מה הספר בהלכות שמיטה הכי מפורט לספרדים

eli2222

משתמש רשום
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
 

eli2222

משתמש רשום
פותח הנושא
לשמור ולעשות אמר:
שמעתי שיצא ילקוט יוסף חדש על שמיטה, בערך אלף עמודים.
חפשתי הספר בחנות אור החיים , אמרו לי שלא ידוע להם על מהדורה חדשה
ידוע לך איפה ניתן להשיג אותו?


 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
 
 

לשמור ולעשות

משתמש רגיל
מסתבר בחנויות הספרים המובחרות. גם אם עוד לא יצא יש מהדורת תשע"ה ג"כ כמה מאות עמודים.
למעיין המתגבר: הספרדים קיבלו את הוראות מרן השלחן ערוך גם בכללים שכתב, והספר הנ"ל נכתב על פיהם, וכמובן מתוך היקף עצום של הפוסקים.
ועוד, מה לך כי תזעק, הלא ידעת אם לא שמעת שרוב כלל בני ספרד בדורנו הולכים לאור פסיקותיו של הגר"ע יוסף זצ"ל, בארץ ובתפוצות???
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
בעניין המהרשל. עי' בהקדמת שות רב פעלים לבעל בן איש חי
 
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?

אגב הדו-שיח פה. 
דוקא בב' ספרים שנכתבו על שביעית יש התייחסות לזה שאין חילוק בין ספרדים לאשכנזים בכל דיני התורה מלבד מחלו' ש"ע ורמ"א [ולעיתים מנהגים, שאגב, קיימים בזה חילוקים גם בתוך הספרדים עצמם, וגם בתוך האשכנזים/חסידים].
כן כתב להתרעם על הענין הנ"ל (הנפ"מ הי' לגבי היתר מכירה) בספר 'שביעית כהלכתה' של הגר"מ שטרנבוך שליט"א. וכ"כ בספר 'עטה אור' של הגאון רבי עמנואל טולדנו, אם כי בפחות תרעומת.
 
 

כהן

משתמש ותיק
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?

ספר הליכות שמיטה של הרב אופיר מלכה, כתוב בצורה יפה מאד, מעשית מאד, ועם כל גדולי פוסקי זמננו, ספרדים ואשכנזים, מומלץ מאד.
ניתן להשיג דרך טלפון בית ההוראה שלו כוכבית 5047, באחת השלוחות.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
יש נושאים שכן קשורים. למשל את הנושא של הר"ש והרמב"ם לגבי ספיחין שהחזו"א הקל כהר"ש, והאול''צ והגר''מ אליהו (לא בדקתי לגבי הגרע"י) נקטו דספרדים צריכים להחמיר כיון ש''קבלנו הוראות הרמב''ם במקום שאין שו"ע''.
לאשכנזים כידוע, אין כלל כזה.  
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
יש נושאים שכן קשורים. למשל את הנושא של הר"ש והרמב"ם לגבי ספיחין שהחזו"א הקל כהר"ש, והאול''צ והגר''מ אליהו (לא בדקתי לגבי הגרע"י) נקטו דספרדים צריכים להחמיר כיון ש''קבלנו הוראות הרמב''ם במקום שאין שו"ע''.
לאשכנזים כידוע, אין כלל כזה.  
אבל זה "שיטת האול"צ והגר"מ אליהו". לא שיטת הספרדים. לפי החזו"א גם בני ספרד צריכים לנהוג כן.

אני מסכים לכל המלינים כאן על האשכנזים ספרדים.

מתוך 4 השאלות הכי בסיסיות בשמיטה - היתר מכירה יבול נכרי ביעור וגבולות הארץ - 3 לא תלויים, ודאי לא בצורה מובהקת, באשכנזים ספרדים. רק יבול נכרי שייך לקבלת פסקי הב"י (אף שזה לא נמצא בשו"ע ואיכא דאמרי שאינו בכלל הקבלה).

היתר המכירה, למשל, אף שהתחיל ברב ספרדי ה"ה השמן המור, הלא יסוד היתרו היה על כך שהשדות שייכות לשלטון - מה שנתהפך בימינו כלפי לייא (הערת הרב בעמ"ח תשובות והנהגות):
מערכו בויקי:
לגבי האיסור ההלכתי של לא תחנם ענה הרב רוביו, שהוא אינו קיים במצב הנוכחי דאז, שכל הקרקעות שייכות למעשה לשליט העותמאני ("המלך ירום הודו"), והם רק בחכירה אצל הבעלים.
ולזאת אמינא שאם נניח, כפי שסוברים רבים, החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית, לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ (עכ"פ במקום שאינו נגד המנהג הקדום), אין סיבה מיוחדת לספרדים שלא ללכת אחריו. (אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
עפר ואפר אמר:
(אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
????

החזון איש הכריע בביעור כשיטת הר"ש ולא כשיטת הרמב"ם, נטען כאן שזה "אשכנזים ספרדים" כי לפי הספרדים צריך לפסוק כהרמב"ם, הזכרתי ש
 
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבותרש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.
 

ישמעאלכהן

משתמש רגיל
יש ספר שביתת השדה של הרב ש"ז רווח [הוא יעשה שלום גם שניאור זלמן ומאידך גם רווח]
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
איש ווילנא אמר:
עפר ואפר אמר:
(אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
????

החזון איש הכריע בביעור כשיטת הר"ש ולא כשיטת הרמב"ם, נטען כאן שזה "אשכנזים ספרדים" כי לפי הספרדים צריך לפסוק כהרמב"ם, הזכרתי ש
 
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבותרש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.
על מי מדברים ? אודות הר"ש משנץ (תלמידו של ר"י הזקן) ? או אודות הר"ש סיריליאו ?
 

עמנואל

משתמש ותיק
אני מתפלא על היתממותם של חלק מן הכותבים על החילוק בין ספרדים לאשכנזים

ידוע שלספרדים יש דרך לימוד ופסיקה. יש פוסקים ספרדים ואשכנזים בנושא וכל אחד יעשה כרבותיו. 

החזון איש הוא אולי מרא דשמעתתא בשביעית, אבל זה עדיין לא מחייב לנהוג כמותו אליבא דהלכתא.

ואגב, בדרכו נוגד החזון איש את שיטתם של רוב חכמי ספרד. הם פוסקים לאחר בירור שיטות כל הראשונים והאחרונים, גם מכתבי יד וכו', ואילו הגאון החזון איש מביא בדבריו מעט ראושנים ואחרונים, ובפרט אשכנזים...

ההליכה הכללית כשיטתו בכל עניין תורני מתאימה לתלמידיו גרידא.
 

יוסאברישמי

משתמש רשום
כמעיין המתגבר אמר:
eli2222 אמר:
איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
באמת שאני לא מבין.... פותח האשכול שואל שאלה.. יש תשובה תענה אין תשובה אז לא...
למה כל דיון פה תמיד חייב להיות במה לכל מה שכל משתמש מרגיש?
הרי הבנתה את כוונת השואל...
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
עפר ואפר אמר:
איש ווילנא אמר:

החזון איש הכריע בביעור כשיטת הר"ש ולא כשיטת הרמב"ם, נטען כאן שזה "אשכנזים ספרדים" כי לפי הספרדים צריך לפסוק כהרמב"ם, הזכרתי ש
 
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבותרש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.
על מי מדברים ? אודות הר"ש משנץ (תלמידו של ר"י הזקן) ? או אודות הר"ש סיריליאו ?

צודק, טעיתי. בעל השיטה דביעור הוא הפקר הוא הר"ש משאנץ.
(אלא דלקושטא דעת הב"י היא שאין לילך אחר הרמב"ם אלא אחר רוב הראשונים, וכמדומני שרובם ס"ל שביעור כהפקר).
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
אני מתפלא על היתממותם של חלק מן הכותבים על החילוק בין ספרדים לאשכנזים

ידוע שלספרדים יש דרך לימוד ופסיקה. יש פוסקים ספרדים ואשכנזים בנושא וכל אחד יעשה כרבותיו. 

החזון איש הוא אולי מרא דשמעתתא בשביעית, אבל זה עדיין לא מחייב לנהוג כמותו אליבא דהלכתא.

ואגב, בדרכו נוגד החזון איש את שיטתם של רוב חכמי ספרד. הם פוסקים לאחר בירור שיטות כל הראשונים והאחרונים, גם מכתבי יד וכו', ואילו הגאון החזון איש מביא בדבריו מעט ראושנים ואחרונים, ובפרט אשכנזים...

ההליכה הכללית כשיטתו בכל עניין תורני מתאימה לתלמידיו גרידא.

זה לא היתממות, אני חושב אחרת. אני סבור (ולא רק אני) שאין כזה דבר ששואל אשכנזי לא יכול ללכת לרב ספרדי ולהיפך מפני "שיטת הפסיקה" שעשתה לתורתנו כשתי תורות (ח"ו).

ודאי יש הרבה שיטות פסיקה, בכלל שיטות פסיקה כמו דרכי לימוד הוא דבר שמשתנה מאוד מדור לדור ומרב לחבירו ואפי' מרב לתלמידו. אבל משיטות פסיקה לא עושים כלל שכבר אי אפשר לשמוע שום דבר כי יש שיטת פסיקה שלנו.

אני סבור (ועוד רבים שלוואי שאזכה להיות זנב להם), שיש 2 הבדלים בין ספרדים לאשכנזים (ובכלל בין עדות): א. קבלת הוראות מרן, ב. שאלות הלכתיות שהוכרעו על ידי מנהגי כל מקום ומקום.

מכיוון שבשאלת שביעית אין לא את זה ולא את זה, כי אין ע"ז שו"ע, והשאלה לא הייתה נוגעת לא באירופה ולא בצפ"א ולא במזה"ת וכו' (וכאן בארץ לא נחלקו בזה העדות בצורה קטגורית), לכן אין שום סיבה גם את זה לחלק בין אשכנזים לספרדים.

הרעיון הזה שאין בכלל שום הלכה שספרדים יכולים לנפק"מ לאשכנזים ולהיפך, ואין בכלל (ח"ו) בסיס משותף לדיון, משמעותו לעשות קרעים מבית ישראל ולעשות להם שפה בכדי שלא יוכלו להתאחות. 

וב"ש וב"ה, אף שוודאי היה להם דרך שונה בלימוד, לא חשבו להכריע לפי הדרך, אלא כל שאלה נידונה בפנ"ע.

(כמובן מה שנקטתי חזו"א הוא לדוגמא. אפשר ספר כמו משפטי ארץ שמלקט מהרבה רבנים)
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
מצטרף לדברי החכמים @עמנואל @גבריאל פולארד ו @מכל מלמדי השכלתי 
יש דרך פסיקה שעל פיה פסק מרן הב"י וזוהי שיטת הפסיקה הספרדית (בגדול).
רק מי שלא עוסק בהלכה מספיק יכול לומר משפטים כאלו.
וידוע שהמהרש"ל התנגד לשיטת פסיקתו של מרן הב"י ודווקא מדבריו מתבאר למה לספרדים יש שיטת פסיקה אחרת.
כמו גם עוד הבדלים רבים, לדוגמא העובדה שאנו מתייחסים למשנ"ב כמו שאר הפוסקים בעוד שבמקהלות האשכנזים מתייחסים אליו בצורה אחרת.
והעובדה שאצל האשכנזים נסמכים בעיקר על סברא ולא על פוסקים. ועוד, ועוד.
עפר ואפר אמר:
החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
מאיפה הרעיונות האלו?
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
עפר ואפר אמר:
החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
מאיפה הרעיונות האלו?

אם אתה חושב שהרב עובדיה השקיע על שביעית מה שהחזו"א השקיע, לבריאות.

אני לא אומר שאין דרכים אחרות. אבל כבודו מוזמן להיות לא מצומצם ולהכיר בדרכים אחרות, לא לשאול "מאיפה הרעיונות האלו"
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
קראתי את ההתכתבויות ולצערי מצאתי בהם הרבה מהלומות. ומעט מאוד תוכן.

אז הנה דוגמא בבקשה (לצערי אני בלי ספרים כעת אז אשתדל לציין מקורות בהמשך).

החזו"א כותב לגבי דיני שמיטה בעציץ שאינו נקוב שבתוך בית שלדעתו אין להקל אף ששביעית בזה"ז דרבנן ואע"פ שספק דרבנן לקולא. כי מצוות שמיטה עיקרה מדאורייתא.

לעומת זאת הב"י כותב בהדיא דכיון דשביעית בזה"ז דרבנן אזלינן לקולא בספיקותיה לומר שאינה נוהגת במקום ספק.

זו דוגמא קטנה לשיטת פסיקה שונה.

ויש ממנה נפק"מ להרבה דינים מסופקים בשביעית!
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
מצטרף לדברי החכמים @עמנואל @גבריאל פולארד ו @מכל מלמדי השכלתי 
יש דרך פסיקה שעל פיה פסק מרן הב"י וזוהי שיטת הפסיקה הספרדית (בגדול).
רק מי שלא עוסק בהלכה מספיק יכול לומר משפטים כאלו.
וידוע שהמהרש"ל התנגד לשיטת פסיקתו של מרן הב"י ודווקא מדבריו מתבאר למה לספרדים יש שיטת פסיקה אחרת.
כמו גם עוד הבדלים רבים, לדוגמא העובדה שאנו מתייחסים למשנ"ב כמו שאר הפוסקים בעוד שבמקהלות האשכנזים מתייחסים אליו בצורה אחרת.
והעובדה שאצל האשכנזים נסמכים בעיקר על סברא ולא על פוסקים. ועוד, ועוד.
עפר ואפר אמר:
החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
מאיפה הרעיונות האלו?


עסקתי בהלכה הרבה מאוד, עדיף שאני לא אכעיס אתכם אבל יש בזה הרבה יחסי ציבור ושטיפת מוח, זה שהמשנ''ב אצל הספרדים רק כאחד הפוסקים זה לא חלק מדרכי הפסיקה של הב''י ולא קבלה מאבות פוסקי הספרדים, אלא מסיבות אחרות לחלוטין, הרמ''א והב''י ברוב הדברים מסכימים זה עם זה, מלבד מנהגים ועוד מקצת מקומות דס''ל לרמ''א דאזלי' כבתראי ולא לפי קמאי, מעולם לא חלק הרמ''א על הב''י מחמת שדרך האשכנזים לפסוק על פי סברא, אגב הבן איש חי מסכים עם הרמ''א בהרבה מקומות, מה שקיבלו את השו''ע היה בזמן הקדום לפני שהתפשטה ספרות האחרונים העניפה של נושאי כלי השו''ע, היום החזירו את קבלת פסקי השו''ע אפי' נגד כל האחרונים, כשכל האחרוני המאות האחרונים ובראשם הבן איש חי כבר נקטו שזה לא רלוונטי, וגם החיד''א חולק לפעמים, בכל הדורות דחו את דברי הקדמונים מחמת הסכמת האחרונים ולא שמענו מעולם דבר כזה שהולכים עם פוסק אחד קדמון נגד כל הפוסקים האחרונים, זה היה תקף בעבר כשלא עברו הרבה מאוד שנים אבל כיום לאחר חמש מאות שנה להעמיד את דברי השו''ע נגד הסכמת כל גדולי האחרונים הוא דבר זר שלא שמענו מעולם מימות משה, מלבד אצל התימנים והרמב''ם, מ''מ זה נושא שיש בו אריכות גדולה מאוד ונתון לויכוח, אבל לבוא ולומר דה''ה לשביעית ולשאר מקומות ולפלג את התורה למשפחות זה קשה מאוד.
כשנמצאים בדור של גדולים מסויימים קשה לראות מבחינה היסטורית מה היה במשך כל הדורות ומה שייך רק לדור זה, אבל אחרי שחולף חמישים שנה מבינים מה אופייני לדור מסויים ומה המסורת והשלשלת האמיתית, אני יכול להאריך אבל בדברים כאלו לא שייך לשכנע את מי שגדל על דעות קדומות, ומי שלא גדל על זה לא משוכנע.

אגב הרב עובדיה זצוק''ל תקף הרבה את שיטת הפסיקה האשכנזית שמכריעים הלכות כבידות משקל על פי סברא בלא ראיות, והביא מהקדמונים שאין להכריע כלל מסברא, אמנם בספריו ובפרט בחזון עובדיה אפשר למצוא הלכות רבות מחודשות לקולא שכשמעיינים במקורות רואים שזה עומד על סברא אחת של הגרי''ש אלישיב או של בעל העוטה אור בלא ראיה כלל, אז אם אין נכון לפסוק מסברא ובאמת הגר''ע יוסף לא פוסק בשום מקום בלא מקור מספר אחר, אבל מה לי סברת הרב עובדיה ומה לי סברת הרב אלישיב, למה אחרי שהגרי''ש הכריע מסברא אפשר לסמוך על זה, זה דבר שלא זכיתי להבין.
 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זה שהמשנ''ב אצל הספרדים רק כאחד הפוסקים זה לא חלק מדרכי הפסיקה של הב''י ולא קבלה מאבות פוסקי הספרדים
נכון, זה שאצל האשכנזים הוא הפוסק העיקרי, זה רעיון שלהם שאין לנו מה לעשות עם זה.
כמעיין המתגבר אמר:
אבל יש בזה הרבה יחסי ציבור ושטיפת מוח
אתה מתכוון שטיפת מח ויחסי ציבור של שר התורה רבינו עובדיה זצ":ל?
עפר ואפר אמר:
אם אתה חושב שהרב עובדיה השקיע על שביעית מה שהחזו"א השקיע, לבריאות.
מה זה תחרות כשרונות? זה שמישהו השקיע יותר או פחות לא נותן לו בלעדיות על הנושא.
כמעיין המתגבר אמר:
הרמ''א והב''י ברוב הדברים מסכימים זה עם זה
אתה מתכוון שהרמ"א התבטל לפסקי הב"י ורק הגיה המנהגים השונים (כמו שכתב הרמ"א בעצמו)
כמעיין המתגבר אמר:
מעולם לא חלק הרמ''א על הב''י מחמת שדרך האשכנזים לפסוק על פי סברא
כלומר שהאשכנזים נטו מדרך הרמ"א ושינו לחלוק על פי סברא. הבנתי נכון? או אולי כבודו חי בעולם שבו האשכנזים אינם פוסקים על ידי סברא?
כמעיין המתגבר אמר:
מה שקיבלו את השו''ע היה בזמן הקדום לפני שהתפשטה ספרות האחרונים העניפה של נושאי כלי השו''ע,
נכון, קיבלו זאת בשעה שהיו ספרים אחרים מהשו"ע ולא ספרים שכתובים סביב ספרו הוא.
כמעיין המתגבר אמר:
למה אחרי שהגרי''ש הכריע מסברא אפשר לסמוך על זה, זה דבר שלא זכיתי להבין.
הכריע בסברא בשיתוף דברי חכם אחר בדברים שהם ממילא קרובים לדברי הפוסקים וכדו'.
 

עמנואל

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ודאי יש הרבה שיטות פסיקה, בכלל שיטות פסיקה כמו דרכי לימוד הוא דבר שמשתנה מאוד מדור לדור ומרב לחבירו ואפי' מרב לתלמידו. אבל משיטות פסיקה לא עושים כלל שכבר אי אפשר לשמוע שום דבר כי יש שיטת פסיקה שלנו.


חלילה,

פסיקה אחראית אמורה להתחשב בכל הצדדים העיוניים ולהכריע לפי המסורת וההבנה

עיקר הטיעון הוא שפוסקי הספרדים שונים בדרך כלל מאשכנזים באופני החשיבה וזה בא לידי ביטוי בשיטת הפסיקה. ולדוגמה שמדגימה את העניין בחריפות - אי אפשר לצפות ממי שלומד בית יוסף שנים רבות, בו יש משקל כבד לתמונה שעולה מכלל הפוסקים הקדמונים ומפשט הסוגיה ולכללי הלכה - כמעט בלי חילוקים ומהלכים חריפים בהבנת הסוגיה, שיכריע ב"מקצוע" מסוים בתורה כשיטת הב"ח או השאגת אריה, להם לא פעם משקל רב להבנה האישית מול רוב דברי הקדמונים - כאשר לא פעם היא תלויה באיזו קושיה שהובילה למהלך חריף שמשנה את תמונת הסוגיה כמעט לבלי היכר.   
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
עפר ואפר אמר:
ודאי יש הרבה שיטות פסיקה, בכלל שיטות פסיקה כמו דרכי לימוד הוא דבר שמשתנה מאוד מדור לדור ומרב לחבירו ואפי' מרב לתלמידו. אבל משיטות פסיקה לא עושים כלל שכבר אי אפשר לשמוע שום דבר כי יש שיטת פסיקה שלנו.


חלילה,

פסיקה אחראית אמורה להתחשב בכל הצדדים העיוניים ולהכריע לפי המסורת וההבנה

עיקר הטיעון הוא שפוסקי הספרדים שונים בדרך כלל מאשכנזים באופני החשיבה וזה בא לידי ביטוי בשיטת הפסיקה. ולדוגמה שמדגימה את העניין בחריפות - אי אפשר לצפות ממי שלומד בית יוסף שנים רבות, בו יש משקל כבד לתמונה שעולה מכלל הפוסקים הקדמונים ומפשט הסוגיה ולכללי הלכה - כמעט בלי חילוקים ומהלכים חריפים בהבנת הסוגיה, שיכריע ב"מקצוע" מסוים בתורה כשיטת הב"ח או השאגת אריה, להם לא פעם משקל רב להבנה האישית מול רוב דברי הקדמונים - כאשר לא פעם היא תלויה באיזו קושיה שהובילה למהלך חריף שמשנה את תמונת הסוגיה כמעט לבלי היכר.   
אני לא יודע. באשכול סמוך מביאים אסמכתא (אם היא נבחרה היא כנראה הכי חריפה) לזה שיש פסיקה ספרדית, והספר המובא שם כתב שעל הספרדים לפסוק כהב"י, ואם אין הכרעה... לפסוק כהפר"ח.
מה זה אומר? איך אותו אחד שרגיל בב"י וכו' וכו' יפסוק כהפר"ח וכו' וכו'?

ושוב, לא להתמקד בהחזו"א. אני רק לא מבין למה מי שרוצה לדעת איזה גיזום אסור צריך ללמוד את זה מספר ספרדי.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
מה זה אומר? איך אותו אחד שרגיל בב"י וכו' וכו' יפסוק כהפר"ח וכו' וכו'?
הפרי חדש כמו כן הוא - ייצג פסיקה מחודשת בכל קנה מידה בחדשנות ובנועזות שלו לפסוק מתוך התלמוד נגד הקדמונים (ואגב, הגאון מוילנא הושפע ממנו רבות). בקרב הספרדים פסיקתו עוררה מחלוקת, אך כולם הכירו בגדולתו.

אני לא מכיר את דברי אותם חכמים ולא יודע להצביע על מניעיהם, אך אני משער שהם סברו שמאחר והפר"ח היה מופלג בחכמה ראוי לנו לפסוק כמותו - למרות שהוא לא בכרח מייצג את בית המדרש הספרדי.

אכן לפי שיטתם ניתן לטעון טענה כזאת על הב"ח וכו', אך קשה יהיה בעיני להביא אותה לברת תוקף מחייב מכמה סיבות אפשריות: 1. גודל החכמה הוא לא תמיד דבר מדיד שניתן להגיע בו לכדי הסכמה רחבה. 2. גם במידה והגענו למסקנה שחכם פלוני גדול בחכמה, עדיין זה לא מעיד בהכרח על טיב פסיקותיו, שכן דבר זה נתון לפרשנות ולמחלוקת בין גישות וכו'.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
עפר ואפר אמר:
מה זה אומר? איך אותו אחד שרגיל בב"י וכו' וכו' יפסוק כהפר"ח וכו' וכו'?
הפרי חדש כמו כן הוא - ייצג פסיקה מחודשת בכל קנה מידה בחדשנות ובנועזות שלו לפסוק מתוך התלמוד נגד הקדמונים (ואגב, הגאון מוילנא הושפע ממנו רבות). בקרב הספרדים פסיקתו עוררה מחלוקת, אך כולם הכירו בגדולתו.

אני לא מכיר את דברי אותם חכמים ולא יודע להצביע על מניעיהם, אך אני משער שהם סברו שמאחר והפר"ח היה מופלג בחכמה ראוי לנו לפסוק כמותו - למרות שהוא לא בכרח מייצג את בית המדרש הספרדי.

אכן לפי שיטתם ניתן לטעון טענה כזאת על הב"ח וכו', אך קשה יהיה בעיני להביא אותה לברת תוקף מחייב מכמה סיבות אפשריות: 1. גודל החכמה הוא לא תמיד דבר מדיד שניתן להגיע בו לכדי הסכמה רחבה. 2. גם במידה והגענו למסקנה שחכם פלוני גדול בחכמה, עדיין זה לא מעיד בהכרח על טיב פסיקותיו, שכן דבר זה נתון לפרשנות ולמחלוקת בין גישות וכו'.

רבי ישועה בסיס ורבי משה שתרוג
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=20827&p=316675#p316120

אין לי בעיה יותר פר"ח פחות ב"ח, פחות ב"ח יותר פר"ח, וכל אחד יבחר לו ממי ללמוד ואינו למד אלא ממי שליבו חפץ

אבל לא לעשות מזה חלוקה קטגורית ספרדים אשכנזים
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
קראתי את ההתכתבויות ולצערי מצאתי בהם הרבה מהלומות. ומעט מאוד תוכן.

אז הנה דוגמא בבקשה (לצערי אני בלי ספרים כעת אז אשתדל לציין מקורות בהמשך).

החזו"א כותב לגבי דיני שמיטה בעציץ שאינו נקוב שבתוך בית שלדעתו אין להקל אף ששביעית בזה"ז דרבנן ואע"פ שספק דרבנן לקולא. כי מצוות שמיטה עיקרה מדאורייתא.

לעומת זאת הב"י כותב בהדיא דכיון דשביעית בזה"ז דרבנן אזלינן לקולא בספיקותיה לומר שאינה נוהגת במקום ספק.

זו דוגמא קטנה לשיטת פסיקה שונה.

ויש ממנה נפק"מ להרבה דינים מסופקים בשביעית!

אאל"ט החזו"א למעשה מיקל בתוך בית משום שלמעשה הפאה"ש היקל.

עיינתי בספר עטה אור תרו"מ סי' ג', ותורף דבריו שם שדברי הב"י לא לגבי שביעית נאמרו אלא לגבי חלה (ומביא הקושיה שם בשם הגר"י בויאר)

ועיי"ש עוד קושיות עצומות על דברי החזו"א, וגם שהוא גופי' כנראה תברא לגזיזיה בשעה שכתב שבתרומה בזה"ז אמרינן ברירה וספיקא לקולא.

עכ"פ אין נראה שזה נראה מחלוקת החזו"א והב"י, אלא חזו"א שיש עליו קושיא מהב"י (גם פוסק אשכנזי, אם ישתכנע שבב"י כתוב הפוך מהחזו"א יפסוק כהב"י, כי החזו"א לא חולק על הב"י להדיא)

 
 
חלק עליון תַחתִית