משום שדעתו הייתה הדעה הרווחת ולא הייתה סיבה לקרוא דעה זו על שמו. התנא הקדום המובא במשנה, חלק על התנא הקדום שדעתו מיוצגת במשנה ע"י התנא המאוחר, ולכן הוזכר שמו במשנה כחלוק על התנא המאוחר. רבי לא ראה לנכון לשנות את נוסח המשנה הקיים, ו"לארגן" אותו מחדש, באופן ששם התנא הקדום המופיע במשנתנו שני יהפוך להיות ראשון, משום שאת אותה משנה שקיבל הנחיל רבי לדורות הבאים, והשינויים ששינה בה היו מינימליים ככל האפשר, בחינת "ומשנה לא זזה ממקומה".

נמחיש עיקרון זה בדוגמא נוספת מהמשנה במסכת זבחים (י' ה'). נאמר שם כך: "אמר רבי שמעון... אם ראית שמן שהוא נתון על גבי האישים (=מוקטר על המזבח), אין אתה צריך לשאול מה הוא, אלא (הוא) מותר רקיקי מנחות כהנים ומנחת כהן משיח, שאין מתנדבין שמן. רבי טרפון אומר: מתנדבין שמן".

אף כאן עולה התמיהה מאליה: הלא רבי טרפון חי בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר, כשני דורות לפני רבי שמעון בר יוחאי. הכיצד הוא חולק עם רבי שמעון, שאף כי אפשר שראהו אי פעם בחייו, אך אין ספק שבעת שהוכר רבי שמעון כתנא, כבר היה רבי טרפון בישיבה של מעלה?!

בדוגמא זו ניתן למצוא את המפתח לפתרון התעלומה. המשנה במקום אחר (מנחות י"ב ה') מלמדת כי השאלה האם ניתן להתנדב שמן שנויה במחלוקת קדומה, בין רבי טרפון לרבי עקיבא, שהיה תלמיד חבר לרבי טרפון. אם כן, המשנה בזבחים מביאה אמנם את הדעה שאין מתנדבים שמן בשם רבי שמעון, תלמידו של רבי עקיבא, אך למעשה זו דעתו של רבי עקיבא עצמו, שהיה בן דורו של רבי טרפון ועשוי היה לחלוק עליו. כאמור, את המשנה בזבחים קיבל רבי מאת רבי שמעון, ואף שידע היטב שזו דעת רבי עקיבא, לא רצה לשנות את הלשון בו שנאה רבי שמעון, אך הוסיף בסופה את דעת רבי טרפון, החולק על דעה זו במסכת זבחים.

הראינו אפוא לדעת, כי המשנה מביאה את התנאים המאוחרים, שמהם קיבל רבי את המשנה העתיקה, ועליהם נוספו דעות תנאים קדומים שהגיע לידי רבי במהלך סידורה הסופי ועריכתה של המשנה. לכן עשויה המשנה לפתוח בדעתו של רבי מאיר, המייצג למעשה דעה תנאית קדומה, ורק לאחריו להביא את דעתו של תנא שקדם לרבי מאיר, והוא חלוק על הדעה שמיוצגת על ידי ר"מ. כך מצינו, כמובא, במסכת פרה, שדעתו של רבי מאיר נשנתה שם כסתם משנה, הגמרא במסכת יומא (ח.) מבארת שזו דעת רבי מאיר, ורק אחריו נשנתה דעתו של רבי חנינא סגן הכהנים. בדיוק כך גם מצינו בנידון בו פתחנו - מה מספר הנכרים הדרים בחצר האוסרים על יהודי לטלטל בה. דעתו של רבי מאיר נשנתה כסתם משנה, הגמרא מבארת שזו דעתו של רבי מאיר, ורק אחריו נשנתה דעתו של רבי אליעזר בן יעקב הראשון, זה שהלכה כמותו בכל מקום ומשנתו היא קב ונקי.
* * *

קוצו של יו"ד

בידינו עתה ידיעה ברורה כי היו שני רבי אליעזר בן יעקב, וכי חז"ל היו מודעים לכך, וכי "משנתו קב ונקי" נאמר על ראב"י הראשון. נותר לנו, לסיום, לעסוק בשאלה נוספת: מדוע לא כינו חז"ל את אחד מהם בתואר מיוחד כדי להבדילו מחברו, כדרך שעשו למשל לרבן גמליאל הזקן, שהוסיפו לו כינוי זה כדי להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה?

האמת היא שמצינו תנאים כפולים נוספים, שהמשנה לא העניקה להם תואר לוואי, כגון רבן שמעון בן גמליאל או רבי יהודה בן בתירא. שני שמות אלו מייצגים ארבעה תנאים, ולמרות זאת הם אינם מובחנים זה מזה במשנה. למעשה אין בכך מאומה, משום שרבן שמעון בן גמליאל המוזכר במשנה הוא כמעט תמיד השני, כמו גם רבי יהודה בן בתירא המוזכר במשנה, שכמעט תמיד הוא הראשון. אפשר שמשום כך לא חשה המשנה להעניק להם תואר נוסף, שיבדיל בינם לבין האחרים בעלי השם הזהה. לעומת זאת, רבי אליעזר בן יעקב הנמצא במשנה ובברייתא מייצג גם את הראשון וגם את השני. פעמים רבות ניתן להווכח שמדובר בראשון ובפעמים אחרות ניתן לראות שמדובר בשני. מדוע א"כ לא הבחינו ביניהם חז"ל, למען מניעת טעות בעלת משמעות הלכתית רחבה?

ייתכן שלשאלה זו פתרון מפתיע. מחיפוש מקיף ומהשוואת גרסאות עולה, כי יש מקום להניח ששמו של התנא הראשון היה רבי אליעזר בן יעקב, ואילו השני נקרא רבי אלעזר בן יעקב או בר יעקב. בחלקם של המקורות שלפנינו הדברים ברורים ומוכחים מתוכם. כך למשל נאמר בתוספתא (טהרות י"א): "ר' אלעזר בן יעקב אומר משם ר' חנניה בן חכינאי: עודהו השרץ שם תוחב בו הקוסמים". גם במקומות אחרים בתוספתא מובא, שהתנא שאמר בשם רבי חנניא בן חכינאי הוא רבי אלעזר בן יעקב. במקום אחר (תוספתא פרה ד') נחלקו תנאים מי הוא הכהן העושה את הפרה. שם נאמר, כי "ר' יוסי בר' יהודה ור' שמעון ור' אלעזר בן יעקב אומרים: 'אותה' באלעזר, שהוא סגן, ושאר כל הפרות אפילו בכהן גדול". מהבאתו של ראב"י אחר ר' יוסי בר יהודה ור' שמעון מוכח שמדובר כאן בשני, ומבואר ששמו אלעזר, בלא י'.

אם כנים הדברים, אין מקום לתמוה מדוע לא הוסיפו חז"ל תואר לוואי לאחד משני התנאים שנקראו רבי אליעזר בן יעקב, שהרי רק הראשון נקרא כך, בעוד שרעהו הצעיר ממנו נקרא רבי אלעזר. המעתיקים והמדפיסים ששקדו במשך השנים להחליף אלעזר באליעזר, עקב העובדה ששמו של הראשון הוא המפורסם יותר, הם אלו שאחראים בסופו של דבר למבוכה הגדולה שסביב דמותם של שני תנאים אלו.
* * *

ק"ב הלכות

קשה לקבוע אילו הלכות יצאו מפיו של ראב"י הראשון ואילו מפי ראב"י השני. במסכת מידות ובמשניות או בברייתות הדנות בנושאי בית המקדש, סביר שראב"י המוזכר בהן הוא ראב"י הראשון. ראב"י המצטט תנאים מדורות מאוחרים הוא ללא ספק ראב"י השני. בנוסף, ניתן לקבוע על כמות מימרות נוספת שהיא מיוחסת לראב"י השני, ואף להוכיח כן מדברי הראשונים.

חלק מדבריו של רבי אליעזר בן יעקב הובאו בגמרא משם "תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב". מסתבר שהכוונה לראב"י השני, שבישיבתו נכתב קובץ הברייתות המצוטט. כך מצינו גם לתנאים אחרים בני הדורות האחרונים, כגון "תנא דבי רבי ישמעאל", או "תנא דבי חזקיה" ועוד. מן הדורות שקדמו לרבי עקיבא לא מצינו כלל "תנא דבי", ולכן ניתן לקבוע שמימרות אלו מתייחסות לראב"י השני.

חלק אחר מדבריו של רבי אליעזר בן יעקב הובאו בגמרא על ידי אמוראים בני הדורות הראשונים. כך מצינו מספר מימרות של ראב"י שנמסרו על ידי רבי יוחנן, בן הדור השני לאמוראי ארץ ישראל, ומספר מימרות נוספות שנמסרו ע"י רבי יוסי בר חנינא, בן הדור השני והשלישי בא"י. אין ספק שמימרות אלו נאמרו מפי ראב"י השני, שהיה בסוף תקופת התנאים, ולא על ידי ראב"י הראשון, שקדם לאמוראים אלו בכמאה שנים. בדומה לכך מצינו, שרבי יוחנן מוסר דברים משום רשב"י, בן דורו של ראב"י השני.

חיזוק מפתיע לקביעות אלו מצאנו בדברי הראשונים. הרא"ש בעירובין (פ"ד סי' ב) מצטט את רבנו חננאל, שקבלה בידו שבמאה ושתיים הלכות נפסקה ההלכה כראב"י, בגימטריה ק"ב, ולכן נאמר עליו ק"ב ונקי. גם הרשב"ץ בפירושו על אבות (ד' י"ג), מציין שמניין הלכותיו של רבי אליעזר בן יעקב עולה למניין ק"ב.

והנה, בבדיקה מעמיקה שערכנו מצאנו מאה ושלושים מימרות שונות שאמר ראב"י ברחבי המשנה והתלמוד הבבלי. נשאלת השאלה כיצד ניתן לקבוע אימתי ההלכה הנידונה היא ממניין אותן מאה ושתיים הלכות בהן יש לפסוק כמוהו ואימתי לא? כיצד נברור מהן את אלו שעליהן לא נאמר "קב ונקי"? הלא בכל מקום בו נבוא לפסוק כדבריו, ייתכן שדווקא שם אין הלכה כמותו?!

כשהמשכנו את הבדיקה התבררה לנו עובדה מדהימה: מתוך מאה ושלושים הפעמים שמובאים דברי ראב"י, ניתן לקבוע בוודאות על עשרים ושמונה מהם שמקורם הוא ראב"י השני ולא הראשון. באחד עשר מקומות מובאים הדברים על ידי אמוראי ארץ ישראל, וכאמור לעיל זהו סימן שמדובר בראב"י השני. בשמונה מקומות נוספים הובאו הדברים בשם "תנא דבי ראב"י", שכאמור זהו ראב"י השני. בשמונה מקומות אחרים הוא נושא ונותן עם תנאים מאוחרים, או שדבריו מובאים לאחר דבריהם, כגון "רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים" (עירובין מא:). במקום אחד (שבת פא.) מובאת ברייתא, בה מפרש רבי אלעזר (!) בן יעקב את דברי רבי אלעזר בר יעקב המובא במשנה. נראה שאין זה אותו תנא, וראב"י במשנה הוא הראשון, שסתם את דבריו ולא פירשם, וראב"י השני מפרשו בברייתא. הרי לנו, שמתוך מאה ושלושים מקומות בהם מובא דבר הלכה או אגדה מפי ראב"י, עשרים ושמונה מהם נאמרו על ידי ראב"י השני. נותרו אפוא בדיוק מאה ושתיים מימרות של ראב"י הראשון, שבכולן הלכה כדבריו - ק"ב ונקי!

הנה כי כן, מוכיחים דברי הקבלה של רבנו חננאל את האמור לעיל: שני תנאים שונים היו, ושמם דומה. הראשון היה רבי אליעזר ועליו נאמר "משנתו קב ונקי", ואילו השני היה, ככל הנראה, רבי אלעזר. הראשון חי בזמן הבית והחורבן, ואילו השני בתקופת מלחמת ביתר וגזירות השמד. הראשון מוזכר במשניות, ואילו השני בעיקר בברייתות. קוצו של יו"ד שנוספה לשני, היא זו שגרמה, ככל הנראה, לתסבוכת גדולה זו, אותה ניסינו להתיר במאמר זה...
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אברך צעיר אמר:
חבר שלי כתב מאמר בנושא זה

תעלומת רבי אליעזר בן יעקב

והנה, בבדיקה מעמיקה שערכנו מצאנו מאה ושלושים מימרות שונות שאמר ראב"י ברחבי המשנה והתלמוד הבבלי. נשאלת השאלה כיצד ניתן לקבוע אימתי ההלכה הנידונה היא ממניין אותן מאה ושתיים הלכות בהן יש לפסוק כמוהו ואימתי לא? כיצד נברור מהן את אלו שעליהן לא נאמר "קב ונקי"? הלא בכל מקום בו נבוא לפסוק כדבריו, ייתכן שדווקא שם אין הלכה כמותו?!

כשהמשכנו את הבדיקה התבררה לנו עובדה מדהימה: מתוך מאה ושלושים הפעמים שמובאים דברי ראב"י, ניתן לקבוע בוודאות על עשרים ושמונה מהם שמקורם הוא ראב"י השני ולא הראשון. באחד עשר מקומות מובאים הדברים על ידי אמוראי ארץ ישראל, וכאמור לעיל זהו סימן שמדובר בראב"י השני. בשמונה מקומות נוספים הובאו הדברים בשם "תנא דבי ראב"י", שכאמור זהו ראב"י השני. בשמונה מקומות אחרים הוא נושא ונותן עם תנאים מאוחרים, או שדבריו מובאים לאחר דבריהם, כגון "רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים" (עירובין מא:). במקום אחד (שבת פא.) מובאת ברייתא, בה מפרש רבי אלעזר (!) בן יעקב את דברי רבי אלעזר בר יעקב המובא במשנה. נראה שאין זה אותו תנא, וראב"י במשנה הוא הראשון, שסתם את דבריו ולא פירשם, וראב"י השני מפרשו בברייתא. הרי לנו, שמתוך מאה ושלושים מקומות בהם מובא דבר הלכה או אגדה מפי ראב"י, עשרים ושמונה מהם נאמרו על ידי ראב"י השני. נותרו אפוא בדיוק מאה ושתיים מימרות של ראב"י הראשון, שבכולן הלכה כדבריו - ק"ב ונקי!

הנה כי כן, מוכיחים דברי הקבלה של רבנו חננאל את האמור לעיל: שני תנאים שונים היו, ושמם דומה. הראשון היה רבי אליעזר ועליו נאמר "משנתו קב ונקי", ואילו השני היה, ככל הנראה, רבי אלעזר. הראשון חי בזמן הבית והחורבן, ואילו השני בתקופת מלחמת ביתר וגזירות השמד. הראשון מוזכר במשניות, ואילו השני בעיקר בברייתות. קוצו של יו"ד שנוספה לשני, היא זו שגרמה, ככל הנראה, לתסבוכת גדולה זו, אותה ניסינו להתיר במאמר זה...
מאמר נפלא ומיוחד!
אשמח מאוד אם תוכלו לשאול את חברכם על המקומות המדויקים (130 במספר) שנזכרו בהם ראב"י.
וכן אותם 28 מקומות שהם ראב"י השני.
אם יש לו כמובן.
זה יעזור לי מאוד למאמר תורני בנושא הנ"ל.
תזכו למצות!
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לפני הרבה שנים קראתי על זה מאמר בקולמוס של משפחה. (ברוח המאמר שהובא לעיל)
אבל כבר החידא מדבר על זה (אינני זוכר היכן. חפש באוצה"ח)
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
פעם קראתי על זה מאמר בקולמוס של משפחה.
אבל כבר החידא מדבר על זה (אינני זוכר היכן. חפש באוצה"ח)


אתה זוכר מדי טוב...
זה הכתבה במשפחה מילה במילה של הרב רפאל הירשמן, קולמוס מס' 90.
ועי' כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=15&t=19432&p=287758&hilit=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%9F#p287758
מפאת גודלו איני מצרפו כאן
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אני חושב שזה אותו מאמר בדיוק...

כעת אין בכוחי להתעמק בזה שוב. אבל אז כשקראתי ובדקתי אני זוכר שהתברר לי שהחיד"א כותב בהדיא שלא כמסקנת כותב המאמר
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אני חושב שזה אותו מאמר בדיוק...

כעת אין בכוחי להתעמק בזה שוב. אבל אז כשקראתי ובדקתי אני זוכר שהתברר לי שהחיד"א כותב בהדיא שלא כמסקנת כותב המאמר
כמדומני שהביאו את החיד"א בתחילת האשכול
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אני חושב שזה אותו מאמר בדיוק...

כעת אין בכוחי להתעמק בזה שוב. אבל אז כשקראתי ובדקתי אני זוכר שהתברר לי שהחיד"א כותב בהדיא שלא כמסקנת כותב המאמר
כמדומני שהביאו את החיד"א בתחילת האשכול
החיד"א שהתכוונתם הוא לא בדיוק החיד"א הנזכר בתחילת האשכול,
אלא מה שכתב שם בעין זוכר (מערכת א אות צז) שהיה רק אליעזר בן יעקב אחד, ו'מוכח לומר שהאריך ימים ושנים רבות, ולמד אחר כך מרבי עקיבא'.
 
 
חלק עליון תַחתִית