חפשתי הספר בחנות אור החיים , אמרו לי שלא ידוע להם על מהדורה חדשהלשמור ולעשות אמר:שמעתי שיצא ילקוט יוסף חדש על שמיטה, בערך אלף עמודים.
תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
מלבד חלוקי־המנהגים, קיימות שיטות־פסיקה שונות קמעא. וגם בזה יש עדיפות לרב מבני־עדתו.כמעיין המתגבר אמר:אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל
בעניין המהרשל. עי' בהקדמת שות רב פעלים לבעל בן איש חיכמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
כמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
יש נושאים שכן קשורים. למשל את הנושא של הר"ש והרמב"ם לגבי ספיחין שהחזו"א הקל כהר"ש, והאול''צ והגר''מ אליהו (לא בדקתי לגבי הגרע"י) נקטו דספרדים צריכים להחמיר כיון ש''קבלנו הוראות הרמב''ם במקום שאין שו"ע''.כמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
אבל זה "שיטת האול"צ והגר"מ אליהו". לא שיטת הספרדים. לפי החזו"א גם בני ספרד צריכים לנהוג כן.גבריאל פולארד אמר:יש נושאים שכן קשורים. למשל את הנושא של הר"ש והרמב"ם לגבי ספיחין שהחזו"א הקל כהר"ש, והאול''צ והגר''מ אליהו (לא בדקתי לגבי הגרע"י) נקטו דספרדים צריכים להחמיר כיון ש''קבלנו הוראות הרמב''ם במקום שאין שו"ע''.כמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
לאשכנזים כידוע, אין כלל כזה.
ולזאת אמינא שאם נניח, כפי שסוברים רבים, החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית, לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ (עכ"פ במקום שאינו נגד המנהג הקדום), אין סיבה מיוחדת לספרדים שלא ללכת אחריו. (אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)לגבי האיסור ההלכתי של לא תחנם ענה הרב רוביו, שהוא אינו קיים במצב הנוכחי דאז, שכל הקרקעות שייכות למעשה לשליט העותמאני ("המלך ירום הודו"), והם רק בחכירה אצל הבעלים.
????עפר ואפר אמר:(אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
איש ווילנא אמר:????עפר ואפר אמר:(אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
על מי מדברים ? אודות הר"ש משנץ (תלמידו של ר"י הזקן) ? או אודות הר"ש סיריליאו ?עפר ואפר אמר:איש ווילנא אמר:????עפר ואפר אמר:(אגב הר"ש גם היה ספרדי, ומרבני עדות המזרח באה"ק. ובתראה להרמב"ם)
החזון איש הכריע בביעור כשיטת הר"ש ולא כשיטת הרמב"ם, נטען כאן שזה "אשכנזים ספרדים" כי לפי הספרדים צריך לפסוק כהרמב"ם, הזכרתי ש
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
באמת שאני לא מבין.... פותח האשכול שואל שאלה.. יש תשובה תענה אין תשובה אז לא...כמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?eli2222 אמר:איזה ספר אתם מכירים עם הכי הרבה פרטי דינים לבני ספרד, וכתוב בצורה ברורה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
תלמיד נאמן אמר:על מי מדברים ? אודות הר"ש משנץ (תלמידו של ר"י הזקן) ? או אודות הר"ש סיריליאו ?עפר ואפר אמר:איש ווילנא אמר:????
החזון איש הכריע בביעור כשיטת הר"ש ולא כשיטת הרמב"ם, נטען כאן שזה "אשכנזים ספרדים" כי לפי הספרדים צריך לפסוק כהרמב"ם, הזכרתי ש
אז יצא לחזו"א שצריך להכריע כאן כהר"ש ולא כהר"מ, (בבורותי לא יודע בדיוק את הסוגיא), אין זה שייך לאשכנזים ספרדים.רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16,
עמנואל אמר:אני מתפלא על היתממותם של חלק מן הכותבים על החילוק בין ספרדים לאשכנזים
ידוע שלספרדים יש דרך לימוד ופסיקה. יש פוסקים ספרדים ואשכנזים בנושא וכל אחד יעשה כרבותיו.
החזון איש הוא אולי מרא דשמעתתא בשביעית, אבל זה עדיין לא מחייב לנהוג כמותו אליבא דהלכתא.
ואגב, בדרכו נוגד החזון איש את שיטתם של רוב חכמי ספרד. הם פוסקים לאחר בירור שיטות כל הראשונים והאחרונים, גם מכתבי יד וכו', ואילו הגאון החזון איש מביא בדבריו מעט ראושנים ואחרונים, ובפרט אשכנזים...
ההליכה הכללית כשיטתו בכל עניין תורני מתאימה לתלמידיו גרידא.
מצטרף לדברי החכמים @עמנואל @גבריאל פולארד ו @מכל מלמדי השכלתיכמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
מאיפה הרעיונות האלו?עפר ואפר אמר:החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
מכון קול יוסף אמר:מאיפה הרעיונות האלו?עפר ואפר אמר:החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
מכון קול יוסף אמר:מצטרף לדברי החכמים @עמנואל @גבריאל פולארד ו @מכל מלמדי השכלתיכמעיין המתגבר אמר:תפסיקו עם החילוק הזה ספרדים אשכנזים- אין על זה שו''ע ואין בזה מנהגים כי אבות כולנו היו בחו''ל, וכי מפני שרב פלוני מבני עדתי אני צריך לילך אחריו וכי התורה עוברת בגנטיקה?
וכבר מחה על זה מהרש''ל בהקדמתו לחולין (או לב''ק).
יש דרך פסיקה שעל פיה פסק מרן הב"י וזוהי שיטת הפסיקה הספרדית (בגדול).
רק מי שלא עוסק בהלכה מספיק יכול לומר משפטים כאלו.
וידוע שהמהרש"ל התנגד לשיטת פסיקתו של מרן הב"י ודווקא מדבריו מתבאר למה לספרדים יש שיטת פסיקה אחרת.
כמו גם עוד הבדלים רבים, לדוגמא העובדה שאנו מתייחסים למשנ"ב כמו שאר הפוסקים בעוד שבמקהלות האשכנזים מתייחסים אליו בצורה אחרת.
והעובדה שאצל האשכנזים נסמכים בעיקר על סברא ולא על פוסקים. ועוד, ועוד.
מאיפה הרעיונות האלו?עפר ואפר אמר:החזו"א היה מפוסקי הדור, והיה מרא דשמעתתא של שביעית לכן ראוי לילך אחר פסקיו בדר"כ
נכון, זה שאצל האשכנזים הוא הפוסק העיקרי, זה רעיון שלהם שאין לנו מה לעשות עם זה.כמעיין המתגבר אמר:זה שהמשנ''ב אצל הספרדים רק כאחד הפוסקים זה לא חלק מדרכי הפסיקה של הב''י ולא קבלה מאבות פוסקי הספרדים
אתה מתכוון שטיפת מח ויחסי ציבור של שר התורה רבינו עובדיה זצ":ל?כמעיין המתגבר אמר:אבל יש בזה הרבה יחסי ציבור ושטיפת מוח
מה זה תחרות כשרונות? זה שמישהו השקיע יותר או פחות לא נותן לו בלעדיות על הנושא.עפר ואפר אמר:אם אתה חושב שהרב עובדיה השקיע על שביעית מה שהחזו"א השקיע, לבריאות.
אתה מתכוון שהרמ"א התבטל לפסקי הב"י ורק הגיה המנהגים השונים (כמו שכתב הרמ"א בעצמו)כמעיין המתגבר אמר:הרמ''א והב''י ברוב הדברים מסכימים זה עם זה
כלומר שהאשכנזים נטו מדרך הרמ"א ושינו לחלוק על פי סברא. הבנתי נכון? או אולי כבודו חי בעולם שבו האשכנזים אינם פוסקים על ידי סברא?כמעיין המתגבר אמר:מעולם לא חלק הרמ''א על הב''י מחמת שדרך האשכנזים לפסוק על פי סברא
נכון, קיבלו זאת בשעה שהיו ספרים אחרים מהשו"ע ולא ספרים שכתובים סביב ספרו הוא.כמעיין המתגבר אמר:מה שקיבלו את השו''ע היה בזמן הקדום לפני שהתפשטה ספרות האחרונים העניפה של נושאי כלי השו''ע,
הכריע בסברא בשיתוף דברי חכם אחר בדברים שהם ממילא קרובים לדברי הפוסקים וכדו'.כמעיין המתגבר אמר:למה אחרי שהגרי''ש הכריע מסברא אפשר לסמוך על זה, זה דבר שלא זכיתי להבין.
עפר ואפר אמר:ודאי יש הרבה שיטות פסיקה, בכלל שיטות פסיקה כמו דרכי לימוד הוא דבר שמשתנה מאוד מדור לדור ומרב לחבירו ואפי' מרב לתלמידו. אבל משיטות פסיקה לא עושים כלל שכבר אי אפשר לשמוע שום דבר כי יש שיטת פסיקה שלנו.
אני לא יודע. באשכול סמוך מביאים אסמכתא (אם היא נבחרה היא כנראה הכי חריפה) לזה שיש פסיקה ספרדית, והספר המובא שם כתב שעל הספרדים לפסוק כהב"י, ואם אין הכרעה... לפסוק כהפר"ח.עמנואל אמר:עפר ואפר אמר:ודאי יש הרבה שיטות פסיקה, בכלל שיטות פסיקה כמו דרכי לימוד הוא דבר שמשתנה מאוד מדור לדור ומרב לחבירו ואפי' מרב לתלמידו. אבל משיטות פסיקה לא עושים כלל שכבר אי אפשר לשמוע שום דבר כי יש שיטת פסיקה שלנו.
חלילה,
פסיקה אחראית אמורה להתחשב בכל הצדדים העיוניים ולהכריע לפי המסורת וההבנה
עיקר הטיעון הוא שפוסקי הספרדים שונים בדרך כלל מאשכנזים באופני החשיבה וזה בא לידי ביטוי בשיטת הפסיקה. ולדוגמה שמדגימה את העניין בחריפות - אי אפשר לצפות ממי שלומד בית יוסף שנים רבות, בו יש משקל כבד לתמונה שעולה מכלל הפוסקים הקדמונים ומפשט הסוגיה ולכללי הלכה - כמעט בלי חילוקים ומהלכים חריפים בהבנת הסוגיה, שיכריע ב"מקצוע" מסוים בתורה כשיטת הב"ח או השאגת אריה, להם לא פעם משקל רב להבנה האישית מול רוב דברי הקדמונים - כאשר לא פעם היא תלויה באיזו קושיה שהובילה למהלך חריף שמשנה את תמונת הסוגיה כמעט לבלי היכר.
הפרי חדש כמו כן הוא - ייצג פסיקה מחודשת בכל קנה מידה בחדשנות ובנועזות שלו לפסוק מתוך התלמוד נגד הקדמונים (ואגב, הגאון מוילנא הושפע ממנו רבות). בקרב הספרדים פסיקתו עוררה מחלוקת, אך כולם הכירו בגדולתו.עפר ואפר אמר:מה זה אומר? איך אותו אחד שרגיל בב"י וכו' וכו' יפסוק כהפר"ח וכו' וכו'?
עמנואל אמר:הפרי חדש כמו כן הוא - ייצג פסיקה מחודשת בכל קנה מידה בחדשנות ובנועזות שלו לפסוק מתוך התלמוד נגד הקדמונים (ואגב, הגאון מוילנא הושפע ממנו רבות). בקרב הספרדים פסיקתו עוררה מחלוקת, אך כולם הכירו בגדולתו.עפר ואפר אמר:מה זה אומר? איך אותו אחד שרגיל בב"י וכו' וכו' יפסוק כהפר"ח וכו' וכו'?
אני לא מכיר את דברי אותם חכמים ולא יודע להצביע על מניעיהם, אך אני משער שהם סברו שמאחר והפר"ח היה מופלג בחכמה ראוי לנו לפסוק כמותו - למרות שהוא לא בכרח מייצג את בית המדרש הספרדי.
אכן לפי שיטתם ניתן לטעון טענה כזאת על הב"ח וכו', אך קשה יהיה בעיני להביא אותה לברת תוקף מחייב מכמה סיבות אפשריות: 1. גודל החכמה הוא לא תמיד דבר מדיד שניתן להגיע בו לכדי הסכמה רחבה. 2. גם במידה והגענו למסקנה שחכם פלוני גדול בחכמה, עדיין זה לא מעיד בהכרח על טיב פסיקותיו, שכן דבר זה נתון לפרשנות ולמחלוקת בין גישות וכו'.
מכל מלמדי השכלתי אמר:קראתי את ההתכתבויות ולצערי מצאתי בהם הרבה מהלומות. ומעט מאוד תוכן.
אז הנה דוגמא בבקשה (לצערי אני בלי ספרים כעת אז אשתדל לציין מקורות בהמשך).
החזו"א כותב לגבי דיני שמיטה בעציץ שאינו נקוב שבתוך בית שלדעתו אין להקל אף ששביעית בזה"ז דרבנן ואע"פ שספק דרבנן לקולא. כי מצוות שמיטה עיקרה מדאורייתא.
לעומת זאת הב"י כותב בהדיא דכיון דשביעית בזה"ז דרבנן אזלינן לקולא בספיקותיה לומר שאינה נוהגת במקום ספק.
זו דוגמא קטנה לשיטת פסיקה שונה.
ויש ממנה נפק"מ להרבה דינים מסופקים בשביעית!